יצא לי לדבר בזמן האחרון עם כמה מחשובי חסידי גור. בין היתר הם סיפרו לי כי זה זמן רב שמסתובב אצלהם סיפור מעניין אשר לפיה, היתה תקופה מסויימת שהרבי הרש"ב נ"ע היה מבקר את אבי הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד! חסידי גור הנ"ל, טוענים שחסידים ראו את יומנו של הרש"ב נ"ע, ושם היה כתוב, כחלק מסדר יומו, פגישותיו עם הנ"ל.
אותם חסידי גור עוד הוסיפו לספר כי בארה"ב ישנו פסיכולוג יהודי ידוע בשם שניידר. אותו שניידר פרסם מאמר בן עשרה עמודים, שם הוא מגיע למסקנא כי המאמרים של הרבי הרש"ב נ"ע לפני אותם פגישות, היו שונים מהמאמרים שלאחר אותם פגישות!
אני מקוה שתוך כמה ימים אוכל לעלות את המאמר לפורום. אגב, המאמר הוא לדוברי אנגלית בלבד...
נשלח ב-17/9/2010 01:06
הרבי קיבל תרופות פסיכיאטריות
כמו שמופיע
תוקן על ידי אדמפר ב- 17/09/2010 01:11:46
נשלח ב-17/9/2010 01:01
גם הליובאוויטשער קיבל תרופות פסיכיאטריות
כשחלה החליטו להשתלט עליו כי לא סבל אנשים מסוימים וד"ל
תוקן על ידי אדמפר ב- 17/09/2010 01:13:49
נשלח ב-17/9/2010 00:58
גם הליובויטשער קיבל נוירולופטיקס (פסיכיאטרי)
הוקטנה התמונה
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 17/09/2010 06:48:15
נשלח ב-15/11/2007 12:36
יש ברשותי מאמר מדעי-תורני ארוך שדן בפגישותיו של הרבי רש"ב עם פרויד, מן הצד העובדתי (על פי מקורות שונים) ומן הצד התוכני. איני יודע איך להעלות קובץ פי-די-אף, וגם אין טעם להעלות קובץ של 33 עמודים בנושא, לדעתי. אצטט את התקציר, ומי שמענין אותו לעבור על הכל יוכל לפנות אלי באופן אישי.
תקציר המאמר:
בשנת תרס"ג (1903) נפגש האדמו"ר רש"ב נ"ע עם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, לצורך התייעצות אודות טיפול נוירולוגי לידו. במסגרת הפגישה דנו השנים בחסידות בכלל ובפרט ביסוד החסידי של "מח שליט על הלב". האפשרות שהשכלות יכולות להביא לידי שינוי אישיותי מעמיק לאחר גיל ההתבגרות, נדחתה על-ידי-פרויד.
המאמר סוקר את התפתחות מחשבתו של פרויד על בנין האישיות בין השנים 1895-1923, תוך התמקדות בחלקו המכריע של 'התעלמות היצר המיני' (latency period) בתהליך זה, ובמניעת המשך שינוי האישיות בגילים מאוחרים יותר.
מוסבר הרציונל לשיטת החסידות של "מח שליט על הלב", תוך הבהרת תפקידה המכריע של ה'התבוננות' החסידית ביצירת מצבי 'התעלמות' של יצרים בנפש, דוקא לאחר גיל ההתבגרות. המאמר גם מורה על סוגיות בהתפתחות האישיות המופיעות בקבלת האריז"ל וכיצד אלה הפכו בסיס לעבודת הנפש החסידית.
נשלח ב-4/6/2006 10:58
לענ"ד האדמו"ר האחרון מחב"ד קרא והפנים את חיים גראביצר.
נשלח ב-31/5/2006 19:28
ידוע לי כי במשפחת 'המלוכה' של חב'ד היה פסיכולוג מפורסם פרופ' פישל שניאורסון--אם אינני טועה. היה אדם דתי ,לעת זקנתו-בשנות ה-40 50 התגורר ועבד בת'א כתב המון בעיתון הצופה,על נושאים חבדיים--בצורה ספרותית --פסיכולוגית, נדמה לי שה'גיבור' היה חיים גראביצר. (אם אני טועה תקנו אותי) לכן כל האשכול נראה לי קצת מוזר--למה היו צריכים מומחים מבחוץ כשיש פרו' ידוע במשפחה.
נשלח ב-12/10/2004 09:56
נו, אז גם ויקטור פרנקל מחפש משמעות. גם אני!
מיכי
נשלח ב-11/10/2004 22:49
ואם כבר בחב"ד-פסיכולוגים-וינה עסקינן, יש קטע שטרם נחשף והוא הקשר בין הרבי מלובביץ' האחרון ופרופסור ויקטור פרנקל, מי שנקרא מיסד האסכולה הוינאית השלישית בפסיכולוגיה, הלא היא הלוגותרפיה הזוכה לעדנה בימים אלו.
תמצית השיטה במילים ספורות ופשטניות היא, כי נפש האדם ביסודה אינה מונעת על ידי הלבידו כדעת פרויד, אלא על ידי הצורך במשמעות. בשנות ה50 פרנקל עוד טרם היה מוכר ובחוגים פסיכולוגיים התייחסו אליו בלעג ובביטול.
באותה תקופה יצר הרבי קשר עם הפרופסור (באמצעות זמרת האופרה שהפכה לחסידה נלהבת, מרגרטה חיות לבית הגר (ויז'ניץ), שהיתה רבות טסה בקו ניו יורק-וינה. דא"ג ההיסטוריה שלה שווה תיעוד בפני עצמו) והעביר אליו מסרים מעודדים ואף הערות מלומדות וביקשו שימשיך במחקרו ואל יבוש מפני המלעיגים ואף ברכו שיזכה בפריצת דרך.
כיום ספריו של פרנקל תורגמו ל18 שפות ומופצים במליוני העתקים ומשנתו נלמדת בפקולטות מכובדות לפסיכולוגיה.
בשנותיו האחרונות הזכיר פרנקל בכמה הזדמנויות את עידודו של הרבי מניו יורק וציין שהופתע מהפניה הבלתי צפויה מאדם זר ויותר מכך שהמסר הגיע מרב אורטדוקסי אך מעל לכל התרגש מהעיתוי שכן בימים ההם עמד על סף יאוש מקצועי. ועל כך הוא אסיר תודה.
נשלח ב-5/8/2004 11:19
ווטו
מדובר על פיברוק פיברוק ולא על טיוח , הצגה חלקית של האמת או פרשנות לא נכונה לעובדות.
נשלח ב-5/8/2004 09:20
ווטו.
מה דעתך על חז"ל? נראה לך שגם הם רימו ופיברקו את ההסטוריה?
נשלח ב-5/8/2004 09:09
איד"ג,
התוכל להצביע על מקום שברור שאין בו "פיברוק" ההיסטוריה ודעות הקודמים? [אך אולי ראוי לכך אשכול נפרד שלא יסיח מהנושא שבכאן.]
נשלח ב-5/8/2004 09:03
המקורות החב"דיים צריכים תמיד להיות חשודים.
פיברוק ההיסטוריה שם היא מכה קשה, עם כל הסימפטיה שיש לי לחסידות הזו בהיבטים אחרים.
אידך גיסא
נשלח ב-4/8/2004 22:52
קעלעמר
אני וודאי מסכים איתך שזה שיפוט נכון.וראוי ללכת לרופאים.
אבל התמיהה שלי.שזה בעניין נפשי וחשבתי ש"חכמי הנפשות" לא חסרים בחכמי התורה.ובטח לא בגדוליהם.האם לא נמצא איזה חכם תורני שיעזור לו?
ולמה לאיש כל כך מפורסם (ולפי הידוע לי די מטורף)כמו פרוייד?
נשלח ב-4/8/2004 22:41
עומק
הכונה כנראה לדיכאון. ולפעמים זה בא מחולשה פיזית.או מאולקוס וכדומה.(אז לא ידעו שאולקוס הוא חיידק והוא גורם לדיכאון]
ולזה הולכים לרופא ,והכי טוב. אין בזה שום פגם ופסול. ההפך זה מראה על שיפוט נכון והבנה בריאה .
ומה שמפליא שבזמן ההוא זה לא היה כל כך מקובל.
והרש"ב [שלום בער] הקדים את זמנו.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-4/8/2004 22:14
אנני מבין דבר וחצי דבר בתורות חב"ד
נתנו כאן לינק למאמר חבד"י (כפי הנראה..מרוב בלבול אולי זה של מתנגדים)בו כתוב בפירוש שהיה לרבי הרש"ב (מה הראשי תיבות?) "נמיכות רוח" אם אני מבין נכון את הטרימינולוגיה החסידית הכוונה לדיפרסיה.ולכן הלך לשאול בעצת הרופאים.
כמה שאלות ברשותכם:
1-קראתי היום על הבעל שם טוב (היה לינק באחד האשכולות) אחד מיסודות תורתו היא עבודת השמחה.והתנגד לצומות וכו..אם כן כיצד זה שמנהיג חסידי נופל בעצמו לדיכאון?
2-האם העובדה שצדיק שעוסק בתורה המשמחת את הלב נופל לדיכאון לא אומרת דרשני.
3-האם אין חילול השם בכך,שמנהיג ציבור .חכם.וצדיק.נפנה לבקש עזרה נפשית מחכמת הגויים? (תארו לכם מה פרוייד הרגיש באותה שעה."חחח והם עוד מדברים על רפואת הנפשות ותיקון נשמות כשעל נפשם אינם שולטים" )
4-אם בכל זאת נזקק הרב לטיפול נפשי.האם לא יכל לפנות ליהודי דתי? או לפחות לאדם פחות מפורסם כדי למנוע בזיון כבוד החכמים?
מיותר לציין שאינני מתכוין חס ושלום לפגוע בכהוא זה בכבוד הרבנים.וודאי לא במנהיגי ציבור.אלא שכיון שהדבר כבר הועלה לדיון וצוטטו הדברים.מן הראוי לתת הסבר המיישב את הדעת בנידון.ולהעמידני על טעותי. (מה שאפשר שעוד רבים עלולים לטעות כמותי בזה).
