| נשלח ב-11/7/2004 09:01 |
|
| |
מקור השם "חיים"
בדורות האחרונים נפוץ למדי השם "חיים" ואף רבנים גדולים קרויים בשם זה.
אחד מחבריי הטובים ששמו חיים, נלחץ קצת כאשר אמרו לו, שהשם הזה ניתן רק כתוספת, לאדם חולה, או שניתן לילד פג וכדומה, על מנת שיחיה, ובשלב מאוחר יותר הפך לשם עצמאי.
האומנם? האם לשם הזה אין משמעות עצמית?
חיפשנו בתנ"ך ולא מצאנו את השם חיים. האם יש השערה כלשהיא אימתי התחיל השם הזה (כשם עצמאי או תוספת)?
אודה לחברים הנכבדים כאן על דעתם המלומדת.
מו"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 15:18 |
|
| |
שמו של האדמור מראכמסטריקה באמריקה הוא
'חי' יצחק טברסקי
מיימוני
לא נכון להגיד שבחו"ל לא נתנו שם אחד.
הרשימה של גדולי ישראל בשם אחד ארוכה.
אליהו מוילנה
משה (חתם סופר)
ישראל (בעשט)
ישראל (גור) (ויזניץ)
חיים (ואלוז'ין)
עקיבא (אייגר) ועוד ועוד....
יש לי ב"ה 8 ילדים ולשש מהם רק שם אחד. אין מי שמכיר אותי שיגיד שאני נתתי שמות ברוח של ציונית והתחדשות של שפת העברית.
אגב בנו של החת"ס בעל כתב סופר שמו היה בנימין זאב
ואביו בכל השו"תים קורא אותו בני 'וואלף'
בענין דב\דוב יש הרבה תשובות ע"ז
דברי חיים, שואל ומשיב ועוד.. שדב בתנ"ך יש לפעמים שהכונה לזאב ולפעמים לדוב. אבל כל פעם שנכתב עם 'ו' הכונה לדוב ולא לזאב. ולכן כל מי שקוראים אותו 'בערל' יש לכתוב הגט בשם 'דוב' עם 'ו', ואפילו סתם דב צריכים לשנות לדוב בהגט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 12:30 |
|
| |
הרב הקדוש רבי חיים מקראסני זצוק"ל שם אשתו היה חיה .
פעם אחת בהיותו אצל הבעש"ט בבואו לקבל ממנו ברכת הפרידה
ביקש מהבעש"ט כי גם בנסעו ממנו ישא אותו על זכרונו הקדוש
וכן יזכור גם את אשתו הצדקת ואמר לו וסימנך אשת חבר כחבר.
אמר לו הבעש"ט יש לי סימן טוב מזה,כי חיים חיה בגימטריא הוי"ה אד-"ני.[עגנון,סיפורי הבעש"ט]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 14:36 |
|
| |
נישטאיך..
הודעתך מעלה בי הרהורים נוספים.
נראה לי שבאמת ל"יואב פינחס" הנ"ל אין מזל וטוב שהחליפו לו את השם
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 14:27 |
|
| |
מה זה הבלגן הזה?
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 14:20 |
|
| |
שמות גיטין « מאגרי מידע:
http://www.rbc.gov.il/shmot_gitin/index.asp
שמות גיטין - תוצאות חיפוש "פנחס"/"פינחס"
קבוצה : פנחס
.1
פינחס. פנחס. תמליל
-------------------------------------------------------
פינחס. פנחס. פינא. פיניא. פינקס. פיני (ספרדי).
-------------------------------------------------------
פינחס מלא יו"ד, ואף כשחותם פנחס חסר. ואם חותם חסר וכתב חסר כשר בדיעבד. דיון בענין אם חותם מלא וכתב חסר אם פסול אף בשעת הדחק ובמקום עיגון.(ראה טקסט מלא).
-------------------------------------------------------
כתבנו פינחס מלא יו"ד ככתוב בתורה, כמ"ש הב"ש.
-------------------------------------------------------
.
פינחס יש לכתבו מלא יו"ד - ובדיעבד כשר אף שכתבו חסר (פנחס).(ראה טקסט מלא).
-------------------------------------------------------
פינחס. פנחס. במסורת כולו מלא, ויש במסורת כולו מלא לבד מחד, ופשיטא שיש לכתוב מלא [יש"ש]. וגם דרשינן ע"פ הקבלה שפינחס מלא בגימטריא יצחק דהיינו ר"ח, וראה המ"ם של מות שפרח על ישראל כשעשו מעשה זמרי, לקח המ"ם ונעשה רמ"ח,
-------------------------------------------------------
פינחס.א) מלא יו"ד - ואם כתב פנחס חסר יו"ד כשר, אפילו אם רגיל לחתום את עצמו מלא.ב) אם רגיל לחתום חסר יש לכתוב כן לכתחילה ואם כתבו מלא כשר.
-------------------------------------------------------
פינחס. מלא ביו"ד ככתוב בתורה ברוב המקומות, הלק"ט, יד אהרן. ועיין בס' הוראה דב"ד, ועיין בכללים, כללי שמות לה"ק כלל ג.
-------------------------------------------------------
בשם פינחס אם חותם בלא יו"ד פנחס, אם כי הט"ג לא הכריע, מ"מ מסתברא לדעתי לנהוג כהפוסקים דלא משגחי בחתימתו, כיון שאינו מתכוין לחתום בלא יו"ד רק מתכוון אפנחס דכתיב בתורה ... ודקאמר מטעם דאנן גרירין ורגילין בתר משנה וגמרא
-------------------------------------------------------
פינחס. מלא יו"ד ואם כתב חסר פנחס כשר בדיעבד ואם חותם חסר כותבין כחתימתו ואם כתב מלא שפיר דמי ואם חותם מלא וכתבו חסר כשר בדיעבד. ואם הספק באבי המגרש איך היא חותם אם הוא צורבא מרבנן כותבין מלא דמסתמא
-------------------------------------------------------
פינחס. פינא. פוניא. פיניא. פינקא. פּרץ. פסח. פישא. פיצא. פישקא. פישל. פישקא. פישעלע. פישא. פרידמן. פלטיאל. פלטי. פילטא. פולט. פייוול. פייבש. פייבוש. פלק. פאלק. פייטל, כנוי לנתן פתחיה. פוקס. פּינקוס, כנוי לפינחס.
-------------------------------------------------------
פינחס מלא ואזלינן בתר רובא. ואם חותם חסר יכתבו כן. מהר"א מוטאל בס' מג"א. וכ"כ מהר"ש ויטאל בס' שמות דכותבין מלא ... עי' בס' שמות בשם מהר"ם חיות דאפילו חותם חסר יש לכותבו מלא וכן הסכים מהר"ם חביב. ועוד כתב
-------------------------------------------------------
פנחס בלא יו"ד, דכן הוא בכל הש"ס. אמנם איתא בהקדמת הרוקח דתדשא בגימטריה זה ר' פינחס בן יאיר, ומשמע דהוא ביו"ד.
-------------------------------------------------------
זכותו של האדם לשם
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/10-2.htm
תוקן על ידי - נישטאיך - 21/07/2004 14:59:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 14:13 |
|
| |
סליחה ! סליחה סליחה!!! "פינחס" מלא יו"ד.
"כתיבה חרדית כאילו קמאית"? חחחחחח הרחקת לכת חביבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 14:06 |
|
| |
"פינחס" ולא "פנחס" (עוד נטיה חרדית לכתיבה כאילו-קמאית וחסרה)
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 14:05 |
|
| |
לעומק.
התייחסתי רק לדבריך: "בעל תשובה תמים", והערתי ברמז, שהעובדה שהוא מצטער על שינוי שמו, יכולה לדברי הרמב"ם להוכיח, שהוא עדיין קשור לעברו.
ואין צורך להאריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 13:55 |
|
| |
נישטאיך.
תמיהני על חכם שכמותך שנעלם מעינו עין הבדולח מה שציינתי לדברי הרמב"ם הללו עצמם בהודעתי עצמה.ובזה ניסיתי ללמד זכות מדוע שינו את "יואב" דנן ל "פנחס" החדש.(אם כי בזה העניין רך יותר מפני דנקרא מתחילה בשני שמות הללו.)
ומעשה שהיה .לא מטעם תשובה היה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 13:43 |
|
| |
לעומק.
כתבת:ועובדא ידענא מחד שהיה מצטער על ששינו שמו(בעל תשובה תמים)ואנא קפידנא למיסק ליה בשמא קמא קבל חברוהי וידענא ביה דעבידנא ליה נייחא ולבא לפומא לא גליא.
אך לא כן כתב הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ד:
"מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו *ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים* ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח".
תוקן על ידי - נישטאיך - 21/07/2004 13:46:21
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 13:24 |
|
| |
מצינו דלא מסקינן בשמייהו דרשיעי.ומצינו מאידך רב אלכסנדרי וכיוצ"ב.ש"מ דלא תלי הא בהא.וכל היכא שיש טעם נכון אין לחוש.ועיין תוס ' שבת.וש"פ.
מה שנוהגים(אם בכלל) לשנות שמות.ע"פ סברת הכרס ומה שמוצאים במדרש.יש בו פגיעה מוסרית באדם שנקרא כך.אף אי לא יודה בכך,ע"פ רוב האדם קשור רגשית לשמו.והשינוי והטיעון לחסרון בשמו יש בו פגיעה.אם לא שנעשה מחמת תשובה כמו שכתב הר"מ בהלכות תשובה.ואפשר שזה טעמו של "פנחס " דנן.ולא מפני הדרש עליו.(הלוואי נזכה להגיע לקרסוליו)
ברם לאמיתו של דבר רוב הדורשים לשינוי השם,המצויים עטויים בהילה קוסמית של קדושה,הינם בורים ועמי הארצות.שדעת תינוקות נוחה מהם.וידוע לי מהגדולים מאד בתורה,שדעתם לא היתה נוחה מזה כלל.(בלשון המעטה)
ועובדא ידענא מחד שהיה מצטער על ששינו שמו(בעל תשובה תמים)ואנא קפידנא למיסק ליה בשמא קמא קבל חברוהי וידענא ביה דעבידנא ליה נייחא ולבא לפומא לא גליא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2004 12:43 |
|
| |
התחלנו בשם "חיים". אבל משנתגלגל האשכול לענין שמות בכלל, ועד שיבוא ווטו ויפריד ענין מענין לפי דרכו, הריני להעלות עוד שני ענינים הקשורים בשמות:
1. התופעה של שמות "מודרניים" האסורים בבל יראה ובל ימצא. האם חרדי יקרא לבנו תום, ולבתו עוגן? כדי כך, שגם שמות עתיקים בעלי צליל מודרני, נמחקו מרשימת המותרים לבוא בקהל. מכיר אני מתחזק ששמו בישראל יואב-פינחס. בצעירותו כמזרחיסט, התגאה בשם המודרני "יואב". משעטה על גופו איצטלא דרבנן דליטא, ועל ראשו חבש מגבעת, בוש בשם זה, והריהו פינחס. ויואב שר הצבא, יושב בסנהדרין, שמשמו כמה וכמה דרשות בש"ס? הוא פסול... וכן השמות ברק, אליצור ועוד, שאני מכיר שהחליפו שמם לשמות חרדיים יותר, או שלא קוראים על שמם לצאצאיהם.
2. ממצרים נגאלנו על שלא שינינו שמנו. מגלות מלכות הרשעה עלינו עם שמות לע"ז, יחיא, זלמן, בריינדי, מכלוף, לייב, שרגא, ביילה, ועוד ועוד - והנה שמות אלו קודשו בקדושת המסורת...
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2004 17:47 |
|
| |
שכחתי לציין למקור דברי הספר חסידים והראשונים המביאים את רבנו פטר:
הרי הם לפניכם:
הגהות אשרי עבודה זרה פרק א סימן ט: "מכאן פסק רבנו פטר בשם ר"ת"
ספר חסידים - סימן קצא: "יהודי שהמיר מכנין לו שם, שנאמר (תהלים קלה יח) כמוהם יהיו עושיהם, כמוהם יש לכנות לו, כגון אם שמו אברהם יקרא אפרם, וכן כיוצא בזה. *ואפילו לצדיק* והם תועים אחריו, כגון שמעון כיפה שאומרים *פטר חמור*".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2004 15:31 |
|
| |
שם משמות בעלי התוספות הוא פטר, שמו של "שמעון כיפא" מהשליחים, שבעל הספר חסידים קורא לו "שמעון הצדיק", נדמה לי שהוא גם מכנהו "פטר חמור".
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2004 19:09 |
|
| |
כמדומני ששני מצביאי המדיינים שרדף גדעון היו עורב וזאב. ובכן, יש תקדים, ואפילו תנ"כי, אבל לא הכי חיובי...
אידך גיסא
|
|
|
|
|