| נשלח ב-30/8/2004 14:36 |
|
| |
צעיר = צפיר = זעיר?
'ורב יעבוד צעיר' (בראשית כה כג).
תרגום אונקלוס: ורבא ישתעביד לזעירא = וגדול יעבוד קטן.
מה פשר הנבואה שנאמרה לרבקה על בניה ש'גדול יעבוד קטן', והיכן ראינו זאת? האם הכוונה לעתיד לבוא?
ה'צעיר' שבעברית הוא ה'זעיר' שבארמית כשהצ' מתחלפת בז' (שמבטאם קרוב מאד). האם יש עוד מילים במתכונת זו שהצ' העברית מוחלפת בארמית לז'?
לפי"ז משמעות 'צעיר' בעברית היא פשוט 'קטן', הוא ה'קטן' שבלשון חכמים, שם הכוונה לילד עד גיל 13, אנחנו משתמשים ב'צעיר' לבחור, ואף אשה בת 30 תיקרא אשה צעירה. לעומת זאת, לילד בן פחות מ-13, שהוא הקטן באמת, אנחנו אף פעם לא נקרא צעיר.
לפי"ז היה צריך לומר 'תן לי חתיכה צעירה (קטנה, זעירה)' כמו בארמית, אך לא כך הוא, בכל התנ"ך מוזכר עשרות פעמים 'קטן' ולא צעיר, שמתייחד רק לאדם קטן בשנים או אדם קטן בדרגה (זוטר - כתרגום יונתן בכ"מ). אך לא בכל המקומות שזה 'קטן בשנים' משתמשים ב'צעיר'. יש 'בנה הקטן' ועוד.
'צפיר העיזים' (דניאל פרק ח פסוקים ה ה ח כא).
רש"י והאבן עזרא פירשו: שעיר עיזים.
אך 'והצפיר השעיר' (שם ח כא) - והשעיר השעיר?
המלבי"ם: וקראו צפיר שהוא גדי קטן (צפיר = צעיר).
יש לשים לב שהצ' מנוקד בקמץ כמו ב'צעיר', ורק בצורת הסמיכה בשווא.
ורש"י ביחזקאל (ז ז) פירש 'באה הצפירה' לשון שחר.
'הצפירה - ענין שחר ובוקר כמו ישוב ויצפור (שופטים ז ג)' (מצודת ציון יחזקאל ז ז).
כתב העת העברי 'הצפירה' = השחר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 20:40 |
|
| |
.
אמא שלום, תודה, כמובן שהבנת אותי נכון, ושוב לשוני הכבדה הפריעה לי להסביר את כוונתי.
מצו"נ, אתה מאיים על ליטוואק שאבותיו הגיעו מפודלסיה במעשיות ציפורניים?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 20:26 |
|
| |
לאמשלום
לא הבנתי אותך , זאת אומרת את לא הבנת אותי..
הרעיונות שהבאתי מאסטרולוגיה הם רעיונות שלי
לא תוכלי לקרוא עליהם בשום ספר
אין שום קשר בין זה שאני לא סומך על בלשנים
לבין זה שאני מאמין באסטרולוגיה (אבל לא באסטרולוגים)
מה שכתבתי על הארמית , מתייחס לזה שהוא כתב שצפרא = שחר
ואני הרי גזרתי בין השאר , שחר = שחור = צבע העזים
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 20:16 |
|
| |
רק הערה אחת למואדיב. ידוע ליודעי חן שציפורני הידים אכן קשורות ללוציפר ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 20:06 |
|
| |
אביתר,
מדבריך אני מבינה, שבענייני מילונאות ובלשנות יש לאסטרולוגיה ידע עמוק יותר ממילונאים ובלשנים למיניהם. תמיד משמח ללמוד משהו חדש.
נדמה לי, כי הערתו של מואדיב על חוסר הקשר והאפשרות ללמוד משפה על שפה, נגע לעברית וללטינית, ולא לארמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 19:59 |
|
| |
מואדיב :
קרן = יובל = איל
שופר = צופר = צפיר / תיש / שעיר ..
לוציפר זה גם כינוי לשטן !
בתור אחד שמבין באסטרולגיה , הסברתי בין השאר :
ששטן = קושי / הגבלה / שביתה = שבתאי , שבתאי שליט מזל גדי (תיש / צפיר / שעיר)
לא נראה לי סביר לגזור לוציפר מלוקס (אני לא סומך על מילונים ובלשנים למיניהם..)
למרות שבהחלט יכול להיות שאין קשר בין לו-ציפר , ל-צפיר
אין זה נכון להבדיל בין עברית לארמית , כי הם שפות אחיות תאומות
ויש אין סוף הקבלות ביניהם , יום אחד אכתוב מילון משווה ביניהם ..
מעניין שהזכרת ציפור , היא כנראה נקראת כך בגלל שהיא מצייצת / צופרת ..
לגבי הבליטה על מצחו של אלכסנדר, אין לי מקור אבל ממה שאני יודע
האמונה הזאת רווחת בסיפורי הרבה עמים ..
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 19:58 |
|
| |
מואדיב,
א. אין זה מספיק לומר כי שורשה של האות א' הוא י'. ראוי לך להסביר מהי המשמעות של שורש זה ומה ניתן ללמוד ממנה על כל המילים המתחילות באותה אות.
ב. גם אני רוצה להכריז בזאת שהאות א'.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 19:18 |
|
| |
.
אמא שלום, מדוע לעצור באות אחת?
הריני להכריז בזאת כי האות א' , שורשה הוא האות י' .
מחלוקת נתגלעה כרגע בין כרסי לבין לבי, האם ה'י' השורשית שבאות א' היא זו התלויה לה למעלה מימין, או שמא זו המונחת לה הפוכה משמאל.
היש יודע תשובה לשאלתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 18:56 |
|
| |
מואדיב,
שמא נדון שוב בשורשים הבנויים מאות אחת או שתיים? 
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 18:35 |
|
| |
.
evycohen :
הקישור שעשית בין הצפיר לבין השופר מעניין, אך טעון סימוכין. אשמח לראות חיזוק כלשהו להשערתך.
מקורו האטימולוגי של לוציפר הוא מלטינית, והוא אכן קשור לכוכב נגה, לגמרי לא לכוכב שבתאי (וראו למטה הגדרת המקור האטימולוגי ממילון מריאם ובבסטר).
היכולת לדרוש תקבולות בין מלים שונות משפות שונות, האחת שמית צפונית (עברית/ארמית) והשניה לטינית קדומה; האחת בה שורש בן שלוש אותיות צפ"ר, השניה בה ה"לוקס" (אור) עבר מעתק מ-X ל-C , היא מעניינת, מסקרנת, אך חסרת משמעות בלשנית אמתית.
כפי שליקט עבורנו אביעם למעלה, כל האזכורים של המלה 'צפיר' במקרא הם באותה המשמעות - תיש (ואף דוגמא ארמית אחת מעזרא, ובה, לענ"ד, יש לדון בנפרד).
לעומת צפיר העזים, הצפר, או צפרא הארמי, משמעותו בוקר.
מדוע לא נדרוש גם קשר למלים ציפור, צפרדע או ציפורן? מעט מאמץ אינטלקטואלי מצדנו, וציפורני ידינו תתקשרנה גם הן ללוציפר, ועוף יעופף על הארץ, וקרן ממצח אשמדאי תצמח, עד ביאת מכת הצפרדע.
לגבי הבליטה על מצחו של אלכסנדר, מודה אני כי פעם ראשונה אני שומע על כך. יש לכך מקור?
Main Entry: Lu·ci·fer
Pronunciation: 'lü-s&-f&r
Function: noun
Etymology: Middle English, the morning star, a fallen rebel archangel, the Devil, from Old English, from Latin, the morning star, from lucifer light-bearing, from luc-, lux light + -fer -ferous -- more at LIGHT
1 -- used as a name of the devil
2 : the planet Venus when appearing as the morning star
3 not capitalized : a friction match having as active substances antimony sulfide and potassium chlorate
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 18:10 |
|
| |
עוד כמה דברים בעניין
צפיר = צופר = שופר = קרן
לו-ציפר = שטן , מיוצג על ידי תיש = מזל גדי (נשלט ע"י כוכב שבתאי)
מסמל הגבלה / מעצור / קשיים , "ויהי לו לשטן.."
לו-ציפר = כוכב נוגה = איילת השחר
צפיר במקרא : כנראה זכר של עז = תיש / שעיר
קרן החזות בין עיניו של הצפיר בספר דניאל :
רומז ל"קרן" (בליטה) שהייתה במצחו של אלכסנדר מוקדון (הגדול)
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 23:28 |
|
| |
מואדיב
המילה 'צפיר' מופיעה בתנ"ך בסה"כ שבע פעמים: בדניאל - ארבע פעמים, עזרא – פעמיים (מתוכן אחת בארמית), ובדברי הימים - פעם אחת.
1. (דניאל ח ה) " וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר-הָעִזִּים בָּא מִן-הַמַּעֲרָב עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ, בָּאָרֶץ; וְהַצָּפִיר--קֶרֶן חָזוּת, בֵּין עֵינָיו" (הוא עקבי לגבי הקרן..)
2. (עזרא ח לה) " הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי-הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ עֹלוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרִים שְׁנֵים-עָשָׂר עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל אֵילִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, צְפִירֵי חַטָּאת, שְׁנֵים עָשָׂר: הַכֹּל, עוֹלָה לַיהוָה."
3. (דברי הימים ב כט כא) " וַיָּבִיאוּ פָרִים-שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה, וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה לְחַטָּאת"
4. ובארמית: (עזרא ו יז): "וְהַקְרִבוּ, לַחֲנֻכַּת בֵּית-אֱלָהָא דְנָה, תּוֹרִין מְאָה, דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה; וּצְפִירֵי עִזִּין לחטיא (לְחַטָּאָה) עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, תְּרֵי-עֲשַׂר -- לְמִנְיָן"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 22:29 |
|
| |
.
מקור הביטוי "איילת השחר" הוא במזמור כב בתהלים.
נחלקו הפרשנים באשר למשמעותו, ויש אף שסוברים כי "למנצח על איילת השחר" , הריהו בקשר לנעימה בה יש לשירו, כמו 'למנצח על' רבים אחרים.
שני פירושים עיקריים לכך. הראשון – כי המדובר באיילת השחר – בשחר העולה – וכי דימו אבותינו את קרני השחר הראשונות העולות, לקרני האילה, ואין דימוי זה חיצוני דוקא, שהרי הצבי מסמל יופי, והאילה, אף היא כך, ודימוי זה, פיוטי הוא.
לפירוש זה גרסה נוספת, של אלו שהסבירו כי כוכב נוגה, הוא המכונה איילת השחר, משום שהוא זורח בטרם עולה השמש.
הפירוש השני הוא גם כן מוסב על הזריחה, אלא שכאן איילת מלשון איל=כוח, וכמו בפסוק כ' באותו המזמור 'איילותי' , שמשמעותו כוחי.
למיטב זכרוני, הצפיר היחיד המופיע בתנ"ך הוא התיש של ספר דניאל, והפעם הראשונה בה אנו נתקלים בשורש זה ללשון בקר, היא בתרגום אונקלוס, במלה 'צפר' בתור תרגום לבוקר, שחר.
===========================================
אביעם
גם אם שבועים שבעים אשב ואתעמק, לא אצליח להסביר את חזיונותיו של דניאל, וכפי שאיני יודע להסביר שש כנפים דיחזקאל, כך לא אדע להשיב אודות תיש בעל קרן עצומה אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 22:03 |
|
| |
אמשלום – אני חושב שאין קשר. שמעתי פעם הסבר לצרוף "איילת השחר" ועד כמה שאני זוכר לא מדובר באיילה שהיא נקבת האייל. אם אזכר בהסבר אביא אותו.
מואדיב - אתה צודק כמובן לגבי המשמעות של הציפור בתנ"ך, אבל לגבי הזיהוי של צפיר כתיש, איך אתה מסביר את הפסוק מדניאל שמדבר על קרן יחידה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 18:36 |
|
| |
האם יכול להיות קשר בין "צפיר", כבעל חיים, במובן "שחר", לבין הביטוי "איילת השחר"?!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 18:33 |
|
| |
.
בן התשחורת נקרא כך לא משום שהוא בשחר ימיו (מה, הוא תינוק? ) אלא משום שטרם זרקה שיבה בשערו, וזה - נותר שחור.
צפר, או צפרא, הוא אכן בוקר בארמית. צפיר, הוא שעיר, לא גדי קטן אלא תיש.
|
|
|
|
|