אגריפס, הורדוס ובית חשמונאי - סדר

לצמח

לשאלת "כשרותם של הורדוס ובני ביתו כמלכי ישראל" ראה במאמר בשם זה, מאת אלברט באומגרטן, שנדפס בםפר ''יהודים ויהדות בימי בית שני", הוצאת יד יצחק בן צבי 1993, עמודים 31-38.

לצמח.


ראהרמב"ן ויקרא פרק כו פסוק טז: "ועוד ראיה שאמר (שם כח לו) יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך, כי הלך אגריפס המלך בסוף בית שני לרומי ועל הליכתו שם נחרב הבית, ולא אמר הכתוב "המלך אשר ימלוך עליך", אבל אמר "מלכך אשר תקים", רמז לנו יתברך שלא היה ראוי למלוך ואסור היה להיות מלך על ישראל מדין תורה, אבל הקימו עליהם הוא ואבותיו שלא כדת, כמו שהוזכר זה במסכת סוטה (מא א). וכל אלה רמזים כאלו יזכירו בפירוש ענין גלותנו זה".

אך ראה תוספות פסחים דף קז עמוד ב: ''אפי' אגריפס המלך - פי' רשב"ם מלך כשר ומבני חשמונאי היה, ולא דק, דבסוטה (דף מא.) אמרינן כשהגיע למקרב אחיך תשים עליך מלך זלגו עיניו דמעות", וראה רש"י שם: "אגריפס המלך - מלך ישראל היה מזרעו של הורדוס והוא שנחרב בהמ"ק בימיו".

ראה גם סוטה דף מא עמוד א: "*אמרו לו*: אל תתירא אגריפס, אחינו אתה אחינו אתה".

מי היה האומרים?

ראה ספרי דברים פיסקא קנז ד"ה אשר לא: " *והיו כל ישראל אומרים לו* אל תירא אגריפס *אחינו אתה אחינו אתה*".

היו אלה ישראל שאמרו לו כן, ולא החכמים.

וא"כ יש לומר שהנאמר במשנה ביכורים פרק ג משנה ד: "אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שמגיע לעזרה הגיע לעזרה ובסוטה דף מא עמוד ב: "והמלך עומד ומקבל וקורא יושב; אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד", היה בלית ברירה, ראה את מאמרו של אוריאל רפפורט: "על התייוונותם של החשמונים",תרביץ ס (תשנ"א) עמ' 499(.

"הכתרת ינאי בתואר מלך במקורות התלמודיים, אינה מלמדת אלא על השלמה מסויימת עם מציאות בלתי רצויה. וזאת רק אם נניח שבמקורות הללו יש זיקה כלשהי להלך הרוחות בימי החשמונאים עצמם. דבר המוטל בספק. למעשה אין בשימוש בתואר זה, כמו גם בשימוש בתואר מלך להורדוס (או לאגריפס), הסכמה לשלטונו או הכרה בו, אלא צילום מציאות קיימת, בין אם רוצים בה אם לא

.


וזכור דו-שיח בין הורדוס לבין בבא בן בוטא בבבא בתרא פרק א'.

יכול ולא יהא אלא נשיא - גם נשיא בעמך, יש לו מעמד.

כאילו שזו כן היתה הסכמת הכלל בזמנו של אגריפס...

בענין השלטון בזמננו הנוהג בזמננו, ידוע חידושו של הרב קוק (משפט כהן קמד, יד) כי בזמן שאין מלך חוזרים זכויות המלך בכל הנוגע למצב הכללי של האומה לידי האומה בכללותה, וכל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו לענין כמה דיני מלוכה. לפי זכרוני המעומעם כ"כ גם בדובב-מישרים.

ברור כי אף שהוא נסמך על הסכמת הכלל וכבר הוזכר לעיל כי בתנאים ידועים יש בכך כדי לתת דין מלך לנבחר, הרי שבזמננו ודאי אין כוונת הסכמת הכלל לתת סמכויות מלך לכל דבר לנבחרים. מעולם לא עלה על דעת אדם כי ראה"מ או הנשיא יוכלו להרוג ללא משפט, לקחת את בנותינו לרקחות וטבחות, ואנו נהיה לו לעבדים. ואכן כך הדגיש הר"ק בדבריו כי רק ההפן הציבורי בדין המלך יש כאן, ולא זכויות המלך הפרטיות.

י"י,



ומה עם משה קצב?

על מעמדו ההלכתי של אגריפס, ראו שיעורו של הרב עמיטל http://www.etzion.org.il/dk/1to899/106daf.htm .

סיכום דבריו:

כדי שמלך בישראל יהיה מלך ש"כל מצוות המלכות נוהגות בו", יש צורך או שאמו תהיה מישראל (לדעת התוס'), או שמספיק שאביו יהיה מישראל (שיטת הכ"מ). בזמן שקיימים נביאים - יש צורך גם שהמלך יומלך ע"י נביא, א"כ יתכן (לדעת הרדב"ז), שמלך שהומלך על ידי ועל דעת כל ישראל - גם כן יחולו בו דיני מלך.
לגבי אגריפס: שיטת רש"י היא שהוא היה מלך ממש, שכן אימו היתה מישראל. אולם לדעת התוס' והרמב"ם, אגריפס לא היה בן לאב או אם יהודים, אך ניתן לומר שאעפ"כ היו בו כמה מדיני המלך. דינים אלו חלו מכח שלטונו בפועל על עם ישראל, המעניק לו הגדרה של "נשיא", השונה מנשיא סנהדרין רגיל, שאין לו שלטון בפועל. ולכן נראה, כי אף שלא היה מלך ממש, בכ"ז חלו בו דינים הנובעים מכבוד מלך בישראל, ובין השאר אסור היה לו למחול על כבודו.

תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 31/07/2004 23:26:03

לכן כתבתי שמובא בגמרא מעמד הקהל בבית המקדש , שבו קרא אגריפס בתורה כדין מלך (סוטה מא, א) וכן שאלו על הנהגתו או אי הנהגתו מהלכות מלכות (כתובות יז, ב). ועוד.

הגדרה של "מלך" זה עניין אחר לגמרי. למשה קצב אין שום סמכויות שיכולות להגדיר אותו כ"מלך". יתכן גם שדין של "מלך" כלומר לעניין "מורד במלכות" וכדומה יהיה רק למלך שמולך על פי תורת ישראל. אבל ההגדרה השלטונית לעולם תשאר בידי המחזיק בכידונים ולא בידי מי שמחלק דולרים ותמונותיו תלויות בחוצות.

צמח.
לפי ההגיון שלך, מה היה המעמד ההלכתי של בית חשמונאי? הם היו מזרע בית דוד? ומה היה המעמד ההלכתי של בית הנשיא (צאצאי הלל) בא"י?
מעמד הלכתי לא מוגדר על פי הגדרות מנותקות מהמציאות אלא קודם כל על פי המציאות. כלומר, מי שמחזיק בשלטון בפועל הוא השליט ולא יעזרו פלפולים הלכתיים וגם כל אלו שלא מכירים בשלטונו ירוצו אליו שיתן להם רשיון לסגור רחוב בשביל עצרת/הפגנה/לויה/לא יודע מה.

ז"א שבמבחינה הלכתית יש מעמד של מלך לנהנה מחסות הכידונים.

למה למשה קצב אין דין של מלך?

.


צמח:
עוצמתו של אגריפס היתה ביחס ישיר לאורך הכידונים של הלגיון הרומי כאן.

כי השלטון היה בידיו.