| נשלח ב-11/7/2004 01:38 |
 |
| |
תורה שאין עמה מלאכה סופה...
גזל ועוון.
הנשר בגדול גם הוא מוסיף..ו?
שתיקה.
למה
יש הגדרות אחרות לחילול שמים,לא בגלל ההשענות המוחלטת על כספי ציבור,ועל הפיכת התורה לקדום לחפור בה.
אלא ההתעלנות ממחלוקת עמוקה וקשה זאת.
בנפשנו היא
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 23:31 |
|
| |
התרוץ הבא: אין עבודה
| לאו עכברא גנב אלא חורא גנב • טור אישי | | עד היום זעק 'ידיעות' על האברכים המהווים 'נטל' • אבל כשהאברכים כבר יוצאים לשוק העבודה, נתקלים בדלתות סגורות ומקוששים פת לחם - גם אז הם לא בסדר • תשובה להסתה | | הרב דוב פוברסקי 19:01 23/12/2010 |
 |
| מבצע ההסתה של 'ידיעות אחרונות' נמשך במלוא עוזו: הכתבה השבועית של העיתון (שהיה פעם 'העיתון של המדינה', לפחות על-פי הגדרתם) העוסקת מדי שבוע בהכפשת ציבור שלם תוך הפרחת נתונים הזויים, עוברת השבוע מכותרתו הראשית של העיתון לשער המוסף 'שבעה ימים'.
והשבוע – הכפשה חדשה. תחת הכותרת 'עובדים בשחור', מוצג שוק העבודה השחור במגזר החרדי.
גם אם התחקיר מבוסס על קורטוב של אמת, עלינו לתת את הדעת לשאלה: מיהו האשם האמיתי במציאות הקשה והכואבת?
הגמרא בקידושין (נ"ו :) חוקרת מי נוטל את האחריות למעשה-העוולה: מי שיוצר את המעשה או רק מי שמבצע אותה?
במקרים לא מעטים, עוברת האחריות לידי מי שיצר את העוול.
בלשון הגמרא, נאמר: "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב". כלומר, במקרים רבים, לא העכבר 'גנב', אלא החור שהזמין אותו להיכנס ולגנוב.
ישנו עם אחד, עם של אברכים קשיי יום החיים במדינת ישראל, שאינם יכולים לעבוד כמו אזרח אחר במדינה. חלקם נאלצים לעבוד כגנבים בלילה, בשחור, בלי תנאים, בלי ביטוח, בלי חסכונות ובלי פנסיה בסיסית.
מה הם רצו בסך-הכל, האברכים? להביא לחם וחמאה לביתם, כדי להאכיל את ילדיהם בלחם שלא הגיע מכספי תמיכה והבטחת הכנסה.
הרי אותו עיתון זעק לפני שבועיים כי הם, האברכים הנהנים מהתמיכות, מהווים נטל על המדינה. והנה, כעת הם אינם רוצים להיות ל'נטל'. הם רוצים לצאת לשוק העבודה, אבל אין להם לאן.
אותה מדינה, שדואגת למקומות עבודה לבוגרי האקדמיה, לשכונות העוני בדרום, לקיבוצים ולכל מי שאינו 'שחור' – מפקירה את האברכים שילכו לעבוד בשחור. כל הדלתות סגורות בפניהם. הם אזרחים סוג ב', אליבא דמדינתנו.
מי היה מאמין. המדינה זנחה אותם. אין להם ברירה, אלא לעבוד בשחור. וכעת, הם 'חוטפים' עוד מכה.
מדינת חלם כבר אמרנו?
כשבני הכפרים הבדואיים בדרום מתלוננים על מחסור במקומות עבודה או שירותי קהילה – יפי-הנפש היהודים יוצאים לרחובות להגנתם.
הם מרחמים על העם הבדואי, שנאלץ לא פעם 'לעבוד בשחור', "כי הרי אין להם ברירה". אבל כשמדובר בבני אותו עם, לובשי שחורים, השנאה מתפרצת. אותה שנאה שהעבירה את אותם יפי-נפש לא רק על דתם כי אם גם על דעתם.
אין ערכים ואין חוקים. גם הסתה פרועה מותרת. שם הכתב מתחלף כל שבוע, כדי לרענן את כוחות ההסתה, תחת מטרה אחת: להכפיש ולהשליך קהילה אחת, גדולה וקדושה, מעבר לקו העוני.
מדוע לא נמצא אחד מהם, שיקים ועדה, ישב עם נציגי המגזר וינסה למצוא פתרון לחרדים המעוניינים לעבור ולהתפרנס?
אל תשלו את עצמכם: איש לא ייתן תשובות לשאלות. ההסתה תימשך.
|
מי שהשלה את עצמו שכאשר יראו לחרדים שיש בעיה הם יבינו, כנראה שאינו מבין את הלך החשיבה שלהם.
מאות בוגרי בתי הספר לרפואה החרדים, אלפי מהנדסי תוכנה בעלי שנות נסיון רבות, רואי החשבון החרדים, אחיות ורוקחים מנוסים מהמגזר החרדי וכמובן מדעני החלל החרדים חסרי עבודה. פשוט בתי החולים דוחים אותם, חברות הייטק דוחות את כל בעלי הנסיון ובמשרדי הממשלה לא מקבלים רואי חשבון חרדים.
בכל מקרה כמובן שהאשמה היא על הממשלה שטרם הצליחה להחדיר לתושבי המדינה שמי שלא קם בבוקר לעבוד, אין צורך לרחם עליו אם הוא ימות ברעב...
נ.ב. מעניין מאד מהו הסיכון של חרדי להיות מנהל חשבונות באוניברסיטה העברית מול הסיכוי של חילוני להיות מנהל חשבונות בישיבת חברון.
תוקן על ידי שרפ ב- 23/12/2010 23:52:25
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 11:28 |
|
| |
תודה רבה לרב(?) בן ציון
יישר כח על הארת הענין בכללותו בבהירות ובישרות, באמת אף פעם לא היה לי ברור מה דעת ההלכה בענין ועל איזה סוג אדם דיבר הרמב"ם, אני מניח שביררת או ראית בשו"ת שבירר את הענין לעומקו, ברמה המעשית, אני מאד מסכים עם גישתך, הכוללים צריכים להיות מיועדים רק לאנשים שמקדישים כל ימיהם (ולילותם כדברי הרמב"ם הידועים) לתורה, לצורך אנשים כאלו ישנם הרבה נדיבים בעם ישראל שישמחו להחזיקם ולספק להם כל צרכיהם ללא צורך בכלל בכספי המדינה, הבעיה היא שרבים מאברכי הכוללים היום אינם רוצים ואינם מסוגלים לגדול בתורה ולהקדיש ללימודה את כל יומם, ולהם באמת אסור מוסרית לקחת על בטלתם כספים מהמדינה כיון שלו הם היו סטודנטים לתורת ישראל אף מוסד לא היה מוכן להכיר בלימודיהם שאינם עומדים בשום קריטריון לימודי נורמלי, האנשים האלו, לטובתם, היה עדיף שאחר שנה או שנתיים בכולל יצאו ללמוד מקצוע כל שהוא, ויחפשו להם עבודה שתפרנס אותם ואת משפחותם כאשר חלק מהיום הם יקדישו ללימוד תורה, הם יהנו משעות לימוד אלו הרבה יותר מאשר שעות הבטלה בכולל (מניסיון אישי), הבעיה העיקרית במתווה זה היא המוסכמה החברתית שצריכה להשתנות, וכן ישנה את הבעיה הידועה עם הצבא שצריכה להיפתר למען ה' אחת ולתמיד, וכמובן צריך הרבה זהירות בשוק העבודה של היום למצוא מקום עבודה שלא יביא להתדרדרות רוחנית של העובד שם, בקיצור, צריך לשבת ולחשוב על מתווה והנהגה ציבורית אחרת מברירת המחדל של הכוללים הנהוגה היום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 11:06 |
|
| |
שותף לכאורה הרי צריך למנוע אותו מעיקרא ?
אתה צודק מאה אחוז - לכן צריך לצאת לעבוד כי זו היא דרך הארץ- דוק לא דרך השמיים- דרך שנוהגים בה יושבי הארץ.
ואז מונעים את העוון של מלסטם את הבריאות, ומניעת עניות שמנוולת.
לאחר שהחזירו את ר' שמעון למערה אחד עשרה חודש- כדרך הרשעים בגהנום- כך הגמרא. כנראה שהגמרא סוברת שהתנהגותו ש ל רשב"י לפני שחזר בתושבה כאמור. עונשו על כך היה גהנום
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/12/2010 11:09:33
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 08:31 |
|
| |
| שרפ כתב: |  |
נ.ב. מבחינת השקפה הטהורה, מכיוון שדרך ארץ קדמה לתורה, הרי שלא בטוח שבורא עולם היה עומד בה. ואם נוסיף הרי שאם הסתכל באורייתא וברא עלמא (שבו דרך ארץ קדמה לתורה), יתכן שזה התורה אינה עומדת בדיוק בקנה המידה ההשקפתי הנכון (אולם בעלי ההשקפה טרם אמרו זאת, כי לא איכשר דרא להבין את עומק ההשקפה). |
|
גם הקב"ה עמד בהוראה זו- אלפיים שנות תוהו קדמו לאלפיים שנות תורה (מאברהם ואילך).
השאלה אם אנחנו בכלל מבינים מה זאת דרך ארץ המוזכרת בדברי חז"ל.
למשל: יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עוון. למה דווקא השילוב בין שניהם נדרש ? למה להשכיח עוון אחרי שכבר נעשה, לכאורה הרי צריך למנוע אותו מעיקרא ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 07:48 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שרפ
רשב"י חזר בתשובה ונהיה אחד ממנהיגי הפועל המזרחי. בנו עבד כבלש. זה לאחר שהוחזר למערה לשנה נוספת.
מנחות דף צט : אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, קיים מצות +יהושע א'+ לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך. אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש,
כפי שהגמרא מספרת בעירובין יג, רבי נהוראי הוא בעצם רבי מאיר- ורבי מאיר אומר שם בסוף קידושין קידושין דף פב -רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה,
רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תור
רבי בתור ר נהוראי מדבר על הבן שלו- ורבי מאיר מדבר על בנו של אחר זה מה שכתבתי שלגביו יש מחלוקת בהבנה _________________ מודה ועוזב |
|
נ.ב. מבחינת השקפה הטהורה, מכיוון שדרך ארץ קדמה לתורה, הרי שלא בטוח שבורא עולם היה עומד בה. ואם נוסיף הרי שאם הסתכל באורייתא וברא עלמא (שבו דרך ארץ קדמה לתורה), יתכן שזה התורה אינה עומדת בדיוק בקנה המידה ההשקפתי הנכון (אולם בעלי ההשקפה טרם אמרו זאת, כי לא איכשר דרא להבין את עומק ההשקפה).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 19:19 |
|
| |
אמשלום, אם את מכניסה לרשימה גם עיסוקים קודמים, שומה עליך לכלול אף את בר לקישא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 14:27 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | רשב"י חזר בתשובה ונהיה אחד ממנהיגי הפועל המזרחי. בנו עבד כבלש. |
|
[מילא הבן - דומני שעבודתו של הנכד היתה רווחית יותר...]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 13:54 |
|
| |
ומי שיעיין בפסחים קיג: יופתע ביותר מעיסוקו של ר' אושעיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 13:07 |
|
| |
מיכי . כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 11:07 |
|
| |
וראה זה פלא, עליית הדורות. היום רבים עושים כרשב"י ועלתה בידם. אשרינו מה טוב חלקנו...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 11:06 |
|
| |
שרפ רשב"י חזר בתשובה ונהיה אחד ממנהיגי הפועל המזרחי. בנו עבד כבלש.
מנחות דף צט : אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, קיים מצות +יהושע א'+ לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך. אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש,
כפי שהגמרא מספרת בעירובין יג, רבי נהוראי הוא בעצם רבי מאיר- ורבי מאיר אומר שם בסוף קידושין
קידושין דף פב -רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה,
רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תור
רבי בתור ר נהוראי מדבר על הבן שלו- ורבי מאיר מדבר על בנו של אחר
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 10:55 |
|
| |
שנרב,
כל התנאים הקדושים שאתה מונה למעלה היו מזרוחניקים.
יש תנאים של החרדים כדוגמת רשב"י (אפשר אדם חורש בשעת חרישה...ותןרה מה יהא עליה) ור' נהוראי (שלגביו יש מחלוקת בהבנה האם זו הוראה כללית או רק למוכשרים ומיוחדים).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2010 20:00 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 20:28 |
|
| |
לאחר בקשת המחילה מלינקזעצער על ירידה לאומנותו
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?whichpage=1&topic_id=316770
****עד כאן הודעת בןציוןכהנא ומכאן הודעת מנהל [נ]: מועבר לכאן חלק מתוכן אשכול שנפתח בנפרד
ירוחםשם:
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כ
(ט) ששת ימים תעבד ר' אומר הרי זו גזירה אחרת שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה שלשבת כך נצטוו על המלאכה. ר' אלעזר בן עזריה אומר גדולה מלאכה שלא שרת שכינה בישראל עד שעשו מלאכה שנ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמ' כה ח) .
האם החרדים כולם לא מכירים את המכילתא?
_______
ymy888:
ירוחם
יש משניות יותר מוכרות באבות ובקידושין והלכות פסוקות הן ברמב"ם ובשו"ע כך שאין צורך לרוץ עד מכילתא דרשב"י ולפסוק מדברי אגדה
היה על זה כעת קצה דיון באשכול 'צנצנת המן, משה-ירמיה-היום'
_____
ירוחםשם:
מאיר, מכילתא זה לא אגדה! מכילתא זה הלכה. באם תתעקש אוכל להביא לך גם מהשלחן ערוך שלעסוק במלאכה זה מצוה.
_____
ymy888:
ירוחם
לשו"ע כבר ציינתי ואולי כדאי שתביא אותו עם דברי הרמ"א ודברי הפוסקים.
מכילתא היא מדרש הלכה אך שזורים בו גם דברי אגדה בדומה לתלמוד שאין פוסקים מדברי אגדה שבו באותה מידה כמו דברי הלכה שבו
המכילתא שהבאת היא להדיא דברי אגדה שהרי אין מצוה לעסוק במלאכה אלא הכרח
מדברי ר' אלעזר בן עזריה נראה שהוא דרש ששת ימים תעבוד על מלאכת המשכן ואולי גם קודמו כך פירש
_______
ירוחםשמ:
מאיר. "הקודם" שצינת הוא רשב"י . הפרשנות שלך מתאימה לליטאי שמאלץ את הפרוש לפי השקפתו המוטעת. הבנתי שהולכים לסגור את האשכול לכן אביא באשכול הבא את דברי השולחן ערוך כולל הרמ"א כולל המ"א ואלי גם את הט"ז
_______
ymy888:
ירוחם
אם היית יודע את השקפתי ואת פועלי בנידון היית קצת מופתע, בכל אופן אנא הסבר לי את המכילתא לפי הבנתך,
כלום רשב"י הוא הסובר שיש חיוב ועוד מצוה לעבוד??
(בהודעתך הראשונה כתבת ר', זה תיקון או טעות?)
______
ירוחשמ:
מאיר, הר' היה צריך להיות רבי אומר. היות והמכילתא הזאת מיוחסת לרשב"י מובן שסתם רבי הוא רשבי. לעינין ההסבר.
כשהוא אומר כשם שנתצטוו על שמירת השבת כך נתצטוו על המלאכה.
הרי זה פשוט: כתוב "ששת ימים תעבוד ועשית את כל מלאכתך" האם זה לא ציווי מספיק ברור. למה הרמבם לא מנה את המצוה הזו אם שאר המצוות? הרמבם לא מנה גם הרבה מצוות מובנות. שבלעדיהם לא תיתכן מציאות של חיים או קיום מצוות אחרות. למשל.מצוות ישוב ארץ ישראל. כי בלעדי מצוה זו אי אפשר לקים את כל המצוות התלויות בארץ. וכן רבים אחרים. אמי"ה מחר אבי לך את הש"ע הרלונטי וגם מובאות אחרות .
לילה טוב
_____
ymy888
ירוחם
על יחוס המכילתא לרשב"י עיין בהקדמה שהוא מיחזור
כלום אין רשב"י מופיע בשמו במכילתא זו ?
רשב"י ביטל 'מצוה' זו ואף המליץ לכל ידידיו ומכריו לעשות כמוהו
פירושך על השמטת הרמב"ם את מצות ישוב ארץ ישראל יתכן והוא נאה אך לא מתבקש מאיליו, ציין אותו כחידושך.
ומעתה יש לישב דעת הרמב"ן שכן מנה ישוב א"י למה לא מנה מצות ועשית כל מלאכתך?
ושמא תוכל ללמדני הלכותיה של מצוה זו, שיעורה, המחויב בה, זמנה, ועוד
______
בןציוןכהנא:
העיסוק במקורות תורניים כאלו ואחרים מהש"ס ומהמדרשים, מההלכה ומהאגדה, על מנת להוכיח את צידקתה של דרך זו או אחרת בנושא שלפנינו נראה לי מיותר. ראשית, משום שכפי שכבר נטען כאן הנורמות הקיימות לא התחילו בגלל מקורות תורניים, הציטטות באו לאחר הקמת ה"כוללים" כצידוק לנוהג הקיים. באותה מידה גם השינוי לא יבוא מחמת הוכחות תורניות, אלא מחמת ההכרח והמציאות החזקה מכל דבר אחר. שנית, אין בכוחם של כל המקורות הקדומים, ממשניות ומגמרות מפורשות, ממכילתא וממדרשים, משו"ע ומשו"תים, לגבור אפי' על ציטוט אחד מ"קובץ מאמרים" של ר' אלחנן וסרמן, או ממכתב ב"קובץ אגרות" של החזו"א, או ב"קריינא דאיגרתא" של הסטייפלר, או ב"מכתבים ומאמרים" של הרב שך. והשלישית, משום שהטיעון העיקרי אתו צריך להתמודד הוא האם תקופתינו שונה מתקופות עברו, ועלינו לאמץ אורח חיים שלא נהג מעולם בהסטוריה היהודית.
אני חושב שזוהי בהחלט שאלה חשובה לדיון:
האם השינויים הגדולים שהתחוללו בעולם אינם מצדיקים מודל כזה או אחר של "חברת לומדים"?
בשונה מהעבר, בעקבות המודרניזציה די היום בהעסקת 40%-50% מהאוכלוסיה בגילאי העבודה [20-65] על מנת לספק את צורכי כלל האוכלוסיה. זוהי הסיבה לשיעור הגבוה בעולם המערבי של אנשים שאינם משתתפים כלל במעגל העבודה, של גידול באחוזי העובדים במגזר הציבורי ושל המועסקים בעולם האקדמי העיוני ובמגזר השלישי [ההתנדבותי]. החברה החרדית בוחרת לה איפוא את ה"מגזר הציבורי" שלה, את ה"עולם האקדמי" שלה ואת ה"מגזר השלישי" שלה. אלו הם הרבנים, אברכי הכוללים ומקימי עמותות הצדקה וארגוני החסד. הבעיה היא במקרה כזה בכך שלא נעשה מיון ובקרה ורוב הציבור פונה לאפיק זה, כך שהחברה החרדית איננה מסוגלת לשאת את עצמה והיא נשענת על הציבורים האחרים במדינת ישראל. אילו באופן תאורטי הייתה החברה החרדית מנהלת את עצמה, עדיין היה מקום נרחב לקיומם של אברכי כולל רבים, בדיוק כפי שהדבר נעשה בקהילות חרדיות רבות ברחבי העולם, בו בעלי הממון מחזיקים מכספם את הלומדים. האם זהו מודל נכון ומוצדק? על כך ראוי לקיים דיון רציני, המודל בארץ איננו נבחן באמות מידה של טוב או רע, אלא באפשרי או בלתי אפשרי.
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 13/03/2006 5:01:58
|
|
|
|
|
|
