שאלה: כמעט בלתי אפשרי לעמוד ולהקליד במחשב בתשעה באב. לשבת על הרצפה לא מציאותי. האם לצורך זה אפשר לשבת על הכסא כדי לראות את המסך ולהקליד כמו שצריך?
הרב יובל שרלו (מורשת): על אף העובדה שאין איסור מפורש על הקלדה בתשעה באב הדבר מהווה הפרה מוחלטת של חובת האבילות, ועל כן איני מוצא מקום לעצם ההקלדה - גם בעמידה, עד לחצות היום, שאז מותר גם לשבת. כל טוב.
***
יש כאן כמה שאלות יסודיות.
א. האם דבר שסותר את רוח תשעה באב יהיה אסור מניה וביה? לדוגמא, בפורום אחר ראיתי שאלה אם מותר לשמוע מוזיקה בתשעה באב, כלומר השאלה לא היתה מחמת המנהג אלא מעיקר הדין. אבהיר: זו שאלה פורמלית. הרי לא היה מחשב בימי חז"ל. אז האם מתחדש איסור ברגע שהטכנולוגיה קיימת, כי גם הוא נכלל בגזירת חכמים?
ב. שאלה ענינית: האם חכמים אסרו כל דבר שסותר את רוח האבל? זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה, שהרי מצאנו שלא אסרו מלאכה (לפרנסה) והמנהג לאסור. ושמא הוא הדין במוזיקה והוא הדין בכתיבה במחשב, ולענייננו בפורומים.
ג. עוד יש לשאול, כמו על מוזיקה בכלל, אם כתיבה בפורומים ומוזיקה מותרים בכל השנה כולה, ולא רק בתשעה באב...
התשובה מן הסתם היא:
1. ראוי לאדם שלא יבזבז זמנו במעשים כאלו, ולא ירגיל עצמו לפטפטת. ועיין במזמור א' בתהלים.
2. כפי שיש מוזיקה שמועילה לנפש, כך יש פורומים המועילים לנפש. ובהם מן הסתם מותר לבקר גם בתשעה באב.
בנוגע לישיבה לפני חצות היום במקום גבוה, בזה יש לי מחלוקת עם הרב שרלו. הוא עונה לפי המנהג, ואני, כשיטתי, עונה לפי עיקר הדין.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
*****
שינוי הכותרת לכללית יותר
תוקן על ידי עצכח ב- 27/07/2008 22:22:28
נשלח ב-10/8/2008 20:13
וכך נאמר גם בקשר ליוהכ"פ בשו"ע הרב סי' תריח סיג:
כשמאכילין את החולה שאינו אומר צריך אני לאכול ומאכילין אותו על פי בקיאים וכן כשמאכילין את המעוברת שהריחה מאכל ונשתנו פניה או כל אדם שנשתנו פניו מריח המאכל ולא נתיישבה דעתם בטעימת הרוטב וכן כשמאכילין את היולדת שאינה אומרת צריכה אני לאכול כגון תוך שלשה ימים ללידתה כל אלו מאכילין אותן מעט מעט כדי שלא יצטרף לכשיעור שנתבאר בסי' תרי"ב שחייבים עליו כרת ומלקות כדי להקל מעליהם מאיסור כרת ומלקות לאיסור בלבד לכך מאכילין אותו בתחלה פחות מככותבת דהיינו כשני שלישי ביצה בינונית או מעט יותר רק שלא יהיה קרוב לכביצה שזהו שיעור ככותבת ואח"כ ישהו כדי אכילת ארבע ביצים ולפחות ישהו כדי אכילת שלש ביצים (עיין סי' תרי"ב) ויחזרו ויאכילוהו כשיעור אכילה ראשונה.
_________________
נשלח ב-10/8/2008 19:40
מאיר והלבן,
תודה על המראה מקומות. את הביאה"ל חיפשתי ומשלא מצאתיו חשבתי שדמיינתיו. כמובן שמהם יש ללמוד את הרעיון שאין לעקור את התענית ללא צורך כי אין שום סיבה ומקור לומר שסתם ככה 'חולה אינו מצווה לצום' גם כשהמחלה בוודאי אינה צריכה שיאכל יותר מ'פחות פחות.' בפרט שדי ברור שלרוב החולים והמצטערים שבימינו היכולים להמתין מלאכול כשיעור תוך כדי אכ"פ ושתיית רביעית לא משנה מהירות האכילה והשתייה וא"כ למה לעקור מהם את התענית. ממילא שה'אין נוהגין כן' במקרה הזה לכאורה אין לו על מה לסמוך ובפרט אם הוא עדיין לא נקבע בדפוס לפני שמאיר כתב כאן את הודעתו .
תוקן על ידי קונילמל7 ב- 10/08/2008 19:45:32
נשלח ב-10/8/2008 16:11
וכך פוסק בשו"ת צמח צדק או"ח סי' קי: ואעפ"כ במקום שאין המחלה בחזקה ח"ו נראה שיאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס, וכן בשתיה.
_________________
נשלח ב-10/8/2008 15:29
קוני
א. חולה אינו מצווה לצום, כך שזה מיותר.
ב. אין צורך להיות ממש חולה, אם הוא מצטער הרבה מותר לו לאכול.
ג. מתבייש? אין לו במה. שיאכל כשלא רואים.
ד. אם לא אכל כשיעור, מסתבר שיכול לעלות לתורה ואינני זוכר מפורש.
כעת ראיתי שבביאור הלכה (תקנ"ד סעיף ו) הביא מספר פתחי עולם שבמקום שאין המחלה של הכולירע חזקה, יאכל פחות פחות מכשיעור והוסיף בסוגריים (כך יש להורות לשואל בת"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי)
ביאור: במקום שיש מגפת חולירע, אסור לצום גם מי שאינו יודע שהוא חולה, משום שזה מחליש והוא עלול להדבק. על זה כותב הפתחי עולם שכיון שהוא אינו חולה אלא אוכל כדי לא להסתכן, ראוי שלא יבטל את הצום אם אפשר ויאכל פחות פחות מכשיעור.
ייתכן שכוונת הבה"ל בסוגריים, להוסיף עצה זו לכל חולה.
אך אין נוהגים כן.
_________________
------- מאיר
נשלח ב-10/8/2008 14:58
מאיר
אחזור על הנקודות ביחס לנקודת המבט על החולה (שהצגת).
א. החולה רוצה לקיים מצות הצום ודי לו ב'פחות פחות'
ב. האדם מסופק אם הוא נחשב לחולה
ג. החולה מתבייש משום מה ורוצה להיות 'כמו כולם' שצמים
ד. החולה רוצה לעלות לתורה (יש לו יא"צ וכדומה או שסתם אוהב לנגן את הפטרת 'דרשו')
נשלח ב-10/8/2008 14:53
קוני
לא חייבו את החולה להתענות. מדוע לא לאכול נורמלי?
_________________
------- מאיר
נשלח ב-10/8/2008 14:44
כאשר מתירים לעוברות לאכול בת"ב נוהגים הרבנים המתירים להתיר בלי הגבלת ה'פחות פחות מכשיעור' (היינו בשתיה פחות מרביעית לכל לגימה ובאכילה הפסק ופחות מכזית לכל ארבע דקות) כמו שמגבילים ביוה"כ. השאלה היא למה? אמנם יש היתר מדרבנן לאכול וצום ת"ב אינו אלא מדרבנן א"כ מצד כלל ה'רבנן' אין צורך לצום, אבל בכל זאת נראה שישנה משמעות באכילה 'פחות פחות' גם בת"ב מחמת שאינה נחשבת לאכילה חשובה ('חפצא' של אכילה) ולכן סו"ס צם האדם שאכל 'פחות פחות' וקיים את שני הדברים פיקוח נפשו ומצות הצום. גם במקרים שמסופקים אם ראוי להתיר תהיה זו פשרה טובה. גם לגבי העליה לתורה במנחה שלא מעלים אלא מי שצם, יוכלו להעלות אחד שרק אכל 'פחות פחות'.
נשלח ב-8/8/2008 17:58
פגית,
ברוכה השבה!
שמעתי שיש מורים במקרה כזה להימנע מלכבס את כל הכביסה שיכולה להמתין למכונה הבאה שאחר ת"ב.
נשלח ב-8/8/2008 15:21
אני נמצאת בחופש במקום שיש תורנות יום לכל דייר למכונת כביסה. יומי הוא היום. (הייתי יכולה לכבס גם ביום ראשון שהוא חפשי לכולם אבל זה בת"ב עצמו.)
לבעלי אין לבנים נקיים לשבת (אצלו נוהגים ללובשם נקיים גם לשבת חזון).
מה עדיף שאכבס ביד את הלבנים או במכונה? ואם במכונה האם אפשר להכניס עוד דברים? ובכלל היום שהכיבוס אינו עסק גדול (צ'יקצ'אק וטבעי) ושהנקיות גדולה יותר האם קיימת בכלל עוד בעיה במכונת כביסה בתשעת הימים?
.
