בג"ץ סתם הגולל על חוק השבות.

חוק השבות חל גם על מי שאיננו יהודי, שבא לישראל ותוך כדי שהייתו בה עבר תהליך של גיור - בישראל או מחוצה לה. כך נקבע היום (ב') ברוב דעות של שבעה שופטים כנגד ארבעה, בעתירה שהגישו 17 עותרים כנגד שר הפנים ומנהל מינהל האוכלוסין במשרד.
עם זאת, פסק הדין נמנע מלקבוע האם גיור רפורמי או קונסרבטיבי או אורתודוכסי - הוא גיור כמשמעותו בחוק השבות. על כך הורה בג"ץ לשר הפנים ולמנהל מינהל האוכלוסין להביע את עמדתם בעניין בתוך 45 יום. לאחר קבלת העמדה ישוב בג"ץ וידון בנושא. ההחלטה מעבירה למעשה, את ההכרעה לשר הפנים, אברהם פורז.
מדובר ב-17 עותרים שעברו הליכי גיור שונים והסיבות שהוליכו אותם להגיע לארץ הן מגוונות.
הליך הגיור שעברו דומה במהותו. העותרים השוהים בארץ החלו בלימודי היהדות בארץ לקראת הגיור.
הליכים אלה נמשכו על פני פרק זמן של עד כשנה. בסיום הליך הלימוד עברו העותרים גיור בפני בתי דין מחוץ לארץ שהם ברובם הגדול, בתי דין רפורמים.
במסגרת הגיור עברו טבילה והזכרים נימולו. שהותם בחו"ל היתה קצרה, בסופה חזרו ארצה ומאז הם שוהים בארץ כדין, על יסוד היתר שהייה כתיירים עם רישיון לעבוד.
על רקע הליכי הגיור הגישו בקשה לקבלת תעודת עולה על פי חוק השבות ולהכיר בהם כאזרחים מכוח חוק השבות.
במהלך הדיונים בבג"ץ שינתה המדינה מספר פעמים את עמדתה. העמדה העדכנית של משרד הפנים הייתה כי חוק השבות איננו חל על אדם שהגיע לארץ ברישיון או אשרה ובהיותו בארץ עבר הליכי גיור.

לדעת המדינה, אופיו של הגיור איננו משנה שכן חוק השבות חל רק על יהודים השוהים מחוץ לישראל והמבקשים לעלות אליה או על יהודים שהגיעו לארץ ושוהים בה שעה שהם יהודים.

את דעת הרוב כתב הנשיא אהרון ברק, איתו הסכימו תיאודור אור, אליהו מצא, מישאל חשין, דליה דורנר, דורית ביניש ואליעזר ריבלין.

בדעת המיעוט היו השופטים יעקב טירקל, איילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס.

פסק הדין בוחן את המונח "עלייה לארץ". לדברי ברק "עלייה לישראל משמעותה הצטרפות לעם ישראל במדינת ישראל".

"לעניין הצטרפותו של המתגייר לעם ישראל והשתקעותו במדינת ישראל אין כל חשיבות לשאלה אם הגיור קדם למקום המגורים או שמקום המגורים קדם לגיור", מציין ברק ומוסיף: "אין להפלות עולה משום שהתגייר ולאחר מכן השתקע בישראל כנגד אחד שגיורו בא לאחר השתקעותו בישראל".

ברק מציין את עמדת משרד הפנים לפיה הפכה ישראל בשנים האחרונות למדינת יעד להגירה של אוכלוסיה מרחבי העולם וכי רבים הגרים המבקשים להיכנס לישראל ולשבת בה לצרכים שונים.

על כך אומר ברק, כי יש להקפיד על כנות הגיור ויש למנוע שבות ממתחזים, שכל רצונם בהטבות כלכליות ולא בהצטרפות לעם היהודי והשתקעות במדינה היהודית.

"אמנם כל העותרים שוהים בארץ כדין, הם למדו לימודי יהדות בישראל במשך חודשים רבים", הוא מציין ומוסיף: "עם זאת, לא הועלתה טענה כי העותרים אינם כנים ברצונם להצטרף לעם ישראל ולהשתקע במדינתו".

ברק קובע, כי פתרון בעייתם של המתגיירים המתחזים איננו בשלילת זכותם של המתגיירים הכנים, אלא בהגברת הפיקוח והביקורת על מי שמבקש לממש את זכותו מכוח זכות השבות.

ברק גם קובע, כי חוק השבות הוא חוק יסודי והוא מחוקי התשתית של השיטה המשפטית בארץ. "יש לפרש אותו מתוך מבט רחב ויש לתת להוראותיו את אותו מובן התואם את תפיסת היסוד של החברה הישראלית בתנועתה על פני ההיסטוריה לכן אין להפלות בין שני סוגי המתגיירים".

ביחס לניצול לרעה של תחולת חוק השבות, מתחשב ברק בקשיים שהניצול עשוי להערים, כאשר הוא מציין, כי אלה רבים ומגוונים אך אסור להם שיביאו לצמצום תחולתו של החוק.

ברק מציין לקראת תום פסק הדין, כי על שר הפנים לקבוע עמדה בקשר למעמדם של העותרים, על-פי חוק השבות.

בהקשר זה עליהם לגבש את עמדתם בשאלה אם הגיורים הקונסרבטיביים והרפורמים הם גיורים כמשמעותם בחוק השבות.

יש לציין כי במהלך הדיונים הודיע שר הפנים, אברהם פורז, כי הוא איננו חולק על העמדה העקרונית של פרקליטות המדינה, לפיה חוק השבות חל על רק מי שהיו יהודים ערב בואם לישראל (ואשר בוטל על ידי בג"ץ).

אך יחד עם זאת סבור פורז כי הפתרון לבעיית אלפים של אנשים שאינם יהודים והשוהים בה כחוק ושהגיעו אליה מכוח חוק השבות הוא בגיור אפשרי של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית.

שתי תנועות אלה הבטיחו לו כי יקפידו על מדיניות אחראית ושקולה למניעת ניצול לרעה של הליכי גיור.

כן אימצו שתי התנועות הללו מדיניות גיור לפיה קבלת מועמדים לתוכניות גיור מותנית באזרחות או בתושבות ישראלית.

התנועות התחייבו שלא לגייר עובדים זרים או תיירים. דעת המיעוט הייתה כי יש לקבל את עמדת משרד הפנים בעניין .

השופט אדמונד לוי ציין, כי יש להבין את המונחים עליה, השתקעות ויהודי המופיעים בחוק השבות כשלובים אלה באלה והחוק נועד לממש שיבה לציון ולכן הוא מכוון ליהדות התפוצות.

השופטת פרוקצ'יה ציינה, כי יש להפריד בין זיקה של אדם לדת וללאום היהודי לבין הזיקה למדינה (אזרחות).

הרב אורי רגב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת אשר ייצג את העותרים בבג"ץ אמר לאחר מתן פסק הדין, כי בג"ץ הכריע בשאלה פורמלית עקרונית וכי ההחלטה של היום היא אבן דרך חשובה מאוד לעיקרון של מדינה יהודית ודמוקרטית.

ח"כ אלי ישי מש"ס, הזהיר, כי החלטת בג"ץ תוביל אותנו לחורבן ולהתפרקות מהזהות היהודית.

הרב אהוד בנדל נשיא התנועה המסורתית אמר כי זהו שלב בשבירת המונופול האורתודוכסי על הגיור.


את העותרים ייצגו בנוסף עו"ד ניקול מאור ואת המדינה עו"ד יוכי גנסין.

בג"ץ 2597/99
גלובס