מכון ירושלים - הרב יוסף בוקסבוים

מי מאיתנו לא נהנה מפירותיו של מכון ירושלים? להלן ראיון שנערך ב'בשבע' עם מנהל המכון, הרב יוסף בוקסבוים. המון חומר למחשבה למחפשי כיוונים פרודוקטיביים לתיעול עולם התורה.



יגדיל תורה ויהדיר

מאת משה אופנהיים



שני אברכים ירושלמים ביקשו פתרון למצוקתו של תלמיד חכם זקן, שנאלץ לגרור את רגליו שוב ושוב לארון הספרים. כך נולד פרויקט ´אוצר מפרשי התלמוד´ – אחד ממפעלי הדגל של ´מכון ירושלים´ להדרת והוצאת ספרות תורנית.


שלח מאמר הדפס מאמר



כשראש ישיבת לייקווד, הרב שניאור קוטלר זצ"ל, ביקש להוציא לאור את כתבי אביו, הרב אהרון קוטלר זצ"ל, הוא ידע בדיוק למי כדאי לפנות: "אצלנו מקובל שספר שיוצא עם המ"ם (הלוגו של מכון ירושלים), הוא סגולה לָספר!".

הרב יוסף בוקסבוים, מנהל מכון ירושלים, נרתם מיד למלאכה: "עבדנו על הכתבים של ר´ אהרון, ואז הרב שניאור חלה באופן די פתאומי ואמרו לי שימיו ספורים. כרכתי את הספר הראשון וטסתי לאמריקה. הוא כבר לא יכול היה לדבר איתי. הוא שם את הספר על הלב, נישק אותו, נישק לי את היד, ואחרי ארבעה ימים נפטר".

משפחה ירושלמית ותיקה

את הרב בוקסבוים פגשתי השבוע במשרדו בירושלים. המשרד, הממוקם בין הרחובות הרצל והרב צבי יהודה קוק בשכונת קריית משה, מגלה משהו, גם אם במקרה, על אופיו הייחודי של המכון. נראה שאין כיום בחור ישיבה שלא שמע על אחד מעשרות הספרים שיצאו לאור על-ידי מכון ירושלים או נעזר בו. ניצלנו את ההזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים ולהכיר את גדול מכוני המחקר התורניים ואת העומד בראשו.

הרב בוקסבוים מבקש שלא לדבר על עצמו. "אני לא פונקציה כאן", הוא מצטנע. בכל זאת, אני לוחץ. אני יודע שיש לו הרבה על מה לספר: על תלמידי החכמים שבירושלים, על דמותו של הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל הנערצת עליו ועל המפעל הכביר שבהנהלתו.

"הייתי בן ישיבה רגיל. למדתי בישיבות, אני חושב, הטובות ביותר. התחלתי ב´קול תורה´, אצל ר´ שלמה זלמן, וכשהגיעה העת הקפדתי שגם כל ילדי יעברו גם הם את המסלול הזה. ראיתי בר´ שלמה זלמן את הדמות האידיאלית של האדם השלם, חוץ מגדול בתורה ובהלכה. הוא היה נערץ על כולם. אצלו בבית יכולת למצוא את ראשי הישיבות של נטורי קרתא, ומנגד את הרב חיים דרוקמן והרב נריה. הוא היה רבן של ישראל. כשלא יכולתי להישאר אצלו, עברתי לישיבת חברון.

"אני יליד הארץ. מצד אמי אני דור תשיעי בארץ. סבי מצד אמי הוא מתלמידי הבעש"ט, נין ונצר לבעל התניא. מצד אבי אני מתלמידי ´הגאון´. אבי עלה הנה מהונגריה והיה ממנהיגי היהדות החרדית. הוא היה ממלא מקום ראש העיר בירושלים לפני קום המדינה, ומקום המדינה, עוד לפני הפורושים, הוא היה סגן ראש העיר הדתי הראשון. הוא היה עו"ד ידוע, דמות נעלה ביותר".

לרב בוקסבוים שישה בנים. הבכור מרכז את שלוחת המכון בחיפה והשני הוא יד ימינו בירושלים. השאר עורכים ספרים מפעם לפעם בשעות הלילה, ובשאר היום עוסקים בלימוד תורה. אם נזכיר גם את הקרבה המשפחתית למשפחת אלון הירושלמית (השופט בדימוס מנחם אלון הוא גיסו), התמונה תהיה שלמה.
כותרת: כשר´ עקיבא איגר מצווה לעיין

מה גורם לבחור ישיבה להתחיל ולעסוק בההדרת ספרי קודש?

"אני למדתי בישיבה, ומיד אחרי החתונה חשבתי להמשיך בכולל. לקחתי לי לחברותא את הרב משה הרשלר ז"ל, שהיה אחד ממפענחי הגנוזות הגדולים בדורנו. הוא הוציא כחמישים ספרי ראשונים והיה מעורכי האנציקלופדיה התלמודית. למדתי איתו בחברותא, ופעם כששוחחנו שאלתי אותו: ´ר´ מוישה, הרי אתה מומחה לדבר. מה המפעל התורני שהדור זקוק לו?´ אז הוא אמר לי: ´למדתי כאברך בכולל בשערי חסד. היה בבית הכנסת יהודי ידוע מאוד, אם יש ל"ו צדיקים כאן, ודאי שהוא היה אחד מהם – ר´ דוד בהר"ן, דמות מיוחדת במינה. הוא היה כבר זקן וחולה, וסבל מאוד מרגליו´.

"אגב, במאמר מוסגר", מוסיף הרב בוקסבוים, "ר´ שלמה זלמן סיפר לי שבשבת ר´ דוד לא הגיע לבית הכנסת. רגליו כאבו, אז ר´ שלמה זלמן הלך אחרי התפילה לבקר אותו. ר´ דוד אמר לו: ´ר´ שלמה זלמן, לכבוד השבת או לכבוד הרגל?...´

"ר´ דוד, סיפר לי הרב הרשלר, היה קם כל כמה דקות מהכיסא לארון הספרים, להביא גמרא או ספר אחר. באותו זמן היינו צעירים, ואמרנו לו שאם הוא צריך איזה ספר, יגיד לנו ונביא לו. הוא השיב: ´אם רבי עקיבא איגר אומר לנו לעיין, מצווה לשמוע בקול חכמים´". באותו רגע, הוא אומר, חשבתי שאם היינו יכולים, היינו מוציאים ספר שאיתו לא יצטרכו כל רגע לקום לארון הספרים, שיביא את כל מה שנכתב על הגמרא. כך נולד ´אוצר מפרשי התלמוד´.

"שני העורכים הראשונים היו ר´ משה ואני. בתחילה בחרנו בשם ´תוספות אחרונים השלם´. שלחנו דוגמה, ובין המקבלים היה הרב זווין. הלכנו לשמוע את דעתו. הוא אמר: ´קודם כל, השם לא מוצא חן בעיני. אתם תעברו בסופו של דבר גם לראשונים. למה להגביל את עצמכם? וספר כל-כך חשוב שהעולם מצפה לו לא מתאים שיתחיל באות ת´, אלא ב-א´. שאלנו: ´אז מה יהיה השם?´ והוא ענה: ´אוצר מפרשי התלמוד´".

באיזו שנה מדובר?

"זה היה בסוף שנת תשכ"ז, שנה אחרי חתונתי, ובתשכ"ח יצא הכרך הראשון. צירפנו אלינו עוד ועוד אנשים והתחלנו בגיוס כספים, ומאוצר מפרשי התלמוד זה התפתח למה שזה היום. ה´אוצר´ ממשיך כאחד המפעלים המרכזיים שלנו, ועליו עובדים בעיקר בירושלים, ברובע היהודי, כאשר בשאר השלוחות עובדים על שאר הספרים. ברוך ה´, לפני שנה בערך חגגנו בשתיית ´לחיים´ את הופעת הספר ה-600".

ספרים עם מזל

מהי המטרה המרכזית שאתה מציב למכון?

"מהרגע הראשון, ספרים היו מאוד חשובים לי. הרי ´הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל´. רבים מהספרים הגדולים והחשובים אינם מוכרים, בגלל שהמחבר גר בארץ מסוימת ובגלל שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסו. אני נהנה מספר שאני צריך לעשות לו פרופגנדה ולספר לך מי הוא היה. אז אני מרגיש שאני בבחינת ´מחיה מתים´".

וזה אכן משתלם?

"מבחינת ה´משתלם´ – משתלם יותר להוציא את חידושי הריטב"א ואת חידושי הרשב"א. את זה כל אחד קונה. גם את הספרים הפופולריים שלנו: השלחן ערוך, הטור. אבל לי דווקא יש יותר הנאה מהספרים הנידחים, הנדירים. אבל אם אתה שואל אותי מה המטרה, יותר מהספר עצמו זה היוצר – אברכי הישיבות. לכוון אותם לאפיקים פרודוקטיביים, שיכתבו.

"המצב הפיננסי של בני התורה כיום, ועברנו תקופות כאלו כבר הרבה פעמים, הוא בכי רע. יש ברוך ה´ הרבה בני תורה. גם היוקרה נמצאת די בשפל המדרגה, גם אם לא בחוגים שלנו. אבל כשהבת או הבן הקטנים אומרים: ´אבא שלנו הוא מהעורכים של השלחן ערוך, אבא שלנו מוציא ספר´ – זה מוסיף לא רק חִיוּת אלא גם כבוד התורה.

"ר´ שלמה זלמן נתן לי בזה מדד. אם אני רואה שאותו אברך שהכנסתי למכון לא ממשיך לעשות ב´שטייגען´ – להוציא אותו. זה לא טוב, לא בשבילו ולא בשביל הספר. בדרך כלל אברך פה פורח, כשהוא דבק בהסבר למה התכוון הרא"ש בתשובה שהוא פענח אותה. החיות שהוא מקבל על-ידי זה היא מפתח. ובנוסף, ברור שלא עובדים כל היום בזה".

התאמה בין הספר לעורך

במכון אפשר למצוא שילוב של אברכים מישיבות שונות, בעלי השקפות מנוגדות. הרב בוקסבוים מביט מעבר למחלוקות, ורואה בהוצאתם לאור של כתבי חכמי ישראל שליחות ומלאכת קודש. הוא מתעקש להמשיך בכך, גם במחיר של ביקורת מפעם לפעם:

"יש לי שלוחה בדושינסקי, שלא מקבלים כסף מהמדינה הציונית, ויש לי שלוחות אצל הרב דרוקמן, בבית אל ובעוד מקומות. אז פה ושם אני ´מקבל על הראש´ מפלוני או אלמוני. אנחנו הרי חיים בדור שאוהבים להעביר ביקורת. יש לי למשל מפעל בישיבת ר´ יצחק אלחנן שמוציא לאור את כתביו, וכיבדתי את הרב נחום לאם לכתוב את ההקדמה. אתה לא יכול לתאר את מאמר ההתקפה שהיה עלי ב´יתד´.

איך לאדם הזה נותנים לכתוב בספר תורני...?

"אם הייתי מחנך או ראש ישיבה, הייתי צריך לבחור קו מסוים – אי אפשר לרקוד על כל החתונות. אבל בשטח הזה צריך למצוא את האברכים הטובים. המלאך מפזר את הנשמות לא רק במאה שערים, אלא בכל מקום. יש לנו שלוחה נהדרת בחיפה, באשקלון ובחולון. יש אברכים נהדרים גם אצל הרב דרוקמן, שעובדים על ה´אור זרוע´ השלם – מפעל עצום וקשה מאוד.

"ר´ שלמה זלמן שאל אותי פעם: ´ר´ יוסף, איך אתה מחלק שזה יעבוד על זה וזה יעבוד על זה?´ אמרתי לו, על גאון וצדיק הונגרי כמו המהר"ם שיק אני לא אתן לשום ליטאי לעבוד. למה? כי אם הליטאי לא יבין משהו, הוא יגיד ´אז הוא אמר...´

"עבדתי פעם עם מישהו על כתבי המהר"ם שיק. כשבאתי אליו הביתה, ראיתי אותו יושב ביום חול עם שטריימל ועם קפוטה. שאלתי אותו: ´אתה בעל שמחה?´ הוא ענה לי: ´אבל אני עובד על ההיליגער (=הקדוש) מהר"ם שיק!´ רק אדם שעובד בדחילו ורחימו מתאים לכך. ישנם יחידים, כמו הרשב"א וה´אור זרוע´, שלא משנה למי תיתן אותם: ליטאי, חסיד, ספרדי או אשכנזי. אבל במפעל תורת חכמי ליטא יעבדו רק ליטאים, ובמפעל מורשת יהודי הונגריה עובדים רק הונגרים".

הרב אלישיב:"הרב קוק קדוש"

לרב בוקסבוים יש חיבור מיוחד עם עולם הישיבות הציוניות, וידוע שעמד בקשר אמיץ עם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. ועם זאת, הדבר אינו מפתיע: כך גם נהג רבו, הרב אויערבך עצמו: "הרב צבי יהודה היה שולח אלי מכתבים שהיו אצלו, שנכתבו לאביו ולגדולי ישראל. הוא העביר לי אותם על מנת שיפורסמו ב´מוריה´. כשנולד בני הבכור, ביקשתי ממנו שיהיה הכהן בפדיון. הייתי מאוד קשור אליו. הוא היה אחר, הוא היה מיוחד במינו – ראו שיש אצלו הוד קדומים. הייתי נכנס אליו הרבה מאוד.

"עד סוף ימיו של ר´ שלמה זלמן, הרעבע שלנו, כשהוא היה אומר ´דער רב´ – זה היה הרב קוק. כך היה עשרות שנים. ולא רק הוא.

"היה פה עורך אחד שמצא קטע שהרב קוק הוציא והדפיס בקובץ תורני. לאחר שהכניס אותו לאוצר מפרשי התלמוד, עורך פלוני הוציא אותו. אחד מהעובדים התלונן על כך. קראתי לעורך ואמרתי לו: ´אני רוצה שאתה תלמד איתי את הקטע. אם יש לך קושיה ודבריו של הרב צריכים עיון, אז בבקשה´. הוא ענה לי: ´בכלל לא נכנסתי לעניינים. אני חושב שקטע מכתבי הרב קוק לא מתאים לאוצר מפרשי התלמוד´. אמרתי לו: ´מרגע זה אתה מפוטר´. הוא לא קיבל את הדברים, והלכנו לדין תורה אצל הרב אלישיב.

"הרב אלישיב היה מזועזע. הוא אמר לאותו עורך: ´אתה הכרת את הרב קוק? דע לך – הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר´ יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר´".

הגאולה של ר´ יצחק אלחנן

"במהלך השנים הוצאתי גם ספרי זיכרון. לקחתי לי למטרה לשים מעלי את גדולי ישראל, שהם יהיו המכוונים. הרב לאו אמר לי לפני כמה זמן שמישהו הציג את עצמו למועמדות לרב ראשי. שאלו אותו: ´במכון ירושלים כבר עבדת?´ כי בינתיים כל הרבנים הראשיים האחרונים עבדו במכון: הרב בקשי עבד באוצר מפרשי התלמוד, הרב לאו ריכז את השלוחה בנתניה, הרב קוליץ היה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד ולאחר מכן לחבר הנשיאות, ועוד ועוד.

"את הוצאת כתבי ר´ יצחק אלחנן ראיתי כעין צוואה של ר´ שלמה זלמן, שהיה אחד מנשיאי המכון אצלנו. בספר הזיכרון לרב יצחק הוטנר, שהיה אגב גם הוא מנשיאי המכון, פרסמתי 44 תשובות חדשות של ר´ יצחק אלחנן שמצאתי בספרייה של הרבי של חב"ד. נתתי למישהו לערוך. הוא ערך את הספר, ואמר: ´ברור שזה של ר´ יצחק אלחנן, אבל יש תשובה אחת שאני מסופק אם כדאי להדפיס אותה, כי בשאלות גיטין יכולה לצאת תקלה´. אמרתי לו: ´שמע ידידי, אתה תסביר לי את הבעיה. אם להדפיס או לא – נשאל את ה´אורים ותומים´ שלנו, ר´ שלמה זלמן.

"תוך עשרים שניות ר´ שלמה זלמן אמר שהוא פשוט שם את הקטע במקום הלא נכון, וזה משנה את כל המשמעות. אגב, הוא שאל אותי: ´ר´ יוסף, יש עוד תשובות כאלה, תשובות קצרות של ר´ יצחק אלחנן?´ אמרתי לו: ´לולא דמיסתפינא הייתי אומר שישנן אלפים כאלה, שהוא פשוט לא ראה עניין להדפיס אותן´. הוא ענה לי: ´זה חשוב. הוא היה פוסק הדור. אלו הם הפסקים שלו´. ובערב שבת לפני שנפטר הוא שאל אותי: ´יש חדשות עם ר´ יצחק אלחנן?´

"ביום השביעי לפטירתו פגש אותי הרב נחום לאם ליד בית הכנסת ´ישורון´ בירושלים. אמרתי לו: ´אתם יונקים את הכבוד שלכם כבר מאה שנה מר´ יצחק אלחנן, אולי תחזירו לו?´ הוא שאל אותי במה מדובר, ואמרתי לו שמדובר בכעשרה כרכים. הוא לא שאל אותי כמה יעלה, ואמר: ´עלי היו כולנה!´ והוא עומד בזה, עד היום, בצורה יוצאת מן הכלל. זה יהיה מפעל של עשרה כרכים, ביניהם גם שני כרכים שיכילו כ-2000 תשובות חדשות".

מפריז לבני ברק

ההדרת כתבי יד היא עניין מסובך בפני עצמו. לכל כתב יד סיפור משלו. לעתים כתב היד מופיע באקראי ולעתים יש לחפש אחריו רבות, אך גם לאחר השגת כתב היד הדרך ארוכה. יש להשוות גרסאות, לתקן שגיאות דפוס שנפלו, לערוך ולעמד מחדש.

איך מתחילה העבודה על כתב יד?

"יש פרוייקטים שצריכים פשוט כוח, זמן, כישרון ואנשים, כמו אוצר מפרשי התלמוד. שם אנחנו לא מביאים שום דבר מכתבי יד, הכל מספרים מודפסים. באוצר מפרשי התלמוד יש בעיקר אחרונים; נכנסים בו כמה פרקים המלוקטים מתוך 4000-5000 ספרים.

"הפרשנות התלמודית לא נאמרה רק במפרשים על המסכת, וגם לא אל כל המפרשים על המסכת ניתן להגיע. רוב הפרשנות התלמודית מפוזרת, ויש לנו צוותים הנעזרים בתקליטורים למיניהם וצוותים שתפקידם לערוך את המפתחות ואת הציונים. האברכים העורכים מקבלים את הכרטסות והצילומים. אנו מקצים להם זמן לכל סוגיה, וברוך ה´, באמריקה קוראים לזה רב מכר – החלקים הראשונים של אוצר מפרשי התלמוד כבר יצאו ב-30 מהדורות.

"השנה יצא הכרך האחרון של גיטין, ואחר-כך נעבור לקידושין. אבל לא נגענו עדיין לא בשבת, ולא בכתובות, ולא בקודשים. הדרך עוד ארוכה".

ומה עם ספרים שנמצאים אך ורק בכתבי היד?

"כתבי יד? זה תלוי. כל כתב יד והסיפור שלו. יש כתבי יד שאין בכלל סיפור. הם נמצאים בבית הספרים הלאומי, או שנכד של אחד המחברים מביא לך. אבל יש כתבי יד שאני רואה בהם סייעתא דשמיא, זכות של המחבר, ישנם דברים מופלאים.

"טסתי פעם עם חבר מציריך לפריז עם Swiss Air. זו היתה טיסה של כשעה, והיינו בדרך למסיבה גדולה לרגל הוצאת כתבי ה´יד דוד´ של הרב זינצהיים. בינתיים הזמנו מהדיילת כוס תה. לפנינו ישב מישהו בלי כיפה, ושמעתי שגם הוא מזמין תה, בגרמנית. אמרתי לחברי: ´תשמע, זה יהודי´. הוא אמר לי: ´זה יפני וכואבת לו הבטן´. אמרתי לו: ´נשתה תה, ואחר-כך אגש אליו ואומר לו שלום עליכם. אם הוא יפני – הוא לא יבין אותי, ואם הוא יהודי – אין יהודי בעולם שלא יודע מה זה שלום עליכם´.

"וכך עשיתי. אמרתי לו ´שלום עליכם´, והוא ענה לי ´עליכם השלום´. מתברר שהוא במאי סרטים שגר בקופנהגן, ועכשיו הוא הולך להשיק סרט שהוא גמר בפריז. ´מה אתם עושים בפריז?´ הוא שאל אותנו, וסיפרנו לו על הכתבים של הרב זינצהיים. ´זה מעניין היום?´ שאל. עניתי לו: ´זה יותר מעניין מהסרטים שלך´.

"אחרי שסיימנו את התה, הוא ניגש אלי ושאל בגרמנית: ´שמעתם מהגריידיצער צדיק? אשתי בקופנהגן היא מהצאצאים שלו, ובמחסן יש לי שני ארגזים גדולים עם כתבי יד שלו´. אמרתי לו: "השנה בדיוק מלאו מאה שנה לפטירת ר´ אליהו גוטמכר, והוא קרא אותנו לשמים קרוב אליו, כי למטה במקום שבו הקרוב שלו מפיק סרטים אי אפשר לדבר על זה´. סיפרתי לו מעט על המכון, ואמרתי לו: ´זה יהיה יפה מאוד וזכות גדולה בשבילך לתת לנו להוציא לאור את הכתבים´.

"הוא הגיע במיוחד לארץ עם כל כתבי היד ומימן את הוצאת הכתבים. כיום הוא גר על גבול בני ברק ורמת גן. בנו הוא מבכירי ישיבת מיר, ושניהם יחד איתנו עורכים את הדרשות על התורה של ר´ אליהו גוטמכר".

בעקבות כתבי היד האבודים

"הבעיות הן בכתבי יד שנמצאים אצל אנשים פרטיים. קודם כל, איך מגיעים אליהם. בגלות אשכנז וספרד תור הזהב היהודי נגמר לפני מאות שנים, לכן ניתן להניח שכתבי היד מסודרים באוניברסיטאות, בספריות ובמוזיאונים. אבל בליטא, הונגריה ופולין הנאצים ימ"ש נכנסו בשיא פריחתם ושגשוגם. איפה הם כל כתבי היד? או בבתי מדרש או אצל נכדים שהלכו לאושוויץ".

המכון עובד היום על פרוייקט מיוחד?

"חוץ מ´אוצר מפרשי התלמוד´, השולחן ערוך הוא המפעל העיקרי כיום. זה מפעל אדירים. קשה להעלות על הדעת כמה קלקולים ישנם בו. עשרות פעמים הוחלפו אותיות הרמ"א באלה של המחבר. בהלכות פסח, למשל, החליפו פעמיים קטע של המגן אברהם בט"ז".


מכון התורה והפזורה

´מכון ירושלים´ נוסד ברובע היהודי בירושלים לפני קרוב לשלושים שנה, ונחשב כיום לגדול מכוני המחקר התורניים. למכון רשת שלוחות במקומות שונים בארץ ובחו"ל, והוא מעסיק צוות גדול של תלמידי חכמים וחוקרים, המונה למעלה ממאה ועשרים איש. בנשיאות המכון עמדו במשך השנים גדולי תלמידי החכמים, ביניהם הרה"ג הוטנר זצ"ל והרב אויערבך זצ"ל.

למכון שלוחות רבות, המתמחות בכתבי יד מכל ארצות הפזורה: ´מכון אור המזרח´, ´מפעל תורת חכמי אשכנז´, ´מפעל מורשת יהודי הונגריה´ ועוד.

כתב העת ´מוריה´, היוצא על-ידי המכון מזה כשלושים שנה, מהווה במה לפרסומים תורניים בנושאים שונים שנכתבים על-ידי גדולי תלמידי החכמים שבדור.

´אוצר מפרשי התלמוד´, ´הטור השלם´ וה´שלחן ערוך´ הם רק אחדים ממאות הספרים שכבר יצאו לאור, ורבים אחרים מחכים עדיין לגאולתם.

מפרסומי מכון ירושלים ניתן ללמוד כי מטרותיו הן: הכוונת בוגרי ישיבות לאפיקי מחקר ויצירה, הוצאה לאור של יצירות תורניות וגאולתם של כתבי יד נדירים וייסודם של בתי מדרש לתלמידי חכמים וחוקרים ברחבי הארץ והעולם. הנגישות לספרי הקודש מהווה גורם מכריע בהתפתחותו של עולם הישיבות, ואין ספק שהרב יוסף בוקסבוים והמפעל העצום שתחת ידיו ממלאים בכך תפקיד מרכזי.

בין השבחים הרבים שהושמעו ונכתבו ושיושמעו ייכתבו, ישנה נקודה אחת,
ומסתבר שמעטים יודעים על כך.
והיא פעולתו ושתדלנותו עבור מכוני המחקר התורנים.
בימים שעברו עסק בשתדלנות זו, הרב יהושע הוטנר שליט"א,
במסדרונות הפוליטיים ובהשגת תקציבים ממשלתיים.

היו זמנים שהמצב היה טוב יותר,
אך עסקנינו ופוליטיקאינו לא השכילו לעגן הדברים,
וכל שנה הדברים תלויים מחדש בכוח המיקוח ובשתדלנות.
יש להדגיש את חשיבות הענף הזה שהתפתח יפה בשנים האחרונות,
והוא יעד מבטיח ומועיל מאין כמוהו לאברכי כוללים,
ולהרמת קרנו של היצירה התורנית והתלמודית.
הרב בוקסבוים פעל רבות, בשקט וביעילות
והצליח להשיג הישיגים חשובים בנידון.
היו ימים שאף שר הדתות לשעבר יוסי ביילין
קיים ישיבות עם ראשי המכונים התורניים
לדון במצב הענף הזה ובצרכיו, והכול בזכות הרב בוקסבוים ז"ל.

חוששני שהמצב הנוכחי אינו מבשר טובות לענף הזה,
מכמה וכמה סיבות,
ויהיה מוכרח להשען רק על כוח המשיכה המסחרי,
שקיים ג"כ מאוד בענף, אף כי יש לו את חסרונותיו.

_________________

שח לי ר' יוסף ז"ל: באחד מערבי שבת קודש ראתי את הגאון מטשיבין מעביר את הסדרה [ שניים מקרא ואחד תרגום ] פאותיו היו עדיין רטובות ממימי המקווה . הוא קרא לי ואמר יוסל יש כאן רש"י קשה , אולי במשותף נצליח להבין , וכך ישבנו שעה ארוכה גאון ישראל ואני הילד הקטן שזכה לחיבתו , ברוב ענוותנותו .

כמובן שאפשר להאריך בעניין הרב בוקסבוים ז"ל ומכון ירושלים, ועוד חזון למועד. אך כעת רציתי להגיב בעניין מהדורת הטור השלם שנזכרה. כבר נרמז שמכון ירושלים נטל חלק קטן בהכנת מהדורה זו. הדבר המופלא יותר הוא שמהדורה זו שנראית מודרנית, נעשתה על ידי אברכים מחסידי תולדות אהרן, בראשותו וביזמתו של הרב אהרן . היא נרכשה אח"כ ע"י מכון ירושלים. הוא הדין במהדורת הילקוט שמעוני, שכולו פרי יזמתו ועשייתו של הגאון רבי חיים זאב פינקל זצ"ל, והשלים את המלאכה האברך החשוב הרב בנימין כהן שליט"א, שהשקיע במהדורה זו הרבה מכוחותיו ומכספו, ואיש לא זכר ... ולוואי שיצליח לקבל את השקעתו.

ענין של עשרות שנים מאז.. למדנו יחדיו בישיבת חברון.. עוד טרם הצטרפתי לאוהלי התורה של ישיבה זו..עוד בהיותי עלם..הכרתיו כאשר הגיע לישיבה התיכונית בה למדתי לשכנע אותו להמשיך בחברון.. [מלעייל}..
 היה חברותא שלי במשך תקופה בסדר מוסר.. שם הגגנו על דא ועל הא.. בדעתו של  רבינו יונה והמסילת ישרים..
 שיחות במילי דעלמא גם היו...
 היה דמות אריסטוקרטית.. מבית של משכילי החרדים.. מאילו היו  גרים ברחביה של אז.. ידענו על קרבתו לר שלמה זלמן זצ"ל.. לא הסתיר  קרבה זו.. ומאידך גם את היותו גיסו של פרופ. מנחם אילון יבלח"א. ימים של אז..בישיבת חברון
 אפילו חתונתו היתה .. במלון עדן במרכז העיר.. חושב שלא הקפידו מי יודע מה עם הפרדה בין .. לבין.. "גברים לכאן ונשים לכאן".. כנהוג  בק"ק של היום..
וזכות גדולה התגלגלה למשפחתו לארח את הרב מטשבין זצ"ל.. זוכר את הלוויתו במוצ"ש שיצאה מאבן שפרוט.. להר המנוחות

היה איש ואיננו עוד.. יהי זכרו ברוך

_________________

לומד ,

השוואה מוצלחת יותר ל"אוצר" תהיה ל"משכנות הרועים" עמ"ס כתובות , שאכן נתכוון ליצור אלטרנטיבה , בעלת אופי אנציקלופדי , שתכיל בעיקר את המהלך הישיבתי וכמה חבל שאין לו המשך . 

הביקורת על המנחת חינוך איננה במקומה , שהרי במקביל עבדו על הערות מורחבות בספר נפרד שדוגמא מוצלחת שלו על מצוות הפסח  יצאה לאור .

ובקשר לקרדיטים , אפשר ללכת עוד אחורה ולראות במפעל היחיד של הרב אברהם סופר על המאירי , פורץ דרך , וכמוהו אחרים .

העבודה במכון ירושלים על אחרונים בעיקר , נוצרה מכך שאלו כתה"י שהגיעו במקרה/בהשגחה לרשותם ומשום כך , אף היתה הסכמה עם מכונים אחרים , שאין מלכות נוגעת בחברתה .

דגים,

אני חושב שעיקר הקרדיט מגיע ל"מוסד הרב קוק" הם היו פורצי הדרך בעולם התורה ובההדרת ספרי הראשונים.

דגים,
אכן מאה אחוז נכון. ממה שאני מכיר, מכון המשפט העברי יש בו הרבה מאד רוח ומעט מאד יצירה (אם בכלל).

_________________

מיכי

מיכה1 כותב:
המכון לחקר המשפט העברי < ביסס ופיתח קונספט מדעי מובהק למשפט העברי, שהוא חידוש לפי כל קנה מידה. ... פרוייקטים כמיפתוח השו"ת, ניתוח סוגיות הלכתיות, והוצאת שנתון המשפט העברי. >.
איני יודע אם כאן המקום לנתח לפרטים את ה'קונספט מדעי' בתחום המשפט העברי, או לדון בתולדות המכון ודרכי פעולתו. אני משער שהקוראים כאן אינם מכירים את הויכוח הגדול שהיה בין פרופ' אלון לבין פרופ' אנגלרד, ותלמידיהם, לגבי דרכי הפעולה של מחקר המשפט העברי. מצד שני,  צריך לנתח את היחס שהיה בין המכון הזה לבין החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, וקצר המצע מהשתרע כאן. על כל פנים, כאשר סיים פרופ' אלון את כהונתו בראשות המכון, והחליפו פרופ' אנגלרד (לימים ישבו שניהם בבית המשפט העליון), ערך פרופ' אנגלרד חשבון כמה מיליוני דולרים הושקעו עד אז, ועדיין לא הופיע אז אפילו כרך ראשון של מפתח השו"ת, שתוך זמן קצר נעשה כמעט ללא תועלת. ולא בשל תקרית היסטורית של התפתחות פרוייקט השו"ת הממוחשב, משום שהפרוייקט היה בתחילה בתוך המכון לחקר המשפט העברי, ושילחוהו מחוסר הבנה ומעיוורון היסטורי ומדעי.

גם תולדות פרוייקט השו"ת ראויים לדיון נרחב ואכמ"ל, וראו לפ"ש את מאמרו המפורט וגלוי הלב של יוזם ומייסד פרוייקט השו"ת, הפרופ' אביעזרי פרנקל ממכון וייצמן,  על כל התלאות שמצאוהו בדרכי ביסוסו של הפרוייקט וגלגוליו, והוא כתב אשמה קשה עיל התנכלויות ואינטריגות, קוצר ראות ועיוורון, והדברים גורמים עגמת נפש רבה. המאמר פורסם בדיני ישראל, וכמדומני שלא פגשתי אדם שאמר לי גם אני קראתי מאמר זה. והוא פלא.

את פעולות המכון יש לשקול על רקע עולם המחקר התלמודי, במדעי היהדות, ואין בו שום קונספט מדעי משל עצמם. אדרבה המכון הוא שמרני בהרבה מדרכי המחקר במדעי היהדות ואכמ"ל. כמה וכמה חיבורים חשובים יצאו במסגרת המכון אך הם לא פרי המכון, הם מחקרים של אנשים שגם עבדו במכון, כגון פרופ' שילה, פרופ' שוחטמן, פרופ' ליפשיץ, פרופ' לייבזון ופרופ' בן מנחםואולי שכחתי עוד. השנתון הוא אכן פרסום חשוב אך הוא רק במה לפרסומים של חוקרים שעשו את מחקריהם במקומות אחרים (וכמובן גם עבודות של תלמידים בדרגות השונות).

כנגד זה פעולות מכון ירושלים אכן הביאו לשינוי תפיסהבעולם היצירה התורנית, ובוודאי יש לו חלק והשפעה בהתפתחות היצירה התורנית המתקרבת לביקורתיות ולמחקר (תנו דעתכם שכמעט כל הסממנים שחדרו לעולם התורה דהאידנא באו מעולם מדעי היהדות, לפני כן מתי חשבו שכל ספר צריחך מבוא, צריך מפתחות, צריך הערות שוליים, צריך עיון ובדיקה בכתבי יד ובדפוסים ראשונים ועתיקים, וגם בירורים ובדיקות בתחומים היסטוריים פילולוגיים ריאליים ועוד) שלכאורה בחלקה נראית רק חיצונית, אך אין זה כך, לצורה יש השפעה רבה גם על התוכן..

_________________

עינא פקיחא ונהורא מעליא

הו"ל הטורים והשו"ע השלם היא ודאי מהדורה בקורתית גם מחוץ לביהמ"ד.
אך דומני שחלקו בהם מוגבל.

יש איכות ויש כמות....

על מכון ירושלים אתה יכול לומר הרבה דברים טובים, ובהחלט יש לי רק מילים טובות עליו, אבל אתה לא יכול לומר עליו שהוא תרם לעולם התורה איזשהו חידוש עצום שמעולם לא היה. נכון, הוא הגדיל וביסס בשטח את תחום הההדרה המדוייקת והנאה, (למרות שבתחום הדיוק אי אפשר לכנות את מהדורותיו "ביקורתיות" מעבר לכותלי בית המדרש), והוא הכניס סטנדרטים טובים בהחלט (ברמה שהציבור יכול לקבל). אבל המכון לחקר המשפט העברי ביסס ופיתח קונספט מדעי מובהק למשפט העברי, שהוא חידוש לפי כל קנה מידה. אני מסכים שיותר 'מקובל' או 'דתי' להתעסק בהוצאת חידושי ר' אהרן קוטלר תולדות חכמי טרנסילבניה או חומש עם מהר"ל מפראג, אבל יותר 'פוריים' או 'מועילים' פרוייקטים כמיפתוח השו"ת, ניתוח סוגיות הלכתיות, והוצאת שנתון המשפט העברי.




גילוי נאות: הכותב היה מיודד אישית במשך שנים רבות עם המנוח זצ"ל.

_________________

מיכה ,

עיון בקישור , שהוא מה שהמכון כותב ע"ע ולכן יש לקחתו בערבון מוגבל , מאשש דווקא את דברי דגים . מכון ירושלים , אשר נלחם על תקציבו כל השנים , הניב יבול כפול ומכופל . אכן , את טעמו הגראפי של דגים , במקרה זה , אינני מבין . אבל מהיכרות אישית עמו , למדתי במשך השנים להאזין לדבריו בכובד ראש . ואגב , אמש שוחחתי עם פרופ' מנחם אלון בחתונת נכדתו , בת לבנו בני [ שם גם פגשתי לראשונה את הרב יצחק גינזבורג לאחר שקיים התוועדות שקודם החופה , עם ניגונים חבדיים ומאמר מרשים . ופעם נוספת את הפרופ' שלום רוזנברג ] אני גם בטוח שדגים יהיה מוכן לבאר את דבריו ביתר פירוט . ונא , הפעם , ללא הרקע האדום .

אני מוחה על כבודו של המכון לחקר המשפט העברי

http://law.mscc.huji.ac.il/law1/hebrew_law/index.htm

_________________

הרב יוסף בוקסבוים, ברוך דיין האמת
אילן גדול רב פארות נגדע במיטב שנותיו ופעולותיו. יהי זכרו ברוך.
ביום קשה זה, ברצוני לספר סיפור קטן, אך רב משמעות על תחילת דרכו. כמדומה שעל כך לא דבר באותו ראיון. כאשר ר' יוסף החל דרכו כאברך כולל היה בעל שאיפות גדולות (אגב, הוא בנו של הד"ר מרדכי בוקסבוים שגם עליו נכתב הרבה, וגיסו של הפרופ' מנחם אלון יבלח"א) ובקש לעבוד במכון לחקר המשפט העברי שבראשו עמד גיסו הפרופ' אלון. המכון היה חלק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועסק במפעל המיפתוח של ספרי השו"ת. כשהחל לברר באופן מעשי על סדרי השתלבותו ועבודתו במכון, נצבה אבן נגף בדמות הצורך בשירות צבאי, ובאוניברסיטה אי אפשר להעניק מינוי למי שאינו מסודר עם הצבא (לבן ישיבה אסור כידוע לעבוד). מאחר שלא נמצא פתרון, אמר ר' יוסף, אם כך, אלך ואפתח מכון לעצמי. אמר ועשה.

עכשיו צאו וראו, מה פעל ועשה בכל השנים המכון לחקר המשפט העברי (שהוצאותיו במשך השנים היו של מיליונים רבים של דולרים), ומה פעל ועשה מכון ירושלים !?

_________________

עינא פקיחא ונהורא מעליא