הכתבה אמנם נוסחה בצורה שמציגה אפליה. בלי להיכנס להיבט הזה ולצורה בה מזמינים ועושים סטטיסטיקות, אפשר ללמוד מהממצאים (כמו שכתבו שם חלק מהמגיבים) שהציבור החרדי משקיע הרבה יותר שעות וכוחות בלימודים מאשר כל ציבור אחר בארץ. (מסתבר שבתחום התרבות של בילויים וכדומה, לא החרדי הוא שנהנה מההשקעה הגבוהה ביותר).
אפילו אם נניח שההפרש של יותר מפי שלוש מהחילוני ובערך פי 14 מהערבי בתקצוב התלמיד/ה החרדי/ה, נובע מאי דיוקים בעבודה הסטטיסטית וממיומנות הפוליטיקאים החרדים, עדיין לא סביר שזה מסביר את כל ההפרש ושלא ניתן ללמוד שהחרדי הוא ממשיכו של 'עם הספר'!
נשלח ב-24/11/2008 09:07
מהכתבה: ''המוטיבציה של החרדים להתקבל לאוניברסיטה ולהשתלב במעגל העבודה היא תופעה
שיש לתת עליה את הדעת. מאז ומעולם הטענה היתה שמערכת החינוך החרדית פוגעת
בסיכויי בוגריה להשתלב בשוק העבודה, אבל מסתבר שיכולת השינון והלימוד
האינסופית של בחורי הישיבה באה לעזרתם ומקנה להם מיומנויות למידה בתחומים
נוספים. '' מסכם עו''ד אהוד צלטנר.
מי יכול להזכיר לי מי אמר שהיהודים בגרמניה התכוננו 2000 שנה לבחינות הכניסה לאוניברסיטאות וכשרק נפתחה בפניהם הדלת הם הסתערו פנימה.
the difference between a man and a boy is the price of the toy
נשלח ב-15/9/2004 07:53
מנסיוני האישי, החינוך החרדי בגיל הרך מוצלח ביותר, אולם אני לא בטוח שהוא שומר על רמתו גם אחר כך.
חינוך הבנות מוצלח יותר מחינוך הבנים, והא ראיה כמה הבנות שואפות להנשא לבני תורה, למרות שהן עולות עליהן בלא מעט תחומים.
נשלח ב-15/9/2004 00:37
הסקר כלל תלמידים בגילאי בית ספר יסודי בלבד. כמו כן, יש הבחנה ברורה בין רשת 'החינוך העצמאי', בה נהוגים לימודי חול מסויימים, לבין החינוך החרדי בכללותו, שבו אחוזי ההצלחה נמוכים יותר (ודומני שהחיידרים היוקרתיים יותר אינם של החינוך העצמאי דווקא).
בכל אופן, חבל שהיתרון בשנות הילדות לא נשמר לאחר מכן (ע"ע שיעור הרופאים/מהנדסים/מדענים וכו' חרדים לעומת חילונים).
נשלח ב-15/9/2004 00:05
מציץ, מספרם של הבנים לא מבוטל.
"במבחן במקצוע העברית השתתפו בסך הכל 5,924 תלמידים, מתוכם: 3,966 בנות, 1,958 בנים."
"במקצוע המתמטיקה השתתפו בסך הכל 5,870 תלמידים המהווים 93 אחוזי היענות, מתוכם: 3,956 בנות, 1,914 בנים"
תוקן על ידי - ערגה - 15/09/2004 0:09:42
נשלח ב-14/9/2004 23:46
מתוך הכתבה:
"רוב הנבחנים בבחינות המיצ"ב הן בנות השייכות לרשת "מרכז החינוך העצמאי" ובסך הכל 161 בתי ספר השתתפו בבחינה... "
הצלחה לתלמידים החרדים במיצ"ב: 79 בעברית, 74 במתמטיקה
משרד החינוך פרסם לראשונה את תוצאות מבחני המיצ"ב במגזר החרדי. הנתונים מלמדים שהישגי התלמידים החרדים גבוהים יותר לעומת ההישגים במבחן בחינוך הכללי. משרד החינוך: אי אפשר להשוות, התלמידים החרדים נבחנו בסוף שנת הלימודים והחילונים בתחילתה. בכל אופן, גם בחינוך הכללי וגם בחרדי - הבנות מנצחות את הבנים
מורן זליקוביץ'
התלמידים החרדים ניצחו את החילונים: .....
נשלח ב-8/8/2004 12:50
לא, אני מצפה שתחדור ההכרה שמדובר בהכרח, כמו אצל אחב"י בחו"ל.
נשלח ב-8/8/2004 12:38
מציץ,
את מצפה לתמיכה של יתד והמשב"קים למיניהם?
נשלח ב-8/8/2004 12:21
גם וגם
מי כמוני יודע עד כמה אתה צודק שבהיעדר שיתוף פעולה מצד ההורים והממסד הרבני החרדי, כל תוכניות הליבה למיניהם נדונות לכישלון.
אני כן חושב שלמדינה יש כח רב לשינוי המציאות , אלא שמדינה דמוקרטית כיום אינה יכולה לאפשר לעצמה את השימוש באמצעים הדרקוניים הדרושים לכך. (ולעניין זה, הדוגמה שהבאת מעולי חבר המדינות היא דוגמה מצוינת לשינוי חברתי שבא מלמעלה. ובעצם , המציאות המודרנית בכללה היא פרי של שינוי שהמדינה המודרנית כפתה באמצעות חינוך חובה. כמדומני שגם המדינה הבנגוריוניסטית שלנו פעלה רבות בדרך זאת).
אלא שבין שימוש בכח דרקוני לבין השלמה פטליסטית ועמידה חסרת אונים מול התפוררות החברה (וזה מה שצפוי לקרות אם לא יהיה שינוי) , יש דרך אמצעית. שימוש נבון בתקציב המדינה לשם קידום יעדים הוא הכלי החזק ביותר שלרשות המדינה. וזה בהחלט צודק מאד שהמדינה תתנה מתן תקציבים בעמידה בקריטריונים מינימליים.
האחריות להפרת זכויות הילד לחינוך מוטלת במצב הנוכחי על כתפיה של המדינה שאינה עומדת על כך שהם אכן יזכו לחינוך , כמו גם על כתפי ההורים והרבנים. המדינה שהרגילה ציבור שלם שאפשר לחיות בלי לחשוב על יום המחר, יחד עם מנהיגים ואנשי ציבור שפעלו ופועלים להשיג ולשמר מצב כזה, עושים לציבור הזה רעה ולא טובה.
אני מניח שגם אם המדינה תתנה מתן תקציבים בקריטריונים כאלה או אחרים, הרי שבשלב הראשון כל העניין יהיה חוכא ואטלולא. ההורים והמנהלים לא יעודדו את הילדים להצליח בזה והמורים יסייעו לילדים להעתיק במבחנים שייערכו בפיקוח משרד החינוך(כנהוג אצל מקצת מאחב"י החרדים לדבר ה' במקומות פזוריהם). אבל , עם הזמן תחדור ההכרה שאין המדובר באינטרס של המדינה אלא באינטרס העצמי . איני אופטימי בנוגע להקניית אזרחות טובה, אבל אני כן חושב שהתועלת המעשית שבלימודים הכרחיים כמו מתמטיקה ואנגלית, תוכר בסופו של דבר. וזה יהיה שיפור עצום ביחס למצב כהיום.
נשלח ב-8/8/2004 11:01
מציץ,
אכן, כהנמן הוא בוגר מערכת החינוך הישראלית, וכך גם חומסקי, שאילו היה קיים פרס נובל לבלשנות היה זוכה בו בלי ספק. אולם, אין זה מקרה ששניהם הצליחו בחו"ל ולא בארץ, וכבר עמדתי קודם על היחס בין חברה לבין מערכת החינוך שלה. מעבר לכך, אינה דומה מערכת החינוך שלפני ארבעים שנה למערכת החינוך דהיום.
העיתונות החרדית עלובה, השפה הישיבתית קלוקלת - יתכן. מבלי לדון כאן ברמתה של העיתונות החילונית, אציין שההתמקדות בלימוד טקסטים ובפענוח משמעויותיהן הדקות של ניואנסים בניסוח, החשיפה לפרשנויות רבות לאותו טקסט, הפגישה עם רבדים לשוניים רבים - כל אלה נראים לי כגורמים המסייעים מאד לסופר. בוגר מערכת החינוך החילונית הממוצע אינו מסוגל לקרוא ולהבין פרק בתנ"ך או אף שיר של ביאליק, ובעוד שנים לא רבות אפילו את אלתרמן. ברחבי העולם צומחת ספרות על מצע של מאות שנות תרבות; בחברה החילונית נדיר החיבור אל התרבות היהודית של מאות השנים האחרונות. אין ספק, לעומת זאת, שחרדי שינסה לעסוק באומנות הפלסטית יתקל בקשיים רבים, אולי יותר מבכל תחום אחר.
לא טענתי, אגב, שאם יצמחו עגנון או ביאליק הם יעשו זאת בתוך החברה החרדית. אין ספק ששם הם לא יזכו להערכה לה הם ראויים, ואולי אף יסבלו מהצורות השונות בהן נענשים "סוטים מן הדרך". עגנון וביאליק עצמם נטשו את החברה החרדית, אולם ישיבת וולוז'ין ובוטשאש היו נקודות מפתח בהתפתחותם לקראת יצירתם הספרותית.
