האומנם -"שקר החן והבל היופי"

ממילא אשת חיל הוא על התורה

נכון שאשת חיל הוא על התורה, לפי חז"ל. 
והכוונה הוא אפוא נגד הפלפולים הפנינים והוורטים והרמזים והגימטריאות, שלא בהם אנו רואים את שגב התורה הקדושה, כי אם בהבנה הקדושה העמוקה וההגיונית שיש בה.

אבל רש"י במשלי אומר, שכל פסוקי משלי יש בהם גם את הנמשל וגם את המשל, שאפשר להוציא מהם תובנות לחיים.
ואכן הגר"א מווילנא כתב הנחיות רבות לאשה כשרה בישראל, על פי פרק 'אשת חיל'.

בציבור שלנו, כמעט לכולם ברור כי האופי חשוב מן היופי. 
כשהאופי טוב יש גם מעלה ושלימות ליופי.
יופי וטיפשות, אין להם מקום של כבוד בציבור שלנו, לא בפרנסה, לא במשרות ולא בשום פרמטר כמעט.

השאלה בנוסח 'האמנם' היא שאלה פסולה. כי כולנו מאמינים שהעקרונות הכתובים בתנ"ך הם הנכונים, וגם אם אנחנו אישית לא כל כך מבינים אותם (מה שלא נכון במקרה שלנו), אנו יודעים כי התובנות נכונות מצד עצמן.

דומני שהגר"א מסביר ששקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל גם בהם. כלומר שיופי הוא שקר אם הוא עומד בפני עצמו.

ברור שאשת חיל נכתב גם לפי פשוטו של מקרא, והוא מדבר על כך שיראת שמים של אשה חשובה יותר מיופי.
ללא ספק זו דעת התורה, וגם המציאות מראה שיופי של אשה מקהה עם השנים, ובסוף נשאר הבנאדם עם מה שיש לו בפנים - יראת השמים וכמובן המידות.
על השאלה האם זה אכן כך, אצל חלק זה אכן כך,וזה שהפסוק אומר שכך צריך להיות, לא אומר שכולם מקיימים את זה, האם כולם כאן מקיימים את איסור לשון הרע?
האם אתה - לךתדע - שומר כאן מספיק על לשון הרע, שהוא מכיל בתוכו כמה לאוין דאורייתא? כמה פעמים אתה עובר כאן בפהרסיא על לאו זה כשאתה מדבר על רבנים אדמורים וסתם אנשים בשמם המלא?
מה עם לא תלך רכיל בעמך?

 על "באפי תלתא שמעת"?

אם הוא התיר לעצמו לכתוב עליך אז וודאי שהוא שמע...