למיטב ידיעתי תוקנו ששת המזמורים לפני לכה דודי ע"י הרמ"ק.
מישהו הפנה את תשומת ליבי שבספר "אשי ישראל" (הלכות תפילה) עמ' שנ"ו הערה כ"ח מצוטט בזה"ל: "ועיין בסידור הגר"א בשם סידור רשב"ן שמזמורים אלו כנגד ששה תקיעות שתקנו חכמי התלמוד בבבל, ולאחר שהיו מוכרחים לבטל את התקיעות מטעם הממשלה, עשו זכר לזה לומר ששה מזמורים". עכ"ל.
נשלח ב-25/7/2004 23:03
עינו לספרו של ראובן קימלמן לכה דודי וקבלת שבת
שברור שלא הרמ"ק התקינם לומר .שם עמ' 19
אלא מקורם לר' משה מכיר בשנת 1599 בספרו סדר היום
וכן ר' משה אלבאז בספרו היכל הקודש 1575-1599
שם עמ' 23
נשלח ב-25/7/2004 16:31
שלמה היקר,
זה הטעם שכתוב ברמ"ק. אין מקור לפני הרמ"ק.
(דרך אגב: גם אצל פרסים לא אומרים ששה מזמורים)
נשלח ב-25/7/2004 16:27
אגב, יש אומרים שתקנת הששה מזמורים הוא כהקדמה למזמור שיר ליום השבת, בתור הקדמת ששת ימי בראשית. וכמו שלכה דודי אינו אלא הקדמה למזמור שיר ליום השבת, (אף שעצם המזמור מודפס באותיות יותר קטנות...)
נשלח ב-25/7/2004 14:24
המנהג לשיר "בר יוחאי" בקבלת שבת מקורו אצל התימנים. חבר תימני סיפר לי ששמע מסבו שאצלם הגבאים היו מסתכלים מי לא שר עם כולם "בר יוחאי", והאומלל שנתפס היה מגורש במכות מבית הכנסת בתור "דרדעי כופר" שלא מאמין בזוהר וברשב"י.
נשלח ב-25/7/2004 14:13
לפי 'מנהג ירושלים' בו מחזיקים בחלק מבתי הכנסת של הספרדים וע"מ לא נהגו לומר את המזמורים, אלא להתחיל מ'מזמור לדוד הבו לה', ולהמשיך ל'לכה דודי' ול'מזמור שיר ליום השבת'.
יתכן שהדבר מחזק את הטענה שמקור ששת המזמורים אינו בצפת דווקא (בניגוד לעצם הרעיון של קבלת שבת ולפיוט 'לכה דודי').
אגב, דומני שמ' חלמיש בספרו על הקבלה בהלכה מביא מנהג לזמר את השיר 'בר יוחאי' במהלך קבלת שבת.
נשלח ב-25/7/2004 14:04
התקיעות פסקו עם חורבן יהדות בבל בסוף תקופת הגאונים.
סידור רשב"ן התחבר לפני מאה שנה בהונגריה.
נשלח ב-25/7/2004 11:34
אמירת ששת המזמורים ידועה מתקופת הרמ"ק.
ממתי פסקו התקיעות?
