חוק חדש על הפרק: חשיפת זהות גולשים במקרי לשון הרע

הממשלה תומכת בהצעת חוק המבקשת "לאזן בין הזכות לחופש ביטוי לבין ההגנה על השם הטוב", ומציעה הליך מסודר לחשיפת זהות גולשים עלומי שם שפגעו באחרים
05/01/2025 | עידן יוסף | חדשות 
הצעת חוק חדשה שהוגשה על-ידי חבר הכנסת חנוך דב מילביצקי (ליכוד) מבקשת להסדיר את סוגיית חשיפת זהותם של גולשים ברשת במקרים של לשון הרע. לפי ההצעה, אדם הסבור כי נפגע מתוכן שפורסם בעילום שם יוכל לפנות לספק השירות בבקשה לחשוף את פרטי המפרסם.

כיצד זה יעבוד?

פנייה לספק השירות: המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולבקש את הסכמת המנוי לחשיפת פרטיו.
סירוב לחשיפה: אם המנוי יסרב לחשוף את פרטיו, המבקש יוכל לפנות לבית המשפט.
הכרעת בית המשפט: בית המשפט יוכל לאשר את חשיפת המידע רק אם ישתכנע כי הבקשה הוגשה בתום לב, כי קיים חשש ממשי להפרת חוק איסור לשון הרע, וכי ישנה חשיבות לחשיפת זהות המפרסם.

הצעת החוק נולדה בעקבות פסק הדין המפורסם ב"פרשת רמי מור", שבו נקבע כי אין בדין הישראלי מנגנון חקיקתי המאפשר לחשוף זהות של גולשים עלומי שם. מצב זה הותיר נפגעים רבים ללא אפשרות למצות את זכויותיהם המשפטיות.

המציע כתב בדברי ההסבר להצעה, כי היא נועדה להגן על נפגעים מפרסומים פוגעניים הנכתבים בעילום שם, למנוע ניצול של חופש הביטוי כדי לפגוע באחרים וכן
לאפשר הליך הוגן ומאוזן לחשיפת פרטי גולשים, תוך פיקוח של בית המשפט.

איזון עדין בין זכויות

לדבריו, מצד אחד, נשמרת זכותו של כל אדם להתבטא ברשת מבלי להחשף. מצד שני, החוק מבקש להבטיח שלא תתאפשר פגיעה חסרת אחריות באנשים מבלי לתת על כך דין וחשבון.

הצעות דומות הונחו בעבר על-ידי חברי הכנסת זבולון אורלב, לימור מגן תלם ומאיר יצחק הלוי, אך לא הבשילו לכדי חקיקה. אם תאושר, הצעת החוק עשויה לחולל שינוי משמעותי במרחב הדיגיטלי בישראל.

הממשלה תומכת עקרונית בהצעת החוק, כפוף להתניות שקבעה ועדת השרים לחקיקה.
www.news1.co.il/Archive/001-D-495409-00.html

מילביצקי חשב שהממשלה תומכת בחשיפת פרטי משתמשים ברשת, ואז גילה שלוין עיקר לו את הצעת החוק

הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי ביקשה להתמודד עם תופעת לשון הרע ברשתות החברתיות ● שר המשפטים החושש שהחוק יהפוך לכלי לסתימת פיות הטיל הגבלות משמעותיות, תוך הצעת פתרון זהיר ומבוקר יותר תוך הדגשת הצורך להגן על חופש הביטוי
11/01/2025 | עידן יוסף | חדשות | כנסת 25 | תגובות
עידן יוסף
חוק חדש על הפרק: חשיפת זהות גולשים במקרי לשון הרע

ח"כ חנוך מילביצקי עלה השבוע לדוכן המליאה עם מטרה ברורה: לשים קץ ל"שיימינג" המקוון ולחשוף את פרטי המשתמשים שמפרסמים תוכן פוגעני תחת שמות בדויים. "שפני המקלדת, אלה שמסתתרים מאחורי שמות מזויפים, מנצלים את האנונימיות כדי לפגוע בשמו הטוב של האחר", טען מילביצקי.

הצעת החוק נועדה לאפשר לנפגעי לשון הרע לפנות לפלטפורמות דיגיטליות ולדרוש את פרטי המפרסם. במקרה של סירוב או אי-תגובה מצד הפלטפורמה, יוכל הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לחשיפת זהות המפרסם, כפוף להחלטת השופט. "הצעת החוק הזו תייצר הרתעה ותמנע פגיעות חמורות", סיכם מילביצקי.

שר המשפטים יריב לוין שמסר את תשובת הממשלה הציג עמדה זהירה ומחושבת יותר, שהותירה את מילביצקי בהלם. הוא הביע תמיכה עקרונית ביוזמה של מילביצקי אך העלה חששות כבדי משקל בנוגע להשלכותיה: "אין ספק שמה שמתרחש ברשת הוא בעייתי - הפצה שיטתית של פייק ניוז, השמצות, ולעיתים אף איומים. אבל עלינו לזכור שחופש הביטוי ברשתות החברתיות הוא חיוני, במיוחד בעידן שבו לתקשורת הממוסדת יש מונופול על השיח הציבורי".

לוין הזהיר שהחוק עלול להוביל לניצול לרעה ולפגיעה בזכויות יסוד. "כוונות טובות עלולות להפוך לכלי לסתימת פיות. הרשתות החברתיות הן המקום היחיד שבו קולות שאינם מקבלים ביטוי בתקשורת יכולים להישמע. אם נתערב יתר על המידה, אנחנו עלולים לגרום להשתקה רחבה ומסוכנת", הזהיר.

במקום זאת, הציע לוין לצמצם את תחולת החוק רק למקרים של הודעות בתפוצה רחבה, כמו מסרונים (הודעות טקסט או ואטסאפ) או דוא"ל, ולהימנע מהחלתו על פרסומים ברשתות החברתיות או בתגוביות באינטרנט. "החוק במתכונתו המלאה מסוכן, אך בגרסה מצומצמת יוכל לטפל בבעיות חמורות מבלי לפגוע בחופש הביטוי", הבהיר.


"התופעה הזו, יש בה סיכון עצום בכל מה שקשור להליכי בחירות והליכי בחירות פנימיות - והיא אכן מנוצלת לצרכים האלה", הסביר שר המשפטים. "משום שהיכולת להפיץ 'פייק' כזה סמוך לבחירות, לפעמים ביום הבחירות, ובדרך הזאת לשנות את הצבעתם של אנשים, לגרום להם למשל להאמין שמועמד מסוים הסיר את מועמדותו, או תומך במשהו שהוא איננו תומך בו, או התקשר בהסכם עם מישהו - דבר שלא היה ולא נברא. הדברים האלה מהווים גם סיכון ישיר לדמוקרטיה ולהליך הדמוקרטי. ולכן מעבר לסוגיות של מניעת הביזוי, והשיסוי והשקר, יש כאן גם חשיבות עצומה, בעיניי, בהגנה על ההליכים הדמוקרטיים והתהליכים הנדרשים".

לוין הזכיר את פסק הדין שניתן בעניינו של איקי כהן, פסק דין שבמסגרתו חויב מפעיל תקשורת לתת את הפרטים של מי שהפיץ דרכו מסרים שהיו מסרים פוגעניים או שקריים בעניינו של איקי כהן. בית המשפט אכן קבע שהזכות הזו קיימת, ויש מקום שמפעיל תקשורת שמפיץ הודעות כאלה לא ייתן הגנה וחיסיון למי שהזמין ממנו את ההודעות, שילם עבורן וכמובן עומד מאחוריהן. "באופן כזה שכל מי ששולח הודעות כאלה ידע שאם תהיה פנייה למפעילי התקשורת, תהיה להם חובה לפרסם ולתת את המידע על הגורם האחראי לפרסום, הגורם ששילם עבורו וכו'", דבריו.

"מי שפועל ביושר לא צריך להסתתר", השיב מילביצקי. "בתי המשפט יידעו לאזן בין הזכות לפרטיות לבין זכותו של נפגע לשון הרע לנקות את שמו. צמצום החוק פוגע במטרה העיקרית שלו - להילחם בתופעות חמורות המתרחשות בעיקר ברשתות החברתיות".

הדיון סביב הצעת החוק מדגיש את המורכבות שבניסיון להסדיר את המרחב הדיגיטלי. מצד אחד, יש צורך דחוף לטפל בתופעות של לשון הרע, "שיימינג" ו"פייק ניוז", שפוגעות באנשים רבים. מצד שני, החשש מפני פגיעה בחופש הביטוי ובאפשרות להשמיע דעות במרחב המקוון אינו מופרך. הגישה של לוין מבקשת לשמור על איזון - להילחם בתופעות חמורות מבלי ליצור כלים שעלולים לשמש להשתקה פוליטית או חברתית.