מיהו יותר יהודי...?

תודה לוטו שבירר לי כמה נקודות.

השאלה הנשאלת (בעקבות הדיונים האחרונים) היא מיהו יהודי יותר, זה המוכן לוותר על חלק מהפולחניוּת שביהדות למען הצדדים המוסריים-אתיים או זה המוכן להקריב את האספקטים האתייםלמען החלק הפולחני.

לדוגמה, יהודי הנוטל את ידיו במשך חצי שעה ועל ידי כך מעכב את שימוש הברז מאדם אחר. מזרוחניקדמאי שיש לו צורך (כדרך הנלחצים מהמגע והקרבה שלהם לעולם החילוני) לשכנע את עצמו שהוא לא כויפר ולכן רואה צורך להשפיל יהודים אחרים. אדוק היורד לחיי הילדים שלו בגלל פירורי אבק המזכירים לו פירורי חמץ. כל זה מדרכי הפוגע בחלק המוסרי למען החלק הפולחני.

מצד שני מי שרואה סבל בשבת ומוכן להקל בחומרות השבת כדי למנוע את הסבל (של גוי או גם של יהודי במקרה שזה לא ממש פיקוח נפש) או מי שמדבר יפה לכל אדם ומקבלם בסבר פנים יפות למרות שסבתא שלהם קיללו אחת את השניה כי אחת היתה בונדיסטית והשניה דוסית. אלה הן דוגמאות של פגיעה בחלק הפולחני למען החלק המוסרי.

שאלה זו תלויה במבטנו על היהדות, לפי יעודה הסופי או לפי מה שהיא משרתת כאמצעי ליעוד הסופי.

נדמה שכל שהיהדות העתיקה לא תפסה את מהותה ויעודה של היהדות להביא את האדם לידי תכליתו האנושי, הרי ראו בה אמצעי למשהו מעורפל. גם אלה שלא היו פשוטי עם וציפו שהיהדות תעניק להם דיווידנדים מתחת לאדמה, ראו את החלק הפולחני כעיקר ואת החלק המוסרי רק כחלק שמתאים לו להיות חלק מהדת אבל לא תכליתה.

לכן נראה שהתשובה לשאלה ששאלתי תלויה גם בהתפתחותה של היהדות. החשוך מרוב פרימיטיביות וחוסר התפתחות או מתוך תסביך ישיב שהיהודי יותר הוא הפולחני וינסה בגסות להוציא את הנאור המוסרי יותר מהכלל. ואילו הנאור יסתפק במינימום של הקונצנזוס היהודי להכללה בשם 'יהודי' ויראה כיהודי יותר את המוסרי יותר.


תוקן על ידי - בוגיעלון - 29/06/2004 17:21:45

בוגי, אתה מחפש את החוק "הנאמן ביותר למטרתו", אבל מהי מטרתו? שאלה דומה לשחרית: את משווה את ההלכה למערכת החוקים המיועדים להסדיר ולהקל את חיי האדם, אבל מה נעשה וההלכה לא הציבה לה כמטרה להקל את חיי האדם, ועל כן אין טעם להשוות. יותר מזה: החוק אינו מיועד לשנות או להיטיב את האדם באופן כלשהו, רק למנוע ממנו לפגוע באחר - וגם כאן ההלכה תופסת את תפקידה באופן אחר לגמרי.

מייציץ, רמזתי לדבריך שאיני מכחיש את הערך ואני מתוכח רק על הפרופורציות. דומני שהנך מסכים שקיימת קיצוניות שהיא רק מכבידה ומזיקה. עליה אני מדבר.

לגבי כיוון האנושות, קשה לנתח מתוך מה שקורה בעולם, אם הצד האנושי או הפרקטי הוא שמשתפר. אבל אני נוקט את מה שאני מכיר מההתקדמויות בתובנת אנוש והוא שישנן נקודות אל-חזור. נראה (או שמתחשק לי לראות) שקריסת הקומוניזם נגרמה גם מתוך תובנה מתקדמת ולא שרק הפרקטיות שיחקה תפקיד. הפרקטיות לבדה לא יכולה לגבור ללא תמיכה מוסרית ופילוסופית. לכן גם אם המניע של האדם הוא נגוע ולא טהור, כאשר הוא 'משתמש' בתירוץ טהור, הוא סך הכל מקדם אותו. (זה בעצם גם הבסיס לטענתך שיש ערך במצוות מעשיות.)

אריק,

מואדיב, אני לא מחפש חוק שאינו מכביד (כתבתי לך כבר) אבל אני מחפש את החוק (ליתר דיוק: מערכת החוק) שהוא הנאמן ביותר למטרתו והמכביד מה שפחות.

תוקן על ידי - בוגיעלון - 30/06/2004 15:47:51

בוגי,
אולי מה שעומד מאחורי ההתנהגות שתארת היא תפיסתו של ריה"ל שהשלמות התורנית נבנית כשלב מעל השלמות האנושית.
טעותם של אנשים היא שהם מדלגים לשלב השני.
גם לשיטתך, מה קורה כאשר יש התנגשות בין השלמויות, איזו מהן דוחה את השניה? לדוגמא כבוד הבריות מול איסור כלאים, ההלכה מחלקת בין מוצא כלאים דרבנן בבגדו בשוק שיכול להמתין עד שיבוא לביתו לבין מוצא כלאים דאורייתא שפושטן אפילו בשוק כי אין עצה ואין תבונה.

.


כל חוק, מעצם הגבלתו את החופש המוחלט ואת האנרכיה, מגביל.

גם חוק, שלכאורה בא להבטיח זכויות, מגביל מישהו - כפי שהדגמתי לעיל לגבי חוק שכר מינימום.


אין זה משנה כלל מה היתה מטרת המחוקק או כוונתו בחיקוק, כל חוק מגביל ומכביד.

אם מישהו רוצה לחפש דוגמא של חוק שאיננו מגביל, יבושם לו. פרט לחוקים דקלרטיביים שאין להם כל השלכה מעשית, כל חוק שיש לו השלכה - מגביל ומכביד.

אם אגרד מתהום הנשייה של זכרון שיעורי אזרחות בבית הספר, הרי שהחוקים החברתיים לא נועדו להכביד ולהכביר קשיים אלא דווקא להסדיר ולהקל את התנהלותו של האדם, שאם לא כן איש את אליו חיים בלעו.

ההקש אם כן צריך להיות הפוך - מן החוק האזרחי אל ההלכה. מה זה בא להסדיר את החיים ולהקל על האדם כך צריכה גם ההלכה להיות דרך המלך הראויה להתהלך בה ולא דרך חתחתים או לחילופין מסילה של roller coaster.

בוגי

אני חושב שתה מבטל שלא בצדק את נושא ההלכה והמצוות המעשיות . הם אינם סתם הכבדת שוא פרימיטיבית . קיומם הוא ביטוי לתפיסת עולם שלמה שאתה יכול לחלוק עליה , אבל לא לדחות אותה סתם כך בטענה שמדובר בפרימיטיביות .

ובכלל , מי אמר שפרימיטיביות זה דבר רע ? האם אתה כל כך משוכנע שהאנושות כל הזמן מתקדמת לעבר יעדים טובים יותר?

מואדיב

כל מערכת חוקים, שיטות וכו' מעצם היותה מערכת היא תפגע במקרים פרטיים . זו עובדה ועל כך אין דיון. הדיון הוא על שתי מערכות (או יותר) ביהדות. האחת היא מורשת עתיקה עם דינמיות מינימלית שלא מתחשבת מספיק בתובנות אליהן הגיע המין האנושי מאז ימי קדם. לעומתה ישנה מערכת אחרת דינאמית ומתחשבת יותר בתובנות אלו.

במערכת המוזכרת ראשונה פוגע הפולחן במוסר (תקרא לזה מצות ואהבת לריעך) בהרבה יותר מאשר במערכת שלעומתה. הדיון הוא על המערכת המשקפת 'יותר' את היהדות!

.

פתח את ספר החוקים של מדינת ישראל, האם יש שם חוק שאיננו מכביד?

האם בשל כך נטען כי מס הכנסה סותר את האנושיות? או חוק שכר מינימום, הכופה על המעסיק לשלם יותר מכפי שרצה?

וטו ומואדיב

סילחו לי, פיתחו שולחן ערוך אורח חיים וחלק נכבד מיורה דעה וגם די הרבה מאבן העזר ואימרו לי אדרבה אם תמצאו איזה שהוא סעיף שלא מכביד לשוא על חיי האדם?

אמי

עכשיו מככב כאן אשכול על טבילת רווקות ומתוכו נזכרתי בהלכות הגורמות להרבה זוגות מרחק ומתח מיותר ומכביד.

מואדיב, אתה צודק ברוב דבריך, אך לא בכולם, שכן דילגת בחינניות מעל האספקטים הלא-נוחים של היחס אל הגוי, מהספק בדבר איסור גניבה מהם ועד לאיסור הברור לחלל שבת על מנת להצילם, בלא כל התייחסות!

תוקן על ידי - חבצל_ת - 30/06/2004 12:48:01

. מואדיב

בכל זאת, ישנן דרישות חברתיות המלחיצות בצורה חד-משמעית שמשמעותה: "או שתעשה כמונו או שאתה בחוץ" [עם כל המשתמע]. קח לדוגמא אנוסי תבונה שחייהם מושרשים בחברה חרדית טיפוסית המהלכים עם מחסום חברתי לפיהם ללא יכולת התבטאות ככל אדם המתבטא טבעית למתרחש ובודק את דיעותיו עם סובביו. [מיימוני יענה: "שיבוא לעצור". אך כמובן שהאפשרויות הוירטואליות מוגבלות ואינן מכפרות על החוסר בסביבה הטבעית.] דרישות אלה פוגעות בחירות האנושית.

.

בוגי

חוששני שנתערב לך בין מחלוקת הלכה-אנושיות לבין מיישמי ההלכה.
אינני מכיר "ניצול גויים" לעשיית מלאכות בשבת, אם כי מכיר אני מקרים בהם גויים התפרנסו מעשיית מלאכות בשבת עבור יהודים.

דוגמאות היום-יום שלך, מעידות יותר על האנשים מאשר על ההלכה. הוצאת "כספי עתק" על מזוזות או על אתרוגים היא פעולה של האדם. שהרי אין הלכה לרעכוש את היקר ביותר, אלא אדם מבזבז את מעותיו על החביב עליו. זה רוכש ציורים לעיטור קירות ביתו, וזה רוכש חנוכיית כסף. וכן, הענשת חניכים, פעולת המורה היא. אם עשה על פי ההלכה או כנגדה, או בלי קשר אליה, ביקורתך היא ביקורת חברתית ולא פגמים שבהלכה, או סתירות בינה לבין האנושיות.

לטעמי, אין סתירה בין יהודי לבין אדם.

בוגי,
נניח שיהודי אינו מתנהג כראוי, הן במצוות שבין אדם למקום והן במצוות שבין אדם לחברו, האם הוא פחות יהודי?
ניתן לשאול איך יהודי צריך להתנהג.
במשך ההיסטוריה תמיד קמו תנועות שבקשו להדגיש את ערכם שמצוות שבין אדם לחברו, את טהרת הלב וכו'. עצם העובדה שתנועות כאלו קמו כל פעם מחדש מוכיחה שהראשונות לא הצליחו מספיק, וא"כ חוזרת הקושיא מדוע הן לא הצליחו.

אמי

ביום יום נראה כלפי חוץ שאפשר להסתדר עם דו-מחוייבות (למה שוטו קורא דבר אלוהים בתורתו עם דבר ההויה בעולמו), אבל במקרים קיצוניים גורליים וגם ביום יום הנבחן בעין עדינה, ישנן המון התנגשויות.

דבר גורלי ששכיח יותר בחו"ל הוא הצלת חיי גוי בשבת. אז נכון שמצאו דרך להבריג היתר 'מפני דרכי שלום' וכדומה. אבל בודאי שישנם מקרים שהטיעון לא תקף וגם יש רבנים הנותנים הוראות לרופאים יהודים למצוא דרכים להתעלם מהצלת גוי בשבת. ניצול גויים ו/או בקשת טובות כדי לעשות מלאכות בשבת עבור היהודי. אבל בואי נעזוב את המקרים הקיצוניים יש מספיק דוגמאות ביום יום. רק נראה לך מתוך הרגל שאין פגיעה במערכת האנושית.

כיתות רגליים במקום הסעה לזקנים בשבת (יכול גם לגרום לסבל ויותר).
כספי עתק לחפצי קודש: ספרי תורה, תפילין, מזוזות, אתרוגים, מצות, שעוני שבת...
הענשה ואיומים על חניכים שאינם מקפידים על דקדוקי העניות בחלק הפולחני.
חברה עוינת ומצליפה בכל מי שלא מחזיק בחלק הפולחני כ'מקובל' אצלה.
שנאה לשונה.
החיים מסתובבים סביב החלק הפולחני בצורה הגוזלת זמן מהתקדמות אנושית והשכלתית.

רק התבונני על כל צעד איך היה נוהג אדם ישר ללא מחויבות דתית קיצונית ותמצאי המון דוגמאות.

מצד שני אין לזלזל בתועליות שמביאה המחויבות הדתית בתמיכת המערכת האנושית (שזו בעצם מטרתה). הנקודה היא לשמור על הפרופורציה כדי שלא ייהפך הטפל לעיקר ויכרות את הענף עליו יושב העיקר.