קרעדיט "מסתברא" פורום בחדרי חרדים
אכתוב כמה מלים מאפיינות על האיש המיוחד הזה שנקטע באיבו. ארז בלבנון, והדימוי ארז התאים לו גם בצורה פיזית איש גדול בעל קומה שהשאיר רושם בעצם נוכחותו וגם בדמותו הרוחנית שהי' דמות גדולה ואף ענקית, נגדע ונעקר משרשיו כאשר הוא משאיר חור פעור שאין דרך למלאותו.
בן 46 הוא רבי אליעזר במותו בטרם עת. כל אדם הוא בחזקת חיים והחי הוא היפוכו של מות, אך רבי אליעזר הי' בבחינת חי להחיות. הוא היפכו הקוטבי של מות. בעורקיו זרמו מנות גדושות של חיים שפשוט זלגו מכל תא ומכל גיד של הוויותו. כך שהמוות פשוט אינה הולמתו. ר' לייזר געלדצעהליר מת! אין זה רק עצוב מאד זה גם מגוחך מאד, ר' לייזר בחייו הי' פשוט נוגדן חי ונושם למציאות ולמושג של מוות קר וחשוך, הוא הי' חי חם ומאיר פנים. ר' לייזר - או כפי שקראו לו כולם לייזר, שכן בגלל רעננתו ולחלוחיתו הכינוי ר' פשוט לא נדבק אליו כמו שדבר זר לא נדבק ומתיבש על משהו לח ושופע - הי' אש להבה עד לתאונה האכזרית והטרגית האדם לא ידע מנוחה ורוויה לרגע כל כולו תכונה ומעש.
אישית הכרתי אותו רק קצת, שוחחתי אתו פעמים מספר לכמה שעות, אבל הי' בהיכרות זו די להכיר שאדם בלתי רגיל לפניך גם משום סיבות אני מודע על עבודתו בישיבתו. בנוף הליקוודי המנומנם בן למד ובו גר מאז נשואיו, שבו כולם הולכים בתלם בלט ר' ליזר באישיותו שאינה הולכת בדרך הסלולה האפרורית. בחן ובקסם כשעל פניו חיוך רחב ידע לנווט לעצמו דרך משלו שלפעמים לא עלה בקנה אחד עם הסביבה.
ר' אליעזר הוא בן להגאון רבי אליהו יהושע געלדצעהלר מחברם של חמשת כרכי קדשי יהושע, חמשה כרכים גדולים "ש"סיים" על סוגיות בקדשים. רבי אליהו יהושע הוא חתנו של רבי אליהו דסלר איש ההגות המקורית של ליטא, שכרך את המוסר הסלנטרית יחד עם רעיונות מבית המדרש של החסידות, כך שר' לייזר היק נכדו של מייסד שיטת המוסר רבי ישראל סלנטר. נצר מובהק לבית ליטא. ומצד שני נשא ר' לייזר בתו של הרבי ממילוואקי, נצר למשפחת טברסקי שהם גם נכדי בעל המאור עיניים ובעל התניא. (אגב יום פטירת ר' לייזר הוא יום פטירת סבו מצד אשתו הרבי האמצעי מלויבאויטש).
רבי אליעזר הי' יצור כלאיים במלוא מובן המלה. בנפשו התרוצצו כל ההיבטים והאסכולות שנחל מבית אבותיו ושסיגל לעצמו בעצמו, בלי שוויתר על שום צד וגוון. הי' חניך ישיבת ליטא אבל התקרב גם לחסידות חב"ד, נמשך לחב"ד אבל אהב תורתו של הכהן והשם משמואל, אהב חסידות אבל לא וויתר על מורשת סבו הרב דסלר. כאשר הגיע זמנו לייסד ישיבה חש בעצמו שהוא צריך לפרוץ המסגרות של החוגים וליצור ישיבה מיוחדת כמין ישיבת חכמי לובלין (ר' מאיר שפירא היווה מופת עבורו ואכן כמו רבי מאיר שנפטר בגיל 46 חייו של ר' לייזר הסתיימו בגיל זה) שבה כל החסידיות והזרמים ימצאו לעצמן מקום נוח.
ולא, לא כמו ישיבת טשעבין - אף היא ישיבה כלל חסידית - שיצרה ישיבה ניטרלית נטולת כל רוח ומטען אידילוגי שבה כל אחד יכול לפעול כמו או"ם קטן בלי הפרעה, אלא יסד ישיבה חסידית מלא להט חסידי, טעונה בחשמל חסידי וזרם רוחני. הישיבה נודעה לרוח המיוחדת שפיעמה בה, כאשר הוא עצמו משמש בשבתות ובזמנים מיוחדים כמין אדמור/משפיע הכובש לבבות וקונה נפשות. הפיח בישיבה זו רוח חיים כללית שהקיפה וסחפה את כולם, כל החסידיות חשו שפן החסידי שלה בא לידי ביטוי.
כמה קשה עמל ליל ויום לייסוד ישיבתו. שום דבר לא בא לו בקלות. בארצות הברית, אין תקציבים ואין מבנים מן הממשלה. בעשר אצבעותיו בעמל מפרך שלא יתואר התמסר לייסודה ולשכלולה. להשיג מבנה לבית המדרש, להשיג דיור לרכוש מחנה קיץ. פשוט לא ראה מנוחה מדאגה, לא הי' יום שאיזו בעי' לא צצה, שלא היו זקוקים לכסות הגרעון בבנק. ובכל הלחץ שכל הסובבים סברו שהכל מתמוטט שאין מוצא ר' לייזר הי' מקרין אופטימיות חסרת מרפא. הוא כולו תקוה כולו אור של עידוד שאינו כורע.
כמו ממדיו הפיזיים כך נפשו הגדולה - ואין כאן הפרזה או מליצה נפש גדולה שכנה בקרבו - לא סבלה כיווץ וצמצום. הכל הי' צריך להיות גדול בהרחבה. כמין מנטרה הי' פולט כל הזמן "אהן צמצום" (בלי צמצום) גם בשעות הקשות לא הי' מקטני אמונה, לא הי' מסתפק במועט.
ואכן בשנה או שנתים אחרונות התחיל המצב להתבסס ולהתייצב, הישיבה פרחה, המצב הכספי התאזן, חלמו על קניית מבנה לישיבה ואז באה הטרגדי' והפיל את ר' לייזר הגדול. וכמין צחוק הגורל בזמן מחלתו של ר' לייזר אף זרמו כספים ותרומות שר' לייזר מעולם לא זכה לראות במו עיניו. לפתע תורמים תרמו ונדבנים פתחו כיסיהם למען הישיבה. גם כיום הישיבה מכוננת היטב ואף הרחיבה שערי', התרבו ספסלי בית המדרש ושמה יוצאת למרחקים.
הרהור העולה: הישיבה הביאה כמין קרבן עבור עצמה. והקרבן לא הי' אחר מר' לייזר מיסדה.
ועדיין לא נגעתי באישיותו רבת האנפין נגיעה כלשהי. תורתו, הגותו, שיטותיו בחינוך, מאבקיו.
תנצב"ה
 |
|
|
