| נשלח ב-14/1/2025 19:54 |
 |
| |
ספר חדש - בן גוריון רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים
ספר חדש שהוציא חגי סגל אביו של עמית סגל
עוד לפני הקמת המדינה, וגם שנים רבות אחר כך, לא היה דוד בן-גוריון מנהיג אהוד בימין, בלשון המעטה. אך כמחצית המאה לאחר מותו, מגיע חגי סגל, בן למשפחת לוחמי אצ"ל ותושב עפרה, לתובנות מפתיעות בנוגע לאיש שהכריז על הקמת המדינה. במסע ארכיוני מרתק הוא חושף צדדים בלתי מוכרים בדמותו של "הזקן", כמו המיתוג המשיחי שלו במערכת הבחירות השנייה לכנסת, יחסו המורכב ליהדות התפוצות וקרבתו המפתיעה לאישים כמו המשורר אורי צבי גרינברג ואפילו מנחם בגין. משיח בשדה בוקר מגלה בן-גוריון אחר – ראש ממשלה שהתנ"ך היה קוד ההפעלה המוצהר שלו; שנהנה להתנצח עם חברי כנסת דתיים אך רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים; איש מדון, לכאורה, שידע לטוות קשרים מפתיעים עם יריביו הפוליטיים הגדולים ביותר. סגל מצייר דיוקן חדש של המנהיג שעיצב את פני המדינה. מתוך עמדה צנועה של "מבקר נלהב", הוא שופך אור על אוצרות ארכיון מרתקים שנעלמו מעיני החוקרים המקצועיים ומציע פרשנות מקורית ומפתיעה לדמותו של בן-גוריון – כזו שעשויה לשנות את האופן שבו תפסנו עד כה את ראש הממשלה הראשון ואת מורשתו. מבין שורות הספר מבצבצת ועולה גם הצעה לפיוס לאומי ולשותפות גורל בימי מלחמה. חגי סגל, יליד 1957, תושב עפרה, עיתונאי ב"מקור ראשון" ועורכו הראשי לשעבר, שימש גם כעורך "נקודה" וכמנהל מחלקת החדשות בערוץ 7. מחברם של ספרים רבים, בהם "שטחים תמורת חלום", "אחים יקרים", "ימית סוף", "רק לא מלחמת אחים" ו"חמש דקות מכפר סבא".
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 14/01/2025 19:54:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2025 20:18 |
|
| |
או שכן או שלא. מה שבטוח, הוא אמר בראיון בקול ישראל (יש את זה ביו טיוב) אחרי מלחמת ששת הימים שמי שלא מאמין באלוקים הוא לא אדם ריאלי. בהמשך קצת קלקל כשהסביר שהוא מאמין באלוקים על פי שיטתו של שפינוזה שר"י, אבל כעם הארץ גמור אי אפשר לבוא אליו בטענות על זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2025 20:22 |
|
| |
יחסו של בן גוריון ליהדות האורתודוקסית היה עוין ושלילי ואת בגין לא היה מזכיר בשמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2025 21:12 |
|
| |
המציאות בשנת 1959 תשי"ט שאחרי ויכוח עם הרב הראשי דאז הרב הרצוג זצ"ל,
מכתב ארוך שכתב בן גיריון לרב הראשי דאז ומכתב ארוך שקיבל ממנו כתשובה,
הוא בן גוריון, כשר הביטחון וראש הממשלה
שחרר מצה"ל כששת אלפי בחורים ואברכים משרות צבאי
צריך לדעת שבאותם ימים האוכלוסיה בארץ הייתה חמישית מגודל האוכלוסיה כיום,
חיו אז בארץ שני מיליון אזרחים.
במילים אחרות, ביחס לאותו הגודל,
היה צריך לשחרר שלושים אלף חרדים משרות צבאי.
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 14/01/2025 21:13:54
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2025 21:34 |
|
| |
| רעיונוביץ כתב: |  |
המציאות בשנת 1959 תשי"ט שאחרי ויכוח עם הרב הראשי דאז הרב הרצוג זצ"ל,
מכתב ארוך שכתב בן גיריון לרב הראשי דאז ומכתב ארוך שקיבל ממנו כתשובה,
הוא בן גוריון, כשר הביטחון וראש הממשלה
שחרר מצה"ל כששת אלפי בחורים ואברכים משרות צבאי
צריך לדעת שבאותם ימים האוכלוסיה בארץ הייתה חמישית מגודל האוכלוסיה כיום,
חיו אז בארץ שני מיליון אזרחים.
במילים אחרות, ביחס לאותו הגודל,
היה צריך לשחרר שלושים אלף חרדים משרות צבאי.
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 14/01/2025 21:13:54 |
|
ובסוף ימיו התבטא שזה הדבר היחיד שהוא מתחרט עליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2025 21:42 |
|
| |
לעולם לא אבין מה מטרת כל הספרים האלה, שיש גם על הרצל ועל דמויות נוספות. הרי ברור לכולם שבן גוריון והרצל וכדו' היו אנשים פוליטיים שקידמו את מימוש האינטרסים הפוליטיים (נעזוב לרגע את השאלה אם הם הונעו מאדיאולוגיה או מאגואיזם. נניח ששניהם היו באמת אלטוראיסטים שנלחמו למען מטרות קדושות בעיניהם). אנשים כאלה, בסופו של דבר, חייבים למצוא דרך לכבד את המסורת שחהם ולדבר על רבנים ובני כנסת וישיבות. לא בגלל שהם מאמינים או לא מאמינים בזה, אלא משום שכמנהיגים לאומיים הם לא יכולים ללכת נגד מי שמייצג את המקורות של הלאום שלהם. אז תמצא אצלהם הרבה אמירות חילוניות, כי זה מה שהם היו, וגם הרבה אמירות מאוד אמפתיות ביחס לרבנים, כי בתפקידם הם היו חייבים להגיד את זה. לגבי העמדות שלהם האישיות, לעולם לא נדע באמת, אבל אני מניח שכאנדים לאומיים הם כן היו מאוד אמפתיים להיסטוריה ולמורשת (באופן אירוני, אפשר לייחס להם את מה שקורא מאיר בוזגלו "מסורתיות"). אבל זה לא מלמד על כלום ולא מחדש שום דבר ממה שהיה ברור מלכתחילה.
|
|
|
|
|
