אין יותר מתורת ישראל שהזהירה חזור והזהר ובחומרה הגדולה ביותר להתרחק מכך תוך שהיא מפרטת את כל הצורות: העלאה באוב, לדרוש אל המתים, מכשפה לא תחיון, לא תנחשו ולא תעוננו וכו', והנה כמה מפתיע שדוקא אצל שומרי התורה האדוקים ביותר דבר זה קיים בצורה מוחשית ומעשית ביותר (לא לתפור בגד כשלובשים אותו, ללעוס חוט וכד', חוט אדום על היד, אמונות תפלות בלי סוף בספר טעמי המנהגים שנמצא בכל בית).
ספרי כישוף רבים נכתבו לאורך כל הדורות והיו מהפופולרים ביותר בכל בית. כשהם מוסווים תחת השם התמים 'סגולות' ואף 'מנהגים'.
בנערותי עשיתי מחקר סודי בנושא והגעתי לספרים שונים(כולם 'תורניים' שנכתבו ע"י רבנים ומעורבים בפסוקים) המציעים החל מאיך לעוף ועד איך להרוג אנשים, לא קשור למלאכים והשבעות, פשוט כישופים, למשל לעשות משהו בבית קברות וכך ההוא ימות (לא ארחיב על נסיונותיי בתחום זה..), עם תפוח, עם אבן שנמצאת בתרנגולת, זנב שור מעורב בכוסברא, צואת סוס מטוגנת באבטיח.
מה נזכרתי בזה? אני קורא עכשיו ספר שנכתב לפני כ-500 שנה, ואני נזכר איך הייתי שובר את הראש איך בדיוק מבצעים: 'תחבשנו בפרשיל מבושל עם שעווה בתולה', ומאיפה למען השם משיגים 'אפר של קרן או נוצה של תרנגולת שמנה', והבטן שלי כואבת מצחוק, להלן מבחר פנינים:
איך לרפא סרטן: ע"י זרע האדם כשהוא יוצא חם.
חיזוי עתידות
לידע מהחולה אם יחיה אם לאו ישים בשתן שלו חלב אשה אם ישקע החלב ימות ואם יצוף יחיה. או יירוק בכלי שיש בו מים חמין אם יצוף ימות (איך הרוק יודע בשביל איזה חולה אני יורק?). או תמשח רגליו בחלב חזירה ושאריתו השלך לכלב אם יאכלנו יחיה. או תשים שורש חזרת בשתן שלו ג' ימים אם יבש השורש ההוא ימות ואם לאו ירפא או תקח כנה מראשו ותשימנה על אסקופית הבית אם תכנס הכנה לפנים ירפא ואם יצא לחוץ ימות (כינים לא יכולות ללכת). או בכניסתך לבית אמור גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו ולא א' בהם ותישב לפניו מיד כשתכנס אם יחזיר פניו וידבר עמך ירפא ואם לאו שלום על ישראל (אז כאן מקור הביטוי שלום על ישראל!).
קריאה בדם
לראות בדם הקזה עתידות תנקה כלי מכל טנוף ותעמידנו בשוה ותקיז בו ותניחהו עד שישקע הדם ואל תניעהו עד שיקרוש ותבט בו ואם שפת הדם סביב גבוה ובאמצע נמוך ידאג מהפסד. ואם הוא סביב גבוה ויבש ריוח גדול וחיי' יהיה לו. ואם באמצע גבוה ומשופע ירויח ואם אבעבועו' סביב לדופן יריב עם בני אדם לאלתר מריבה גדולה. ואם יהיה באמצע יצפה לרוגז אבל לא לאלתר. ואם סביב הקרוש מים סימן חיים לו. ואם יהיה באמצע שרטוט מקצה אל קצה עמוק בלא שבוש דרך מזומנת לו. ואם משובש לא יוכל לילך ואם השרטוט נפסק מאליו ישוב מדרכו ואם אפר בדם סמוך לתחתית הדם בקערה דאגה יהיה לו. ואם תחתית הדם בקערה נקי בלא אפר חיים יגיע לו. ביום השני תעשה לו חתיכה קטנה והפוך תחתיה למעלה ושים עליו מעט מלח אם הדם יצבע וילבן סביב המלח והמלח ישקע ולא יצבע ימות בשנה ההיא ואם יצבע המלח וישקע יחיה כל השנה.
נגד עכברים - לא צריך את התמונה של הרב
ולהבריח העכברים יעשן הבית בעור של זאב.
אם תסרס העכבר ימית העכברים שימצא.
הסוף ליתושים
הדבורים והפשפשין והצרעין והיתושין יעשן המקום בתאנה וצפיעי בקר או זאגה. לאסוף הפרעושים במקום אחד הכניס בגומ' חלב של עז לבן או עשב אניס הוא שבת מעורב בחלב המורה והם יתקבצו ויכנסו שם. או ימשח עין אל בלוט בחלב שועל וישימהו באמצע הבית ויתקבצו שם (מזכיר את המשחה נגד קרחת של פארוק).
ויאגרה מהפכנית
כשאינו תאב לתשמיש יקח שערה אחת מזנב החמור בשעה שמשמש ויתלהו עליו ויאכל שומשמין קלוים עם זרע כשאבאיש וישתה אפר קרן צבי או אפר צבי ביין לבן בבקר אליבא ריקנא ובלילה כשירצה לשמש ימשח האמה בשומן ארנבת או במוח עורב שחור או ירחצנה בשתן הכלב או באפר מאבר שור מעורב עם יין ישן או יבלול מררת השור עם דבש שהוסר קצפו וימשחנה. או ידוק היטב בורק ויערבנו בדבש שהוסר קצפו וימשח בו האמה והירכים והזקן התחתון והביצים וזה יוליד הקשוי והתאוה למשגל ואם הוא מכושף יתעשן בעשן עצם של מת.
אם תמשח דדי הנערה בחלב חזיר קודם שתדע זכר או בלבונה ובצל הימני מעורבים בחומץ חזק לא יגדלו.
לנכפה ישתה ט' פעמים אפר של שליא מולד ראשון מזכר לזכר ומנקבה לנקבה בלול ביין לבן ויאכל כסף חי או אפר מכבד של זאב או יקח המוח הנמצא בזרוע הימין מן החמור וישימהו בתוך ככר לחם חמוצ' בשעה שתצא מן התנור ויאכלנה החולה והוא לא ידע ולא ישתה עליו. ואם גבר עליו הצמאון ישתה מעט יין טוב זך או יטיף בתוך פיו בשעת נפלו מררת כלב זכר לזכר ונקבה לנקבה. או הראה לו אז בכפך שלשה גרעיני רודא ושים לפניו בענין שיראם ואחר שיקום תתלה אותם בצוארו. או תקח עוף הנקרא בלשון ערב פרך ובלע"ז פלומינו לבן כשלג כלו ולא יהיה בו אפילו נוצה אחת ממראה אחרת וירעיבהו יום ולילה שלא יאכל שום דבר העוף ההוא ולמחרתו תאכילנו פלפל לבד כל היום ההוא עד ג' ימים ואותם הג' ימים יאכל הנכפה יציאה של העוף ההוא.
גרגרי ארמודקטיל או גרגרי קכסיא או גרגרי אסקומטיאון או גרגרי אל צבאעי או גרגרות תודריטון.
פטנט לאהבה
אם תיתןג' טפין אחרונים מהשתנתך או ג' ביצים שנולדו ביום החמישי או אפר צפרנך בלא ידיעתו או אם תרחץ דדיך ביין ותתן לו לשתות יאהב אותך אהבה רבה.
והכל מעורב עם פסוקים
בקומך ממטתך אמור ט' פעמים מיכאל השר הגדול בשבתך ללמוד אמור חלקי ה' אמרה נפשי וגומר ה' פעמים. בבואך לדין זכור אוריאל ותצליח.
אם תשים לב ארנבת או לב הכלב באבנטך לא יזיקך כשוף.
בחלב ארנבת שנילוש בפרח של פולין (לא ידעתי שלארנבת יש חלב?)
נשלח ב-16/3/2010 20:21
השורה האחרונה בהודעתך.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-16/3/2010 19:48
לירוחם
בבקשה פרש,נמק והסבר את האסוציאציה שלך.....
נשלח ב-16/3/2010 19:44
צענע האם את מנסה לעורר את הדיון על פורום תקנה?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-16/3/2010 18:47
"לדעת רש"י, נדרש מחכמי הסנהדרין להיות בעלי קומה ומראה מאיימים כדי שיטילו פחד על הבריות. אני סבורה שיש אפשרות לפרש את הדברים באופן אחר. התלמוד מתאר לנו בפירוט פיוטי את מראהו של ר' יוחנן: "זה שרוצה לראות את יופיו של ר' יוחנן, שיביא כוס כסף מבית הצורף וימלאו גרעיני רימון אדום ויקיפו זר ורדים אדומים על פיו, ויושיבו בין שמש לצל - הזהרורים ההם הם מעין יופיו של ר' יוחנן" (בבא מציעא פ"ד, ע"א, התרגום שלי).
בהמשך מסופר על ר' יוחנן שהיה יושב בשערי המקווה כדי שהנשים העולות מן הטבילה יתרשמו ממראהו, יישאו אותו בלבן בעת שהם מתעברות ויעניקו לילדיהן יופי וחוכמה כמו שלו. אולי בדברו על חשיבות המראה והקומה של דייני הסנהדרין ר' יוחנן אינו מכוון למרכיב המאיים שיכול להיות בקומה ובמראה, אלא דווקא לזה המשרה תחושת הערכה והערצה ומתוך כך גם כבוד ויראה"
רש"י מפרש שהדיינים צריכים להיות בעלי קומה ומראה כדי שיפילו פחד על הבריות.
אבל הרבה תמר דובדבני סבורה שהכוונה היא ליופי. היא מביאה הוכחה מהמסופר על ר' יוחנן שהיה יושב בשערי המקווה (????)כדי שהנשים החוזרות מן הטבילה יתרשמו ממראהו.
ונשאלת השאלה האם תכונה שמועילה לנשים העולות מן הטבילה מתאימה גם לדיינים היושבים על מדין.
נשלח ב-16/3/2010 17:45
מענין לענין, אזכיר את "הדף השבועי" של הרבה תמר דבדבני, שרבות צוטט בפורום. הקשר הכישוף נדון לפני מס' שבועות בקשר עם דף י"ז בסנהדרין: "אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה, ובעלי חוכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון..." - ליחצו ותהנו:
מהו כישוף? מהי הלשון המאגית? כיצד עוצב הידע המאגי היהודי ונמסר מדור לדור? באילו אופנים מומש ולאילו מטרות? מה חשבו חז"ל על כישוף ועל נשים כשפניות? עד כמה נשזרה מאגיה במיסטיקה היהודית הקדומה? כיצד תואר הכישוף בכתבי קראים וגאונים, ומה היה יחסו של רמב"ם אליו? על כל אלה ועל שאלות רבות נוספות מבקש ספר זה לענות. זה מחקר מקיף ראשון בעברית על הכישוף היהודי בשלהי העת העתיקה ובעת המוסלמית המוקדמת, ועניינו משולש: היצירה המאגית היהודית, הפולמוס עם התרבות שהיא משקפת, והדיון המדעי בכל אלה. חלקו הראשון של הספר יוחד לעיון שיטתי בשאלת מהותו של הכישוף בכלל והכישוף היהודי בפרט. דיונים הנוגעים להגדרת הכישוף ולאופייה של הלשון המאגית מוליכים אל חלקו השני. חלק זה יוחד לתרבות הכישוף היהודית עצמה. בפתחו דיון נרחב במקורות שהותירו בידינו בעלי הכשפים: קמעות, קערות לחש, אבני חן וגולגלות מאגיות, מרשמי כישוף וחיבורים מאגיים. בפרקיו האחרים מצטייר המבט החיצוני אך הסמוך מאוד, שעולה ממקורות יהודיים בני הזמן שאינם מאגיים, על התרבות המשתקפת בממצאים הללו ועל סוכניה. אלף שנים ויותר על עיסוק יהודי בכישוף, בכשפים ובמכשפים.
ד"ר יובל הררי הוא מרצה בכיר בחטיבה ללימודי פולקלור ובמחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
נשלח ב-4/9/2008 16:48
???
א' הביטוי "שלום על ישראל" מופיע לראשונה בתהילים
ב' "עשה לך חבר" אהוב אותו ויאהב אותך (הסגולה טרם נבדקה ומ"מ אל תאהב אותו כדי שיאהב)
ואל תשים לי כלום בשום אוכל... בבקשה...
צענע,
זו לא היתה סגולה למציאת הגופות אלא גורל הגר"א כדי לזהות את שמותיהן (כי הן היו מושחתות מאד ע"י הערבים ימ"ש). ככל הידוע לי, יש על כך עדויות נאמנות, מפי ר' אריה לוין עצמו שערך את הגורל בציוויו של הגרצפ"פ, ועוד מהנוכחים שם, כמובא בספר שהזכרת.
ההבדל הוא שלא נשבר שם שום חוק טבע דמוכח, בניגוד למעשייה המופרכת שמובאת כאן.
כתב נכבד אני שהיתי במקום האסון כמעט כל השבוע הקשה הזה ולא ראיתי לא זק"א ולא נעליים (אולי באישון לילה כשכולם נמים את שנתם הגיעו לשם וחיפשו בסתר ??? יכול להיות !!!)
מה זה השטויות המצוצות האלה???????????
לא שיש לי משהו נגד זק"א אבל יש גבול לפילסוף ולסילוף דברים כהוייתם
הצלה לוס אנגלס ורק הצלה לוס אנגלס טיפלו באסון כמיטב יכלתם והביאו ושכרו בתשלום כל מי שרק יכול להועיל ולעזור אם באויר בים וביבשה אם בתפילה ואם בסגולה למרות שידעו שזה ענין של 7-9 ימים שהגופה יצוף על פמי המים כפי שאכן קרה
אז כמו שאומרים להצלחות יש הרבה אבות !!!
אבל יש גבול
הגזמתם"
זהו ציטוט של תגובה לכתבה.
האם היה דיון בפורום זה על הסגולה למציאת קברות הל"ה (כמדומני)שפורסמה בספר "איש צדיק היה" ?
נשלח ב-2/9/2008 17:00
סגולה שבאמת עבדה, האמנם?
אולי עדיף היה להביא זאת באשכול "הדג המדבר" אבל גם כאן דנים על סגולות.
הנה סיפור מהחיים שהתפרסם ממש עכשו במדור החדשות של בח"ח.
מועתק כלשונו.
מה יגידו אלו שכופרים בסגולות? מה אני עצמי יכול לומר?
אני ממתין לפרטים נוספים על הסיפור המדהים.
והנהו:
סגולה סייעה לאתר את גופת האברך שטבע
סוף
טראגי: גופתו של נפתלי סמולנסקי מלוס אנג'לס, נמצאה באגם פירו לאחר שרבנים
השיטו לחם ונר על האגם. נפתלי ז"ל טבע בשבוע שעבר, לאחר שזינק למים כדי
להציל את בתו שנפלה מהסירה
יואל ביטלמן, כתב בחדרי חרדים תאריך: 01/09/2008 23:11:00
ברוך דיין האמת: גופתו של נפתלי
סמולנסקי מלוס אנג'לס, נמצאה היום (ב) באגם פירו שבמחוז ונטורה וזהותה
על-ידי השלטונות כגופתו של האברך הנעדר.
נפתלי סמולנסקי נראה לאחרונה ביום שני שעבר, בשעה חמש אחר הצהרים, לאחר
שזינק למים כדי להציל את בתו בת ה-5 שנפלה מהסירה בה שטו בני המשפחה אל
תוך האגם, ומאז נעלמו עקבותיו.
לפי דיווח באתר YWN, סגולה שנערכה על-ידי 10 רבנים, ששטו בסירה על אגם
פירו, הביאה למציאת גופתו של נפתלי ז"ל. לפי הדיווח, כיכר לחם נאפתה
לזכותו, והיא הונחה לצוף על מי האגם, כשנר דולק נעוץ בה. נאמרו פרקי
תהילים מסוימים ותפילות, עד שהלחם פסק לצוף.
בדיוק באותו מקום הושלכה אבן למים, וזמן קצר אחר-כך צפה הגופה על פני המים.
החיפושים הנרחבים בימים האחרונים (צילום: זק"א-ארה"ב)
אייזיק
לידר, מתנדב זק"א-ארה"ב, סיפר: "ברגע שקיבלנו את ההודעה התארגנו ויצאנו
לשטח, גייסנו את מיטב הכוחות למשימה כולל מערכת צילום מתחת למים שסרקה את
תחתית האגם, אנו מרוצים שהצלחנו להביא את האברך לקבורה"
הלוויתו של נפתלי ז"ל תתקיים היום בבוקר בשעה 10 בבוקר (שעון קליפורניה), בבית החיים מאונט כרמל.
צוללנים ממחוז ונטורה שבקליפורניה, בניצוחו של השריף המקומי, ניהלו במהלך
השבוע האחרון חיפושים אחר האברך הנעדר, תושב לוס אנג'לס שהגיע לחופשת קיץ
באיזור אגם פירו שבמחוז ונטורה.
ביום שני שעבר יצא נפתלי ז"ל לשיט כשעל סיפון הסירה ששכר היו שלושת ילדיו.
לפתע מעדה בתו ונפלה למים. נפתלי קפץ למים עם בגדיו, כדי להציל את בתו
והחזיר אותה לסירה, אולם כוחותיו לא עמדו לו לחזור אל הסירה, ומני אז
נעלמו עקבותיו - והוא הוכרז כנעדר.
מחלקת כיבוי אש המקומית הזרימה לאיזור כוחות גדולים, מצוידים היטב, כדי
לחפש אחריו. אליהם הצטרפו חברי הצלה ומתנדבים רבים מקרב קהילת 'שערי תורה'.
סגולה מופלא ביותר למצוא הנעלמים.ובדוק ומנוסה שפעם אחד אבד לי במקוה פוזמק אחד ולקחתי חתיכת חלה של שריים של כ"ק מרן אד"ש ותקעתי בה נר אחד ריחנית המפיצה ריח של קטורת ובאחת הפוזמק צף מעל גבי המקוה.וראו כל בשר גודל נפלאות דתינו.
מקובל שעסק הרבה ב'תיקוני נשמות', היה הרב י' פתייה, שאליו באו גם ישו וגם שב"צ ועוד ועוד לקבל תיקון.
השאלה היא כמה פעמים צריך לתקן נשמה? האם לאחר תיקון אחד זה מסודר?
הנ"ל חיבר מדריך מפורט לטיולים בגיהנם, עם תיאור של כל המדורים, גודל המלאכים וסוגם בכל מדור, ואפילו צבעם השונה בכל מקום. שם הספר 'רוחות מספרות' (זה רמז לסיפור בגמרא על החסיד שלן בביה"ק ושמע מה ששמע, ועיין במהרש"א שם).
נכדו ממשיך ומתקן נשמות וכל מיני מרעין בישין, מוציא גלגולים ופודה ענווים, פוקד עקרות ומזווג זיווגים.
*****
מואדיב:
.
המתינו עוד מעט, ובפורום שמותר להזכיר את שמו, גולש שאין טעם להזכיר מיהו, יעלה אשכול שכותרתו משהו מעין "הגר"א ערך תיקונים לנפש הרמב"ם".
*****
shay98:
בס"ד
היום אין אדמורי"ם בעלי השגה שיכולים לתקן את דתן ואבירם
המקובל האלקי ר' יהודה פתיה זצ"ל עסק בתיקון רוחות בספרו מנחת יהודה הרוחות מספרות מספר את מה שעשה ותיקן רוחות ודיבוקים ואף את רוחו של שבתאי צבי שר"י העלה לגיהנם לתיקון.ולצערינו הרב היום הפכו את הרבנים לע"ז ודומים לנצרות ולא ליהדות וכפי ששמעתי מהרה"ג ר' בן ציון מוצפי שליט"א שחי בזמננו ואמר אל תאמינו לרבנים שנותנים הסכמות כי הם לא בודקים. ושהפכו את הרב לאלוה.
*****
asher177:
חן חן לך הצ' שי בוארון
הנה גם אתה נדבקת מרוח הפורום והתחלת להטיל דופי ברבנים ובמקובלים..
נשלח ב-14/2/2008 13:11
מיימוני:
ברוך הבא אל הפורום.
עד כמה שהבנתי, אתה מעלה כאן כמה נושאים. ואם גם יש להם שורש משותף, נראה לי שכדאי לחלק את הדיון בהם:
א. האם יש גלגולים ותיקונים.
ב. האם להאמין לאדמור שמספר שעסק בזה, ודווקא עם דתן ואבירם.
ג. האם אמונה נלהבת ועיוורת מדי ב-א' וב-ב' מובילה לעבודה זרה, או שהיא סוג מסוגי עבודה זרה. ובכלל דיון על טיב החשיבה המוליכה לעבודה זרה.
אני מקווה שלא החסרתי כלום מבין הדברים המעניינים שהעלית.
לגבי תשובות, אני יכול לציין, אם גם בקיצור:
א. השאלה על תיקונים שייכת לכאורה לתחום האמון בקבלה. בדבר זה יש מחלוקת גדולה בפורום בין השוללים, המאמינים (ביניהם מחשובי הפורום) והמסופקים, כמוני.
נדמה לי שלא היה אשכול מפורש בנושא התיקונים, אז בהחלט כדאי לדון במושג זה.
מה זה תיקון?
האם האדם עושה לעצמו תיקון, או אחרים?
מה התיאוריה הכללית לגבי תפקיד האדם בעולם, התפיסה האונטולוגית (=ישותית, מתורת היש) של הנשמה, הגמול ועוד שבמסגרתה עולה ענין התיקון?
ב. האם להאמין לכל אדמור? אני משער שזה תלוי קודם כל בטיבו של האדם. יש אנשים שגם גדולי המאמינים בתיקונים לא יאמינו להם, ובצדק לדעתי. יש אנשים שגם אם נפקפק שהם עוסקים בתיקונים ולא באשליה עצמית, עדיין יש ענין רב לברר למה הם מתכוונים בדברים מסוג זה.
ג. על הגורמים לעבודה זרה דנו באשכולות מספר ומהם בזמן האחרון. איני זוכר אם יש אשכול ספציפי בנושא זה. עם זאת, כדאי לדעתי להפריד בין הנושאים.
