צדק צדק "תרדוף" - נוסח בד"צ אלעד...
* עוד לא נדמו הדי מאבקה של קהילת הסב"ת המקומית על מגוון נציגיה הלוזרים נגד קריספל/צביקה כהן/הרבסט ומי לא, וכבר פתחו הם ב"חזית חדשה". *
* הפעם, תאמינו או לא, מצאו הם לנכון לנשוך דוקא את היד שהאכילה אותם בנדיבות במשך השנתיים האחרונות.*
* וראו זה פלא, את צעדי המלחמה המוזרים הללו, מלווים בחדווה, מי אם לא, "המרא, בית דינו ונעריו". *
* "כן רבותי, ההיסטוריה חוזרת" - סדום ועמורה, זה כאן! *
דיירי הבניין שברח' בעלי התוס' 4, לא ידעו את נפשם מרוב מבוכה וזעם.
זה כשנתיים שהם מעמידים את רחבת הבניין לרשותם של אנשי הסב"ת, לאחר שהללו, התחננו על נפשם בהסבירם כי עקב התנכלותו של צוריק ראש המועצה דאז, נבצר מהם להתפלל במקום אחר מבלעדי חניית הבניין.
התלבטויות רבות עברו על הדיירים המסכנים, עד שהחליטו לבסוף, להיענות לבקשת אנשי הסב"ת באמצעות נציגם שלומי קיסוס.
היעתרותם ההירואית של דיירי הבניין לבקשה הלא שיגרתית, באה, לאחר ערבי דיונים מתוחים, שבמהלכם הבטיחו נציגי הסב"ת להעמיד בשטחם של הדיירים, מבנה זמני למשך כשנה בלבד, תוך כדי שהם חוזרים ומבטיחים שוב ושוב, לפעול בשיתוף פעולה מלא עם דיירי הבניין.
רחבת הבניין, הפכה בן לילה לבית כנסת שוקק חיים.
משעות הבוקר המוקדמות עד לשעות הערב המאוחרות נאלצו הדיירים המסכנים לסבול את שאון ההמולה שעלתה ובאה מרחבת הבניין, אך למרות כל זאת, שמץ של תלונה לא נשמע מכיוונם.
"שנת ההכרעה" המובטחת חלפה-עברה, צריף בית הכנסת נותר על מקומו והדיירים למודי הסבל שתמהו לפשר אי מימוש ההבטחה בדבר הפינוי, נאלצו לשמוע שוב ושוב מפיהם של גבאי בית הכנסת, כי או-טו-טו עומדים הם לקבל מהמועצה המקומית מגרש+קראוון חלופי, וכי אז, תפונה רחבת הבניין לאלתר.
שנתיים חלפו ובסופו של דבר אכן "זכו" אנשי קהילת הסב"ת לחנוך את בית מדרשם בקראוון "רב מהכיל"... ברוב פאר והדר.
דיירי הבניין, שתרמו מרכושם ומשלוות נפשם לקהילת הסב"ת משך למעלה משנתיים, ציפו כי לפחות כעת תמומש ההבטחה והם ישובו "לשכון בטח" בבניינם.
מה רבה היתה תדהמתם, כשנוכחו הם יום אחר יום, כי הצריפון השומם ממשיך לעמוד, ברחבת הבניין, במלוא כיעורו.
תדהמתם גברה שבעתיים, כאשר הופתעו הם להיווכח באחד הימים, כי הצריפון הנטוש הפך למחסן עבור אנשי הסב"ת ה"הגונים"...
החלונות והמזגנים אשר היו נחוצים לקהילה הקדושה לצורך בית מדרשם החדש הוסרו, ובצריפון המט ליפול נותר ציוד ישן ושאר "שמאטעס" ובלויי סחבות, שהביאו, להפיכת המקום עד מהרה ל"בית חם" לעכברים, נוער שוליים (להבדיל, כמובן...) ושאר מרעין בישין...
בצר להם פנו דיירי הבניין לפטרוני בית הכנסת הלא הם הרבנים הגאונים שמואל כהן וגרוסמן אך הללו, התעלמו באלגנטיות ראויה לציון, מכל פניותיהם...
בלית ברירה הבהירו הדיירים המסכנים, כי אם לא יפונה הצריפון על הציוד שבתוכו משטחם, יאלצו הם לעשות את המלאכה בכוחות עצמם.
בתגובה נענו הם במטר של צעקות מלוות בצליל של זלזול מופגן, מפיהם של הנוגעים בדבר.
הדיירים שחשו על בשרם את מאמר הקלישאה "הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת"... פנו בלית ברירה למשרדי המועצה המקומית.
בפרדוקסליות מוזרה, דווקא דיירי הבניין שמלכתחילה לחמו בעוז למען אנשי הסב"ת, נגד פקחי המועצה שחפצו להרוס את המבנה הבלתי חוקי והפולשני כבר בעת הקמתו, נאלצו לבסוף, בלית ברירה לפנות ולבקש סיוע מאנשי המועצה.
מיותר לציין כי היענותם של נציגי המועצה היתה מיידית.
עקב הליקוי הבטיחותי והתברואתי שנגרם לתושבי הבניין, ולאור העובדה שבלאוו הכי, איש כבר לא השתמש במבנה, הוצא צו הריסה לאלתר, בו ביום.
אך אם סברו הדיירים המסכנים כי בכך תם משא תלאותיהם, באה המציאות וטפחה על פניהם.
אחד מדיירי הבניין, אברך בן תורה בנו של אישיות תורנית חשובה, הופתע למצוא בתיבת הדואר שלו, תכף במוצאי שמחת תורה, "צו זימון" לדין תורה בבית דינו (בית דין "צדק", כמובן...) של המרא האשכנזי.
העילה לתביעה, היתה, לא פחות ולא יותר :"גרימת נזק לרכוש ציבורי"...
האברך המופתע, לא האמין למראה עיניו.
בתחילה, סבור היה הוא כי מדובר בעוד תעלול מבית מדרשם הקלוקל של "נערי המרא", אך לאחר שבירר את העובדות לאשורן, הוברר לו כי מדובר במסמך אותנטי, וכי את עצת הדין תורה הקנרטרני העניק לאנשי הסב"ת "המרא האשכנזי" שהפנה בחוכמתו כי רבה, את אנשי הסב"ת למזכירות בית דינו (בית דין "צדק", כבר אמרנו???) לשם הגשת "תביעה"...
וראו זה פלא, מזכירות בית הדין המקומי, הידועה בסחבת הרבה שהיא נוקטת בתביעות המוגשות לפניה, נתקפה לפתע ב"קדחת תזזיתית" ובזריזות יתירה ובלתי שכיחה זימנה המזכירות את האברך המסכן לדיון מהיר, תוך פחות משבוע...
בראשית השבוע החולף, הגיע מועד הדיון, אך האברך המגובה בדיירי הבניין לא טרח כלל להופיע לדיון.
כמה מגדולי הדור בהם נועץ, הזהירוהו, לבל יהין להופיע לדיון האמור בפני הבד"צ המקומי, שנשיאו נודע באובייקיטביות הרבה בה ניחן...
האברך, כנציגם של הדיירים, שלח מכתב למזכירות בית הדין בו ציין הוא את השתלשלות הפרשה ואת הקנטרנות הרבה ועזות המצח שיש בתביעה האמורה.
מיותר לציין, כי דבריו נפלו על אוזניים ערלות, שלא לומר מלגלגות, ושוב, במהירות ראויה לציון נקבע דיון נוסף לשבוע הבא.
הסיפור האמור קיבל תפנית מפתיעה בסוף השבוע החולף, כאשר כמה מגדולי הדור שהתוודעו למקרה, עקב פנייתו של אביו של האברך המהווה כאמור, אשיות תורנית חשובה, חיוו את דעתם הברורה, הידועה משכבר הימים...
ימים יגידו, האם יהא המקרה האמור בבחינת "הקש שישבור את גב הגמל" שיביא את "מרנן ורבנן" להורות על הקמתו של בד"צ אשכנזי נוסף בעיר.
עפ"י השמועות העוברות מפה לאוזן בסביבתו של הגראי"ל שטיינמן,
לרב גרוס, פתרונים...
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 23/10/2004 21:11:01
 |
|
|