| נשלח ב-22/8/2004 11:00 |
 |
| |
לדוד ה' אורי וישעי באלול - מקור המנהג
ידוע המנהג לומר בחודש אלול עד לאחר הו"ר פרק כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי".
הראשון שמצאתי שמזכיר זאת הוא רבי אפרים זלמן מרגליות בספר "מטה אפרים".
אף המ"ב מביא את המנהג בסי' תקפ"א.
מקור המנהג אינו ברור והוא נראה מנהג די מאוחר.
י"א שהמנהג נובע מספר "חמדת הימים" שרבים מזהים את מחברו כדמות מפקופקת למדי בגלריה של אנשי הש"ץ.
(גם היעב"ץ במטפ"ס סבור כך)
ואמנם ידוע לי שאצל חסידי צאנז אין אומרים לדוד ה' באלול מטעם זה.
אבקש מהמומחים (ממדבש מסתברא ועוד) לשתף אותנו בידיעותיהם על נושא זה.
בברכת כוח"ט. בב"ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2009 21:21 |
|
| |
מעלון דאצ'ה 62
עוד למקור אמירת 'לדוד ה' אורי וישעי'
ישראל יוסף הכהן פרידמן
א"י בראדט במאמרו אודות "מקור אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" באלול ובתשרי" (גל' 61 , עמ' 4-1) ציין שמקור אמירת
"לדוד ה' אורי" אינו מספר חמדת הימים, אלא מספר "שם טוב קטן", אי לכך הוסר חשד השבתאות מהנהגה זו.
רציתי רק לציין את דברי מו"ר הרה"צ ר' משה הלברשטם זצ"ל בספרו שו"ת "דברי משה", סי' לד, בנוגע למנהגו של זקנו
הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע שלא לומר מזמור זה שקבלה בידו מבית אבותיו שנמנעו מלאומרו עקב מקורו שהוא
מספר חמדת הימים החשוד כספרו של נתן העזתי, וציין לכמה מגדולי החסידות שבדורות הראשונים ובראשם החוזה
מלובלין שנמנעו מלאומרו מסיבה זו.
בהמשך דבריו הוא כותב: "ולא תקשי לך, דהא ראינו לעיל דכבר הוזכר ענין אמירת לדוד ה' אורי בשם טוב קטן ובסידור
רבי שבתי, שהפליגו מאד בחשיבות אמירתו עפ"י רז וסוד, ואיך אפשר לומר דמקור המנהג הוא מהחמדת הימים, ובפרט
שהספרים הנ"ל הופיעו עוד לפני הספר חמדת הימים, דהנה אף דהספרים הקדושים הנ"ל הזכירו כבר חשיבות הענין
באמירת לדוד ד', מ"מ לא הוזכר בספרים הנ"ל לאמרו בתפילה בציבור והמנהג לאמרו בציבור בשעת תפילה מקורו
בחמדת הימים".
לאמיתו של דבר, הן אמנם ספר חמדת הימים נדפס רק בשנת תצ"א, אך אם נייחס אותו לנתן העזתי בהכרח שהוא נדפס
לאחר מותו, שכן שבתי צבי שר"י עצמו מת בשנת תל"ז ונתן העזתי כמה שנים אחריו, ומסתבר שדבריו היו ידועים בחוגים
רחבים, בפרט שכל אלו הספרים המוזכרים בדברי א"י בראדט שיחי' הם ספרים שנדפסו לאחר מותו של ש"ץ שר"י שהיה
כאמור בשנת תל"ז, ולא יפלא לומר שהמזכירים מנהג זה ראו את דברי החמדת הימים בכת"י או בהעתקה ומשם לקחו
מקור למנהג זה.
א"י בראדט במאמרו אודות "מקור אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" באלול ובתשרי"
_________________
בברכה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 15:17 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | בקר בחז"ל= בוקר -ביקור- ביקורת-בקר.
מקרא בקר= בוקר בקר
לבקר בהיכלו= לבא מוקדם בבוקר.
ראשי הישיבה ודרשנים נותנים פרוש שונה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
אם כך קושיא מעיקרא ליתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 13:35 |
|
| |
אישי
לפי דבריך, מה זה בית ה'? ומה זה היכלו? אני שואל כמובן מה דוד חשב כשכתב.
אין מילה- במשמעות של ביקור- במקרא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 13:19 |
|
| |
ירוחם, דומני שבית והיכל אינם בהכרח אותו דבר. בבית יושבים (בשאיפה) בהיכל מבקרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 13:01 |
|
| |
בקר בחז"ל= בוקר -ביקור- ביקורת-בקר.
מקרא בקר= בוקר בקר
לבקר בהיכלו= לבא מוקדם בבוקר.
ראשי הישיבה ודרשנים נותנים פרוש שונה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 12:22 |
|
| |
ומה משמעות השורש "בקר" בלשון המקרא וחז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 12:05 |
|
| |
תהלים פרק כז
(ד) אַחַת שׁאַלְתּי מֵאֵת יְדֹוָד אוֹתָהּ אֲבַקּשׁ שׁבְתּי בּבֵית יְדֹוָד כּל יְמֵי חַיּי לַחֲזוֹת בּנֹעַם יְדֹוָד וּלְבַקּר בּהֵיכָלוֹ
אם שבתי- אז איך לבקר?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 11:58 |
|
| |
אבל בצאנז אין אומרים לשם יחוד!
כך ראיתי הבגדה של הרבאשר ווייס שליט"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 07:56 |
|
| |
מסתברא, אני שותף לתמיהתך ולשאלותיך.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 04:26 |
|
| |
הנושא כזה נידוש וכל החומר שם בטח לקוח ממאמרים אחרים שכבר התפרסמו ואין חדש.
מה פירוש וכי בצאנז לא אומרים הודו ער"ש וכגוונא? וכן לא אומרים מזמור שיר חנוכת? וכי אמירת היום היום והמזמור נתקן בידי מתקני התפלה? אין כאן אלא תמיהה רבתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 22:47 |
|
| |
גם אנשי נתקלתי היום בהשגחה פרטית בחוברת של סאטמאר בשם "דמתה לתמר", שנה א' גליון ח (אלול תשס"ד - טרי-טרי), ובה מאמר על מקור המנהג. (קניתי את החוברת - 5 ש"ח - רק בשביל מאמר זה, לכבודו של ברבירבנו, אבל בדיעבד התענגתי קצת על דברי המשטמה הסאטמאריים הרגילים ואכמ"ל).
ובכן, גם הבעמ"ח הנ"ל, שכנראה שאב מן המקורות דלעיל, מציין את ספר "שם טוב קטן" משנת תס"ו בתור המקור המוקדם ביותר למנהג זה, וסמוך אליו את "ספר זכירה" משנת תס"ט. מעניין ששניהם מאיזור גרמניה. גם ספר מוסר המיוחס לאחד מתלמידי האר"י, שנדפס בברלין בשנת תפ"ד, מביא את ספר זכירה. רק המקור הרביעי הוא ספר חמדת הימים, שנדפס רק בשנת תצ"א.
הנקודה המעניינת יותר היא שלא רק חסידי צאנז, אלא גם רבים מגדולי החסידות - המאמר מביא רשימה ארוכה - נמנעו מלאמרו. בעל החנות שבה קניתי היה חסיד צאנז, והוא אמר לי ששיטת הד"ח בזה היא שאין לומר דברים שלא נקבעו ע"י מסדרי התפילות (נשמע לי קצת משונה), ומפני כך חסידי צאנז גם אינם אומרים "ברכי נפשי" בראש חודש.
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 23/08/2004 22:53:45
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 10:14 |
|
| |
<"שמקור המנהג נמצא בספר "ספר שם טוב הקטן" לרבי בנימין בינוש ב"ר יהודה ליב הכהן מקראטשין, תיקונים וכוונות ע"פ קבלות האריז"ל, זולצבך תס"ו">
אין ספק שהרבה מהמנהגים המופיעים בחמדת הימים אינם מקוריים, ראה "לחקר המקורות של חמדת הימים", אצל ישעיה תשבי בספרו נתיבי אמונה ומינות, עמוד 105 ואילך
תוקן על ידי - נישטאיך - 23/08/2004 10:16:59
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 02:41 |
|
| |
ראה ברבעון "אור ישראל" גליון א' תשרי תשנ"ז, אריכות דברים במקור מנהג זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 19:06 |
|
| |
הנה קטע ממאמר המוכיח שספר חמדת ימים רובו שאוב ממקורות אחרים בלי לייחסם אליהם, ושם גם בענין חמדת ימים ומקורו:
מנהג זה כבר טענו רבים שמקורו בחמדת ימים (שנדפס לראונה בתצ"א) , ובעקבות זה נהגו כמה קהילות חסידיות שלא לאומרו. אבל כבר ציינו
כמה שמקור המנהג נמצא בספר "ספר שם טוב הקטן" לרבי בנימין בינוש ב"ר יהודה ליב הכהן מקראטשין, תיקונים וכוונות ע"פ קבלות האריז"ל, זולצבך תס"ו. והרי לא יתכן לומר שראה את חמדת ימים בכתב יד , שכן שם, ב"דינים והנהגות וידוים.. מר"ח אלול" כשמאריך בחשיבות אמירת המזמור - אין שום רמז שלקח את חיוב אמירתו משום ספר, וחזקה שהי' מציין מקורו אם לקח הדברים מכתב יד כלשהו; מאידך החמדת ימים כותב על כך: "ואנכי נהגתי גם מזמור לדוד", אך הרי דרכו לשאוב מספרים אחרים בהעלמת השם! ולייחסו לעצמו או למורו .
|
|
|
|
|
