בלגן בפנחס בן יאיר- קריספל, משטרה, צעקות

היינו במפקדה של ש"י, המחוג כבר מורה על השעה 2 בלילה,

כולם כבר מתכוננים, ללכת קצת לנוח, לאגור כח נגד כח, ולהתכונן נפשית לקראת היום המכריע.

פתאום הכל מסתחרר, בלגן, צעקות, ביפרים, טלפונים,

השמועה עוברת במהירות הבזק,

י-ש..ע-ק-ש-ן..ב-ר-ח-ו-ב..פ-נ-ח-ס..ב-ן..י-א-י-ר...

תוך שניה, המטה נראה כמו בית קברות הכל שומם שקט, דממה. רצנו כולנו לרכבים, תוך שניות היינו שם.

בהגיענו למקום, היה נראה לנו שהשעה 2 בצוהרים, הקרוון הראשון כבר היה מונח על הקרקע, השני כבר בדרך, וברקע הופיע במלוא הדרו, כבוד ידידנו הדגול מר צורי היקר, אשר ניסה למנוע את הורדת החלק השני של הקרוון, מיד הגיעו משטרות, יס"מ, משמר אזרחי, והורו לנהג המשאית להתפנות מהמקום.

בשטח עצמו הבלגן חגג, כולם היו נגד כולם, אף אחד לא ידע מי עומד מאחרי הארוע, משה כהן היה בטוח שצורי עושה לו תרגיל, קריספל חשב שהציבור החסידי עושה לו תרגיל, פכטר נראה נרגש כולו, יקי רייסנר נעם כמו שדרן בערוץ 2, ספראי נראה משוחח בהתלהבות רבה עם כמה עסקנים ידועים, אלי קקון ( בן חיים) נראה היה מכוון את המנוף, תוריד לפה, תוריד לשם... כל המחנה של כח הגיע בהמוניו, בקיצור כולם היו שם.

השכנים היו עצבניים, צעקות קללות, בקיצור בלגן.

בסופו של דבר, שקריספל כבר רצה ללכת לביתו, עצר לידו רכב שכולו מעוטר במודעות של ש"י, והתחיל דיאלוג מעניין בין צורי לפעילים, שצורי מנסה בכל כוחו להסביר לקהל הרב שהתאסף מסביב, שככה יעשה לאיש אשר לא יבחר בו, שכל יום יניחו לו בגינתו קרוונים ללא אישורים.

ולסיום, הרי לא שייך בלי משהו טוב.

שצורי כבר התניע את רכבו והניח את רגליו הרועדות על דווסת הגז, נשמע קול מהומם מכיון צד ימינו של רכב השרד, האיש פשוט מעך את מראתו של נהג המונית שהיה צמוד אליו, קריספל החויר כולו, זה הדבר האחרון שהיה חסר לו עכשיו, בצר לו חנה כמו ילד טוב בצידו של הכביש, כדי להחליף פרטים עם נהג המונית, ואז פנה אליו הנהג הפגוע, ואמר לו, זה לא מתאים עכשיו שכולם רואים, בא ניפגש בהמשך.

כנראה שזו היתה באמת מתנת הפרידה, שיכל אי-מי מהעיר להעניק לצורי בשעתו הקשה.

נ.ב. אני מתנצל על סגנון הכתיבה, פשוט עשיתי זאת כשעיני נעצמות...

תוקן על ידי - נוברדוק00 - 07/09/2004 2:51:05