זוג שחיי ללא חופ"ק אך נהגו כאיש ואישתו לכל דבר וענין
ומת אחד מהם מה דין הנשאר לענין אבלות.
נשלח ב-1/9/2004 08:23
אני כבר מגיעה להציל אותך!
אני לא רוצה לסכן אף אקדמאי!
הם מאד חשובים וחושבים ותורמים הרבה למדינה!
נשלח ב-1/9/2004 00:40
הצילו!
נשלח ב-1/9/2004 00:33
תדברו על ההנהלה מפחדים שאני אקלקל את העבירה בגלל שאני כל הזמן מצחיקה ומשכיחה את גודל הרצינות של הימים הנוראים ואני פשוט אוהבת לעזור ךאנשים דכאוניים קצת להשים ליספטיק על השפתיים.
בירושלים ישנה מפשחה עניפה לא אנקוב את שמה משפחה שש חברה לייט גזעיים אחד אחד, אז נפטר אבי המשפחה והניח אחריו לברכה 17 בנים ובכפולות כאלו נכדים [נו כבר כמעט לא קשה לנחש איזו משפחה זו] נכנס אבי שיחי' לנחם את האבלים וחזר הביתה בלי תחתונים כי הם נקרעו לו מרוב צחוק הוא טעם שם טעם של "שישים במאיסה"
היה נראה שהמת עצמו עמד מאחור וצחק וצחק והוציא את לשונו מרוב צחוק.
אגב זה שאנו עוסקים בהלכות אבילות הגיע שאלה קשה
לרב
[איפה מימוני ובוגי גלון הם גמרו תפילת שחרית?]
היות והנ"ל נשכר לשבת שבעה במקרום האבל שצריל היה לסדר את הביזנס
מה שנקרא "אבל שכור"
ועתה יש לו קושי גדול מתקרבת לה השבת והוא חייב ללכת לביזנס שלו שכבר משותקים כמה ימים האם הוא יכול?
הרב שואל למה אתה חושב שכן?
אומר האבל ברצינות רבה שמעתי שבשבת אסורה אבילות בפרהסיא ואם אני לא אלך לעבודה זו תהיה ממש אבילות בפרהסיא!
אל חברא קדישא הגיע אבל וחפוי ראש יהודי מבקש דחוף טיפול באשתו ששבקה חיים לכל חי.
מנהל הח"ק התקשה להמאין הרי רק לפני כמה שבועות באת לקבור את אשתך אז מה היא חזרה אליך?
לא אומר האבל נשאתי אשה שניה ועתה נפטרה
אורו פני המנהל מה נשא אשה א"כ מגיע לך מזל טוב אז שיהיה הבנין עדי עד.
לשמים עלה בעריל אחרי טיול ארוך של 80 אביבים מגיע הוא לשמים שואלים אותו כל השאלות
ובעריל שזקן אשמאי אבל פקיח גם היה זכר שלימדו אותו לטעון איני יודע איני מכיר ואז הוא יעבור את כל הפרוצודורות
העיקר כך היה בכל מקום טען שלא יגע בין ימינו לשמאלו ומה הוא אשם שעם ארץ היה ולא ידע קרוא וכתוב ולכן נפל ברשת היצה"ר
אמרו לו בשמים פטור אתה ויכול אתה לטייל היכן שתרצה אבל לצורך זה אתה צריך פספורט כדי שידעו שאתה מאלו שיש להם זכות ניידות.
טוב שמח בעריל שחכמתו הועילה ושמח וטוב לב החל לטייל לחפש לו כמה חברה.
תחילה הגיע לגן עדן עשה שם ביקור וחגג אבל אחרי זמן השתעמם הכל היה נראה לו אותו דבר.
החליט לעשות ביקור אצל המדוכאים בגהנום למה לא לראות בשלום הצאן?
הגיע לשם אבל לפתע הוא חש מחנק חום אימים וצחנה איומה איזה מקח טעות
בעריל החליט שדמה שראה די הוא והותר לקח את ידיו רוגליו ועובר אל פתח שערי גהנום ומנסה לצאת
אלא שהדלת חסומה אי אפשר לצאת.
ניגש בעריל לבדוק אם ניתן לצאת , לא יש שומר שעומד בפתח וחוסם את היציאה.
ניגש בעריל אל המלאך והלה אינו רוצה לשומעו מכאן אין יציאה כאן רק אפשר להכנס
הבין בעריל שצריכים להראות לו את הפספורט.
הוא מגיש לו את הפספורט ומראה לו שיש לו מעבר חופשי אבל אברוך
מתברר שהמלאך הזה סבל מדיסלקציה חזקה האו אינו יכול לקרוא כאלו מסמכים
ריבי
נשלח ב-31/8/2004 23:09
ריבי
הברכה זאל קומען האף דיין קאפ. ואני הקטן מצטרף כדרכי למיציץ.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-31/8/2004 22:48
ריבי
מקווה ששהותך כאן הוא להרבה זמן.
נשלח ב-30/8/2004 22:54
עכשיו אני באמת לא צוחקת
אפילו שאתה זה שפנית אלי בלשון ריבי אז אתה ידיד ותיק שלי וסובר שאצל ריבי הכל צחוק אחד גדול כאמור בספר דברי הימים אשר נקרעים בכל יום.
אבל דע לך שהיה סיפור בירושלים כך אמר לי אבא שלי הגאון שליט"א.
מעשה היה ביהודי שמפני כבוד משפחתו שחיים עלי אדמות ולא ירצו שבני משפחתם יככבו בפורומים שנאמר "בפי פורומים תתברך [בלשון סגי-ניעור]
ולכן נקרא לו בשם מיסטר איקס
בזמן העותומנים.
היה בחור שהגיע זמנו להתגייס וכמעט כל אלו שהתגייסו או שירדו לתרבות רעה או שלא חזרו בכלל מהחזית ומיעוטם זכו לחסות בצל משפחותיהם
עשו המשפחות כל הני טצדקי כדי שלא יצטרכו להתגייס לצבא התורכי.
אותו בחור היה בביתו כשהגיע ז'נדרם תורכי לקחתו.
בנס הבחינה בזה אחותו
והיא אמרה לו צא מהבית לפני שחלילה ייקחו אותך לצבא.
הלה קפץ מהחלון וטיפס על עצים והיות ובירושלים היו כולם יודעים לטפס על עצים בגלל קטיפת בופקס לט' באב אז הוא הצליח לברוח מעץ לעץ עד שהוא נעלם, הוא הגיע עד מוצא ושם הוא נלכד ע"י שוטר תורכי ונגרר למחנה צבאי שם הוא העומד למשפט צבאי ונגזר עליו עונש מות בגין עריקה.
התורכים דאגו ישר להוציא לרחוב כי הבחור הנ"ל יוצא להורג על שניסה למלט את עצמו מגורל הגיוס וכל זה נעשה בשביל למען ישמעו ויראו ולא יוסיפו"
אבל נס גדול היה לבחור שהוא מצא חן בעיני סוהרו כי כנראה היה בו משהו שהזכיר לכם את ריבי [אבי שהכיר אותו מירושלים היה מדבר אתו והיה נמוג מרוב צחוק] אס כשהבחור הנ"ל בצעדי מילוט של "קש שנתפס בכוחותיו האחרונים להימלט מגורל הטביעה אז הוא נתפס בכל אדם להינצל"
אז הוא אמר "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" וכל הזמן סיפר לסוהר בדיחות ישר מהתיבה האישית של "הייד פארק" סיפורי מעשיות אלף יום ויום וכל בדיחות ג'וחא ועלי בבא ושבעת הגמדים ועליזה בארץ הבלהות הלה היה מתגלגל מצחוק וכתוצאה מכל התגלגלו רחמיו על אותו בר-נענש שנגזר עליו חלילה למות בקיצור ימים ושנים מקרא ואחד תלמוד"
אז מרוב אהבתו לבחור הוא החליט לשים את נפשו בכפו היה לו אסיר אחר שעמד להיתלות בעוד מספר ימים, החליט הסוהר שמקדימים פורענות של אסיר אחד כדי להציל את האסיר שלו,
וכך הוי! ביום שהיו צריכים להמית את האסיר בשעת לילה מאוחרת והיו מטשטשים אותו לפני כן כדי שלא יחוש בצער המיתה, לקח הסוהר את האסיר השני וטשטש אותו בסמי שנה והלבישו בבגדי ההוצאה להורג ומסרו לידי התליין שהיה מורידו לתוך בור שהיו עליו ומעלהו במהירות ובשעה שהיה מעלהו בכוח היו הדלתות נפתחות בתנופה ומכח החבטה הייתה מפרקתו נשברת ומת.
ומיד אחרי זה היו מלבישים את הגופה המתה בשקית שחורה ומוסרים אותה לקבורה בלי לעשות לה זיהוי.
כיון שכן לא הייתה לסוהר בעיה להציל את הבחור ע"י מסירת רעהו לתליה הבעיה הייתה שבעוד שני ימים יצטרך למסור את השני ואז לא יהיה לו את מי למסור כי לא היה עוד אחד לתת תמורתו.
אז הסוהר ידע שהוא חייב להימלט בזמן הקצר שנותר ואם לאו ימיתו אותו, מה עשה בלילה עמד ושחרר את הבחור ויחד עמו יצאו במנוסה כל אחד לדרכו הבריחה תיודע כבר בשעות הבוקר המוקדמות עת עושים מפקד ויראו שחסר את האסיר השני שנידון למיתה רק בעוד יומיים, ואז יעשה חיפוש.
לכן הם החישו צעדיהם כל אחד בנתיב אחר כדי שלא יתפסו בצוותא.
הבחור נדד רק בלילות כי בימים היה עליו להישמר מעין של הצבא התורכי ורק בלילות בשעות המאוחרות ביותר ובעיקר בימים שמכוסים בעבים או כשהירח קטן ולכן הייתה נדידתו ארוכה ביותר וגם מזונותיו כלו ולא היה יכול לקבץ נדבות שמא יתגלה אז צרות רבות אפפוהו וכמעט שנה שלמה עברה עד שהוא הגיע אל ביתו.
הייתה זו שעת לילה מאוחרת כבר בני הבית נמו את שנתם ואותו בחור מגיע ומנסה לפתוח את הדלת אבל הדלת נעולה רוק מצמית שרר בחוץ והנ"ל קופא ממש מקור ואינו יכול להמתין עד שתזרח השמש.
החליט הבחור לעשות הלכה למעשה ולנקוש על חלונות חדר השנה של הוריו, נקש ונקש עד שהופיע ראש אמו בעד החלון ובקול מלא כעס מעורפל ומעורבל בפחד אימים שאלה
מי אתה שנוקש בשעה כזו מאוחרת?
מאמע [אמא] דיין זיהן .....[הבן שלך]
כאן האמא התחילה לצרוח צרחות אימים
שוב בני שוב לעפרך לך אל מקום מנוחתך כבר ישבנו עליך שבעה כבר גמרנו את י"ב חודש ומה לא עשינו אנו עולים על קברך מידי חודש ואבא גמר את כל סדרי משנה אז אל תציק לנו יותר ותחזור לעפרך ואבא מחר יגיד קדיש מיוחד כדי שנשמתך תגיע לתיקון הנכון.
הבחור הבין שחושבים אותו בטעות למת אז הוא נכנס לפאניקה, מה יהיה איןצ לו א"כ גם בית.
נמלך בדעתו ישנה אחות גדולה היא פחות היסטרית מאמו ותתנהג כשפויה, אז הוא רץ לביתה ונקש עוד הפעם על הדלת והאחות התעוררה ושוב חזרה הסצנה הנ"ל טייערר ברידער מיינער [אחי האהוב] כבר ישבנו עליך שבעה ועשינו הכל כפי שצריך למה תפריע את מנוחתנו.
כשראה הבחור שהדבר גמור הלך לבית הכנסת שם סיים את שנתו בבוקר התחוללה מהומה המת הגיע לביתו אבל הרב שייקח היה הבין היטב את הטעות והרגיע את ההורים אח"ז שלחו את הבן למדינה רחוקה כדי שלא יחזרו שליחי המלוכה ויטלוהו ואח"ז יתלוהו, ואין נס קורה פעמיים.
רק אחרי שהבריטים כבשו את הארץ חזר אותו בחור לארץ והקים משפחה מסועפת ביותר וכשהיגע יומו למות היה בן 106 שנים לא נס לחו ולא כהתה עינו וכשרידי בניו ישבו עליו שבעה אמרו הלצים בירושלים שלכן הוא האריך כל כך הרבה ימים כדי שלא יוצר מצב שאותו אדם שישב עליו פעם אחת ישב עליו פעם שניה, כי הוא כבר יצא ידי חובתו בפעם הראשונה.
אז יש לכם כבר את הפתרון לשאלה שלי!
אשמח לשמוע עוד על העניין
[בתיבתי האישית אתר די בי יחדון עם רי בי]
שומר את צרות נפשו לאחרים
ע"י שמשחרר לאחרים את פיו ולשונו!
היום שחררתי את לשוני לרופא הוא ראה חזק שהמצב לא משביע ריסון
נשלח ב-30/8/2004 16:42
ריבי
ברוכה הבאה אל הפורום.
העלית שאלה מעניינת. אמנם איני בטוח שהבנתי את דבריך, ויש כאן אפילו שתי שאלות.
א. מה עושים כאשר אדם מת באמת וחזר לתחיה. האם כשימות שוב ישבו עליו שבעה?
התשובה נראית ברורה שאם יתכן כדבר הזה - ודאי ישבו עליו שבעה. הרי הסיבה היא האבלות, ותהיה אבלות חדשה.
האם יתכן דבר כזה שאדם ימות ויקום לתחיה? מסתבר שלא. אבל האפשרות התיאורטית מספיקה כדי ליצור נושא מעניין לדיון הלכתי. ומצאנו דיון כזה בירושלמי (בא הרוג ברגליו והתברר כי אלו שטענו שנרצח היו עדי שקר - ואולי לא, אולי באמת מת ורק "נסים נעשו לו"?). וכבר דנו הפוסקים באדם שמת וקם לתחיה אם יצטרך לקדש שוב את אשתו...
ב. אדם שישבו עליו שבעה בטעות, ואז נמצא חי, אלא שמת שוב - כאן ברור שהאבלות תנהג מחדש, שהרי מה שהיה קודם לא היה אלא בטעות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-30/8/2004 15:13
יש מושב הסנהדרין ממש
יושבים בפורום אבילות על כסאות קטנטנים ושרפרפים בצער ויגון קודר נחושים בדעתם לבכות ולנגב אחריה את העין השלישית.
לפי הסדר:
שחרית וערבית ומימוני והרמטכ"ל בוגי יהלום ופילגש בגבעה ומדסקסים את כל דיני אבילות שחלה להיות ביום....בשבת
ובקיצור רק שאלה אחת חסרה!
מה הדין אם מת שקיים בחזרה לתחיה ועוד פעם מת!
האם יוצאים ידי חובה בזה שישבו אבילות ראשונה!
או שצריכים שניה והראשונה בטלה למפרע.
אני שואלת שאלה קשה זו לכל הנוכחים בעלי דרגות בכירות ב......נא למחוק את המיותרים שבינכם.
כי יש לי הרגשה שעוד עלולה לצוץ שאלה כזו,
אני כתבתי זאת כפועל יוצא "מושפעת מספר המתח של הסופר הגדול מיכאל בר זוהר [מיקי בר קיקי בלשון הגשש החיור] "האיש שמת פעמיים".
אז עוצו לי עצה מארץ עוץ!
גב' מיםשקטים מי שלא מבין את "שפת-האלמים" שלי אז את הרי יודעת לפרש אותי לאורך ולרוחב ותמיד קלעת למטרה
[איש] פרט בל יעדר!
נשלח ב-14/8/2004 23:45
שחרית
סליחה על שאני קשה הבנה, או מוגבל בגלל אידיאולוגיות.
אולי תסבירי לי קצת יותר באריכות. מה את שאלת. מה אני חשבתי ששאלת. על מה עניתי ועל מה לא עניתי.
ואז אנסה להסביר שוב.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-13/8/2004 16:19
שחרית,
פשיטא!
אבל לא רק את המציאות, ולא רק "צובעת" - אלא גם מנסחת את השאלות הנשאלות עליה ואת הקושיות הנובעות ממנה, ומעצבת את ההתלבטויות, שהן אלה שמעצבות את המציאות הסובייקטיבית, בסופו של דבר.
שבת שלום.
נשלח ב-13/8/2004 15:26
מיימוני,
תשובתך - תשובה, אבל לא לשאלה שנשאלה.
כך או כך, בדברים שנכתבו באשכול זה, כמו ברבים אחרים, רואים הדגמה מעניינת של האופן שבו ראייה אידיאולוגית-ערכית-פוליטית, צובעת לעתים את המציאות.
נשלח ב-13/8/2004 14:27
מים שקטים חודרים עמוק.
שחרית,
נהניתי מההגדרה. זרים=כזרים. כלומר, פורמלית.
אבל זה נראה עדיין אותו נושא. לא כל מה שמובן לנו, אפילו לפי התרבות ואורחות חיינו, מוגדר בהלכה. יש פערים, יש הבדלים. האם זה נכון או לא, זו עוד שאלה.
עניתי לפי ההלכה הידועה לי. אם זו הלכה שצריך לתקן, ואיך מתקנים, זה עוד נידון.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-13/8/2004 13:55
לכן יש לתקן את דיברי מימוני
שני אנשים שהם כזרים זה לזו [אין בינהם קירבת משפחה פורמלית הילכתית]
שאלה אחרת האם צריך להתאבל על פילגש?
מים
אני שומרת לעצמי את הזכות לשנות את דעתי בכל עת
נשלח ב-13/8/2004 04:58
אמשלום,
הללויה!!
מי כמוך...
כבר כמעט שקלתי לקחת קורס בכתיבה...
נשלח ב-12/8/2004 21:42
לינק
עכ"פ דברי קימים שאין האבלות מתוצאת הרגש אלא הלכות לאובדן וחיסרון[או לרגש חסרון]מסוימים של חסר שארות ולא חסר "אהוב"
מקווה ששהותך כאן הוא להרבה זמן.
