| נשלח ב-10/8/2005 23:36 |
 |
| |
"אל הנער הזה התפללתי"...
אל הנער הזה התפללתי
שמונה עשרה שנה חלפו.
שמונה עשרה שנה של קריירה ושאיפות,
שמונה עשרה שנה מרתקות ויפות.
שמונה עשרה שנה והוא זכר.
זכר את הנער הפוחז שהיה,
לטוב ובעיקר לרע.
זכר את העוולות שגרם,
ושמונה עשרה שנה, אותן, על גבו ערם.
שמונה עשרה שנה, בזיכרונו הוא נצר את המשובה,
ושמונה עשרה שנה אחרי, עשה הוא מעשה וביקש תשובה.
נער מתבגר היה הוא, עת שלחוהו הוריו ללמוד "טעמי המקרא",
נער קונדסי, שמירר את חיי כל מי שעל דרכו נקרה.
מלמד הטעמים, יהודי יקר, השקיע בו מעל ומעבר,
אך כל מה שעניין את הקונדס הקטן היה "איך לצאת מכאן כמו גבר"...
שיעור ועוד שיעור חלף, עת התשלום הגיע,
אך הקונדס הקטן פנה להוריו ובפיו מסר מרגיע.
"אינכם חייבים לו למלמד מאום",
דקלם הוא במיומנות את הנאום.
"בשיעוריו המשמימים כלל לא נוכחתי,
ואת המלמד אישית, על כך כבר הוכחתי".
וכאסמכתא, עשה הקונדס מטעמים,
מאי-ידיעתו ולו אחד מהטעמים...
*****************
חלפו עברו להם שמונה עשרה שנים,
הקונדס, הפך לגדול שבנייסענים.
את משובות נעוריו החליפו התככים,
ואלו הכניסוהו לחצרות מלכים...
הקריירה עלתה על מסלול האצה,
ובזכות, הפך הוא לחבר מועצה.
לו רצה, כבר מזמן היה הוא שוכח,
הלא בישיבות מועצה, הוא תדיר נוכח...
אך לא, מעשה הקונדס, מזיכרונו, לרגע לא מש.
ונקיפות המצפון הפכו זה מכבר לבעיה של ממש.
כך, על-אף שחלפו להם ביעף שמונה עשרה שנה,
לא שכח הקונדס, כי בצוותא עם המלמד, הוא שנה גם שנה...
כשהוא ישוב במשרדו במועצה,
ביקש "הקונדס" לעצמו עצה...
*************
שמונה עשרה שנה, הוא נדהם מהחיזיון,
ברגע חזרו אליו אימי הביזיון...
הוא מעולם, מעולם, כך לא נפגע,
ומיני אז, הוא אף פעם לא נרגע.
והנה, המכתב האחוז בידו,
משיב לו באחת את כבודו.
מעטפה סתמית שנפתחה,
משיבה לאחור את הביקורת שנמתחה.
"טעיתי אז, ואני מתנצל",
הוא ישב לכתוב לי, מבלי להתעצל.
שמונה עשרה שנה, השתנו הזמנים,
"הקונדס" לא שכח לצרף גם מזומנים...
שמונה עשרה שנה, "הקונדס" השתנה,
היתה שווה לה, כל ההמתנה...
היה שווה לו כל הרפש,
ולו בשביל לחזות, בכאלו תעצומות נפש.
כהרף נעלמו הזכרונות המרים, הישנים
וכי כיצד ניתן לרגון על נער שזכר אחר ח"י שנים.
הלא בלומדי עמו, לזאת פיללתי,
"אל הנער הזה התפללתי".
(שמואל א' א' כ"ז).
_____________________________________________________
תיאורה של בקשת מחילה דיסקרטית, מעוררת התפעלות, שאירעה השבוע, בדידו של אחד מחברי המועצה.
למרות חשאיותו הרבה של המעשה, לא נסתר הוא מעיניהם חודרות-הראי של "מרנן ורבנן". 
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 11/08/2005 0:15:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2005 23:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 00:22 |
|
| |
אולי תסגרו את הפורום לכניסת בורים ועמי ארצות שכמוני שלא יודעים על מה מדובר, ורק המקורבים המבינים יוכלו להשתתף בפורום זה??????????????
"הנה ימים באים נאום ה''"
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 00:31 |
|
| |
צפלין,
"אל תשלח ידך אל הנער"...
תוכן המעשה המקסים, מעורר ההשתאות, הובא לידיעתי בדרך לא דרך.
לא בכל יום נתקלים אנו בהתנהגות שכזאת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפוליטיקאי מן הזן המצוי...
אישית, התפעלתי וחשתי דחף לשתף בתחושתי זו, את חברי הפורום, תושבי העיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 01:42 |
|
| |
מרנן,
היה ארוך מדי...
אתה רוצה אולי להחכים אותנו יותר?!
גם באלעד יש צפונים...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 02:38 |
|
| |
מרנן ,
יפה מאוד
עברת לכתיבה בחרוזים?
ובכל זאת, לא מצאת לשם שלו אף חרוז?.....
(מחקתי את החתימה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 07:36 |
|
| |
השכן,
למרות שמדובר באישיות ציבורית, הסיפור, הנו סיפור אישי לחלוטין.
ההגינות, במקרים שכאלו, מחייבת, שלא להזכיר את "השם המפורש", מבלי לקבל את רשותו של בעל המעשה.
צפון_אלעד,
מדובר בסיפורו של קונדס, שברבות הימים התבגר והפך לחבר מועצת אלעד...
שמונה עשרה שנה אחרי, מחליט ידידנו לעשות חושבים ולבקש את סליחתם של אלו ש"התמזל מזלם" וניקרו בדרכו הקונדסית, לפני כשני עשורים.
הטקסט שלך כאן
המכתב (המצוי בידי), הודלף לי ע"י מקורותי הנעלמים.
אני מניח שידידנו חבר המועצה, יוכה בתמהון כשיגלה כי הסיפור בשלמותו, מוצג לעיני כל, בראש חוצות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 11:40 |
|
| |
מרנן,
ראשית, קבל
שנית, על מנת לפענח את כתב החידה, שאלה לי אליך.
האם השימוש החוזר במילה "נ ע ר" הוא לא בכדי?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 11:59 |
|
| |
(ואגב, אין זה הרמז היחיד...)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 12:01 |
|
| |
לאט לאט, עובדים קשה על הענין,
בקרוב מאוד הפטרון!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 12:43 |
|
| |
נסיון אולי נקבל כוכבית
ובזכות - הדוד.....(הכל יכול?)
והקרירה או אפילו שדרן בזכות הקרירה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 12:47 |
|
| |
מרנן, אתה עוד עונה לי ברצינות?
אוח אוח,
נדמה לי שפעם או פעמיים פגשתי את הנער...
(מחקתי את החתימה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 16:47 |
|
| |
..............
אתה אמרת. 
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 16:51 |
|
| |
וממי בדיוק "הנער" בקש סליחה?
כי הוא צריך לבקש גם ממני....
|
|
|
|
|
)
