התפתחות הנהגת מעשר כספים והגדרים

מהנהגות עם ישראל, הנהגת מעשר הכספים היא הנהגה שעולה לא מעט כסף, ועם זאת יש בה עמימות וחוסר קריטריון מוגדר. כלומר, לפחות אני, איני יודע בדיוק מתי זה התחיל, איך זה התחיל ולמה זה התייחס ואיך זה התפתח.

חילוק ששמעתי אתמול בין ב' סוגי המעשרות, של יבול ושל כסף, עורר אותי להעלות כאן את הדיון לחקירה.
לגבי יבול, אנו מתייחסים לארץ ישראל כזו המודגשת כאדמת ד'. האדם זורע מעט ומקבל תמיד עודף על מה שנתן, אנו מתייחסים א"כ ליבול כמתנת ד' דרך אדמתו. כאן בא הקב"ה אל האדם ואומר לו "קיבלת ממני מתנה, נהג אף כלפי בדרך דומה ותן מתנה לי-לאהוביי ולעבודת הקודש". סברא זו שקל יחסית להתחבר אליה [לפחות מבחינה פואטית] אינה נמצאת בכסף. כאשר אדם פועל למשל כנגר, הן מקבל על כל פעולה שלו כסף ובצירוף פעולותיו והשבחות שבאו ממנו מקבל לבסוף את הסכום והמשכורת. אין כאן מתנה, יש כאן החלפה. האדם נותן מכוחו ומקבל תמורה, אין כאן את קבלת המתנה המצדיקה באופן טבעי נתינה חוזרת.

מה שמביא עוד חוזק להבדלת כסף מיבול היא לתחושה זו, וכי הגיוני הדבר שאדם יעבוד למען זולתו כב' או ג' ימים למען זולתו? קומיניזם? בשלמא ביבול, האדם טורח עבור עצמו ומשמקבל יותר משנתן מהיבול, עליו לתת, ואין אנו אומרים שהוא טרח עשירית מהזמן על העשירית שנותן, משא"כ בכסף אותה העשירית היא הרי התמורה המדוייקת לעשירת הזמן שטרח ועבד.

מתוך דברים אלו הסברא העולה היא, שגם בכסף אין המדובר אלא למה שאף האדם מתייחס אליו כמתנה, כמו הרווחים מעבר למה שהיה צריך, או לרווח נדיר והצלחה שלא ייחל לה והעשירתו.

ע"כ אשמח אם יכולים החברים להביא מהידוע להם במקורות והתפתחות עניין זה של מעשר כספים.


תוקן על ידי - עצכח - 20/07/2004 3:27:01