| נשלח ב-7/9/2004 00:59 |
 |
| |
האם לעשות vasectomy היא איסור?
לתלמידי חכמים של הפורום
I wonder what the Halachic implications are on doing a vasectomy. I am aware that there is a general איסור סירוס. However, since nowadays vasectomies may be reversible (not a very high success rate though, but still there is a possibility), I was wondering that perhaps it can be done.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2004 14:14 |
|
| |
על סירוס זמני, משו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן יב:
"...בזה נבוא לנדון סירוס ארעי, דלא מבואר דינו בש"ס ופוסקים, אבל יש להוכיח מדברי הדרכי משה (א"ע סי' ה' אות ה') שם, שכתב בזה"ל, בהגהת אלפסי (פרק במה בהמה) דמותר לתת טבעת לבהמה, כדי שלא יעלה עלי' זכר, ולא מקרי סרוס, דהא אמרו (שבת ק"י ע"ב), דמותר ליטול כרבלתו של תרנגול, אע"ג דמיסתרס ע"י כך, וכן אמרו (שבת נ"ב), האילים יוצאין לבובות, דהיינו שקושרין עור על זכרותם, שלא יעלו על הנקיבות, ש"מ דכל שאינו עושה מעשה באיברי הזרע שרי עכ"ל, והנה מש"כ אע"ג דמיסתרס ע"י כך, לאו דוקא, כמ"ש בביאור הגר"א שם (אות ל"א), אלא משום דאינו מסרס כלל, אלא מונעו מתשמיש עיי"ש, ומוכח ממה דהביא ראי' מהא דהאילים יוצאין לבובות, דאף אם הוי רק סירוס ארעי, הוי סירוס, דאל"כ מנ"ל דהטעם, משום שאינו מעשה באיברי הזרע, דלמא משום דהוי רק סירוס ארעי, דבכל עת שרוצה, מסיר הקשר, אלא עכ"ח ס"ל, דגם סירוס עראי, היכא דעושה באיברי הזרע, הוי סירוס.
וכ"ז אף אם הוי רק עראי, ומכ"ש כמו בנד"ד, דאינו ודאי שיועיל כנ"ל, ובנדה (ל' ע"ב) אמרינן, איכא גופא דלא מקבל סמא, ומכ"ש אם צריך נתוח, דהוי גם סכנה בגוף הנתוח, ועוד מי יימר, דבכה"ג דמחסור נתוח להחזירו לאיתנו, נקרא רק עראי, דהרי בכמה מקומות אמרי' דמחוסר מעשה, לא הוי כעבידא דאתי, עי' (שבת ק"ד ע"ב) לענין שבת, ובמל"מ (פ"ד מה' אישית /אישות/ ה"ז) לענין דבר שלא בא לעולם, ועוד בכמה מקומות, וביותר היכא דאיכא צערא דגופא, עי' (ביו"ד סי' ק"ב) לענין דשיל"מ, =דבר שיש לו מתירין= היכא דאין המתיר בידו לעשות בלא הפסד".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 23:01 |
|
| |
יוכי,
1. כריתת שבילי בזרע בכיס האשכים - מוגדרת כ"אברים שבגלוי" כמפורש בשו"ע.
המונח "איברים שלא בגלוי" מתייחס לשבילי הזרע שבתוך הבטן, שלעיתים נכרתים בניתוח כריתת הערמונית (פרוסטטה), ולגביהם דנים הפוסקים.
2. אנא אל תערבב בין סירוס זמני שמתבטל אוטומטית לאחר זמן, שעליו מדברים הפוסקים שהבאת, לבין סירוס קבוע, שבחלק מן המקרים (לא תמיד!) ניתן לתקנו בניתוח חוזר.
ר"מ
תוקן על ידי - רמ_במזל - 08/09/2004 23:07:51
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 21:19 |
|
| |
הנני מגיש להגולשים של עכ"ח קטעים על קצה המזלג ממה שמובא בפוסקים בהנידון
שו"ת חלקת יעקב אה"ע סימן סח
האריך כת"ה הרבה לתשובתי לעיל סימן כ"ט בנתוח על מחלת הפרוסטט אם יש בזה איסור דפצוע דכה. מה שנוגע לפלפולא, כמובן כל אחד יש לו חלקו בתוה"ק לפום שכלו וסברתו, והעיקר אצלי שמביא לן כתנא דמסייע לפסקא דידן, דשבילי הזרע שבתוך חדרי הבטן לא הוי בכלל אברי משגל להיקרא פצו"ד וכר"ש, מתשו' משיבת נפש סי' י"ח להגאון רא"ל מפאלצק, שכתב כעין זה על הא דלא שייך סירוס באשה, משום דלא מחויבים אסירוס רק אאברים שבגלוי, דומי' דמעוך וכתות, אבל אאברים פנימיים שמסתרסין בהם ליכא לאו, ואם כן באשה דליכא רק סירוס בפנימית הגוף, שהבצים ורחם של אשה בפנים הם, לא שייך סירוס דלא הוי דומי' דקרא - וזה אילן גדול לסמוך עליו, שלא להשבית חיי המשפחה של כמה אנשים, וכדביארתי בתשובה שמה.
שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן לד
"הנה בדבר אשה שסכנה לה להתעבר באופן שמותרת לשמש במוך...אבל היא אשה כזו שאי אפשר ... שלכן אף ששיטת הגר"א היא שיטה גדולה דרב גובריה, יש עכ"פ לסמוך על רבותינו הראשונים שהם ודאי גם רבותיו של רבינו הגר"א והם גם רבים לפ"מ שידוע לנו בשעת הדחק כזה שהוא מעין עיגון והתורה מעידה שהוא צער גדול מאד אף לפי שעה, וגם צער הבעל גדול מאד שגירושין הוא דבר היותר רעה לאדם ובפרט כשיש לו בנים. ומצד שאיכא גם איסורין דרבנן שאסרו אף במקום צער גדול בסתמא אין לנו לומר זה אלא כשמפורש כן, ... וזה שהחמרתי בתשובתי הוא משום שלפניה היה עצה להשתמש במוך כמפורש שם.
שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ג' סימן טו
...בדבר ששמעת שהמציאו הרופאים מחדש זריקה בגוף אנשים שמועיל זה לששה חדשים שלא וליד ואח"כ חוזר לכתחלה שיכול להוליד שדעת כתר"ה שאסור משום שפשוט לך שאסור גם סירוס לזמן, וממילא יש לאסור גם זריקות אלו דהוא סירוס לזמן וכוונת כתר"ה דאף דלא עביד כלום באברי הזרע אסור דהא משקה כוס של עיקרין נמי אסור. והנה לא ידוע לי מאין פשוט לך שסירוס לזמן נמי הוא בלאו דסירוס דהא לא מצינו בגמ' שאיכא סירוס לזמן, ואדרבה הא מפורש במתני' יבמות דף ע"ט שסריס אדם אין לו רפואה,...
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב' סימן פח
בענין בת שוטה ... ואם מותר להרשות להרופאים לסרסה... אבל נלע"ד דמצד שלא ינהגו בה מנהג הפקר יש להתיר ... דסירוס נקבה שלהרבה הוא רק איסור דרבנן ואפי' להגר"א אין בו מלקות שלכן נחשב איסור זוטא ...ויש לעשות ע"י רופא נכרי
שו"ת שרידי אש חלק ג סימן כא
וע"ד השאלה באשה שוטה שרוצים לסרסה אי מחויבים למחות - הנה לפ"ד יש מקום להקל בזה, שהרי סירוס באשה אינו אלא איסורא בעלמא,... וצריך ישוב הדעת. ועכ"פ אם היא שוטה ואינה יודעת למחות אין על אחרים שום חיוב ...שו"ת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 16:02 |
|
| |
רב צעיר,
"קשירת שבילי הזרע" כמו גם "קשירת חצוצרות" - פירושו חיתוך הצינורות הללו, וקשירתם משני צידי החתך.
אילו היה מדובר על קשירה בלבד, דבר שלא מתבצע למעשה, היתה זו שאלה מעניינת, התלויה, בין היתר, בכמה נתונים רפואיים המשפיעים על ההכרעה ההלכתית.
ספי
האש קשירת חצוצרות או סירוס אישה - אסורים מן התורה או מדרבנן, הדבר שנוי במחלוקת.
לדעת השו"ע האיסור "רק" מדרבנן. לדעת הגר"א האיסור הוא מן התורה.
אך בניגוד לסירוס גבר האסור בלאו, סירוס אישה אסור רק ב"עשה".
כדאי לדעת שכבר התנאים בתו"כ נחלקו באיסור הסירוס האמור בתורה, הנלמד מהפסוק בפרשת אמור: "ובארצכם לא תעשו", אם הוא קיים רק בזכרים או גם בנקבות.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:53 |
|
| |
ראו מאמרם של בני הזוג קטן, על פהשימוש בפקקי סיליקון לנשים:http://www.medethics.org.il/articles/Assia59-60.20.doc, ובו בין השאר נידון סירוס זמני, והגדרת הזמני לעומת הקבוע. במיוחד עיי"ש עמ' 151 בשם הגרמ"פ, וכן מסקנת המחברים, כי כל שדרוש ניתוח של ממש להחזירו לתקנו מקרי סירוס קבוע ואסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:39 |
|
| |
מימוני
בעניין נקודה ג', סברה זו מוקשית בעיני, מפני שאם כן אין לדבר סוף. אפשר גם לומר שהדלקת חשמל היום לא נקראת "מלאכה" לעניין שבת וכו' וכו'.
אני חושב שבשאלות הלכתיות צריך קודם כל לעיין בהגדרה ההלכתית ורק אחר כך להתחשב ב"לשון בני אדם". אני לא מתעלם מכך שהרבה מאוד פעמים ההלכה תלויה בתפיסה הסובייקטיבית של האדם, אבל אני לא חושב שדבר זה מהווה "כביש עוקף" להגדרות הסטנדרטיות של ההלכה.
בעניין הניתוח עצמו, אני לא מומחה גדול לרפואה, אבל אם אני מבין נכון מדובר אכן רק על סיבה טכנית שמונעת מהגבר להוליד (קשירת הצינורות), כך שלא מדובר על כריתה גמורה שאחריה בא ניתוח שמחבר את הצינורות (מה שאתה השוות לדין 'פנים חדשות'), אלא יותר על מניעה זמנית. לפיכך לכאורה נראה שיש צד להתיר.
כדאי לעיין בתשובה של הרב ווייס, אני מניח שהוא מתייחס שם לשאלה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:38 |
|
| |
למה לא נאמר בזה סברת זיל בתר טעמא כמו בניקב ביצה, שאם יכול להוליד שוב אינו סריס?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:31 |
|
| |
רב צעיר
אתה בא לחלק בין סירוס לזמן לסירוס לתמיד.
וכך כתב כבר השואל בשאלתו.
אמנם לי הדברים אינם ברורים כלל. מכמה סיבות.
א. יתכן שכל סירוס אסור, גם לזמן. (אפילו לשעה או לדקה? בהנחה שזה אפשרי? טוב, יש איזה גבול של מעשה חשוב ובעל משמעות. ואולי, לאידך גיסא, גם זה יהיה אסור).
ב. היכי דמי לזמן? היכי דמי הפיך? (=באיזה אופן עובדתי יש איסור זמני בלבד? איך זה נעשה?). אם מדובר בניתוק, סבורני שזה חייב להיות אסור. אפילו אם ניתן לחזור ולחבר. שפנים חדשות באו לכאן. אך אם מדובר בקשירה שמהווה מחסום בפני יציאת הזרע, שמא כאן אין יותר מאשר סגירת דלת זמנית (פומא הוא דכאיב להו=מונח מהגמרא שמתאר מניעה מגורם אחר). ושמא גם בקשירה יש לחלק בין סוגי קשירות.
ג. כל האמור בסעיף ב' הוא רק בתנאי שבאמת דעת בני אדם היא שיש הבדלים בין סוגי ניתוקים וקשירות. אבל אני חושש שכאן חל עיקרון ה"קופסה השחורה" שכתבתי עליו באשכול על מכשירי גרמא בשבת. רוב הבריות - ואני בוודאי ביניהם - אינם מבדילים בין סוגי טיפולים רפואיים. בעיניהם, כל ניתוק וקשירה מעשה אחד הם. ולכן, כיון שהכל נראה כפגיעה באברי ההולדה, הכל ייחשב לסירוס וייאסר - גם אם זה הפיך.
אני מדגיש שלא כתבתי אלא סברות המסתברות ולא ציינתי מקורות. ותודה לספי ולאחרים שהביאו מקורות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 15:00 |
|
| |
לדעתי זוהי בכלל לא שאלה פשוטה. ברור שיש איסור תורה על סירור. אבל כאן מדובר על סירור זמני, והשאלה היא האם זה בכלל נכלל בגדר "סירוס" או לא.
הרי אם מדובר על מצב בו הגבר לא מסוגל זמנית להוליד, אבל בקלות ניתן להחזיר את המצב לקדמותו (*) הרי הגבר לא נחשב ל"סריס" שאינו מסוגל להוליד לעולם, אלא רק מדובר על מניעה טכנית שמונעת ממנו להוליד, והרי שהגענו לסוגיית מחוסר מעשה וכד'.
וצריך עיון.
______
(*) למעשה דווקא כאן טמון הקושי העיקרי, שהרי לא מדובר על הצלחה וודאית, מה שרק מסבך את השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:35 |
|
| |
האיסור מהתורה הוא רק על זכרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:23 |
|
| |
אם כך מתבקשת השאלה המקבילה, האם מותר לאישה לקשור את החצוצרות מאותה סיבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:18 |
|
| |
אולי נביא את המקור מכיוון שכולם כותבים סברות.
אחת מתרי"ג מצוות שבתורה, מצוות לא תעשה שסא:
"שלא לסרס זכר מכל המינים, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר "ובארצכם, לא תעשו" (ויקרא כב,כד)." (מובא מהקדמת הרמב"ם למשנה תורה)
וזה איסור תורה מפורש וברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 14:12 |
|
| |
מדובר באיסור סירוס, כמו גם ביצירת פסול חיתון של פצוע דכא, (אבהע"ז סי' ה).
מפורש בגמרא במסכת יבמות (כמדומני בדף עז) שגם פצוע דכא זמני אסור לבוא בקהל עד שיתרפא.
לסיכום, אין שום היתר לוזקטומיה שלא במקום פיקוח נפש.
כמו כן, מי שעבר וזקטומיה שלא מחמת צורך רפואי הכרחי, הריהו פצוע דכא ואסור לבוא בקהל.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 21:28 |
|
| |
You did not elaborate on why the woman cant have her tubes tied, which is of a lesser halachic issue.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 17:12 |
|
| |
גם בספרו "אנציקלופדיה הלכתית רפואית" כותב פרופ' אברהם שטיינברג שהדבר אסור אפילו אם יש לאשתו סכנה להרות, והמקור לכך הוא בדברי השו"ת מנחת יצחק חלק ה, סי' יב-יג.
כדאי לבדוק אם יש דעות בנושא, אם כי בדרך כלל הוא נוטה ללקט את מגוון הדעות בשאלות אלה.
|
|
|
|
|
