| נשלח ב-26/7/2004 14:14 |
 |
| |
בכייה על הגלות
נכנסתי לפורום הזה לקרוא קצת כדי שיהיה לי ממש ממש קל לבכות על הגלות הנוראית הזו שעם ישראל נמצא בו ועל חורבן הבית. הפורום הזה הוא עדות לכך שמשיח חייב כבר להגיע.
זו לא ביקורת, זה שיתוף ברגשות.
תוקן על ידי - גינגית - 26/07/2004 14:16:33
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2004 10:18 |
|
| |
מיימוני, אנסה להגיב על דבריך. מצטערת שלקח לי הרבה זמן, פשוט לא ביקרתי פה (הבוקר ראיתי שמישהו מאצלכם כתב אצלנו כשעקבתי אחרי הניק, וכך הגעתי לפה שוב!).
לא יודעת איפה כתוב שחמור נושא ספרים זה מי שאינו מבין מה הוא קורא. עד כמה שידוע לי חמור נושא ספרים זה מי שיודע מה הוא קורא, ומבין מה הוא קורא, אבל לא חי על פי זה. או אולי זה בעצם נבל ברשות התורה? לא יודעת. לזה בכל אופן התכוונתי. ואם אינני טועה מי שאין בו אמונת חכמים נחשב כאפיקורס (זכור לך הדיון על החזון איש שלא נתן לאדם שלא היתה בו אמונת חכמים לנגוע ביין בח"ח?)
אז כפי שאתה רואה, לשיטתי, "אמונת חכמים" היא לא "לקבל בלי לנסות להבין" אלא היא אדרבא, לנסות ולהבין, אולם אם זאת להיות מספיק עניו כדי לדעת לקבל את דעת החכם ללא עוררין גם אם יאמר לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין.
מי שאינו מסוגל להכניע את עצמו לחכמים גם אינו מסוגל להכניע את עצמו באמת לאלוקים. אולי בגלל זה החזון איש חשש על יין נסך אצל אדם חרדי שאמונת החכמים שלו לקתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2004 00:44 |
|
| |
תגידי גינגית, על איזה תאוות את בדיוק מדברת?
עבורי, כיהודי שאינו דתי, חיים חלק מהכותבים כאן חיי סגפנות ממש. צדיקים בני צדיקים.
הטיעונים שלך אינם מעידים על יראת שמיים יתרה, אלא על סגירות מחשבתית ונכות רגשית. על חיים המיני מדינת משטרה בה אומרים לאדם לא רק מה לעשות או לומר אלא גם מה לחשוב.
אין בינך ובין
היהדות מאומה מן המשותף. ניתן לומר שמכל הדתות בעולם הדת שלך היא אולי הקרובה ביותר ליהדות, אבל לא יותר מזה.
מלחמה היא שלום
עבדות היא חרות
בערות היא כח
(אורוול, 1984)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 18:45 |
|
| |
אכן כידוע יש מחלוקת מפרשים בנוגע ליפתח, היינו האם הוא אכן הקריב אותה, או שמא רק הקדישה לשם שמים ולכן היא נשארה בתולה כל חייה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 18:31 |
|
| |
רב צעיר,
הקדשה לה' אין משמעותה דווקא העלאה לקרבן. ראה חנה ושמואל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 17:50 |
|
| |
מימוני
בעניין הקושיה עצמה, היינו מדוע לא הפר יפתח את נדרו (ולא דווקא אצל פנחס...), הרי שבפשטות יש לומר שדיני הפרת נדרים, אשר כלשונם של חז"ל: "היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו " (משנה חגיגה י, א) עדיין לא היו קיימים בעולם, ולכן יפתח נאלץ לקיים כפשוטו את הפסוק: "אַךְ-כָּל-חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ--לֹא יִמָּכֵר, וְלֹא יִגָּאֵל: כָּל-חֵרֶם, קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה. " (ויקרא כז,כח)
תוקן על ידי - רב_צעיר - 28/07/2004 18:02:01
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 17:13 |
|
| |
לינקזעצער
מואדיב
טענתך אינה על הג'ינג'ית אלא על חז"ל, שאמרו כן במדרש.
אם אתה סבור, כמוני, שהמדרש אינו מביא מעשה היסטורי אלא בא להביע רעיון, אזי שומה עלינו לחפש מדוע חז"ל טרחו לבטא זאת בצורה כזאת, ומה המסר.
יתכן אמנם שיש כאן תוצאה של שילוב מדרשים. למשל, הרעיון המקורי היה להראות
א. שהיה רצף היסטורי בין ימי משה לדורות הבאים.
ב. שפנחס זכה בגמול מיוחד על מעשיו.
בדור מאוחר יותר, נטל בעל המדרש הזה את הרעיון שפנחס היה באותו דור, ואמר שגם פנחס נענש, כדי להראות את חומרת המעשה של הקרבת בת יפתח.
אני מציע את הדברים בדרך אפשר. ויבואו אחרים וישלימו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:54 |
|
| |
ג'ינג'ית
כתבת:
"היהדות מבוססת בעיקר על אמונת חכמים. מי שאין לו אמונת חכמים אין לו בעצם כלום והוא בגדר חמור נושא ספרים."
הבה נתבונן יחד בקביעותיך אלו.
עד כמה שאני יודע, "אמונת חכמים" היא אחד מתוך 48 קניני תורה. כלומר, זה לא דרוש כדי להיות יהודי, אבל זה דרוש כדי להיות תלמיד חכם.
כמו כן, "אמונת חכמים" שנזכרת בפרקי אבות מתייחסת למשהו אחר, וכבר כתבתי על זה אשכול מיוחד, שאולי גם את קראת אותו. (לינקי?).
שנית, המונח "חמור נושא ספרים" מתייחס בגמרא כמשל למי שיודע לצטט ואינו מבין מה הוא מצטט.
לשיטתך, "אמונת חכמים" היא לקבל בלי להבין. כלומר, לצטט. הלא כן? אם כן, נדמה שדווקא מי שהולך בשיטתך עלול להפוך לחמור נושא ספרים?
כמובן, לא יתכן שלכך את מתכוונת, אז אנא בארי את דבריך כך שגם מישהו כמוני יוכל להבין.
תודה מראש
***
וטו
המקום המיועד לאשכול הזה הוא ברשימה של האשכולות נגד עצור חושבים...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:50 |
|
| |
.
חיים ארוכים מאד היו לו לפנחס, אם עדיין שמש בכהונה בתקופתו של יפתח.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:47 |
|
| |
גינגית
אמנם זה לא עיקר הנושא[ואולי כן?]אך לא הבנתי מה שכתבת על פנחס "לפי הדרגה שלו נדרש ממנו וכו"
היש לך הסבר למה לפי דרגתינו לא נדרש ממנו.האם יש לנו אפשרות להבין מה נתבע ממנו לפי דרגתו בלא שהדבר יחיב אף אותנו בדרגתינו .
או מאחר שהדברים מצויים במערכת אחרת מדרגתינו אין לנו בהם השגה כלל להבין מה נדרש מפנחס.וא"א לנו ללמוד כלום אלינו לדרגתינו.אך א"כ למה נכתבו הדברים??
תוקן על ידי - עורבא_פרח - 28/07/2004 16:49:24
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:33 |
|
| |
רב"צ,
"לא זו בלבד", אלא הניסיון הוכיח ביותר ממקרה אחד שהפורום בהצגתו את היהדות כמי שאין לה לחשוש משאלות וכמי שאינה באה לדכא את האדם אלא לרוממו, עצר יציאות לשאלה ואכמ"ל.
"חסידינו",
נא להימנע מהתגרויות המניעות לנקמות מסוג זה!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:30 |
|
| |
רב צעיר, לרגע לא התכוונתי לטעון שאתם יוצאים בשאלה. יש בעיה עם הרבה מהדיעות המובעות פה בעיקר בסוגיה של אמונת חכמים ועל זה כבר דובר רבות ביני לבין מיימוני ואין טעם לחזור על הדברים.
היהדות מבוססת בעיקר על אמונת חכמים. מי שאין לו אמונת חכמים אין לו בעצם כלום והוא בגדר חמור נושא ספרים.
יוצאים בשאלה הם בד"כ סובלים מבעיית התאווה, אבל אלו שסוגדים לשכל, פה כבר יש בעיה של כבוד. תתפלא מה כבוד יכול לעשות לאדם, וגם לחכם ביותר שבו. תיקח לדוגמא את נדרו של יפתח ופנחס שהיה הנביא באותה התקופה. למה פנחס לא הלך ליפתח להתיר את הנדר?
אני רוצה להדגיש פה במיוחד, שוהדוגמא היא רק דוגמא לכבוד או גאווה בדקות שבדקויות כמובן. אינני לרגע טוענת שפנחס היה רודף כבוד. בדרגה שלו נדרש ממנו כן ללכת והוא לא הלך כי חשב שזה לא מכבוד התורה שבו ואיבד בעקבות זה את רוח הקודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:23 |
|
| |
ווטו, מה לעשות. ככה זה בפורומים פתוחים. גם באוהלה של יהדות התרגלתי לראות את החברה שלכם מפה, מככבים בניסיונות להשמיץ כל דבר ישר שנכתב שם. אני כבר התרגלתי. אם אתה לא התרגלת עדיין כנראה שאתה לא רואה אותי פה, באותה כמות שאני רואה את חסידיכם שם.
אבל באמת, חבל לריב. אהבתי את תגובתו של מיימוני על אהבת חנם. מיימוני - יישכוייח לך. צדקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2004 16:21 |
|
| |
גינגית
מה שאריק אמר, הוא שהשאלות שאנשים מעלים כאן בפורום לא נובעות מתאוות ויצרים וכו', שהרי כיום יש למרבה הצער לא מעט חוזרים בשאלה, ורובם ככולם לא עושים זאת מתוך חקירות פילוסופיות וכדומה, אלא הם פשוט נוטשים את דרך החיים הדתית מבלי שום צורך להצדיק את הדבר באופן אינטלקטואלי כלשהו (את מוזמנת לבקר בפורומים של חוזרים בשאלה ולהשוו את הרמה האינטלקטואלית).
לעומת זאת, את יכול להווכח בעצמך שחברי הפורום כאן הם אנשים יראי שמים שמחוייבים לשמירת ההלכה. אם הם היו רוצים לנטוש את הדת, הם לא היו מבלים את זמנם בכתיבה בפורום, אלא הם היו עושים זאת בצורה הפשוטה והרווחת, כך שלא ניתן להאשים אותם בהאשמות הנ"ל.
ובכל אופן, הנושאים שבהם אנו דנים כאן הם אכן נושאים רציניים, ולא נובעים סתם מתוך יצרים ובורות. אני יודע שבעולם החרדי נהוג להתייחס בזלזול לנושאים כגון:
1. היחס בין מדע לתורה
2. ביקורת המקרא
3. תנ"ך מול היסטוריה
4. שינויי תפיסת ערכים ביהדות
5. פתיחות מול סגירות ביהדות
וכיו"ב. אולם כאן אנו חשים שאלה נושאים חשובים הראויים לדיון, לא פחות מאשר עיסוק בשור שנגח את הפרה (וכמובן שאינני מזניחים גם שאלות אלה, אלא שאיננו רואים בהם חזות הכל ביהדות).
 |
|
|
|
|
|
, אבל זה בעיקר) 
