נערי המרא: כך חשפנו את מדליף הכתבה
* לא הניצחון בנוק-אואט על "החינמון", גם לא חתימתו "ההיסטורית" של הגר"מ מלכה, הם אלו שהעלו השבוע בת-שחוק על פניו למודי הסבל של המרא *
* מבחינתו של המרא שבע הקרבות, הרי שהכל מתקשר ומוביל, בסופו (ובראשיתו) של דבר, לאוייב מספר אחד *
* המם-מם *
מה שלא עשו למרא שנים של רדיפות והשמצות, עשו, בהינף קולמוס, אנשי מערכת "מפתח העיר".
"לא יכולנו לבקש עיתוי טוב מזה" שח לי השבוע, מדושן עונג, אחד מנערי המרא.
"הם ("מפתח העיר"), ביקשו, התחננו, ירדו על הברכיים", מספר הנער, "אך המרא, שבאמצעות הפקס התוודע לתוכן הכתבה המשמיצה מצרפת הרחוקה והקרה, אטם אוזניו משמוע".
* בית ספר לפוליטיקה *
"ראשית, תעבדו על מכתב המחאה" - שח לנו המרא נחרצות - "שיבינו וילמדו כולם מה עונשו של הפוגע בתלמידי חכמים... רק לאחר מכן, נראה אם יש עם מי ועל מה לדבר".
"התחלנו במלאכת ההחתמה. לא עלה על דעתנו לבקש את חתימתו של הרב מלכה" - ממשיך הנער ומספר - "אך המרא היה נחרץ! תעברו אחד אחד, תחתימו את כולם ללא יוצא מן הכלל", ציווה הרב.
"אהרל'ה (ספראי) נכנס, והראה לרב מלכה את נוסח המכתב".
"בשל מה הסער"? הקשה הרב מלכה בלשונו המליצית, וספראי, במתק שפתיים אופייני הסביר לו באריכות את האינטרס המשותף שבהצבת מחסום בלתי עביר לעיתון עצמאי שלא דופק חשבון לאיש ומרשה לעצמו למתוח ביקורת על רבני העיר...
הרב מלכה האזין, התלבט, ולבסוף חתם".
אחד אחד, חתמו כל רבני העיר, ובכך יצרו, במו ידיהם, "עניבת חנק" של ממש, לחינמון בפרט, ולכל יריבי המרא מכאן ולהבא בכלל.
* בית ספר לתקשורת *
בשלב זה, כאשר הם מותקפים מכל עבר, שקלו בהנהלת מפתח העיר "לסגור את הבאסטה".
"אין לנו מה לחפש כאן" - הגיב בהלם אחד מעורכי העיתון - ובצעד נואש אחרון, ניסה, בפעם המי-יודע-כמה, ליצור קשר עם נערי המרא.
רק אז, לאחר ה'זובור' המשפיל שערכו לעיתון קבל עם ועדה, (ועם "זובור10" מיודענו הסליחה...) התפנו הנערים לטפל נקודתית ב"מתרפסי המפתח".
נערי המרא, בהבינם, בחושיהם המחודדים, את גודל מצוקתם של עורכי "מפתח העיר" השכילו לכפות על אנשי העיתון תנאי כניעה משפילים, כאלו, שאפילו ב'פראבדה' המיתולוגי, היו חוששים לחתום עליהם.
החל בהתנצלות פומבית, שלדברי הנערים נוסחה בידי איציק זלצברג איש אמונו של המרא,
עבור לועדה רוחנית (קרי: איציק זלצברג...) שתעבור מידי שבוע על העיתון, טרם ירידתו לדפוס,
וכלה (כך טוענים הנערים), בחשיפתו של המקור שהביא לפירסום הידיעה.
ממש, אתיקה עיתונאית במיטבה...
* הכתב האנונימי *
כאן, (לדברי הנערים), באה ההפתעה הגדולה.
אנשי "מפתח העיר" שנאלצו, בעטיים של ההבנות שהושגו, לחשוף את מקורותיהם, טענו כי המידע במלואו נשלח למשרדם באמצעות המייל.
שולח המייל (כך, לדברי הנערים, טענו אנשי מפתח העיר), הוא לא אחר מאשר יהודה גליקמן, עוזרו הרווק והמסור של צביקה הרבסט.
המרא, קיבל מנעריו את המידע המסעיר, ובתגובה בלתי נשלטת, חייך את חיוכו הידוע.
מידע סנסציוני שכזה, כמוהו, עבור המרא, כמים קרים לנפש עייפה.
באחת, יצאה, מבחינתו, צידקת טענותיו משכבר הימים נגד הרבסט, לאור.
מכאן ואילך לא הועילו כל טענותיהם של אנשי הרבסט.
"מגוחך לחשוב שבחורצ'יק מוכשר כמו גליגקמן יעשה צעד טיפשי שכזה", טען באוזני אחד מאנשי הרבסט.
גם סירובם של אנשי "החינמון" השפופים לאשר את הידיעה, ועמידתם (הפומבית?!), על עובדת אי חשיפת מקורותיהם, לא הצליחו להרגיע את הרוחות בבית המרא.
מבחינתם ולשמחתם של המרא ונעריו הרי ש"כתובת השולח", על כל המשתמע מכך, ברורה.
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 13/02/2005 2:34:59
 |
|
|