מעריב תשיק בימים הקרובים את אתר NRG
מעריב תשיק בימים הקרובים את אתר NRG בהשקעה של 25 מ' ש'
מאת איילה צורף
האתר החדש אמור להתחרות באתר החדשות של ידיעות אחרונות ynet ובוואלה
חברת מעריב תשיק בימים הקרובים את אתר האינטרנט החדש שלה, NRG, בהשקעה של כ-25 מיליון שקל. האתר החדש יחליף את האתר הקיים, מעריב און ליין, שלא הצליח להתחרות באתר החדשות המוביל בישראל, ynet של "ידיעות אחרונות". ב-NRG מבטיחים לספק תכנים ושירותים חדשים וליצור "אתר חדשותי עם אופי מגזיני". "מדובר באמביציה אישית של מו"ל 'מעריב' עופר נמרודי להיכנס לזירה שפעלה בלעדיו בשנים האחרונות, והוא מוכן להשקיע סכומים גדולים כדי להוביל אותה", אמר בכיר בענף.
לצורך ההקמה גייס נמרודי את העורך הראשי של וואלה, עופר שני, ל"יועץ מיוחד לתוכן דיגיטלי", והודיע כי עורך אתר מעריב און ליין, דני דור, יסיים את תפקידו. שני, ממקימי פורטל נטקינג שנסגר, נחשב לאחד מהאישים המוערכים בענף.
"כיום מועסקים באתר כ-70 אנשים, מרביתם אנשי מערכת", אומר אחד המעורבים בפעילות האתר. "בסוף תהליך הגיוס מתוכננים לעבוד בו כ-100 איש". ב-ynet מועסקים כיום כ-100 אנשי מערכת וכ-20 עובדים נוספים. נמרודי, שניהל עד כה אתר ועיתון כמעט זהים בתוכנם, מתלבט בימים אלה אם להעלות לאוויר אתר עם מותג נפרד, NRG, או לדבוק בהחלטה שהתקבלה לפני כמה שבועות, לקרוא לאתר "NRG מעריב" - וליצור קשר שיווקי בין המותגים.
בענף הפרסום הציפיה היא שאם NRG יוכיח את עצמו, המפרסמים יגדילו את תקציב הפרסום באינטרנט. ואולם במעריב לא מסתמכים רק על הכנסות מפרסום; בכיר בפרויקט אמר: "נבנו מקורות נוספים שיהיו חלק גדול מההכנסות שלנו". ב-NRG מסרבים לפרט על אופי מקורות ההכנסה, אך בענף הפרסום מעריכים כי הם יהיו קשורים לפעילות "מעריב" המודפס בארה"ב.
נמרודי נכנס לעסקי האינטרנט
נמרודי נגד מוזס ושוקן, והפעם: הקרב על הרשת
מאת איילה צורף
באיחור של ארבע שנים נכנסים עופר נמרודי ו"מעריב" במלוא העוצמה ועם השקעה של 25 מיליון שקל לזירת האינטרנט, באמצעות אתר החדשות NRG. האויבים העיקרים הם ynet של ידיעות אחרונות והאתר וואלה של בזק ו"הארץ"
אחת הסקיצות הסופיות לאתר NRG של מעריב
ארבע שנים לאחר התנפצות בועת הדוט.קום נכנס עופר נמרודי לזירת האינטרנט הישראלית, ובמלוא הכוח. עד כה שיחקה חברת מעריב בזירה זו עם אתר מינורי, המבוסס רובו ככולו על התכנים של העיתון המודפס ונחשב לזניח יחסית למתחרה העיקרי, ynet מבית ידיעות אחרונות, אתר החדשות הגדול בישראל.
לאחר כשנה של עבודה אינטנסיווית, צפויה מעריב בימים הקרובים להעלות לאוויר את אתר NRG שיחליף את אתר מעריב הקיים, והאווירה בקרב העובדים מזכירה יציאה לקרב. מסיבות רבות, מדובר בהלוך רוח מוצדק; מעריב איחרה את הרכבת, וכעת, ארבע שנים לאחר שהמתחרים העיקריים - "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" - החלו לבסס לעצמם מעמד איתן בזירת האינטרנט הישראלית, בהשקעה הנאמדת במיליוני דולרים, ינסה נמרודי להדביק את הקצב. בכירים באתר החדש מקווים כי "NRG יקבע סטנדרטים חדשים באינטרנט הישראלי", אך בפועל, אף שאינם מודים בכך, הם יסתפקו בפגיעה ממשית במעמדו הבלתי מעורער של ynet.
על פי הערכות של בכירים במדיה, בהקמת האתר ובהשקתו - בטכנולוגיה, בכוח אדם ובעיצוב - ישקיע נמרודי כ-25 מיליון שקל, כ-6 מיליון שקל מתוכם בפרסום, מרביתו בטלוויזיה. "ההשקעה האדירה הזו היא תולדה של היסטוריה רוויית מתחים בין ידיעות אחרונות שבשליטת משפחת מוזס, מעריב והארץ בתחום האינטרנט", אומר בכיר בענף. "מדובר באמביציה אישית של נמרודי להיכנס לזירה שפעלה בלעדיו בשנים האחרונות, והוא מוכן להשקיע סכומים גדולים כדי להוביל אותה".
אותה היסטוריה החלה לפני כארבע שנים. ב-2000, בעיצומה של בועת הדוט.קום, התרחשו כמה אירועים בולטים בעיתונות הישראלית: נמרודי, מו"ל "מעריב" שהתמודד עם משפט פלילי סבוך, ספג גזר דין שהכניס אותו לכלא. באותם ימים ניסה יו"ר החברה צבי חפץ לרכוש את אתר האינטרנט וואלה; זאת היתה אמורה להיות הכניסה הדרמטית של מעריב לתחום האינטרנט. על העסקה הודיע חפץ ממש באותו חודש שבו הושק האתר ynet. אתר IOL של קבוצת הארץ פעל אז לבדו.
ואולם הממונה על ההגבלים
העסקיים לא אישר את עסקת מעריב-וואלה. כתוצאה מביטול העסקה התבצע מיזוג אחר - IOL מוזג לתוך וואלה, השייכת כיום לבזק בינלאומי ולהארץ. כך נוצרו גושי אינטרנט המקבילים לגושי העיתונות המודפסת, לבד מקבוצת מעריב, שנותרה ללא אתר גדול ודומיננטי. בנוסף היו אז, וגם כיום, MSN של אינטרנט זהב ומיקרוסופט ותפוז של סאני.קום.
עם התפוצצות הבועה, שהביאה עימה גם ירידות חדות בפעילות הפרסום המקוונת - מקור ההכנסה היחיד של הפורטלים באותם ימים - נדמה היה שהכישלון של מעריב לבסס את עצמה באינטרנט הוא בעצם הצלחה, לנוכח המשבר בענף וההפסדים העצומים שספגו בעליהם של כל האתרים האחרים.
אבל ב-2003, כאשר האינטרנט החל להתאושש והאתרים החלו לדווח על גידול משמעותי בהיקף ההכנסות מפרסום, כמו גם ממסחר אלקטרוני וממכירת תכנים, הבין נמרודי שהוא חייב להיכנס למשחק, ולו גם באיחור של ארבע שנים. "נמרודי יוציא כעת, בבת אחת, את כל אותם מיליוני שקלים שוואלה ו-ynet הוציאו בשנים האחרונות", אומר בכיר בענף.
כניסה בוגרת ומפוכחת
נמרודי נכנס לתחום האינטרנט בוגר ומפוכח בהרבה; גם הוא מבין שאם לא יוכל לבדל עצמו ממתחריו ולספק לגולשים תוכן ושירותים איכותיים, הוא ייכשל במיזם שנהפך לאחת המטרות העיקריות בעולמו העסקי. לשם הקמת אותו "מגה אתר", כפי שמכנים אותו אנשי NRG, גייס נמרודי באפריל 2003 את העורך הראשי של וואלה עופר שני, העניק לו את התואר המסתורי "יועץ מיוחד לתוכן דיגיטלי בקבוצת מעריב", וסירב להתייחס לשאלות העיתונאים בדבר מהות התפקיד. במקביל הודיעה מעריב כי עורך אתר מעריב און ליין דני דור יסיים את תפקידו. שני, ממקימי פורטל נטקינג שנסגר, כיהן בוואלה בתפקידים שונים במשך ארבע שנים ונחשב לאחד מאנשי האינטרנט המוערכים בענף. כשגויס למעריב הבינו המתחרים כי הפעם נמרודי מתכנן כניסה רצינית לרשת.
שני נהפך ליד ימינו של נמרודי ולאחד המקורבים אליו ביותר; הוא קיבל לידיו מערכת קטנה, המונה מספר זעום של אנשים, והחל בגיוס עובדים. חלק גדול מהעיתונאים הוותיקים באינטרנט ובעיתונות המודפסת קיבלו הצעות עבודה. "כיום מועסקים באתר כ-70 אנשים, מרביתם אנשי מערכת", אומר אחד המעורבים בפעילות האתר. "בסוף תהליך הגיוס מתוכננים לעבוד בו כ-100 איש". לשם השוואה, ב-ynet מועסקים כיום כ-100 אנשי מערכת ועוד כ-20 עובדים בתחומי ניהול, טכנולוגיה, מכירות וכדומה.
שני החל לבסס לעצמו קבוצת אנשי מערכת, לקראת הקרב הגדול - על ליבו של הגולש. בשלב זה אין באתר מנכ"ל בפועל וגם לא עורך ראשי; שני לא היה מעוניין לשמש באף אחד משני התפקידים. ואולם מידת הקירבה שלו לנמרודי מרמזת כי גם בעתיד, כאשר ייעשו המינויים לתפקידים אלה, ימשיך היועץ המיוחד לתוכן דיגיטלי לרכז את כל פעילות האתר תחת ניהולו.
"לנוכחותו של עופר שני, איש וואלה ותיק, יש השפעה על מראהו ואופיו של האתר", אומר איש תוכן וותיק ובכיר באינטרנט. "ב-NRG ניסו לעשות ynet גדול ומתוחכם יותר, ויצא להם הכלאה בין ynet לוואלה; לא ממש חדשותי, כי יש בעמוד הראשון תכנים רבים שאינם קשורים בשום צורה ואופן לחדשות, אבל גם לא ממש וואלה, כי בכל זאת, יש כותרת ראשית חדשותית דומיננטית. גילו הצעיר יחסית והנטיות האישיות של שני באו לידי ביטוי בצורה מאוד מקיפה באתר".
פרט לאנשי העסקים והתוכן, המחכים לראות אילו שינויים תיצור עלייתו לאוויר של NRG, יש קבוצה נוספת הממתינה בלהיטות לא פחות גדולה - מנהלי משרדי הפרסום האינטראקטיווי; מבחינתם, עלייתו לאוויר של ערוץ מדיה נוסף בסדר גודל של ynet היא הזדמנות פז לגרום ללקוחותיהם להגדיל את תקציבי הפרסום באינטרנט, וכתוצאה מכך להגדיל את היקף העמלות הזורמות לכיסיהם. עם זאת, מפרסם גדול באינטרנט מעריך כי בשלב ראשון לא יגדלו תקציבי הפרסום באינטרנט. "המפרסמים יחלקו אחרת את תקציב הפרסום המקוון, והנפגעים מעלייתו של NRG יהיו שאר האתרים הגדולים, שיקבלו נתח קטן יותר מתקציב הפרסום באינטרנט", הוא אומר. "בהמשך, אם NRG יוכיח את עצמו, יהיו מפרסמים שיגדילו את תקציב הפרסום באינטרנט".
הערכה זו עולה בקנה אחד עם הערכתה של חברת המדיה זניט, מקבוצת באומן-בר-ריבנאי. "במעריב קוראים נכון את מפת המדיה העולמית", אומר מנכ"ל החברה אלון הוכדורף. "החשיפה של העיתונים המודפסים נמצאת במגמת ירידה, בעוד השימוש באינטרנט - מדיה מיידית וזמינה - גדל משנה לשנה, בעולם וגם בישראל. ולכן נמצאת ההשקעה בפרסום באינטרנט בסימן עלייה. אם אנשי NRG ישכילו לפנות לקהלים ממוקדים, כמו צעירים, הם יוכלו להגדיל את נתחי השוק שלהם על חשבון המתחרים. בכל העולם מבחן ההישרדות של העיתונים היומיים נמצא בעיקר באינטרנט ופחות על העמוד המודפס.
"בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה צפויה 2004 להסתיים בעלייה של 30% בהיקף הפרסום המקוון לעומת 2001. אבל אסור לשכוח שהפרסום באינטרנט עדיין מהווה רק 2% מעוגת הפרסום, והאופטימים שבין אנשי המדיה בעולם מדברים על גידול ל-4% בלבד עד סוף 2005", אומר הוכדורף.
כמו בתוכן, גם בצד המסחרי היתה בשנים האחרונות ידו של ynet על העליונה, בפער ניכר ממעריב און ליין. בכירים במשרדי הפרסום אומרים כי בממוצע, עלות הפרסום ב-ynet כיום כפולה מעלות הפרסום באתר מעריב. מנכ"ל אחד ממשרדי הפרסום האינטראקטיווי אומר: "כיום, על כל 3 דולרים שהלקוח שם ב-ynet הוא שם דולר אחד באתר מעריב".
בשבועות האחרונים ערכו אנשי השיווק והמכירות של NRG סבב פרזנטציות בקרב משרדי הפרסום האינטראקטיווי ופנו למפרסמים רבים. לדברי אחד המפרסמים, נאמר לו כי "בשלב הראשון, שלב ההחדרה, נספק מחירים אטרקטיוויים למפרסמים, במגמה לחשוף כמה שיותר מהם לאתר". כמו כן שמים אנשי האתר דגש על מסע הפרסום עתיר התקציב שמטרתו למשוך כמות גדולה של גולשים בתקופת ההשקה. אך מסע פרסום זה לא מתוכנן לעלות לאוויר בשבועות הקרובים, אלא רק לאחר תקופת "השקה שקטה" של האתר. ב-NRG מתכננים לוודא שהאתר פועל באופן שוטף ותקין, ללא תקלות טכנולוגיות, ורק אז יעלו לאוויר את קמפיין הטלוויזיה, שאמור לספר לציבור הגולשים בישראל על הקמתו.
עופר נמרודי ועופר שני סירבו להגיב על הכתבה.
NRG מבטיח: ערוצים חדשים וסגנון מגזיני
עופר שני, מי שמנהל את הפרויקט ומשמש יד ימינו של עופר נמרודי בכל הקשור לאתר החדש, הוא איש אינטרנט ותיק; הוא מאמין כי הוא מכיר את המאוויים של הגולש הישראלי הממוצע, ולכן הכניס לאתר המתהווה תכנים ושירותים שאמורים לגרום לו לוותר על הנאמנות ארוכת השנים ל-ynet. לשם כך הוקמו באתר ערוצי תוכן שלא קיימים כיום ב-ynet, בהם ערוץ תוכן לקהל הדתי בשם "יהדות", ערוץ לקהילת הפרסום והמדיה בשם "ברנז'ה", וערוץ "ניו אייג'" העוסק בתורות המזרח הרחוק, בטבעונות וכדומה.
הערוצים החדשים יופעלו לצד ערוצי תוכן ותיקים ומבוססים הקיימים ב-ynet כבר שנים -
"עסקים", "תיירות", "דעות", "ספורט" ועוד. ב-NRG גורסים כי גם את מה שניתן למצוא ב-ynet, "אנחנו עשינו יותר טוב". כדוגמה הם מציינים את לוחות המודעות. "באנרג'י שידרגו את לוחות המודעות בצורה שלא נראתה כמוה בישראל עד כה", אומר איש פרסום אינטראקטיווי שנחשף לתכנים. "הם יאפשרו לגולש להזמין בעצמו מודעת לוח, עם או בלי שילוב בעיתון המודפס; זאת בניגוד ל-ynet שאינו מאפשר להזמין מודעות דרך האתר".
בין החידושים שהכניס שני ניתן לציין שטח פרטי בגודל של 15 מגה-בייט שבו יוכל כל גולש לאחסן כתבות, מידע אישי מהרשת, תזכורות וכדומה. בנוסף יועמד לרשות הגולשים עמוד מיוחד לאחסון תמונות דיגיטליות, בעל נפח גבוה, שממנו יהיה ניתן לשלוח את התמונות ישירות להדפסה.
ואולם גולת הכותרת של החידושים באתר, כפי שהוצגה למשרדי הפרסום בסבב הפרזנטציות לקראת עליית האתר לאוויר, היא תיבת דואר בגודל של 15 מגה-בייט, ללא תשלום. המשמעות היא תחרות חזיתית ב-MSN, מפעילת וואלה והוטמייל. אך במעריב חזרו בהם, בשלב זה, מרעיון השקת השירות, בעיקר בשל עלויות גבוהות שאמורות ללוות צעד כזה. "עד לפני כחודש, כשהצגנו למשרדי הפרסום את הרעיון, היינו משוכנעים שנשיק שירות כזה", אומר אחד המעורבים בפרויקט, "אך הגענו למסקנה שיש מקום לדחות את הרעיון לעתיד, עד שהאתר יתבסס יותר". מכאן ש-MSN ו-וואלה, שהבטיחה לספק שירות של תא דואר בגודל 1 ג'יגה, יכולות להתארגן כמה חודשים נוספים לקראת השקת השירות של מעריב.
מבחינת התכנים, מתכננים נמרודי ושני למצב את האתר כאתר שהוא יותר מאתר חדשותי. "זה יהיה אתר שהרבה מהתכנים שבו יהיו מגזיניים", אומר בכיר המעורב בפרויקט. "תכנים רכים. כל גולש יוכל למצוא חומרים המעניינים אותו, בכל גיל, ובכל סגנון חיים". החלטה שהשפיעה על מראהו של האתר היתה לבסס את מעמדו כ"אתר חדשותי עם אופי מגזיני, ובו תכנים עמוקים, רחבים ומקיפים יותר מאלה המופיעים ב-ynet", כפי שהגדיר זאת איש NRG.
"בנינו מקורות הכנסה חדשים שעדיין לא נראו באינטרנט הישראלי"
היכולת של אתרי האינטרנט לייצר הכנסות מבוססת בראש ובראשונה על מספר הגולשים הפוקדים אותם בכל יום. כיום אין מקור אובייקטיווי המודד את היקפי הגלישה בישראל, ולכן מסתמכים מרבית המפרסמים על דו"חות שמספקים האתרים עצמם. על פי דו"חות אלה, ל-ynet יש כ-350 אלף מבקרים שונים ביום, ומדו"חות וואלה עולה כי לאתר מספר גבוה במעט של גולשים שונים ביום. על פי הערכות, מעריב מסתפק כיום בכ-100 אלף גולשים שונים ביום.
היקפי הפרסום באינטרנט עולים במקביל לגידול בהיקף השימוש ברשת. ואולם למרות עלייה משמעותית בכל שנה, יש לזכור כי האינטרנט תופס כ-2% בלבד מעוגת הפרסום הישראלית, הנאמדת על ידי איגוד המפרסמים ויפעת בקרת פרסום ב-800 מיליון דולר בשנה; כלומר, כ-16 מיליון דולר בשנה אמורים להפוך כ-10 אתרים גדולים, יחד עם עוד כ-10 אתרי נישה בולטים, לרווחיים.
בענף הפרסום המקוון מדברים במספרים אחרים לגמרי. "איגוד המפרסמים שוגה בהערכתו את היקף הפרסום באינטרנט בישראל", אומר מנכ"ל משרד פרסום אינטראקטיווי. "מהדו"חות של וואלה עולה כי היא הכניסה בשנה האחרונה כ-5.5 מיליון דולר מפרסום, ומהדו"חות של אינטרנט זהב עולה כי MSN מכניס בשנה כ-4.5 מיליון דולר מפרסום, שתיהן חברות רווחיות.
"מהדוחות של סאני עולה כי תפוז מכניסה בשנה כ-2.5 מיליון דולר מפרסום; האם ייתכן שההכנסות המשותפות ל-ynet, אתר מעריב הקיים, נענע, גלבס, TheMarker ,one ואתרי נישה נוספים, מסתכמות ב-3.5 מיליון דולר בשנה?" לדבריו, בענף הפרסום המקוון מעריכים את היקף הפרסום באינטרנט בישראל ב-25 מיליון דולר.
ואולם התוכנית העסקית של מעריב לא מתבססת רק על הכנסות מפרסום; גם לא מסתמכים שם על ההכנסות ממסחר אלקטרוני המתוכנן באתר, גביית דמי שימוש מגולשים בחו"ל או מכירת תכנים למנויים, דוגמת ynet שמוכר מנויים לשימוש באנציקלופדיה המקוונת שלו. בכיר המעורב בפרויקט אמר: "נבנו מקורות הכנסה נוספים שיהיו חלק גדול מבסיס ההכנסות של האתר". בשלב זה מסרבים אנשי NRG לספר על אופי מקורות ההכנסה, אך בענף הפרסום מעריכים כי הם יהיו קשורים לפעילות הענפה של "מעריב" המודפס בארה"ב.
דילמה ערב ההשקה: האם "מעריב" הוא נכס או נטל
כמה סוגיות עדיין לא הוכרעו בכל הקשור לאתר החדש ומעכבות את השקתו. גם היום, ימים ספורים לפני העלייה לאוויר, לא הכל ברור לצוות שמוביל את NRG. אחת השאלות היא כיצד למצב את האתר.
כיום ממוצב ynet כאתר חדשותי מוביל ואמין; זהו מותג נפרד לחלוטין מ"ידיעות אחרונות", המתנהל כמערכת נפרדת מזו של העיתון המודפס. שיתוף הפעולה בין האתר לעיתון מוגבל בעיקר לתכנים הכלכליים. וואלה ממוצב כפורטל "חצוף", "צעיר" ו"קצבי", המתבסס מבחינת תכנים חדשותיים על קבוצת שוקן, ובעיקר עיתון "הארץ", אתר TheMarker, ואתר "הארץ".
ואולם נמרודי, שניהל עד כה אתר ועיתון כמעט זהים בתוכנם ובעלי מותג משותף, מתלבט אם להעלות לאוויר אתר עם מותג נפרד לחלוטין, NRG, או לדבוק בהחלטה שהתקבלה לפני כמה שבועות, לקרוא לאתר "NRG מעריב" - וליצור קשר שיווקי בין המותג הוותיק, שטמונים בו יתרונות וחסרונות לא מעטים, למותג החדש. נמרודי יצטרך גם להחליט היכן ימקם את האתר על הסקאלה שבין וואלה הצעיר והחצוף באופיו, ל-ynet הבוגר והחדשותי.
החלטה נוספת שעדיין לא התקבלה נוגעת למידת הסינרגטיות בין פעילותו העיתונאית השוטפת של האתר לזו של העיתון המודפס. בפועל גויסו כתבים ועורכים מקבילים למרבית תחומי הסיקור המרכזיים, ומכאן ניתן ללמוד על ההפרדה המוחלטת שבין מערכות התוכן. אך גם כעת, נמרודי עדיין לא החליט איזו מידה של מעורבות הוא רוצה בין הגופים.
במתכונתו הנוכחית, כששמו עדיין "NRG מעריב", ניתן למצוא באתר גם את תכני מהדורת העיתון המודפס במלואם. האפשרות השנייה, אם יחליט נמרודי לנתק לחלוטין את האתר מהעיתון ולקרוא לו NRG, היא שהאתר לא יכלול את תכני העיתון המודפס, כפי שהיה ב-ynet בשנה הראשונה לפעילותו. "בשנה הראשונה העדיף ynet למצב עצמו כישות נפרדת מ'ידיעות אחרונות' ובין שתי המערכות נוצרה מעין חומה סינית, שלא לומר תחרות בין העיתונאים", אומר בכיר ב"ידיעות אחרונות". "אך עם השנים, לאחר שהמותג ynet התבסס וקיבל מעמד של בכיר אתרי החדשות בישראל, החלו שיתופי פעולה בין האתר לעיתון. במעריב ליגלגו על הפורמט הזה כל השנים וטענו שמדובר בבזבוז אדיר של כסף, ופתאום הם מעוניינים לעשות את אותו הדבר?"
אבל גם נמרודי, כמו בכירי "ידיעות אחרונות" ו-ynet, נוכח לדעת כי למרות ההוצאה האדירה על ניהול מערכות מקבילות, ynet מתקרב לאיזון, וזה מבחינתו סוג של אור ירוק; ואכן, גם הוא נערך לכמה שנים כואבות שבהן יספוג הפסדים משמעותיים בכל חודש, מתוך תקווה שיוכל לנצל את הגידול בהיקפי הפרסום באינטרנט, כדי לקצר את התקופה ככל האפשר.
 |
|
|
