| נשלח ב-15/8/2004 13:14 |
 |
| |
סיגופים ועינויים
הרמח"ל כתב בהקדמתו לספר מסילת ישרים:
"ולא ישאר לימוד הדברים האלה, וקריאת הספרים מזה המין, כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק וקרוב להיות גס, שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו עד שלפי המנהג הנוהג בעולם כשתראה אחד מתחסד לא תוכל למנע מלחשוד אותו לגס השכל... עד שידמו רוב בני האדם שהחסידות תלוי באמירת מזמורים הרבה, ווידויים ארוכים מאוד, צומות קשים וטבילות קרח ושלג, כולם דברים אשר אין השכל נח בהם ואין הדעת שוקטה".
האם כוונתו ל"חסידי אשכנז" שבספריהם אנו מוצאים המלצות לסיגופים ועינויים כחלק מסדר התשובה, שהחמורים שבהם גובלים בפגיעה חמורה בגוף, ועד לסכנת נפשות?
רבי אלעזר בן רבנו יהודה מגרמייזא, תלמידו של רבי יהודה החסיד, כתב בראש ספרו "הרוקח", (הלכות תשובה ), על סיגופים רבים כחלק מתהליך התשובה, עינויים העומדים ביחס ישר לחומרת העבירה, מצומות ועד עינויים גופניים חמורים, כשהעינויים החמורים ביותר הם עבור ניאוף ורצח:
על סיגופי הרוצח הוא כותב בסימן כ"ג (עמוד לא):
"רוצח... ילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ויאמר רוצח אני, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין, ולא יגלח שער זקנו וראשו ... ויקשור ידו אשר רחץ בה בשלשלת ובצווארו וילך יחף... וכשיצאו מבה"כ ישכב בכל יום לפני הביה"כ ויעברו עליו ולא ידרכוהו...".
"הבא על אשת איש שהוא במיתה, א"כ יסבול צער קשה כמיתה. ישב בקרח או בשלג בכל יום שעה אחת, בכל יום פעם אחת או פעמיים; ובימות החמה יושב לפני הזבובים או לפני נמלים, או לפני דבורים, או יסבול יסורין הקשין לו כמוות". (סימן יא, עמוד כז).
לדברי רבו, רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סימן קסז), סיגוף התשובה על מי שבא על אשת איש או אם בא על אותם שחייב עליהם כרת, כך הוא: "אם בימות החורף הוא, כשבא הקרח בנהר, ישבור הקרח וישב במים עד פיו או עד חוטמו כפי שעה שדיבר עמה על העבירה, עד שעת גמר העבירה, וכן יעשה תדיר כל זמן שיש קרח, ובימות החמה ישב בחפירה שנמלים שם ויסתום פיו, או בכלי ששם הנמלים, ויהיה לו אח"כ כלי מים שירחוץ בו".
רבי יהודה החסיד כותב על מי שחטא בגויה בפעם השלישית: "שיעמוד ערום במקום שיש דבורים הרבה ויאכלו את בשרו, ואם תמות מתוך היסורין אשריך". (וראו י. אלבוים, "תשובת הלב וקבלת יסורים", ירושלים תשנ"ג עמוד 14).
כנראה שגם בזמנו היתה התנגדות לסיגופים, ולכן הוא נזקק ל"סיפורי חלומות", כדי לשכנע את קוראיו בצדקת דרכו, וכפי שכתב בספר חסידים סימן תקכח:
"מעשה בחסיד אחד, שהיה בימי חמה שוכב על הארץ בין פרעושים, ובימי החורף היה משים רגליו בכלי מלא מים, עד שהיו רגליו דבוקים בקרח, א"ל חברו: למה אתה עושה כן? והלא כתיב אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ולמה אתה מסתכן בנפשך? א"ל לא חטאתי עוון חמור כ"כ, ואי אפשר שלא חטאתי בעוונות קלות ובשביל זה לא הייתי צריך לעשות לי יסורים גדולים, אלא משיח סובל עוונות ישראל, וגם הצדיקים גמורים סובלים ייסורין עבור ישראל ... *ועוד אעשה חסד לרבים, כשהצדיק סובל ייסורים נהנים רבים מזה ... א"ל תלמידו: אף על פי כן אני ירא שמא תענש. ומת אותו החסיד. והיה תלמידו חושב בלבו, כיון שעשה בעצמו יסורין יכול להיות שמחמת היסורין מת, כי התלמיד היה רואה היסורין *שלפעמים היה משליך אש על בשרו והיה מוטל למטה* ... לאחר מות החסיד היה התלמיד מצטער, שמא ייחשב לו עוון באותו העולם, ... ובא אליו החסיד בחלום, וא"ל: בא ואראך, והביאו לג"ע, ... אמר התלמיד: אנה מקומך? א"ל:באותו מקום גבוה, א"ל: תראיני מקומך, א"ל: *עדיין לא תוכל, לא עשית זכיות הרבה שתוכל לראות מקומי*, והיה התלמיד שמח על אורה גדולה שנהנה שם ועל הריח הטוב שהיה שם, ולא זכה לראות מקום רבו".
המיוחד בסיפור זה, אינו סיפור החלום, שבא להצדיק את "מנהגי" העינויים האיומים, כשכיבה בעירום על הארץ בין פרעושים, זבובים, נמלים, או לפני דבורים, או לשים את הרגלים בכלי מלא מים, עד שהרגלים היו נדבקים בקרח, או להשליך אש על הבשר, שהרי אלו היו סיגופים "סטנדרטיים" אצל חסידי אשכנז כחלק מתהליך התשובה של החוטא בעבירות חמורות, (ראו ברוקח הלכות תשובה), אותי עניינה המחשבה, שאם ''חסיד" מענה את עצמו, עבור חטאי אחרים, הוא מקבל דירת פנטהאוז בגן עדן.
לא ברור אצלי איך זה "עובד", ומהיכן זה בא להם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2010 13:11 |
|
| |
ואולי התיקון הוא שונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 08:04 |
|
| |
ואולי אנחנו לא כ"כ מתרגשים מחטאים?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2008 00:56 |
|
| |
Reading thru the messages here about sigufim ,if its from the Ramcha"l or chasidim or the gr"a .In this aspect and in many other theoligical concepts and ideas both chasidim and the Gr"a based there ways on the Ramcha"l's torah.
The magid printed the Klac"h pischie chcomo and the Talmidie hagr"a Adir bamorim and many other writings from the ramcha"l
It wouldn't be far to say that most of orthdox jewery today is based on the Ramcha"l both in thoughts and deeds either thru chasidim or talmidie hagr"a
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2008 15:08 |
|
| |
קראתי באחד מסיפורי החסידים- נדמה לי על הרבי מקוצק- שבא לפניו חסיד וסיפר לו כי הוא מתגלגל בשלג.- גם הסוס של העגלון עושה את זה,- השיב הרבי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2008 14:47 |
|
| |
סנשו פנשה הביא בבח"ח, בשם אנרג'י:
| "גלגולים בשלג בעירום מותרים רק לצדיקים" |
|
| בישיבות המקובלים מחכים בכליון עיניים לשלג המטהר אבל מזהירים: לא כל אחד יכול להתגלגל בשלג בעירום, מדובר בסכנת נפשות, רק צדיק "שהגוף שלו זך מאוד, לא מרגיש את הפגיעה" |
|
|
|
*--startremove*
 |
דפדף ביהדות |
|
*--endremove* |
אבישי בן חיים
30/1/2008 8:12 |
אבישי בן חיים
30/1/2008 8:12
|
|
|
|
|
<>*--startremove*
|
|
<>*--endremove*
 |
גם המקובלים נרגשים לקראת השלג, נערכים לגלגולים הנהוגים בשלג בעירום, אך מזהירים: לא כל אחד יכול, מדובר בסכנת נפשות, ורק צדיק "שהגוף שלו זך מאוד לא מרגיש את הפגיעה, הגוף שלו רוחני מאוד אז הוא לא נפגע ולא קורה כלום".
בראיון מיוחד לקראת השלג בתחנת הרדיו החרדית "קול חי" אמר הרב יצחק בצרי מישיבת המקובלים "השלום" לשדר מרדכי לביא, כי המקובל הירושלמי הרב סלמן מוצפי נהג לומר כי ימי שלג הם ימי חג למקובלים.
הוא הסביר כי נהוג להתגלגל בשלג תשעה גלגולים, אך הזהיר: "אין שום היתר לעשות את זה, אלא רק לאדם שהוא בקדושה, בצדיקות ובפרישות עצומה. להיכנס עירום לשלג ולהתגלגל תשע פעמים הלוך ושוב זו סכנת נפשות. הכניסה לשלג בגוף ערום גורמת לכוויות מסוכנות מאוד ואנשים שיעשו כן עלולים לאבד את הנשימה".
הוא הדגיש כי "לאדם אסור לעשות מעשה שמעל להשגתו", ואמר כי ההמלצה לאנשים שיודעים שהם חוטאים או סתם כאלה שאינם מספיק צדיקים היא לקחת שלג בכפות הידיים ולהעביר אותו תשע פעמים על הזרועות ושלוש פעמים על המצח. העברת השלג על המצח נחשבת לסגולה לשיפור הזיכרון.
עוד אמר הרב בצרי, בנו של הרב המקובל דוד בצרי, כי אביו נוהג לקחת שלג מירושלים בדליים לטובת אנשים שבאים לעשות תיקונים. עוד אמר: "אני רואה צדיקים שעושים את זה ולא נפגעים, והם בריאים וחזקים כמו אריות".
המקובלים מסבירים כי לגלגולים בעירום בשלג סגולה לתיקון אישי וכלל-ישראלי על ארבע עבירות: שימוש בקבלה מעשית, יחסי מין עם גויה, יחסי מין עם נידה ומשכב זכר. בנוסף הם אומרים כי כשם שיש גיהינום של אש שורפת יש גיהינום של שלג מקפיא, שנועד לתקן עבירות המצריכות לקרר את גופו של האדם וכי המתגלגלים בשלג ניצלים מגיהינום השלג. |
|
|
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 04:34 |
|
| |
הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין
היחס ל'שאלות נוסח' בספרי חז"ל
בית הועד - תשס"ג
ראשי פרקים
א. סקירה על דרכי התמודדות עם שאלות נוסח
1. שתי השקפות על בעיות נוסח
2. 'ביקורת גבוהה' ו'ביקורת נמוכה'
3. 'בימים ההם'
4. חובת החיפוש
5. דרכי הלימוד
6. 'בזמן הזה'
8. פשר בין השיטות
ב. הבהרה בדעת החזון איש
1. דעת החזון איש לפי האנציקלופדיה התלמודית
2. האמת בדעת החזון איש
_________________
 עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2004 13:33 |
|
| |
הודיעו לי שה"מדרש" שהביא הרד"ק הוא ירושלמי (סנהדרין פי"א סוף הלכה ה'): "רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי אותה הטיפה שיצאה מאותו צדיק כיפרה על כל ישראל".
וכידוע שהמקור "מדרש" בדברי הראשונים מתייחס לפעמים לירושלמי, וכמו"כ המקור "ירושלמי" מתייחס למדרש, ראו ע"כ בראש מאמרו של ד"ר ב.מ. לוין: "קונטרס ערבוב השטן בראש השנה", שנדפס בסוף אוצר הגאונים לראש השנה, עמודים 89-93.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2004 07:27 |
|
| |
מו"ל
מתוך דבריך נשמעה ביקורת על מימוני שהוא שכנזי ולכך שופט את הספרדים לחומרא.
וגם לפי גרסתך החדשה אנו רואים שאין הבדל גדול [רק סגנוני] בין המיסטיקנים.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:26 |
|
| |
קלעמער,
לא דיברתי על גזענות בין אשכנזים וספרדי וכו' ולא חלקת ציונים.
כל מה שכתבתי שם הוא שלענ"ד ומתוך נסיוני, אצל רבני המזרח אין בעיה בהתפארות עצמית כאשר זה נעשה לשם חיזוק האדם, מה שלא מקובל כמעט אצל אשכנזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 16:52 |
|
| |
למסתברא.
ראה את אשר ציינתי לעיל למכתבו של כ"ק אדמו"ר, המפקפק באמיתות הסיפור על רבי אמנון ממגנצא והפיוט נתנה תוקף, מאחר וחבל בעצמו
********
כאשר הערתי לחבר על דברי החסיד, בספר חסידים שטען שהצדיק מציל את הדור בייסוריו, הוא הראה לי את דברי הרד"ק במלכים א פרק כ פסוק לז, שלא צויין בהערת הר"ר מרגליות בספר חסידים:
"יִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ".
וברד"ק:
"הכה ופצוע - הפצע הוא מכת דם, *בדרש אותה טיפת דם שיצאה מן הצדיק היתה כפרה לישראל* שלא מתו מהם במלחמות רמות גלעד שהרי אמר לו הנביא ועמך תחת עמו כי חייבי מיתה היו אלא שאותה טיפת דם היתה כפרה להם".
היש מיכם היודע היכן הוא מדרש זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 14:57 |
|
| |
על המקורות הקבליים לגלות, ראו אברהם יצחק גרין, "בעל היסורים", עם עובד, תל אביב תשמ"א בהערה 15 שבעמוד 424.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 13:10 |
|
| |
למיימוני
בהודעתי האחרונה שכחתי לציין, ששאלת ההשפעה הנוצרית על חסידי אשכנז נדונה אצל דינרי בהערה 73, הוא מביא את דעתם של פרופ' י בער, הטוען להשפעה נוצרית, ופרופ' א. אורבך הכותב (בעלי התוס' עמוד 27, "חשוב יותר לדעת ולהכיר את הגורמים המביאים את התוצאות הדומות ולעמוד על ההבדלים למרות הדמיון".
*******
על מקור הגלות לכפרת עוון ראו ברכות דף נו עמוד א: "אמר: מאי אעביד? גמירי: דקללת חכם אפילו בחנם היא באה, וכל שכן רבא - דבדינא קא לייט, אמר: *איקום ואגלי, דאמר מר: גלות מכפרת עון"*, אולם איני בטוח שמטרת הגלות הליטאית הקדומה היתה לכפרת עוונות, תמיד חשבתי שמטרתה היתה "ביטול היש"=ביטול האגו".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 03:17 |
|
| |
פשוט עשה את זה לשם סיגוף? זה כבר בגדר חובל את עצמו. אם כי לשם תשובה מותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 02:33 |
|
| |
חלילה!
הוא אדמו"ר ת"ח וירא אלוקים באמת, אמנם בזמננו מודדים גדולת אדמו"ר בכמות החסידים,ובמדד זה הנ"ל קטן.
אבל אתה מסתברא שאינך כזה.
וחוץ מזה. אני? חומד לצון? ועוד באלול?!
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
