קנה אחד במחיר של שניים. עיתונות ערב-החג
פעם בחצי שנה, משתלם באמת לקנות עיתון. אפילו "יתד נאמן". זה קורה פעמיים בשנה: בערב סוכות, בערב פסח.
בימים הללו, מקבל כל רוכש חבילה נאה ומכובדת של גליונות טריים, מעוצבים בטוב טעם, ואף התוכן זוכה להשקעה יתירה, למען ירוץ בו הקורא.
אבל מה קורה בחלון-זמן כעין זה שפקד אותנו השנה? פסח יוצא ביום שני בערב. אין טעם להוציא גיליון חג מיוחד ביום ראשון, מיד אחרי שבת.
אז משחררים את גיליונות החג כבר ביום חמישי, ארבעה ימים לפני הדד-ליין האמיתי. אבל פה יש בעיה: בשבת הגדול, כידוע, אוכלים חמץ. החמץ מטריף את כל העיתונים, וגם מי שעוד לא אמר: "עיתונים זה טרייף", יוכל עכשיו לומר את זה בבטחון.
נו, אז מי שמספיק לקרוא את כל העיתונים בשבת - אשריו ואשרי חלקו. הוא חרץ בזה, אמנם, את גורלו לשעמום חסר מרפא בימי החג, אבל ניצל היטב כל פרוטה שהשקיע בניירות המודפסים.
אבל מה עושים כל השאר, ספרו לי. קוראים עיתון אחד בשבת ועיתון אחד בחג? קוראים מוסף מזה ומוסף מזה? שורה עכשיו ושורה לעתיד לבוא? אז איך הם זוכרים איזה עמוד נקי לפסח ואיזה חמוץ?
יש לי תחושה שכמה פראיירים פשוט קונים פעמיים את העיתון, פעם אחת ביום שישי ופעם אחת ביום שני בבוקר.
ומה תוכלו אתם להוסיף לנו בענין האקוטי הזה?
האשכול מצפה לתגובותיכם.
 |
|
|
