|
|
| נשלח ב-18/8/2004 00:02 |
 |
| |
הדלקת נר נשמה,טעמים,ומקורות
אשמח אם יוכל מאן דהוא לפרש לי טעם המנהג להדליק נרות נשמה לנפטר,או ליתן מקורות הלכתיים,
[האם הטעם המקובל כי נר ה' נשמת אדם הוא סמל בעלמא לחי ליתן אל ליבו?]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 14:46 |
|
| |
<"לפסוקית זו התייחסתי. ציינתי בתגובתי לעיל את הגמרא שהבאת כאן, ומטרתי הייתה להראות שהמנהג היה רווח אצל היהודים ואינו ממקור זר''>
מימוני כבר ענה לך שמקורותיך הובאו אצל שפרבר, ואעפ''כ הוא כתב את שכתב.
<"יתכן, אמנם, שבמשך הדורות הייתה טרנספורמציה מסוימת בנימוקי המנהג, ולא על כך התווכחתי''>
במנהג שטעמו היה כבוד לנפטר, נשכח הנפטר והתפתחה הדאגה לנשמתו-קורת רוח וכפרה, לא רק בימי השבעה אלא אף בשנת האבילות ויום השנה (היארצייט).
" … הניחו נר על הארץ שיצטערו המתים אל תניחו נר על הארץ שלא יצטערו המתים … הרי זה מדרכי האמורי". (תוספתא שבת פרק ו הלכה ב).
ראה פרק "שמירת יאהר צייט" במנהגי אבלות שאינם ראויים-המשך / הרב משה צוריאל
ואת מאמרו של הרב יהודה אבידע "פרקים ממנהגי האזכרת (יארצייט)'', סיני כח עמודים נה-סח, ובפרט בעמודים סז-סח.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/05/2009 14:47:25
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 11:10 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | | דניאל שפרבר האריך בנושא זה בספרו "מנהגי ישראל" ונדמה לי שמסקנתו היא, שמנהג הדלקת הנרות למתים, הוא ממקור זר ליהדות. |
|
לפסוקית זו התייחסתי. ציינתי בתגובתי לעיל את הגמרא שהבאת כאן, ומטרתי הייתה להראות שהמנהג היה רווח אצל היהודים ואינו ממקור זר.
ייתכן, אמנם, שבמשך הדורות הייתה טרנספורמציה מסוימת בנימוקי המנהג, ולא על כך התווכחתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 02:26 |
|
| |
ראה רש"י שם בד"ה וכל:
"וכל מת שאינו חשוב להוציא נר לפניו ביום אלא בלילה...".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 01:16 |
|
| |
צבוני
הנעלמו ממך דברי הגמרא בהמשך למשנה:
"מ"ט נר לכבוד הוא דעבידא",
ולא לעליית הנשמה.
___________
הדלקת נרות בתרבויות אחרות:
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/05/2009 1:32:54
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 23:04 |
|
| |
גילוי נאות
שפרבר מביא את שניהם.
אם יהיה לי זמן, ארחיב בל"נ.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 14:26 |
|
| |
מעניין מה יענה דניאל שפרבר על המקורות האחרונים שהובאו כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 14:17 |
|
| |
רבינו בחיי, שמות כה לא:
וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה, ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה אף על פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל כן המשילה שלמה ע"ה לנר, הוא שאמר (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 14:12 |
|
| |
נדמה לי שנעלמה מעיני הכותבים הנכבדים משנה מפורשת במסכת ברכות (פ"ח): "אין מברכין לא על הנר ועל הבשמים של מתים,,, ולא על הנר ולא על הבשמים של גויים". ומבואר בגמרא שמדובר בנר שהודלק לכבוד המת.
הרי לנו, שיהודים היו מדליקים נרות לכבוד המתים כבר לפני כאלפיים שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 02:04 |
|
| |
המאמר הוא במנהגי ישראל, ג, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמ-קנה, ולא במנהגי ישראל כפי שכתבתי בהודעה קודמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 20:25 |
|
| |
ישנם כמה ענינים בנרות
נר ייאר צייט (נר נשמה)- מובא בפוסקים בכמה וכמה היבטים וטעמו מובא באלף למטה בדיני קדיש יתום מעט מסובך לי להבין
נר בית כנסת אלו הנרות שעומדים לפני החזן בעת תפילתו ונחלקו הפוסקים האם יש לכבותם או להשאירם עד שיכבו מאיליהם דומני שמובא במשנ"ב וכן אם מכבים אותם בט' באב והאם מותר להדליק מהם סיגריות( "הפיפ"א של הטוטין")
נר התמיד - נר שדולק בבית הכנסת הענין שבו שידלוק מתי שאין אנשים בבית הכנסת, מאחר והשכינה שרויה שם ומדליקים נר לכבודה.
נר למאור בית הכנסת - כדכתיב באורים כבדו ד'
נר של חיים - ביום הכיפורים וצריך להניחו בבית הכנסת דווקא.
נר של גוסס ובבית שמת שם מת
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 18:22 |
|
| |
מה זה משנה אם זה מכפר או לא מכפר, הוא בס"ה רוצה שימשיכו במנהג הדלקת הנרות, ולכן הוא כותב שזה מכפר.
על הדלקת נרות נשמה ביום שני של חג בחו"ל, שהוא היום בו אומרים את תפילת היזכור, (כפי שכתבתי באשכול), ישנו דיון בפוסקים האחרונים, אם זה נחשב כהבערה לצורך, רבים הם הטוענים שמכיוון שאנשים חושבים שצריך, ניתן להגדיר את ההדלקה כ"הדלקה לצורך".
תוקן על ידי - נישטאיך - 18/08/2004 18:31:57
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 16:19 |
|
| |
נישטאיך
תודה על הלינק, בגוף המאמר מביא בשם ערוך השולחן כי הנר הוא כפרה למתים [ומביא את הפסוק המובא למעלה]
יש למשהו איזה ידע ,או רעיון במה הוא מהווה כפרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 11:25 |
|
| |
דניאל שפרבר האריך בנושא זה בספרו "מנהגי ישראל" (חלק א?), ונדמה לי שמסקנתו היא, שמנהג הדלקת הנרות למתים, הוא ממקור זר ליהדות.
על הדלקת נרות ל"כבוד" החיים ול"זכר" המתים ביום הכיפורים, ראו:
www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hadlakat.htm
תוקן על ידי - נישטאיך - 18/08/2004 11:58:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 04:13 |
|
| |
הפסוק הוא נר אלוקים נשמת אדם.
בעבר דנו במנהג להדליק הלומפין.
לינקזעצער?
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
