היועץ קבע: ברכה חייבת במס

היועץ המשפטי קבע: ברכה חייבת במס

מאת שחר אילן



אם עד לאחרונה היה נדמה שיש נתק מוחלט בין קבלה לקבלה, דהיינו בין השירותים הרוחניים שמעניקים מקובלים לבין תשלום מס על הכנסותיהם, הרי שבאחרונה חלו כמה התפתחויות מעניינות, המעלות את האפשרות שמעמדם של המקובלים הוא כשל כל נישום.

לפני שבע שנים חשף העיתונאי יוסי בר-מוחא מ"הארץ", היום מנכ"ל אגודת העיתונאים, את העובדה שבחשבונו של הרב המקובל אלעזר אבו חצירא, נכדו של הבאבא סאלי, נחים כרבע מיליארד שקלים, כספי תרומות ומתנות. בעתירה שהגיש בר-מוחא לאחרונה לבג"ץ, יחד עם המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, הוא טען שהכנסות האדמו"ר אבו חצירא כבר הצטברו לחצי מיליארד שקלים.

בתקופה שעברה מאז התחקיר, נפתחה ונסגרה ללא תוצאות חקירת משטרה נגד הרב. כן התנהל משא ומתן ממושך בין פרקליטי המקובל למס הכנסה בשאלה, אם עליו לשלם מס על מתנות. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם מוזר במיוחד ולפיו אבו חצירא ישלם 15 מיליון שקלים למס הכנסה, בלי שיודה כלל בכך שהוא חייב לשלם מסים. כן העביר הרב 5 מיליון שקלים כתרומות לעמותות שונות. בהסכם צוין שאת הכסף תרם אחד מחסידי הרב.

בר-מוחא ופרקליטי המרכז לפלורליזם סברו שהסכום שסוכם עליו הוא מגוחך ובאפריל האחרון עתרו לבג"ץ. אלא


רובינשטיין. ידע רק בדיעבד

איורים: עמוס בידרמן
שמכיוון שההסכם חסוי, העותרים התקשו מאוד לבסס את טענותיהם. בשלב זה בוטלה העתירה, והעותרים פנו לשר האוצר בבקשה שיורה לחשוף את ההסכם.

העותרים, אגב, לא היו היחידים שחשבו שההסכם בעייתי מאוד. במכתב ששלח בראשית אפריל יעקב שפירא, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, הוא כתב שההסכם לא נערך על דעת היועץ לשעבר אליקים רובינשטיין ונודע לו עליו רק בדיעבד. שפירא מגלה ש"דעתו של רובינשטיין לא היתה נוחה מההסכם", אבל הוא נאלץ להשלים עם חוות דעת של מנהלת המחלקה הפיסקלית בפרקליטות, שלפיה לא ניתן לבטלו. רובינשטיין גם קבע שהסכם לתשלום מס צריך להיערך עם הנישום עצמו (כלומר, לא עם אחד התורמים שלו).

אלא שמעבר לשאלה, אם השומה שהוסכם עליה עם אבו חצירא היא סבירה או לא, בולטת במיוחד אחת הטענות של פרקליטו של המקובל, פרופ' דוד גליקסברג. "כספי מתנות מעולם לא מוסו קודם לכן", כתב גליקסברג. "הפנייה אל המשיב בעניין זה היתה סנונית ראשונה ובינתיים גם אחרונה". ואכן, אם כוונתו של מס הכנסה למסות מקובלים יצאה מן הכוח אל הפועל, הדבר ממש לא נודע ברבים.

בניגוד לבר-מוחא ולרפורמים, במס הכנסה ראו בהסכם עם אבו חצירא הישג - בעצם העובדה שהמקובל הסכים לשלם מס על כספי תרומות ומתנות - וגם תקדים. באוקטובר אשתקד הבטיחו שם לגד ליאור מ"ידיעות אחרונות", שבעקבות ההסכם עם אבו חצירא מתכוון מס הכנסה לגבות מסים מרבנים וממקובלים נוספים. ליאור מספר, שההערכות על שווי שוק התרומות והמתנות למקובלים נעות בין מיליארד לארבעה מיליארד שקלים.

בכתבה שפירסם בר-מוחא ב"הארץ" הוא מונה שורה ארוכה של מקובלים הנהנים מהכנסות גבוהות וביניהם: הרב דוד אבו חצירא מנהריה, אחיו של באבא אלעזר, ושני אחים נוספים הפועלים באשדוד: יקותיאל אבו חצירא ורפאל אבו חצירא. את החצר של הבאבא סאלי בנתיבות ירש בנו ברוך, שהקים סביב קבר האב בנתיבות תעשייה שלמה של קמיעות וברכות. המתחרה העיקרי של הבאבא ברוך בנתיבות הוא הרב ברוך איפרגן, המכונה "הרנטגן". בר-מוחא אמר ל"הארץ", שככל הידוע לו מס הכנסה מטפל בתשלום המסים של איפרגן, אבל אינו מטפל במקובלים רבים אחרים.

בכתבה שפירסם אייל מרקוס ב"מעריב" הוא מפרט מיהם בכירי הרבנים המעניקים ייעוץ רוחני לאנשי עסקים, שזה כנראה הענף המכניס ביותר בתחום שירותי הדת. על הרב אלעזר אבו חצירא כתב מרקוס שהוא המוביל בארץ בתחום הייעוץ הרוחני העסקי ובייחוד בקי בנושא היהלומים. השאלה היא, אם כאשר רב מייעץ לאנשי עסקים והם נותנים לו תרומות, לא ניתן לראות בסכומים אלה תשלום בעבור הייעוץ.

במס הכנסה נעשתה בעבר בדיקה של המצב במדינות המערב. מתברר שככלל, מתנות לאנשי דת נחשבות להכנסה. אבל בדרך כלל הדבר נקבע בפסקי דין ולא בחוק. בארץ הנושא עוד לא עמד למבחן משפטי. בעולם נהוגים שני מבחנים עיקריים לשאלה אם המתנה שמקבל איש הדת היא הכנסה או לא. האחד: אם יש מחזוריות, כלומר, תשלומים רבים המתפרשים על פני זמן; השני: אם ניתנת תמורה, למשל ברכה כנגד התשלום.

למס הכנסה וליועץ המשפטי לממשלה נדרשו שבע שנים מאז התחקיר של בר-מוחא ועד שגובשה מדיניות. ממכתבו של שפירא מאפריל עולה, שהיועץ רובינשטיין העביר לנציבת מס הכנסה טל ירון-אלדר חוות דעת ולפיה "אם ניתנה תמורה עבור שירות, יש למסותה כהכנסה עסקית. שירות יכול שיהיה במתן ברכה, עצה, עריכת טקס דתי, וכדומה". עוד הובהר, שחוות הדעת הזאת מקובלת על היועץ החדש, עו"ד מני מזוז.

היועץ העביר לפרקליטו של אבו חצירא הנחיה כי "ככל שמרשו חייב במס וברשותו מנגנון עסקי של מתן שירותים, מוטלות עליו חובות של נישום המנהל פעילות עסקית לפי פקודת מס הכנסה וחוק ערך מוסף, קרי, ניהול ספרים, ניכוי במקור, הגשת דו"חות וכיוצא בזה". עכשיו רק נותר לחכות למס הכנסה שינצל את הכלי החדש שהעניקו לו שני היועצים המשפטיים, למשל ישלח חוקרים לקבל ברכות בתשלום ויתבע מקובלים שלא ייתנו קבלה.



שתיקתו הרועמת של הרב עובדיה

שתיקתו של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף רעמה השבוע, לאחר פרסום ההמלצה להעמיד לדין את ח"כ שלמה בניזרי ואת ראש מוסדות אור החיים הרב ראובן אלבז, יותר מהרבה דרשות בוטות שנשא הרב. כתב העיתון החרדי "משפחה", יוסי אליטוב, המקורב לרב יוסף, הסביר: "אצל הרב יוסף תם עידן הזכאים. הוא לא מוכן לחפות יותר על אף אחד שהסתבך בפלילים".

אליטוב גם הזכיר שהאליבי של דרעי מבחינת החרדים היה שהוא עבר את העבירות במסגרת פעילותו לבניית מוסדות תורה, כלומר, "הוא נפל בשעת מילוי תפקידו". בשלב זה לפחות לא נראה שבניזרי יצליח לשכנע מישהו שהחשדות נגדו קשורים באיזושהי צורה לבניין עולם התורה.

עד כמה שהדבר מנוגד לתדמיתו של הרב יוסף בציבור הכללי, הוא איש ממסד מובהק. גם אם אינו בוחל בעיגול פינות פה ושם, הוא מצפה מאנשיו שלא יסתבכו עם החוק. את המסר הזה הוא העביר לראשונה בעצם ההדחה של דרעי לטובת אלי ישי. ההצלחה הגדולה שישי יכול לזקוף לזכותו בתפקידו היא, שבניגוד לדרעי הוא לא נהפך לצדיק ולא נהפך לזכאי.

בנובמבר 99', שבועות ספורים לאחר הדחת דרעי וחודשים ספורים לאחר כניסת ש"ס לממשלת ברק, נשא הרב יוסף נאום מפתיע ביותר בישיבה של פעילי ש"ס. הוא קרא לכל בעל תפקיד "לברוח מכל צורה של שוחד כפי שבורחים מן האש", והכריז: "תיפח רוחם של מקבלי השוחד".

בניזרי, שרק לפני חמש שנים היה האיש מספר שתיים רב העוצמה של ש"ס, הוא היום אישיות בלתי רצויה במפלגה. לדרעי היתה שאגת אריה. לבניזרי, מבהירים בש"ס, לא תהיה "שאגת שלמה", אפילו לא לחישת שלמה. הוא, כך אומרים במפלגה, משלם עכשיו על שנים של התנשאות על הפעילים. בניזרי ניסה פעמים מספר לשכנע את הרב יוסף לצאת בקריאה לתמוך

בו, והרב לא הותיר מקום לספק שלא יעשה זאת.

מי שיכול לכאורה להבעיר את הרחוב הוא הרב אלבז, שהחזיר אלפי אנשים בתשובה, שבמוסדותיו לומדים אלפים ושלרשותו עומדת תחנת רדיו פיראטית - רדיו 10. מדוע שתקו אנשי אלבז, אפילו כאשר הרב נעצר במארס השנה, שואלים בש"ס. "אפילו פח אשפה אחד לא עלה באש", מציינים שם.

אחד ההסברים הוא הדעה הרווחת בש"ס שדרעי שילם מחיר כבד על המאבק הציבורי שניהל נגד המשטרה והפרקליטות. אלבז, כך אומרים שם, מעדיף לנסות למצות הליכים שקטים יותר, למשל שימוע. בניגוד לבניזרי, אם אלבז ידרוש מהרב יוסף לצאת בקריאה לתמוך בו, יהיה לו קשה לסרב. בכל זאת מדובר באחד הרבנים החשובים של המפלגה. אלא שיש מי שמבטיח שהכתף שיושיט יוסף לאלבז תהיה קרה במיוחד.

כדאי בהחלט לשים לב גם לחלל הגדול ההולך ונוצר בהנהגת ש"ס. אם בניזרי ילך, לאחר שדרעי ואלי סויסה כבר נפלטו, ייוותר ישי עם שותפים להנהגה אפורים כל כך, שלידם אפילו הוא נראה סוחף וכריזמטי. הבולט ביניהם הוא נסים דהן, שרשם רקורד בעייתי מאוד כפקיד בכיר במשרד הדתות אבל צבר הערכה ניכרת כשר הבריאות.

מה יקרה אם בנזירי ייאלץ לעזוב את הכנסת? במקום ה-12 של ש"ס ניצב הנציג השני של מוסדות אור החיים, חבר הכנסת לשעבר עופר חוגי. אלא שהוא עומד לדין עכשיו על שהוציא לכאורה מהמדינה כספים במרמה למען מכללה טכנולוגית פיקטיווית.



הארץ