השוטר לשעבר דמיתקריא הרנטגן צבר מיליונים וחייב מיליונים למס הכנסה

הרב יעקב ישראל איפרגן מנתיבות צבר עם רעייתו חובות של כ-41 מיליון שקל, מתוכם 38 מיליון שקל למס הכנסה. בני הזוג פנו לבית המשפט לאישור הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. מציעים כי מנהל ההסדר יממש נכסים שבבעלותם, בהם דירות בירושלים, בנתיבות ובאזור 

ליטל דוברוביצקי

21:13, 27.08.24

הרב יעקב ישראל איפרגן, המכונה "הרנטגן", צבר יחד עם רעייתו הרבנית רוחמה נעמי איפרגן התחייבויות בסכום של כ-41 מיליון שקל. החוב העיקרי הוא למס הכנסה - 37.86 מיליון שקל.

הרב ורעייתו פנו לאחרונה לבית המשפט לאישור הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. המשמעות היא כי לא מדובר בהליך חדלות פירעון אלא בהצעה להסדר חוב שמציעים בני הזוג המסתמך על נכסיהם של בני הזוג הכוללים החזקה בנדל"ן וזכויות בתאגידים בשווי המוערך ב-17.56 מיליון שקל.

"הרנטגן" (58) מתגורר בנתיבות עם רעייתו הרבנית ומשתייכים לקהילה הדתית חרדית. הוא שירת בצבא בחיל השריון "שירות צבאי משמעותי", לפי הבקשה שהגיש לבית המשפט. במסגרת הבקשה שהגיש הרב נטען כי הוא "רב מכובד, צאצא לשושלת רבנים ידועה, המשמש כמנהיג רוחני בקהילה גדולה בנתיבות וגם לאלפי חסידים רבים ברחבי הארץ והעולם. מקדיש את כול חייו, מרצו וכוחו לעשייה למען הקהילה והציבור ולעזרה הדרכה וסיוע לחלשים, נזקקים ואנשים שנקלעים למצוקה. קצרה היריעה מלפרט את כל פועליו הרבים של היחיד למען הקהילה, אך בין הבולטים ביניהם: סיוע לחולים במציאת מזור לחולים במצבים קשים ובשל פועלו זה זכה לכינוי 'הרנטגן', ביקורי חולים, יעוץ לקהל מאמיניו, מתן ברכות לבאים בשערו, צדקה...ועוד ועוד".

עוד נטען כי את עבודת הקודש מבצע הרב בין היתר באמצעות שלוש עמותות. "מימון פעילות העמותות נתמכת על ידי משרד החינוך וקהל מאמיניו של היחיד שרואים את עבודת הקודש שזה מבצע כשליחות ותורמים מכספם לצורך מימון הפעילות". עוד נטען כי עיסוקו של הרנטגן גוזל את כל מרצו וזמנו וכי הוא ורעייתו מקדישים את חייהם לפעילות ציבורית וחסד לסיוע למאות אלפי אנשים.

נסיבות ההסתבכות של בני הזוג איפרגן נובעת לטענתם מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2021. מדובר בפסק דין בו נקבע כי הכנסותיו של הרב בסכום של כ-30 מיליון שקל חייבות במס. בית המשפט קבע כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של איפרגן המקבלים ממנו ברכות, המזמינים אותו להיות נוכח באירועים ומקבלים ממנו ייעוץ.

עוד נקבע כי אף שלא נמצא קשר בין תקבול לבין שירות כזה או אחר, הרי שהעברת כספים של מאמיניו של הרב, מתוך אמונה, מכוח נוהג מסורת וצורך לשמר את חצר הרב ואת פעילותו, מהווים את "משלח היד" של הרב איפרגן ומקור הכנסתו ועל כן כספים אלו חייבים במס.

מנגד טען הרב כי כספים המתקבלים אצלו מועברים לעמותות חסד. במסגרת הבקשה טוען הרב איפרגן בתצהיר שהגיש בנוגע לפסק הדין של המחוזי כי "שם הוכרעה המחלוקת בינינו לבין פקיד השומה, ונקבע כי הכנסותיי מתרומות עולות לכדי עסק ומכאן כי חייבות במס, אולם סכומי השומה הוקטנו ביחס לאלה שנקבעו במקור על ידי פקיד השומה. לא ערערנו על פסק הדין. אין בפסק הדין כדי להטיל דופי או לפגוע בתום הלב שלנו אלא מחלוקת אזרחית באשר לסיווג חלק מהותי מכספי התרומות שניתנו לצורך מימון הפעילות כהכנסה חייבת... מצב הדברים הוא כי החוב למס הכנסה בעקבות פסק הדין עומד נכון לכתיבת שורות אלה על סך כולל של כ-37.86 מיליון שקל".

במסגרת הבקשה מפורטים נכסיו של הרב ורעייתו ששווים הכולל עומד על כ-17.56 מיליון שקל. בין הנכסים: בית המגורים בנתיבות בשכונת באבא סאלי המוערך בכ-4 מיליון שקל, דירה בירושלים המוערכת בכ-4.9 מיליון שקל (על הנכס רובצות משכנתאות של כ-1.8 מיליון שקל), דירה בנתיבות המוערכת בכ-800 אלף שקל, בית כנסת בנתיבות שהתקבל בירושה מאביו של הרב ששווי הזכויות עומד שם על פי הערכה על כ-2.7 מיליון שקל, קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות שלרב יש מחצית מהזכויות בה וכן בית באזור. כמו כן לרב יש זכויות במניות בשתי חברות.

הצעת ההסדר של בני הזוג איפרגן לנושים היא להעמיד חלק מנכסים למימוש על ידי מנהל ההסדר שימונה על ידי בית המשפט . "את בית המגורים בנתיבות, המקום בו הרב מקבל את קהל מאמיניו, מבקשים לפדות באמצעות הלוואה שיגייסו בהתאם לשווי הבית... הלכה למעשה, בני הזוג מבקשים להעמיד לטובת הנושים את כלל נכסיהם למעט בית הכנסת. מדובר בבית כנסת שירש היחיד מאביו ביחד עם אחיו, אשר הסתלקו מחלק זה בעיזבון בתנאי שהיחיד (איפרגן) יפעיל את בית הכנסת וימשיך את פעילותו ושליחותו של האב, הרב המנוח".

בני הזוג מציינים כי אין בידיהם את סכום החוב, ועל כן ככל שהסדר הנושים הנ"ל לא יאושר לא יהיה מנוס מפנייה להליך חדלות פירעון. "אשר על כן, האלטרנטיבה המוצעת במסגרת הסדר נושים זה לפיה כלל נכסיהם של היחידים (למעט בית הכנסת) ימומשו בזמן קצר ומהיר והכסף יתקבל ללא דיחוי וללא צורך בניהול הליכים משפטיים ובקשות, מטיב עם הנושים שייפגשו עם כספם בתוך זמן קצר יחסית". לטענתם, הנושים העיקריים הם רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי ולכן "השיקול הציבורי בשימור בית הכנסת הפועל לרווחת הציבור, צריך לעמוד לנגד עיניהם", נטען בבקשה. כמו כן מבקשים בני הזוג עיכוב הליכים לצורך הגעה להסדר עם נושיהם.