בעוד מתקיפים 'נושאי לפיד המסוירעס' בפורום, את טענת הכותבים שאלוהים בפי המלאך שכליאלובסקי/בן-שכלון דורש שינויים ב'הלכה', מהם (הנושאים את לפיד החסידות בידם השניה) כנראה שוכחים שבתורת החסידות סומכים על גילוי ברמה פחותה בהרבה.
בעוד שכליאל מתגלה בכל יום למליארדי בני אדם, סומכים הם על אגדת יחיד (רבי יעקב יוסף מפולנאה) על גילוי סתר בו התגלה הנביא אחיה השילוני (כנראה שנבחר בעקבות האגדה על חייו הארוכים, כך שיותר קל למשוך אותם עוד קצת גם בקבר). גילוי זה לא בא מהעיר מכה (מעקא) בערב הסעודית ולא מבית לחם יהודה אלא מהעיירה מזיבוז שבמערב אוקריינה. לפי אגדת יחיד זו התגלה הנביא לבעש"ט וגילוי זה כוחו גדול מפסקי ההלכה בישראל.
ישנן שלוש שאלות (שאני חושב עליהן כרגע):
1. האם בכלל יש לסיפור כזה מעמד הלכתי של גילוי נבואה?
2. גם אם כן, האם תקיפותה של נבואה כזו היא מעבר לכל נבואה היכולה לשנות מהתורה המקובלת רק ל'הוראת שעה'?
3. גם אם כן, למה שתהיה נבואה זו גדולה מהנבואה (או מהעדיף מנבואה) של אבי אדון הנביאים - שכליאל?
