| נשלח ב-13/8/2004 03:38 |
 |
| |
תפקידו של המדרש
רציתי לשאול מהו תפקידו של המדרש. האם אגדות מפי חז"ל יש להן תוקף במציאות, כלומר אם אנו קוראים במדרש על גלגל חמה ועל הרקיעים וכו', האם זה מחייב אותנו להאמין שכך הדברים במציאות? ואם התשובה שלילית אז מהו בעצם כן תפקידו של המדרש?
בתודה מראש
תוקן על ידי - עכנאי - 13/08/2004 3:41:19
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 02:10 |
|
| |
אני סבור אחרת, אף שאין בידי לעיין בדבריך שם, לפעמים מגיע התלמוד למסקנה "אסמכתא" עקב גילוי "חור" בדרשה, ולפעמים עקב הוכחה שמדובר בדין דרבנן. אבל כאשר האפשרות השניה נכונה, אינני סבור שיש צורך למצוא "חור" בדרשה, שכן אף פעם אין חובה לדרוש, גם אם הדרשה תקינה, לא חייבים לדרוש אותה, ובודאי לא חייבים לדרוש אותה להלכה הספציפית הזו, מאי דריש ביה? רגילים בעלי התוספות לענות "שמא יש שום דרשה". וכך דעת הריטב"א ר"ה טז', שאסמכתות הן דרשות שאין חובה לדרוש אותן, כמין רעיונות שאפשר למצוא להם רמז ברמה כל שהיא, אבל רעיון זה אינו מחייב מבלי שחכמים יקבעו תקנה שלהם להפוך אותו למחייב.
אבל גם באגדות יש הרבה פעמים אסמכתות, משום שלוקחים אגדות ידועות ומוצאים להם סמך בפסוק. ולולי שהיתה האגדה מספרת כך, לא היו דוחפים זאת בפסוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 18:55 |
|
| |
mdabraham: מהו מדרש: אגדה, הלכה ומה שביניהם 27/9/2006
מהי בעצם הגדרתו של מדרש? אפשר לדון בשאלה מה היחס בין מדרש לבין הפשט, ובזה עסקו לא מעט (אף כי אינני מכיר דיון ממצה בזה). אבל כאן אני רוצה לשאול זאת מכיוונים אחרים.
כידוע יש מידות דרש שונות (הרבה יותר מאשר 13). מידות אלו קובצו בכמה קבצים (תחילת הספרא, 13 של רי"ש. ושם 7 של הלל. ובברייתא דל"ב מידות של ר"א בנו של ריה"ג). ישנה שאלה מדוע כל קובץ אינו מכיל חלק מן המידות שבקבצים האחרים (בכך עוסק חלקית בעל הכריתות).
שאלה אחרת, והיא המעניינת אותי כאן יותר: מדוע יש מידות דרש שונות לאגדה ולהלכה? ושאלת המשך: מדוע יש מידות דרש אגדה שאינן משמשות בהלכה ואין תופעה הפוכה (מידות דרש שמשמשות רק בהלכה)? האם זה בגלל שרף הדרישות באגדה נמוך יותר? אם כן, אז מדוע? אם לא, אז מה בכל זאת ההבדל?
ולבסוף, מה משותף לשני התחומים הללו: מדרש אגדה והלכה. מדוע שניהם כלולים תחת הכותרת 'מדרש'. ומתוך כך בחזרה לשאלת המוצא: מהו מדרש?
אשמח לכל התייחסות או מקור שעוסק בשאלות אלו. דומני כי דיון סיסטמטי של ממש יהיה קשה לנהל בנושא כה אקלקטי.
***
שאלה לדוגמא עלתה אצלי בדיון באישי.
האם יש מושג מקביל ל'אסמכתא' במדרש האגדה?
כמובן שכפשוטו זה לא ממש שייך, שהרי אסמכתא היא מדרש שסומך הלכה מדרבנן, ובאגדה אין הבחנה בין דרבנן ודאורייתא.
ובכל זאת, כפי שכתבתי ב'מידה טובה' פ' יתרו, תשסה, דרשות שמסווגות כאסמכתא נעשות כך בד"כ בגלל שימצאנו מקור אחר שמעיד כי ההלכה הנדונה היא הלכה דרבנן. מעט מאד, אם בכלל, שמים לב לעובדה שאם הדרשה עומדת במבחן דרכי הדרש, אזי אי אפשר לומר זאת. הרי אם אכן מדובר בדרשה שעומדת בקריטריונים, אזי היא מהווה מקור מדאורייא (לרוב השיטות, למעט אולי הרמב"ם) להלכה זו, וזה גופא קושיא על הקביעה שזוהי הלכה דרבנן.
על כן כדי לקבוע שדרשה כלשהי היא אסמכתא לא די במציאת מקור אחר שמעיד שההלכה היא דרבנן אלא צריך גם למצוא מה לא בסדר הדרשה עצמה (מדוע היא עצמה אינה יכולה להיות דרשה גמורה).
אם כן, אסמכתא היא דרשה שאינה עומדת במבחן דרכי הדרש. במובן זה יכולה להיות אסמכתא גם בדרש האגדה (אם משתמשים במידת דרש שלא כדרכה החוקית לגמרי).
האם מישהו מכיר התייחסות או ראיה לקיומן של דרשות כאלה. לכאורה אין סיבה שלא תהיינה, שהרי אם דרכי דרש האגדה גןם הן נסמכות על מידות דרש שיש להן דרכי שימוש, אזי תהיינה דרשות שאינן דרשות גמורות (לא עומדות במבחן דרכי הדרש האגדי).
בדרך כלל לדרשות כאלה נתייחס כפלפול אגדי או כהמצאה כלשהי.
מעניין אותי האם ישנם מקורות וראיות לקיומן של דרשות כאלה.
כמובן דברי הגאונים הידועים שבדרשות עכל אחד עושה מה שהוא רוצה מכרסו הרחבה אומרות זאת על כל מדרש האגדה, אבל אני לא בטוח שהם מתכוונים לכל מדרשי האגדה, ובודאי שזה אינו מוסכם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2004 11:48 |
|
| |
לאשר,
צדקת, הרמב"ן מדבר על האגדות כעל "סערמאניש" (איני זוכר את הביטוי המדוייק), שהאמונה בהם אינה חובה, אך ראה בויכוח הרמב"ן שנדפס בספר "כל כתבי הרמב"ן" מהדורת מוסד הרב קוק בעריכת הרב שעוועל, המעיר, שישנם האומרים שהרמב"ן אמר את דבריו רק כדי לענות לכומר, אך הוא עצמו לא האמין בהם, אך הרב שוועל מציין שם למקורות אחרים, שהשקפה זו היתה מקובלת מקובלת גם אצלם.
*********
וראו:
פרופ' חיים מיליקובסקי,
"מדרש האגדה - מציאות או מטאפורה"
www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/midrash-2.htm
תוקן על ידי - נישטאיך - 20/08/2004 11:58:31
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2004 01:46 |
|
| |
אשר,
ראה לעניין זה ויכוחים ב'צהר' (לדעתי באיזור גליון ז-ח).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2004 01:17 |
|
| |
הרמב"ן בויכוח עם הכומר פבלו כריסטיאני.
מסביר שהמדרשים נועדו למשוך את לב ההמון ולא נועדו לקבוע אמיתויות (כך בערך).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 11:28 |
|
| |
צדקת. זכור לי שהוא עשה שימוש במ"ע בסוף מאמרו כשהוא דן בענין בר כוכבא.
הוא גם מביא שם מקורות לא יהודיים.
תוקן על ידי - נישטאיך - 18/08/2004 12:15:20
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 12:30 |
|
| |
נישטאיך,
כמדומני,שבעל "שדי חמד" מעיר עליו רק על השימוש שעשה בספר "מאור עיניים" לר' עזריה מן האדומים.
תוקן על ידי - ספרן - 17/08/2004 12:34:19
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 12:22 |
|
| |
במאמר "תהלוכת האגדות", מגלה כותבו שהיה אב"ד שאוועל בקיאות מדהימה, אך דעותיו היו לא תמיד "מסורתית".
המאמר נדפס בסוף ספרו שו"ת "זכר יהוסף" חלק ב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 11:48 |
|
| |
אוסף מקורות מצוין בתוספת מבואות,ניתן למצוא בספר:
"להבין דברי חכמים" מאת יעקב אלבוים,מוסד ביאליק,תשס"א.
לעיון נוסף:"מאמר תהלוכות האגדות" מאת הגאון רי"ז שטרן .
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 11:20 |
|
| |
לעכנאי
תשובות לשאלותיך תמצא במאמרו של רבי אברהם בן הרמב"ם (ובמאמרים האחרים) שנדפסו במבוא לעין יעקב.
********
לאדב
המקור לדברי הרמב"ם בתלמוד הירושלמי חגיגה פרק א ה"ח:
"רבי זעורה בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות *ולא מן האגדות* ולא מן התוספות אלא מן התלמוד".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 10:58 |
|
| |
תודה לכולכם 
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 10:27 |
|
| |
מואדיב (לינקי בדימוס),
תודה. לא ידעתי שיש את זה באינטרנט.
עכנאי,
המאמר שאליו התכוונתי הוא יותר זה שבגליון טו (על אנלוגיה ואינדוקציה).
מיכי
|
|
|
|
|
