עתירה למחיקת תואר "יהודי" בסעיף הלאום

ביום א 23 במאי - ייערך בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הדיון בעתירת "אני ישראלי".

קבוצה של עותרים, כולם אזרחי ישראל, מבקשים להכיר בקיומו של לאום ישראלי ולחייב את משרד הפנים לרשום בתעודות הזהות שלהם ובכל רישום רשמי אחר, במקום לאום יהודי, "לאום ישראלי".

רשימת מוכרים מבין העותרים:

שונא החרדים הידוע אורנן עוזי, מיודענו אורי אבנרי ואשתו רחל, הזמר אולארצ'יק אלון, ידידת החרדים הידועה הח"כית לשעבר שולמית אלוני, מירון בנבנישתי, הסופר יהושע סובול, ועוד רבים הידועים כאכולי שנאה עצמית ונמנים על הלוחמים נגד כל דבר שיש לו ריח יהודי.

תמצית העתירה:

העותרים, כמו ישראלים רבים אחרים, משתייכים על פי תרבותם, שפתם, מציאות חייהם ותחושותיהם, רגשותיהם, התנהגותם וכל הווייתם ללאום הישראלי. העותרים מבקשים לממש את זכותם הבסיסית להשתייך ללאום הישראלי, לא רק דה-פקטו אלא גם דה יורה. בסקרים מדעיים - שהופנו ליהודים ישראלים בלבד - הגדירו עצמם בין 39% לבין 51% כישראלים בראש ובראשונה. גם בסקרים מדעיים שבדקו את עמדת התושבים הלא יהודיים בישראל כלפי זהותם הלאומית, הגדירו עצמם בין 32.8% לבין 63.2% מבין הנשאלים כישראלים .

העותרים טוענים, כי הרישום הנוכחי בסעיף "לאום" במרשם האוכלוסין ובתעודות הזהות שלהם אינו משקף את המציאות.

עוד טוענים העותרים, כי מאז 1970 (עת ביקש ג'ורג' טמרין להירשם כבן הלאום הישראלי) השתנתה המציאות שינוי יסודי. קיומו של לאום ישראלי, בשנת 56 לעצמאות ישראל, הוא מן המפורסמות שאינו צריך ראיה. וכן הם טוענים כי הכחשת קיומו של לאום ישראלי וההתייחסות אליו ברמה ארגונית טכנית של "אזרחות", היא בבחינת סטירת לחי למגילת העצמאות.

זכות העותרים להיות רשומים כבני הלאום הישראלי הינה הזכות להגדרה עצמית והיא מחויבת גם מעקרון השוויון. הערך "ישראלי" מגלם קריטריונים השייכים לרוב הלאומים הכלולים ברשימת משרד הפנים (גם יותר ממה שיש ב"לאום הונג-קונגי", "לאום אשורי", "לאום שומרוני", "לאום ליכטנשייני", או "לאום סינגפורי" – המוכרים על ידי משרד הפנים) ואין מקום להפלות את הישראלים לרעה.