והדרת פני זקנה?

ראיתי השבוע בשו"ת שלפי כמה פוסקים אין צורך לקום עבור אשה מבוגרת אלא עבור מבוגר, יש לציין שרוב הפוסקים לא הכריעו כך.

מה טעם לדעתכם ראו להבדיל?

מימוני לנוחיותך ממה שדליתי .

שו"ת יחווה דעת חלק ג סימן עב ד"ה אולם בספר
אולם בספר חסידים (סימן תקע"ח) כתב בזו הלשון: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, ואפילו מפני אשה זקנה, ואף נשים תקומנה. אבל כבודן של נשים להחבא, שנאמר ראוני נערים ונחבאו. כל כבודה בת מלך פנימה. ולפי זה יש ללמוד דין אשה חכמה מדין אשה זקנה שחובה לקום מפניה. (ומה שכתב בספר חסידים ואף נשים תקומנה, כן כתב גם בספר החינוך (מצוה רנ"ז) שמצוה זו נוהגת באנשים ובנשים. וכן מתבאר מדברי רבינו יצחק בן גיאת שהובאו בתשובת הגאונים (דפוס ליק, סימן ק"כ). וכן נראה מדברי הרמב"ם בספר המצות (מצות עשה ר"ט) ע"ש ודו"ק). והגאון רבי יעקב חאגיז בשו"ת הלכות קטנות חלק א' (סימן קנ"ד) נשאל, האם צריך לקום מפני סבתא זקנה? והשיב: מסתברא שאין חיוב לקום אלא מפני אשת חבר, אלא שבספר חסידים נמצא להיפך. ונראה שהיה סבור שיש לחלק בין אשת חבר שכבודה הוא רק משום כבוד בעלה, לאשה זקנה, אלא שמצא להיפך בספר חסידים, ומסתמא ביטל דעתו כנגד דעת הספר חסידים. והגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה חלק א' (חלק יורה דעה סימן כ"ח), פסק בפשיטות שחובה לקום מפני אשה זקנה בשנים, שהיא בת שבעים שנה, שכשם שהאשה חייבת לקום מפני תלמיד חכם או זקן, וכמו שמתבאר בספר המצות להרמב"ם, ובספר החינוך, גם אחרים חייבים לקום מפניה, כיון שנפסקה הלכה (בקידושין ל"ב ע"ב) כדברי איסי בן יהודה, שכל שיבה במשמע. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ו' מהלכות תלמוד תורה הלכה ט'), ובטור ושלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ד סעיף ז'). והוא הדין באשה צעירה וחכמה בחכמת התורה, שצריך לקום מפניה. ע"כ +ומה שסיים בשו"ת בית יהודה שם, ולא גרע דין אשה זקנה מגוי זקן וכו', באמת שהרמב"ם והטור ושלחן ערוך שם, כתבו, שזקן גוי מהדרין אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו, שנאמר מפני שיבה תקום, כל שיבה במשמע ע"כ. ומוכח שעל כל פנים אין חיוב לקום מפני זקן גוי. וכמו שהסביר גם כן מרן הכסף משנה שם, שאין להשוות דין זקן גוי לזקן ישראל לחיוב קימה וכו' ע"ש. ואם כן איך אפשר ללמוד דין אשה זקנה מדין זקן גוי, משום דכל שיבה במשמע, נימא דיו לבא מן הדין להיות כנידון. ולפי מה שכתבו התוספות והר"ן, דהא דילפינן זקן אשמאי לחיובא משום דכל שיבה במשמע, היינו זקן עם הארץ ולא זקן רשע, לפי זה הא דאביי קם מקמי סבי ארמאי, מדת חסידות הוא, משום דרכי שלום. וכן כתב הגאון מהר"י פירלא בספר המצות של רבינו סעדיה גאון חלק א' (דף ק"ה סוף ע"ד). והשאלתות וכן רב סעדיה גאון סוברים שאין צריך לקום אלא מפני חכם בלבד, ולא סבירא להו כמאן דאמר כל שיבה במשמע. עיין בדברי הגר"י פירלא שם (דף ק"ה ע"ב). ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק יורה דעה סימן י"ג אות ד'). ובשו"ת הרדב"ז מכת"י (סימן קס"ז) ודו"ק.+ גם הגאון רבי יצחק עטייה בספר זרע יצחק (בקונטרס פלפלת כל שהוא סימן א', דף פ"ח ע"ד) כתב, שמצא בכתב יד של הגאון רבי חזקיה די סילוה, בעל פרי חדש, שנסתפק אם חייבים לקום מפני אשה חכמה בתורה. וכתב על זה, ונראה לי פשוט שחייבים לקום מפניה, מצד חכמתה, ואף על פי שאינה מצווה לעסוק בתורה, ואין לה שכר כל כך כמו האיש שמצווה ועושה, מכל מקום לגבי אחרים אין נפקא מינה בזה, וכשם שחובה לקום מפני אשת חבר, כל שכן שצריך לקום מפני אשה חכמה שחכמתה מכח עצמה ע"כ. (וזה שלא כמו פשוט לו להגר"י ידיד בתורת חכם (דף ח' ע"ג) הנ"ל, להיפך. ולא זכר מדברי הפוסקים הנ"ל). וכן כתב המנחת חינוך (סימן רנ"ז אות ג'). וכן פסק הרה"ג רבי דוד הכהן סקלי בשו"ת קרית חנה דוד חלק א' (חלק יורה דעה סימן ט"ו) ע"ש. ואמנם מצינו להרא"ש בפסקיו (פרק ב' דכתובות סימן ו') שהביא מחלוקת בדין אשה שלא נצטוית על מצות תלמוד תורה, אם דינה כמאן דקרי ותני, או כמאן דלא קרי ותני. ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן שס"א) פוסק להקל. אולם זהו רק לסתם אשה שאינה חכמה בתורה, אבל אשה חכמה בתורה דינה כאיש תלמיד חכם. אלא שראיתי להגאון רבי יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים חלק ב' (בקונטרס סוד ישרים סימן ט')---שכתב בשם רבינו האר"י בשער המצות (פרשת קדושים), שבאשה נאמר ויראת מאלהיך, יראה בלב דוקא, ואינה צריכה לא קימה ולא הידור, והוכיח מזה שאין צריך לקום ולהדר מפני אשה חכמה או זקנה. וכן פסק בספרו בן איש חי שנה ב' (פרשת כי תצא אות ט"ז). ובאמת שחז"ל (בקידושין ל"ג ע"א) דרשו את הפסוק ויראת מאלהיך, לענין שלא יעצום עיניו כדי שלא יצטרך לקום מפני חכם או זקן, שנאמר ויראת מאלהיך. ורבי שמעון בן אלעזר דרש, מנין לזקן שלא יטריח, (לעבור בכוונה כדי שיקומו מפניו), תלמוד לומר ויראת מאלהיך. ואם כן אין הפסוק הזה מיותר כדי למעט אשה מדין קימה והידור. (ועיין עוד בשו"ת שבט הלוי חלק יורה דעה סימן קי"ד). ועל כל פנים נראה שמאחר שמפורש בספר חסידים שצריך לקום מפני אשה זקנה, וכן פסקו האחרונים הנ"ל, והוסיפו, שהוא הדין לאשה חכמה בחכמת התורה, אפילו לא יהא אלא ספק, הלכה רווחת בידינו, ספקא דאורייתא לחומרא.
* * * * * * * * * * * * * *





הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

תוקן על ידי - קעלעמר - 26/08/2004 8:49:11

נענע

הדבר תמוה. הלא בגמרא מסופר על גדולי האמוראים שקמו לכבוד גוי קשיש, ואף הושיטו לו יד לסעדו. ואמרו: כמה צרות עברו עליו.

ומה יש לחלק בזה בין קשיש לקשישה? ונראה שגם משום צניעות לא שייך לחלק בזה.

מה הם כותבים כדי להסביר את טעמם, ומי הם?



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו