| נשלח ב-8/7/2004 14:40 |
 |
| |
א ווארט אויף פרשת פנחס
יש להבין אחרי שפנחס קינא את קנאת ה' כל מה שיש לומר "הנני נותן לו את בריתי שלום"? איזה ברית בדיוק כרת הקב"ה עם פנחס?
אומר הנצי"ב מוואלאז'ין כי בדרך כלל אחרי שאדם עושה פעולה מסוימת ייקל עליו הדבר בבואו לעשות שוב את אותו פעולה, ולא יפחד לעשותו כבראשונה כי הרי יש לו ניסיון מפעם הקודמת, ולכן פנחס חשש שיתרגל ברציחה לאחר שקטל בן אדם ופחד שמא ייקל בעיניו ויבוא לידי רציחה בקלות, לכן בא ברכת ה' שדבר הרצח שעשה בקנא את קנאת ה' לא ישפיע עליו בהמשך ולא יפגום במידת הרחמנות הטבוע בבן איש ישראל.
--------
עוד יש לומר, כי לכאורה לפי ראות עינינו בימינו אנו, שהקנאות הוא היפך משלום, כי הקנאים מרבים מחלוקות בעולם עם הקנאות שלהם, לכן בא התורה ואומרת שהקנאות של פנחס אינו מביא מחלוקת אלא ליהפך "בקנא את קנאתי וכו, הנני נותן לו את בריתי שלום", קנאות אמיתית שיביא שלום.
לתועלת הרבים אם אפשר להוסיף דברי תורה מדי שבוע על הפרשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2004 15:20 |
|
| |
רש"י אומר על הפסוק "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן"
"לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"א והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן".
אין אמת'ן אריין באיזה מן טענה באו לטעון נגד פנחס, היה עליהם לטעון על עצם מעשה הרציחה ולא לבזותו על מקור מחצבתו ועל שלשלת היוחסין שלו, שלכאורה אינו ממין העניין.
ועוד, למה צריך ליחסו עד סבו אהרן הכהן, למה לא די היה לציין שהוא בן אלעזר שהוא יהודי למהדרין ולא בן גר.
ויש לומר וליישב בזה שאמרו חז"ל "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם" בהסבר פשוט כי ת"ח וירא שמיים אמיתי צריך לקנא את קנאת ה' ולהילחם בשונאי ה' בכל כוחו, ואסור שיתלווה לזה איזה רצון להפיק הנאה אישית או רווח צדדי חוץ מקנאת ה' גרידא, אלא עליו לקנא קנאת ה' ולנקום את נקמתו כנחש, דהיינו כמו שנחש המכיש אין לי שום הנאה מההכשה וגם אינו נהנה מכך, כי הרי ידוע שנחש אינו מרגיש שום טעם חוץ מטעם עפר, כך גם על ת"ח הבא לנקום ולקנא קנאת ה', ויש לו הנאה מנקמה זו, הרי הוא אינו ירא שמיים ות"ח אמיתי.
בזה אפשר כעת להבין את טענת השבטים לעבר פנחס, שהיות שפנחס הוא צאצא לעובדי עבודה זרה, מן הסתם עדיין נשאר בו מהאכזריות של הגוים, וכל כוונתו כשהרג את זימרי אינו לשם שמיים, לזה באה התורה לומר שפנחס הוא מזרעו של אהרן אוהב השלום ורודף השלום, וגם נכדו פנחס הוא איש עם מידת הרחמנות, וכל מה שעשה היה אך ורק לשם שמיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2004 16:31 |
|
| |
לכאורה פנחס האט מקנא געווען קנאת ה' אין צייט וואס קיינער האט גארנישט געטוהן, אויב אזוי פארוואס האט ער נישט איבער גענומען די הנהגה נאך משה רבינו?
נאר, א קנאי קען נישט זיין קיין מנהיג.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2004 02:21 |
|
| |
כורמיזא
דאס דערמאנט מיר א מעשה, ווען הרב פנחס הירשפרונג זצ"ל האט זיך געטראפן מיט סאטמאר רב האט ער אים געפרעגט איבער דאס וואס די גמרא טיט פארייצלען אז דערנאך וואס ר' שמעון בר יוחי איז געווען און הייל צוועלף יאר איז ער ארויס און האט געזעהן מענטשען וואס פארבראכן די צייט מיט וועלטליכע זאכען האט ער א קוק געטון און אלסדינג פארברענט האט אים א בת קול צוריק געשיקט אויף נאך א יאר אין הייל, און נאך דעם יאר זאגט ניט די גמרא אז ר' שמעון זאל פארברענען נאר זעהן מיר פון דאנענט - האט הרב הירשפרונג אויסגעפירט - אז ווי מער תורה אלס ווייניגער קנאות.
עס איז כדי אז מען זאל די וואך א קוק טאָן און ספר "מי השלוח" -פונעם הייליגער אישביצע'ר פון די אמָליגע גרויסע פוילישע רביים - ווי ער איז מסביר אז זמרי האט גאר געטון א מצוה און פנחס האט ניט געהאט קיין רעכט אים צו דערהארגענען.
אז איינער פון די מיטגלידער פון הייד פארק האט און באזיץ דעם דאזיגען ספר זאל ער ביטע דאס אריין SCAN [סקענען] און פאסטען.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2004 11:49 |
|
| |
שטייט אין פסוק אז די בנות צלפחד זענען געקומען צו משה רבינו אין דערציילט "אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח.... ויקרב משפטן לפני ה'"
לכאורה מדוע ציינו שצלפחד אביהם לא היה במחלוקת נגד משה רבינו, וגם ראה זה פלא, מה משה רבינו עושה, במקום לענות להם על שאלתם הפסוק אומר "ויקרב משפטן לפני ה'"
וגדולי המוסר מפרשים כי איתא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ט') כי הדיין צריך להזהר ביותר מלקחת שוחד, ולא שוחד ממון, אלא אף שוחד דברים אסור, ואם חלילה הוא נכשל באחד מהם הרי דבר זה פוסל אותו מלשבת בדין.
כמו שמבואר במסכת כתובות (דף ק"ה) שמואל עבר על גשר מעל נהר ובא אדם והושיט לו ידו לעזור לו, שאל אותו שמואל מאי עבידתיך ? דהיינו למה אתה עושה זאת, ענה לו דינא אית לי לגבך, שיש לי דין תורה אצלך, ענה לו שמואל פסילנא לך לדינא, שאסור לי כעת לדון אותך.
ובזה אפשר להבין שכשבאו בנות צלפחד וטענו שמגיע להם ירושה בנחלת אביהן המת, ומשה רבינו היה צריך לפסוק להם את דינם, האזין משה רבינו לטענותיהם ובתוך דבריהן אמרו לו שתדע כי אבינו לא היה בין אלו שחלקו עליך וגם לא השתתף בהתנגדות וההתקוממות של קורח ועדתו.
לכן משה רבינו הביא מיד "את משפטן לפני ה'", כי משה רבינו ראה בזה שוחד דברים, ופסל את עצמו מלדון בענינן.
|
|
|
|
|
|
