ע"ז חקירות בענין "שנה טובה"

הנה העלינו לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה - ע"ז חקירות בענין שנה טובה כמנין ..נה טובה.

אשמח לקבל את תגובות הגולשים לחקירות.

א. יש לחקור – בדין שמצינו באמירת שלום שבאינו משיב עובר על גזילת העני (*1), איך הדין בזה לעניין שנה טובה.
ב. יש לחקור – את"ל דעובר על גזילת העני. איך הדין באומר לחבירו ויודע שלא ישיבנו, אי עובר א"לפני עוור" או לא.
ג. יש לחקור – איך הדין במקום שיודע ע"י אליהו (*2) שתהיה שנה רעה, אם יכול לברך.
ד. יש לחקור – במה שמצינו (*3) שתליוהו ויהיב לא מהני, איך הדין בזה לעניין אמירת שנה טובה.
ה. יש לחקור – אמר שנה טובה ונתעברה השנה, אם חל גם לאותו החודש.
ו. יש לחקור – באם תמצי לומר שבנתעברה לא מהני לאותו החודש, אם עולה לשנה עצמה, דאפשר דמאחר שנתעברה חשיב כשנה אחרת.
ז. יש לחקור – ובאם תמצי לומר שלא מהני לחודש הנוסף בלבד, אם מהני לברך אותו החודש בנפרד, או דבעינן שם שנה.
ח. יש לחקור – אם אמר שלוש שנים רצופות לאחד, אם חשיב כקבלה טובה, ושוב מחויב לעולם.
ט. יש לחקור – איך הדין אם טעה בשנה וכסבור שעומד בשנה אחרת, אי בעינן שנה מסוימת או סגי בשנה הבאה.
י. יש לחקור – אם מהני באומר לכמה שנים – שנים טובות – אם נתקן לשנה הבאה בלבד או לא.
יא. יש לחקור – עוד בענין הנ"ל – אם באומר שנים טובות איכא חסרון של "אין עושים מצוות חבילות חבילות" (*4).
יב. יש לחקור – איך הדין באומר לו לשנה טובה, לא לשנה הבאה, אלא לשנה שאחריה, אי בעינן בזמנה או לא.
יג. יש לחקור – איך הדין אם אמר לו – שיהיה שנה כמו שאמרתי לך לשנה אחרת, ולשנה אחרת אמר לו שנה טובה.
יד. יש לחקור – אי מהני שנה טובה בכתב או דבעינן אמירה.(*5).
טו. יש לחקור – באת"ל דמהני כתיבה אי בעינן לשמה או לא.
טז. יש לחקור – באם תמצי לומר דמהני כתיבה, איך הדין בכתיבה ע"י המעאשי"ן, אי מהני או לא.
יז. יש לחקור – באת"ל דמהני כתיבה, איך הדין בכתב שאינו יכול להתקיים, ואת"ל דלא מהני, איך הדין ביכול להתקיים רק באותה השנה.
יח. יש לחקור – אי מהני בכתב, איך הדין בכתב לו על שטר בשנה זו ומסר לו לשנה אחרת.
יט. יש לחקור – אם כתב לו שנה טובה ע"מ שירדו גשמים, וירדו גשמים ונמחק הכתב, אי אמרינן אדעתיה דהכי כתב או לא.
כ. יש לחקור – ואיך יהיה הדין בכתב לו בשטר וזרק בשנה זו והגיע לשנה אחרת.
כא. יש לחקור – במברך ומתברך העומדים בתרי עברי דקו המשווה. (דלזה שנה זו ולחבירו שנה אחרת).
כב. יש לחקור – באמר "שנה", ונתחלפה השנה ואמר "טובה" אי צריך לחזור ולברך.
כג. יש לחקור – אי מהני ע"י שליח, ואם יש בזה עניין של "מצווה בו יותר מבשלוחו".(*6)
כד. יש לחקור – את"ל דמהני ע"י שליח אי אית ביה דין זכין או לא.
כה. יש לחקור – אם תמצי לומר דאיתא בשליחות, אי איתא גם בתנאי, או לא דמי לתנאי בני גד ובני ראובן.(*7)
כו. יש לחקור – את"ל דמהני בתנאי, איך הדין באמר לו שנה טובה בתנאי שתהיה שנה טובה אי הוי תנאי ומעשה בדבר אחד(*8), או דהוי חסרון דברירה(*9).
כז. יש לחקור – בקטן, אי חייב בשנה טובה מדין חינוך, או הואיל וכל שנה מצווה בפני עצמה אין בזה חינוך.
כח. יש לחקור – איך הדין בראה קיבוץ בני אדם ואמר לכולם שנה טובה אחת, אי מהני.
כט. יש לחקור – איך הדין לומר שנה טובה למודר הנאה, דאפשר דהואיל דבכללא דשנה טובה הנאת ממון אסור.
ל. יש לחקור – איך יהיה הדין לומר למלווה, אי יש בזה לתא דריבית(*10).
לא. יש לחקור – אי שרי לומר שנה טובה למנודה או לא.
לב. יש לחקור – איך הדין באמר שנה טובה ופיו וליבו אינם שווים.
לג. יש לחקור – אם בירך ורצה לחזור ולברך, אי חיישינן ל"בל תוסיף"(*11) או לא.
לד. יש לחקור – איך הדין באמר שנה טובה בגוונא דאסור לדבר, כגון בברכות ק"ש אי יצא י"ח או לא. (או בשעה שנוגע במקומות המכוסים)
לה. יש לחקור – אם אמר לו שנה טובה במקומות המטונפים, אי צריך לחזור ולברך.
לו. יש לחקור – במקרים הנ"ל אי צריך לחזור ולברך להידורא. ונפק"מ את"ל דאית בשנה טובה איסור בל תוסיף.
לז. יש לחקור – אם דמי לשאר ברכות דלהידורא בעינן כובע וחליפה או לא.
לח. יש לחקור – אם יש בברכת שנה טובה דין בעומד או לא.
לט. יש לחקור – איך הדין לעניין שנה טובה בלשון לע"ז אי מהני או לא.
מ. יש לחקור – בלועז שבירך בלשון ישראל.
מא. יש לחקור – בברכת שנה טובה לגוי, אי עובר על "בל תחונם" או לא.
מב. יש לחקור – באת"ל שעובר, איך הדין במקום דאתי לידי תיגרא, אי שרי משום דרכי שלום.(*12) (הואיל וזמנם בקריסמעאסע).
מג. יש לחקור – באת"ל דשרי לעכו"ם – איך הדין לברכם בקריסמעאסע שלהם. (וע"י ריש עבודה זרה).
מד. יש לחקור – באת"ל דאסור לגוי, אי שרי לומר לגוי העומד לו לעשות צרכיו (כגון תות וכיוצ"ב) דהואיל ועומד לצורכו שנה טובה דידיה היא.
מה. יש לחקור – בבירך עכו"ם ונתגייר, אי תלי בפלוגתא דריו"ח ור"ל(*13), בהיו לו בנים בגיותו ונתגייר או לא דמי.
מו. יש לחקור – אמר שנה בגיותו וטובה לאחר שנתגייר מהו.
מז. יש לחקור – באמר שנה טובה לך ולא לבנך, הואיל וברא כרעא דאבוה(*14), אי מהני או לא.
מח. יש לחקור – שנה טובה לחצייך מהו – חציי מברכך מהו – אי אמרינן פשטה או לא. ואי אמרינן תיקו או לא.
מט. יש לחקור – בהולך לומר שנה טובה לרוצח, אי אית ליה דין רודף או לא.
נ. יש לחקור – באמר שנה טובה למומר, אי עבר א"לפני עוור" או לא.
נא. יש לחקור – אמר לו שנה טובה וחזר ואמר לו שנה רעה, אי אמרינן תפוס לשון ראשון(*15) או לא.
נב. יש לחקור – אמר לו שנה טובה וחזר בו תוך כדי דיבור – אי אמרינן דהואיל ואית ביה נפקותא לקידושין לא יהני או לא.
נג. יש לחקור – אמר לו שנה טובה וחזר ואמר לו משטה הייתי בך, מהו.
נד. יש לחקור – אמר "שנה", והפסיק כדי שאילת שלום תלמיד לרב וסיים "טובה", חוזר ומברך או לא.
נה. יש לחקור – באת"ל דחוזר ומברך, איך הדין אי הפסיק כדי אמירת שנה טובה תלמיד לרב, מהו.
נו. יש לחקור – אי שייך בזה חסרון ד"מברך רעהו בקול גדול, בבוקר השכם בערב קללה תחשב לו".(*16).
נז. יש לחקור – אמר שנה טובה לישן וניעור – אי צריך לחזור ולברך.
נח. יש לחקור – אי מהני שנה טובה למת או לא.
נט. יש לחקור – למה שנוהגים לעלות בער"ה לבית הקברות אי שרי לומר לחבירו החי שנה טובה, או דאית ביה חסרון דלעג לרש שהרי אין המתים יכולים לומר לו "וכן למר"
ס. יש לחקור – אי שרי למימר לאשה שנה טובה או דהוי דרך חיבוב ואסור.
סא. יש לחקור – את"ל דשרי למימר לאשה, אי מצי למימר לעובר שבמעיה, למאן דאמר עובר ירך אמו, דהא לשנה אחרת יהיה לעצמו.
סב. יש לחקור – בחרש אי מהני רמיזה לשנה טובה או לא.
סג. יש לחקור – אי מהני מסירת מודעה לבטל שנה טובה או לא.
סד. יש לחקור – באומר לא בעינא שנה טובה אי מצי לברך או לא.
סה. יש לחקור – באת"ל דלא, אי כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
סו. יש לחקור – באת"ל דכפינן – אי כפינן נמי א"וכן למר".
סז. יש לחקור – אם דין שנה טובה הוא ביחס לשנים שלפניה כמו שהיה נראה מנוסח " תכלה שנה וכו'" או לא.
סח. יש לחקור – אם אמר שנה טובה לך ולא לאחרים, אי אמרינן דבעינן דייטב לו בשנה זו או דבעינן דיהיה שם שנה טובה וא"כ בעינן אף לכולהו.
סט. יש לחקור – אם ברכו בג' שנים ולא נתקיים, אי אמרינן הוחזק כפרן לשנה טובה או לא.
ע. יש לחקור – אם אמר שנה טובה לעצמו אי חיילה או לא.
עא. יש לחקור – את"ל דחייל, אי חייב ב"וכן למר" או דאמרינן דא"כ אין לדבר סוף.
עב. יש לחקור – איך הדין לומר שנה טובה לגברא קטילא או לטריפה.
עג. יש לחקור – ואיך יהיה הדין באומר שנה טובה בקופץ מראש הגג אי מהני.
עד. יש לחקור – בגוסס או יוצא להיהרג, דודאי לא יחיה לשנה אחרת אי חייב למימר לו או לא.
עה. יש לחקור – בעומד בסוף שנת ששת אלפים דקאי עלמא דודאי לא תהיה שנה אחרת, אי צריך לברך או לא.
עו. יש לחקור אמר שנה ולא פירש, אי אמרינן מסתמא שנה טובה איתכוון או לא.
עז. יש לחקור – בשנה ופירש.



אמנם כולם קשות – אך שנה ופירש קשה מכולם.

מאיר
 אתה כנראה לא איש עסקים או עצמאי, וזה כל ההבדל בהשקפתו.

ירוחם,

מאזנים סטטיסטיים אינם התחלות חדשות, כפי שכתבתי זו שיטה פרקטית לחישוב כלכלי ותו לא.


(נכתב מחו"ל טרם השבת)

_________________

מ. זוהר

מאיר
כל עסק פותח דף חדש ב1 ינואר כל הצקים מחליפים סיומת בתאריך,המאזנים מתחילים מחדש

, כשהיו שטרות גם הם נמנו מהראשון לינואר, היום זה צ'קים- שיהיה ראש השנה לשטרות וכד'

ונאחל שנה טובה לשטרות ולהכנסות



סיפרחי את זה כבר- אברך שעזב את הישיבה בא ללרבי לבקש ברכה- הוא עומד לפתוח עסק. אמר לו הרבי לך לכל הרוחות!

ראה הרבי כי נפלו פני האברך, הסביר לו- הפרוש של ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה- זה לך לכל הרוחות

ירוחם,

איזו פעילות כלכלית (ובכלל) מתחילה ב1/1, פעילות המאופיינת כפעילות מיוחדת לתחילתה של השנה האזרחית?

כפי שכתבתי לעיל, זו שיטה פרקטית למספר את הימים, החודשים והשנים, זו שיטה טובה לחשב סטטיסטיקות למיניהן, אך אין כל התחלה מעבר לכך ביום הזה מכוח שינוי ספרה בתאריך.

ואם באמת מישהו מתחיל עסק חדש בדיוק בראשון לינואר אין לי כל התנגדות לאחל לו, אדרבה, ירוחם ידידי עלה והצלח וישגשו נכסיך עד שיבלו שפתותיך מלומר די!

_________________

מ. זוהר

רב מיכי     וזוהר

התאריך הוא באמת פורמלי, ואין לה כמובן כל ערך דתי או רוחני, אבל בתאריך הזה מתחילה  פעילות כלכלית בכל המשתמע מכך

, והרבה מאד משתמע מכך, אז מה הבעיה אפילו לכאורה לאחל, למשל- שיהיה בשטומ"ץ?

הרי כשאדם יוצא למסע, פותח עסק חדש, מתחיל בלימודים. מפרסם ספר, תמיד מאחלים

. מה הבעיה מאיר? אין שום משמעות ליום המיוחד הזה? שבה מתחילה הפעילות האזרחית? ולפיה נידונים התוצאות

mdabraham
מה עם החסידים אל ניטל? האם החתם סופר שאב את המקור לניטל מן החסידים? והאם גם הרב מיכאל דוב ויסמנדל?

שמעתי איזה עיניין על חנוכה- הדלקת נרות- ועל הימים הכי חשוכים בשנה.
 רצוני לומר שהחושך בחוץ אולי מעלה לתודעה איזה שהוא חושך מבפנים, ודווקא שם אדם יכול לנסות להדליק איזה נר של תקווה.
ואולי כל התחדשות והדלקת תקווה יכולה להביא איתה משהו חדש.
ולכן, אולי כן אפשר להתייחס לזה כאל שנה חדשה באיזה שהוא מובן? (תוך הכחשת כל קשר לברית החדשה)

כמדומני, בסקירת ראשי השנה במשנה (ר"הש לאילנות, לאדם, לעולם וכו') אין התייחסות לזה.
שזה מזכיר לי את הויכוח של ר' יהושוע ושל ר' אליעזר על תאריך בריאת העולם.