"הרב" חיים נבון

הנבון המטומטם הזה כותב במקור ראשון הבלים  בנושא הגיוס שמצות הגיוס לצהל מתיר לבני הישיבות לוותר על איסור הירידה בדת לצורך דחוף זה, עפרא לפומיה עוד מתיוון ציוני שההבנה שלו בתחום היהדות אפסית ועוד מתקרא רב, בושה בושה בושה

היכן הוא אמר ככה? אפשר ציטוט?

תמיד נחמד לשמוע על דברים מהרב חיים נבון, שמהכירותי איתו צריך להתאמץ הרבה כדי למצוא טיעון שלא מבוסס (גם אם אפשר לחלוק עליו), כמיטב המסורת של ביהמ"ד ה"בריסקערי" בו גדל:)

לגופו של עניין- נשמח למקור לדבריו ונדון בהם כדרכה של תורה...

סתם לידיעה: בחמישים-שישים שנה הראשונות של קיום המדינה, ואי גיוס בני הישיבות, לא שמענו כלל את הטיעון הזה בשם רבותינו גדולי התורה ואנשי ההשקפה השונים, כי הסיבה מדוע איננו שולחים את ילדינו לצבא היא - בגלל סכנת הירידה הרוחנית.

מעניין מדוע הטענה וההנמקה הזו צברה תאוצה לאחרונה. עד שהפכה להיות הטיעון המרכזי.

"מצד רביעי" המקור של הרב נבון שב"ה איני מכירו ודי בהבליו המודפסים בריש גלי הוא העיתון "מקור ראשון" ומסתבר שעבור כבוד הרב הנ"ל מדובר במקור מספיק

הוא לא כתב את מה שאתה מייחס לו. עקרונית הוא צודק. בין הזמנים זה סיכון רוחני. הליכה לים זה סיכון רוחני, עבודה בבחירות זה סיכון רוחני וכו' אבל לא נמנעים מלעשות זאת גם הצבא הוא סיכון רוחני וממילא אין להימנע מכך במקום חובה. זו טענתו. היהדות החרדית טענה שזה סיכון רוחני כללי כלומר איבוד הישיבות, לא על זה הוא מדבר אלא על אחוזים של סיכון.

אשמח להעתקה של דברי הרב נבון לכאן, לצורך דיון. ככלל מדובר ברב מזרם פושר, הוא תלמיד של הגוש - במלוא מובן המילה, ומהצד הוא מחברם של כמה ספרי פרוזה רבי מכר. אני זוכר אותו בעיקר כשטינף על תורת המלך (והתייחסו אליו, בצדק, בביזיון רב). בשנים האחרונות הוא משתדל לחזור לתלם התורני יותר (סברתי היא שאין מספיק אנשי תורה אמיתיים בזרמים הליברליים, ולכן הת"ח שתמכו בהם בסוף מרגישים ריקנות וחוזרים אחורה. נדמה לי שהוא בעצמו כתב משהו בסגנון, שאהבו אותו בתור רב מגולח שמצטט משוררים אמריקאים, וכשהוא התחיל להגיד מה אסור ומה מותר כולם זזו הצידה. במקרה ממש, הייתי לפני שבוע במפגש של נאו-אורתודטקסיים, וזה בערך מה שהם אמרו עליו, בקשר לנושאים אחרים). בכל מקרה, מותר לו להיות ליברלי ולחשוב על ערכים בדרך שלו (וברור שהפסוק "כי תצא מחנה על אויבך" אומר שיציאה לצבא יותר חשובה מסיכון רוחני, זה מפורש ברמב"ן שם. זו ראיה נחמה, אבל זה ממש לא סוגר את הדיון האקטואלי). מטומטמים ו/או אנשים עם פה גדול יש בכל מגזר, עדיין מותר לדבר בכבוד וללמוד את הדברים בצורה שהייתי רוצה שילמדו את דבריי