| נשלח ב-19/8/2004 13:12 |
 |
| |
פתיחות וסגירות
בתכנון לעתיד, ובשינויים שחייבים לחול - ויחולו - בחברה החרדית, שאלה אחת צריכה להעסיק את כולנו. והוא, עד כמה אפשר לחשוף את הנוער לעולם הרחב ולאפשרויות הקיימות? שאלה זו, היא הרבה יותר חשובה משאלה עקרונית לא פחות, והוא, כמה צריך לחשוף את הנוער לעולם הרחב?
כבר כתב הרמב"ם שאי אפשר לחיות בתוך חברה בלי להיות מושפע מהם. ומה שהיה נכון בימי הרמב"ם, הוא פי כמה וכמה יותר נכון היום, בעולם מתוקשר ומחובר, וכמו שמכנים אותו באנגלית The Global Village.
נסיון של הציבור החרדי לייצר לעצמם אי מנותק מההוואי החברתי שמסביבם, למרות שאפשר לומר שהצליחה בעבר, כיום האי ההוא מחובר לארצות שמסביב באין ספורגשרים ומנהרות.
השאלה היא רק, האם יש צורך לצמצם ככל האפשר ההשפעות הכל כך שליליות שמקורם בעולם הרחב, או אדרבה, לחשוף את הילדים והמתבגרים לתופעות האלו, בתקווה שהחוסן הפנימי והחינוך לערכים שהיהדות מעניקה, תתן להם את הכוח להתגבר ובסופו של דבר להתחזק מול הפיתויים החיצוניים.
אני חושב, שהשאלה הזאת כבר נידונה, והתשובה מורה כמעט בצורה חד משמעית שהסגירות עדיפה על הפתיחות.
אפשר להצביע על הציבור הדתי לאומי, כציבור שלא מצליח לעמוד בפני הפיתוי החיצוני. לפי מספרים לא רשמיים, 30% (!) מהציבור הדתי חזורים בשאלה בתקופת שירותם בצה"ל. אבל אי אפשר להביא הוכחה מהציבור הדתי לשאלה הנ"ל, כיון שהחינוך שלהם, הוא פשרני וחסר עקביות. כך שאפשר להניח, שהחילון היא תוצאה לפחות חלקית מהחינוך הלקוי.
אבל אפשר להביא דוגמא הרבה יותר מובהקת. כוונתי פה על חב"ד. הבסיס של חב"ד היא מרשימה ביותר, בחינוך לערכים נעלים וגבוהים מאד. הדרישות, הציפיות, העמדות, הם משופרא דשופרא. כל מי שמכיר את זקני חסידי חב"ד יודע שהוא עומד מול דמויות מעוררות הערכה. אפילו הפשוטים שבהם הם אנשים משכמם ומעלה. (פעם אחד בקרתי את ר' אליעזר ננס, הוא היה אז קרוב לגיל מאה, הוא סירב לקבל אורחים באותו שעה, כיון שעוד לא למד את הקביעיות שלו לאותו יום.) המצב בחב"ד היום, הוא עצוב מאד, אבל לפני שנפרט צריך להקדים קצת רקע.
כידוע, חב"ד שמה לה למטרה לקרב כל יהודי באשר הוא. לא אאריך על המניעים של המטרה ההוא. אפשר להניח שהרצון לקרב כל יהודי נעוצה בשיטה שלהם על מעמדו של חב"ד ביהדות ועל מעמדו של הרבי לעומת שאר הדור. יהיה אשר יהיה, חב"ד היא הראשונה שיצרה תנועה המונית של חזרה בתשובה. תחילת התנועה היא בתחילת שנות כהונתו של הרמ"ש ואולי גם לפניו, בשליחת שליחים למקומות מפוזרים בכדי לחזק היהדות. המשכו של התנועה היא בשנות הששים, כשהרבי מכריז על מבצע תפילין. בכדי לעודד אנשים להניח תפילין, נשלחו בחורים לרחובה של עיר והם הציעו לאנשים להניח תפילין. כשהרבי נשאל על ההשפעות השליליות של הרחוב, הוא ענה שהוא אחראי שלא יגיע שום נזק רוחני לבחור שנוטל חלק במבצע תפילין. הרבי המשיך בכל מיני מבצעים אחרים, ביניהם המצוה טנקס המפורסמים ועוד. בשנות השמונים התחילו בשידור שיחות של הרבי בטליויזיה, דבר שעורר ביקורת קשה מצד הציבור החרדי. תשובתו של הרבי היתה, שכל דבר ודבר אפשר לנצל לצורך עבודת השם, אפילו הדבר הנמוך ביותר, וזה כולל גם הטליויזיה.
כיום חמשים שנים אחרי עידודו של הרבי לחסידיו לצאת לעולם הרחב, אפשר למדוד את התוצאות. הבעיות הדתיות והחברתיות בחב"ד הם עמוקים וקשים מאד. (בטח יתקיפו אותי, שאני ליטאי שונא ישראל ועוד ועוד. אני מכחיש הנ"ל מכל וכל. כל מה שכתוב כאן אני יודע מכלי ראשון. אני יכול להציע לכל מי שמפקפק באמיתות הכתוב כאן, שיגש לחבדניק כנה ולשאול אותו אם מה שכתבתי נכון. עוד דבר, אני מכליל. ברור שיש הרבה מאד אנשים בחב"ד שהם עדיין משכמם ומעלה. אני מדבר פה אך ורק בצורה כוללנית.) עקב שידור שיחות הרבי בטליויזיה, חבדניקים רבים התירו לעצמם להכניס טליויזיה בבית, ומשם קל היתה הדרך לצפות בשידורים שאינם בהכרח מרבים תורה ויראה. כיום בחב"ד יש הקלה ואפילו זלזול מסויים אצל רבים בקיום מצוות. כ 40% מהבנות בכפר חב"ד יש להם חברים. חלקם שומרים על שו"ע יו"ד ואהע"ז וחלקם לא. הליכה לסרטים והקשבה למוזיקה לועזית וישראלית הוא דבר מקובל. המצב בישיבות זוועתי בקשר ללימודים והמשמעת. חשובי הרבנים של חב"ד מכניסים לבית עיתונים כמו ידיעות ומעריב. בכלל, חב"ד מזדהה יותר עם הציבור הדתי מהציבור החרדי, כפי שהוכיחה ההצבעה בבחירות האחרונות בכפר חב"ד. (יהיו אשר יטענו, שזה בגלל העמדה של המפלגות הדתיות בקשר לשלימות הארץ, ואשרי המאמין.) ברור שכל הבעיות הנ"ל קיימים בציבור החרדי הכללי. אבל הממדים של התופעה, רחבים בהרבה בחב"ד, מאשר אצל כלל הציבור החרדי.
כשאתה שואל חבדניק, איך זה שתנועה עם שאיפות כל כך גבוהות, שקעה לאן ששקעה, אתה מקבל מספר תשובות.
א. פתיחות של החבדניקים לעולם הרחב, בעידודו של הרבי.
ב. כניסת ציבור גדול של בעלי תשובה לתוככי חב"ד שהביאו אתם מטען שלילי.
ג. עיקר הכוח של חב"ד מופנה לציבור החילוני, בלי מספיק השקעה בציבור הפנים חבדי.
ד. המצב בישיבות חב"ד מצריך נידון כשלעצמו מעבר למה שהזכרנו, אלא שאין זה מענייננו.
ועכשיו, נחזור לשאלה שבה התחלנו. האם אפשר לחשוף את הנוער לעולם הרחב? איני יודע את התשובה בהחלט. אבל זאת תהיה טעות חמורה מאד אם לא נקח בחשבון לפחות, את הנסיון המר של חב"ד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 23:51 |
|
| |
לא שהפתיחות והסגירות אחת המה אלא שהמעלה והחסרון שבהם אחד הם כי הרחבת האופק של הפתיחות יש בה נתינת אפשרות שווה (עקרונית) לעלות למעלה ולרדת למטה ואילו צמצום הסגירות מונע מכאו ומכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 12:58 |
|
| |
אז אולי עכשו,אחרי התיקון,תוכל להסביר מדוע פתיחות וסגירות אחד הם.?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 12:38 |
|
| |
איה"נ, העיגול החיצוני הוא רק כדי לתחם את סביבת העיגול הפנימי הגדול מתוכו, אבל אינו נצרך וליתר דיוק יש לראות כאן רק עיגול המפריד בין הסגור בתוכו והפתוח סביבותיו.
ייש"כ על התיקון.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 12:27 |
|
| |
לחסיד דינגה.
הגדרת העיגול היא:קו עקום סגור.(רק על תגידו שבגלל זה כל סגירות היא עקומה.....)
איך פתיחות יכולה להידמות לעיגול.?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 12:01 |
|
| |
שמעתי מאשה חכמה חסידת עצכח משל מחכים למעלה ולחסרון של פתיחות וסגירות שבעצם אחד הם. הסגור הוא סגור בתוך עיגול קטן והפתוח מסתובב לעומתו בעיגול גדול יותר הסובבו. מצד שהפתוח נמצא בעיגול גדול יותר יכול הוא להיות או למעלה או למטה מזה הסגור בעיגול הקטן (וגם בשוה לו). זכה למעלה, לא זכה למטה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 03:53 |
|
| |
קלויזמן יקר,
כנראה אתה חזק בזיכרון אבל לא בהבנת הנקרא, בקשר לנסיעה הנפרדת באוטובוס היתה תמיהתי על 'המלחמה' החרדית (ק"ס) נגד המהדרין, אני לא רואה במהדרין משהו הכרחי אך אותי חכמים לימדו 'תאכל, אבל אל תדבר על אוכל' כלומר שיהיה מהדרין שלא יהיה אבל אל תדברו ע"ז אל תעשו מזה עסק.
אני מאוד מקווה שדברי הובנו, ועכשיו אשמח מאוד לשמוע את דעתך בנושא הספציפי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 03:04 |
|
| |
פסיכובלוג: דיון: ההשפעה החינוכית של מצוקת הדיור
ערב טוב חברים!
מצוקת הדיור היא אחת המצוקות הגדולות ביותר בציבור החרדי, ההרים החרדיות מלאות עד אפס מקום והחלה זליגה ניכרת לאזורים חילוניים, לא נכנס כעת לעיצומו של הנושא אלא ניגע מעט באחת ההשלכות הכבדות שלו שהוא בעצם נושא הדיון.
כמובן שהנושא החינוכי הוא המדד המרכזי במערך שיקול הדעת החרדי, אף אדם חרדי לא מעוניין לגור בשכונה עם הווי חילוני, חינוך הילדים הוא הערך המרכזי בבית היהודי ואף אחד לא מעוניין לגור במקום שיזיק לחינוך ילדיו.
נושא זה של דיור במקום מעורב (כלומר מעורב חילוניים-וחרדים) הוא נושא שיש לבחוש בו מעט, יהיו שיאמרו שדווקא מקום מעורב הוא המקום האידיאלי ביותר לחינוך ילדים ודווקא שם הנער המתבגר לא מותקף בהפתעות שהורסות את חייו, וכבר מילדות מכיר הוא את שני צידי המתרס ומבין הוא מהו הטוב ומהו הרע, אולם יש שיטענו הפוך שדווקא הניתוק המוחלט מהווי חיים חילוני הוא זה שמעניק כח חינוכי להתמודד עם חינוך הילד.
בעקבות מצוקת הדיור נושא זה נהיה לאקטואלי ממש, וברור שיש מן החברים שיצדדו לכאן ויש שיצדדו לכאן, פתחו נא את צוהר ליבכם והביעו את דעתכם על העניין הן מן הנסיון והן מן ההיגיון.
מקור: פורום חושבים חינוך http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2554076&forum_id=20490
_________________
יש חיים בשוליים אל תדרסו אותם..
*****
קלויזמן:
פסיכו. כאחד שקרא דעותיך אי פה אי שם ונוכח למשל שאתה מצדד וקורא להפרדת מהדרין בנסיעות ציבוריות. הרי שבאופן אישי לכאורה אם תעבור להתגורר בעיר מעורבת יקשה עליך לנשום אויר פסגותיך הצלול ותאלץ להתמודד עם תופעות אשר ספק אם דרך חינוכך ומשכלך יכולות להן.
*****
לינקזעצער:
מהו "צביון"? (דוד_אסף)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2303892
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 02:54 |
|
| |
ישרן: פתיחות וסגירות - מהי הדרך שיבור לו האדם? 20/5/2004
שאלה - יש צורך ברור לקבל ולספוג תרבות כללית.זה מרחיב אופקים וזה סתם נחמד.אבל מצד שני יש המון זבל.ובעולמנו הטוב והרע התערבבו וקשה להפריד. השאלה היא איך להתמודד עם הענין הזה -
1.לעצמנו - האם ניתן לשמוע רדיו חילוני לדוג' אם יתכן שיהיו בו שירים בעיתיים או שכדאי לותר על זה בגלל תכנים בעיתיים.האם הסגירות אין בה נזק יותר חמור? ואולי למישהו יש דרך שלישית?
2.בחינוך- סגירות מביאה גם ל"מים גנובין ימתקו". איך שומרים על ביקורת ועדין ללא הרגשת "מים גנובים".הרי גם פתיחות ללא סוף היא שלילית.מה עדיף? יש דרך שלישית?
אם תוכלו להתיחס או להביא מקורות בנושא.
*****
ווטו1:
ישרן,
הפתיחות אמורה לבא בהדרגתיות לכל יחיד לפי רמת חיסונו. בהקשר זה אצטט ממה שרשום לי משיעור על "ולא תתורו".
לא תתורו
הגדרתו:
אי פתיחת ערוץ הימשכות המודעות לנקודה בלתי נשלטת, לבל סטות מההתאמה.
פירושו:
ישנם דברים שאינם נכונים אך מצד שהם מובילים למעשים בלתי נכונים. לכן יש להיזהר מהתעסקות בנושא בו הדעת מוזנחת למהלך הטבעי של הרצון לרוץ לבלתי נכון, שרושמו זורם מאליו ללא יכולת לעוצרו במודעות.
ההתעסקות בפילוסופיה מופשטת כמאמרם ז"ל "הציץ ונפגע" והזנות כמאמרם ז"ל "אין אפוטרופוס לעריות", הם הנושאים המובהקים לתיור. בשניהם יש חוסר תיאום בין הנכון לרצון. במופשטות, תרה הדעת לבלתי נכון מחמת דקות זיהוי הנכון ובזנות, מחמת חומרת זיהוי הבלתי נכון. [אמרו חז"ל - "אחרי לבבכם": זו אפיקורסות. בכללה כל מחשבות זרות הפך דעת תורה {וזה תלוי בהבנת כל יחיד את התורה}. "אחרי עיניכם": זו זנות. בכללה הרדיפה אחר תאוות ללא כוונה טובה" ביאור הלכה סי' א' מספר החינוך.]
*****
ספרן:
ווטו,
הבעיה, שצריך בד"כ, לגרוס הרבה חצץ של פילוסופיה מופשטת, עד שמגיעים לזיהוי הישיר, והרי אתה מודה, שבשלב ראשון שכזה, הלאו קיים. [אא"כ, הדיון יערך, על מגרש הפילוסופיה עצמה, קודם שנבוא לדבר בדת]. אולי כדאית הגדרה פשוטה, כתוספת לדבריך: הדיון הנאסר, הוא זה הדן על המסגרת עצמה, על עצם נכונותם של מרכיביה [עיקרי האמונה] אבל לא בדברי פרשנות פנימית, ואפילו מרחיבה, שלהם עצמם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 23:57 |
|
| |
מר שרייבר היקר
ברוכים הבאים
חב''ד ככל קבוצה אחרת אינה חסינה מביקורת ובמידה שקיימים בה בעיות הרי שהם מהוות נושא דיון לגיטימי - תהא אי הנעימות שתגרם לפטריוטים אשר תהיה. (וכאן המקום לגנות את כל סוגי הפטריוטיות באשר הן ואשר מונעות דיונים ענינים בתופעות חברתיות).
יחסו הנפשי של הכותב לחב''ד הוא לא רלוונטי והנך מתבקש להתייחס לטיעוניו כפי שהם מוצגים.
כפי שציינתי איני מסכים להצגת ההכללות הגורפות. גם אילו ההכללות הנ''ל היו משקפות בדיוק רב את המציאות עדיין ניתן לדון בשאלת היסוד של מדיניות החינוך הרצויה ללא התייחסות לדוגמאות הנ''ל.
-----
במאמר המוסגר יש לציין כי בין אם הדוגמאות של צוטונג נכתבו מתוך רשלנות, מתוך שנאה כבושה לחב'ד, או מתוך בורות, הרי שבקרב רבים ישנו הרושם שחב''ד אינה מיישרת קוים עם תרבות ההסתגרות החרדית בגרסתה הישראלית.
באם אינני טועה הובא בפורום השכן מכתב מהרב דרוקמן שליט'א רבה של קרית מוצקין בו הוא מלין על נטיה חב''דית
להיות ''אובר חכמים'' משאר החרדים (דבר שמבחינתי מורה על מעלות יתרות - ומתוך גנותו בא לשבחו).
סביר לצפות כי חרדים האמונים על כך שדרכם היא האמת היחידה ואין בלתה, יביטו בעין רעה על תופעות מסויימות בחב''ד. יתר על כן, העדר סגירות בקרב חסידי חב''ד - אשר מבחינה סימבולית שייכים לציבור החרדי - נתפס כאיום פנימי.
במשך שהותי הארוכה באוסטרליה וארה''ב אכן התרשמתי אישית כי הדינימיקה התרבותית הקיימת בקרב רבדים נרחבים של חסידי חב''ד שונה מזאת הרווחת בקרב הציבור החרדי. כאמור, אני רואה זאת לשבח, אך יכול להבין את נקודת המבט לפיה מדובר בתופעה שלילית.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 02/09/2004 0:04:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 18:47 |
|
| |
כהמשך להודעתו של מסתברא, באתי גם אני כיהודה ועוד לקרא להעיר מםפר הערות, ואקוה לקבל עליהם תשובה ענינית מצ'וטונג, פותח האשכול:
א] בתמימות מוסווה מכנה אתה את האשכול בשם "פתיחות וסגירות", וכביכול, כל מגמתך היא להתדיין אודות מעלותיהם וחסרונותיהם של שני גישות אלו.
אולם לפתע, כאשר הקלידו אצבעות ידך את צמד האותיות ח' ב' ד', הרי שלא נחה דעתך עד לא פלטת קיתונות של חצאי אמיתות, עובדות מסולפות, שקרים והוצאת דיבה על תנועה בישראל, שכל חטאה מתבטא בכך שחרטה על דגלה ערכים דוגמת אהבת ישראל וקירוב רחוקים.
נניח שדבריך הינם אמת צרופה - קשה שלא לשים לב למגמתיות שבהם. אפילו ה'דתילונים' לא זכו בעיניך ל'פסק' כזה.
ב] מחיטוט בנבכי העבר, נמצא כי ידיך רב לך בכגון דא. אשכול תמים שכל מטרתו לדון אודות ה"דמיון" בחב"ד (!) - גם הוא לא זוכה לעבור תחת שבט מקלדתך ללא קלישאות והכללות על עדה כשרה בישראל. האובססיות נגד חב"ד ניכרת מבצבצת מכל שורה...
ג] המענין הוא ששם עוד לא החכמת דיו, ולכן לא יכולת לספר לנו בפירוט על המתרחש בחב"ד, ציטוט:
חסרונות תנועה זו, הם רבים מאד. אלא שחסרונות אלו קשים מאד להגדיר בצורה מדויקת. זאת משום, שכל ביקורת באשר הוא מבוסס על שמועות. אין דרך לקבל מספרים או הליכי רוח מדוייקים שיעידו בצורה חד משמעית על המציאות בחב"ד. אני מתכוין, למציאות הטליויזיה בבתים, לחוסר הצניעות, בין של הנשואים ובין של הרווקים, על הקלילות בקיום המצוות ועוד ועוד.
כעת אתה יודע לספר לנו על מספרים מדויקים: 40 אחוז מהבנות בכפר חב"ד יש להם חברים. על סמך איזה סטטיסטיקה אתה מצהיר זאת?
ד] האם יש בידך להציע שיפור כל שהוא לנורמה החבדי"ת כפי שהיא נראית מבעד לעדשות משקפיך? אולי אתה מציע שליובאוויטש תסגור את אלפי מרכזיה הפרוסים ברחבי הגלובוס, בכדי שלא תינזק מפתיחות יתר?
לא מפיך אנו חיים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 16:54 |
|
| |
כבור שוטניג,
מקריאת תגובותך התרשמתי, שחוץ מאשר מה קורה בחב"ד (ששם אתה יודע הכל ב-ר-ו-ר. אין לך שום ידע במספר האנשים החוזרים בשאלה בעולם החרדי, בבעי' שאסור להזכיר את שמה, שאכן נפוצה מאד מאד במקומות סגורים, והרי אסור לדון על כך שמא יבולע, שום בעי' בין כתלי הישיבות החרדית הסגורות לא קיימות כי אתה אינך יודע עליו, וזה אכן אם ההצלחות של הסגירות, הם אמנם לטאטא כל בעי' מתחת השטיח, באמצעות מנגנוני: מה יאמרו, חילול ה', ופרסום הידע עצמו היא חשיפה מיותרת, והכל ביטול תורה, ולשון הרע על עצמינו, ואנחנו הכי טובים, וסתם צמצום הידע, וטרור, ואמצעי השתקה טבעים שקיימים במקום המנסה להיות סגור ועדין, צנזורה וכו' וכו'- מצליחים לשמור ממך מידע חיוני בכדי שתוכל לשפוט אם הסגירות היא יעילה או לא.
ואם תאמר כאן המקום לדון בזה? הרי בכדי לפרוש הדבר כשמלה הרי נצטרך להפוך את הפורום לצהובון ולספר לך כל הידוע (לי באופן ברור מפי רבנים וראשי ישיבות וכו' וכו' ולא חרושת של שמועות שוא) שחור ולבן וצבעים אחרים, והרי זה מן הנמנע שהרי אין הדעת היפה סובלת אותם (שכן סוצלוגיה אינה תחום מכובד בפורום שכלתני זה - למרות התמחות ראש הפורום) . וממילא אי אפשר לדון אפילו במסגרת זו דיון אמיתי על סגירות ופתיחות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 16:29 |
|
| |
טייערע ווטו
מי יתן והאופטימיות שלך תנצח
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 09:18 |
|
| |
מי אנוכי כי אומר את דברי מול הדרת גאון עוזנו נשיא פורומנו ובפרט במסכת סוציולוגיה ומה עוד כאשר הדברים נאמרים מתוך הרחבת הדעת דקדושה מחופפי מיאמי ששרדה את מהומת הצ'רלי!
אך אשתווה לשוטנג שנהיה כאן תלמיד הדן לפני רבו בקרקע ואלמד ממנו לעשות כן גם אני הק'.
דומני כי כ"ק מרן הרג"ס שליט"א גדול דורנו המסור כ"כ לענייני דורנו זה, מביט בהתפתחות החרדית בעיני דורו בו אכן נודדת ההתפתחות לכיוון הקיצוניות הפונדמנטליסטית. עוד נראה כי רבנו שליט"א עוסק כ"כ במסכת סוציולוגיע וכמו שאמרו חז"ל בתחילת שבת "כי איתא רבי בהאי מסכתא לא תשייליניה במסכתא אחריתא" [כשרבי עסוק במסכת זו אל תשאלנו במסכת אחרת.] כלומר; שאי התחשבותו במסכת אידיאולוגיע היא מחמת התעמקותו היתירה במסכת סוציולוגיע,
אך אם נביט מתצפית של כמה דורות כפי שאמרו לנו זקנינו, הרי ההתפתחות נדה מצד אחד כמו כדור בקופסה קטנה שכשהוא מגיע לצד אחד הוא חוזר לשני וחוזר חלילה. בנוסף לכך מתנהגת ההתפתחות כמו תנודות הבורסה שאם כי יש לה עליות וירידות, תמיד העליות הן קצת יותר.
אסביר את משלי ואומר: לעם ישראל שומרי תו"מ תמיד היו טרנדים לכאן ולכאן. מיד אחר השואה האיומה "נמאס" מהפונדמנטליזם המזרח אירופי והתחילו להתמרדן - תרתי משמע. לאחר מכן כאשר ראו שהרחיקו ו"בזכות" כמה גדוילים, שבו לפונדמנטליזם. כעת אם כי אנו עדיין בסופו של תהליך זה, הוא מתחיל כבר לדעוך בארץ [ובארה"ב הישיבתית החקיינית זה יקח עוד קצת זמן]. גם ה"גזירות" הכלכליות גורמות שהסגירות באוהלה של תיירע אינה הרמטית כפי שהיתה.
כל זה כמשל הכדור ומברייתא דמסכת סוציולוגיע.
כעת למשל התנודות הבורסאיות ומברייתא דמסכת אידיאולוגיע. במקביל לתהליך הטרנדים, הרי ישנה התפכחות אידיאולוגית וכפי שיעיד פורום שאסור להזכיר שמו שהפך במידה מסוימת לנורמה מבחינת הדו-שיח החרדי וכפי שציין בןציוןכהנא שכבר "התכבד" בפורשים. הגורם האידיאולוגי הזה הוא המרים לאט לאט את כדור הטרנדים לפחות פונדמנטליזם וליותר יראת שמים טהורה שחותמה אמת [אם כי עדיין למען האמת זקוקים לשקרים קדושים].
ראה נא באשכול על ר"ג עמ' 25 על: "תהליך אידיאולוגי מתוך יראת שמים מירבית ולא כמרד סוציולוגי שפחות ניתן לבטוח שאין בו פריקת עול יראת השמים".
כך נראים "הדינים היוצאים" משילוב שתי המסכתות יחד, מלבד ה"ווישפול סינקינג" שהוא לשנינויים בקרוב ממש ובקדושית דבבל [גם באר"י בבחינת בבל-גלות של אנוסי התבונה] למטה מעשרה טפחים, ואילו לפי הניתוח שלמעלה אין ההתפתחות החיובית אמורה בהכרח לקרות בדורנו. אך הכל תלוי במזל ונקוה שתתקיימנה תפילותנו בזה אף מעל המזל הרגיל ושנושפע מאתערותא דלעילא שפע רב ותחל שנה וברכותיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 23:14 |
|
| |
כמה מחכמי הפורום הערוני באישית על אי בהירות דברי. אי'ה אעבד את גיבוב המלל המופיע למעלה למאמר מובן הכתוב בבהירות ואשר יופיע באתר עכ''ח.
איני יכול לענות על השאלה הכללית באם לעודד או לדחות סגירות.
כעקרון יש להפנות את מירב האנרגיה לחינוך על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. למרות שניתן להבנות זהות תרבותית על בסיס חיובי, יש מקום למניעת חשיפה להשפעות חיצוניות במידה מסויימת.
איני יכול על השאלה, שכן פתרונה הוא נקודתי. כעקרון איני שולל באופן גורף גישה זו אחרת, שכן איני מאמין בגישה אחידה.
אני באופן אישי מעדיף לישם את הגישה לפיה פתיחות היא ברירת המחדל ואילו הסגירות מצריכה שבעה נקיים. אך כאמור זוהי העדפתי האישית, ואיני סבור כי היא טובה או עדיפה מגישות אחרות.
בהנחה שהתרשמותך על חב''ד משקפת את המציאות, הרי שאיני מסכים עם הניתוח מהסיבות הבאות:
- אולי כשלונה של חב''ד נובע מכשל בחינוך החיובי ולא מכשלון להדביק את קצב הסגירות החרדית?
- חב''ד אינה מהווה מקשה אחת ואיני מאמין בפתרון חינוכי אחיד לקבוצה הגדולה הנ''ל. במידה שישנו כשל חינוכי, הרי שהוא נעוץ בהגדרתה כקבוצה הומוגנית בעלת צרכים חינוכים אחידים.
- כפי המשתקף ברשימתי, אני רואה כשלונות חינוכים ברמת התא המשפחתי וברמת המוסד החינוכי ולא ברמה המגזרית. אינני מאמין במדיניות חינוכית או בכשלונה ברמה זאת.
- על כל דוגמא של כשלון הנובע מפתיחות, אני יכול להציג כשלונות הנובעים מסגירות יתר והצלחות חינוכיות בסביבות פתוחות (ברמת התא המשפחתי והמוסד החינוכי).
|
|
|
|
|
|
