אירופה שותה עצמה לדעת

מצורף קובץ

מיכל רמתי | הארץ | 17.9.04


רבע ממקרי המוות בגילאים 15-29 במערב אירופה קשורים ישירות לאלכוהולבעוד שגיל צרכני האלכוהול באירופה יורד, עולה כמות המשקאות אותה הם צורכים. על פי הערכות ממשלת בריטניה, 17 מיליון ימי עבודה בשנה יורדים לטימיון בגלל הנגאובר

משהו קיצוני קורה באירופה. אף כי המבוגרים האירופיים שותים פחות, המתבגרים שותים יותר ויותר - ומגיל צעיר יותר. גרוע מכך, הם גם משתכרים יותר. המחיר החברתי והכלכלי של נוהג זה גואה - תאונות דרכים, פשיעה, התאבדויות וקטטות הן רק חלק מהתוצאות. המגמה מסתייעת לא רק במסעות הפרסום של יצרניות המשקאות, אלא גם בתרבות המסיבות והאלכוהול המיוצגת בסרטי הקולנוע המערביים והמעודדת בפסטיבלי הרוק הממומנים על ידי יצרניות המשקאות.

בבריטניה, 40% מהפניות לחדרי מיון קשורות בשתיית אלכוהול. בסך הכל, כרבע ממקרי המוות בגילאים 29-15 במערב אירופה קשורים ישירות לאלכוהול. במזרח אירופה מספר זה מוערך בכשליש. ממשלת בריטניה מעריכה כי עלות שתיית האלכוהול מסתכמת ב-20.1 מיליארד ליש"ט בשנה (37 מיליארד דולר). נתון ממשלתי נוסף הוא הערכה כי 17 מיליון ימי עבודה הולכים לאיבוד בגין היעדרויות הקשורות באלכוהול - בעיקר ההאנגאובר המוכר...

ממשלות רבות נקרעות בין המספרים המטרידים לבין הלובי החזק של יצרניות המשקעות החריפים. כמה מהן נענו לטענות היצרניות כי מסים נמוכים על משקאות חריפים נחוצים על מנת להפחית את היקף הברחות המשקאות לתוך שטחי האיחוד האירופי, אך המחירים הנמוכים יותר מקלים על הצעירים לרכוש אלכוהול.

מדינות אחרות מתחילות לפעול לצמצום הבעיה. באיטליה נאסר פרסום אלכוהול המיועד לצעירים. בשווייץ נחקק חוק המטיל מס של דולר על כל בקבוק "אלקופופ" בתור "צעד להגנה על צעירים". בדנמרק נחקק ב-1998 לראשונה חוק המגדיר גיל מינימלי לרכישת אלכוהול - 15. בפולין נחקק חוק המגביל את הפרסום והחסויות של חברות אלכוהול, ומטיל סדרת מסי אלכוהול. גם בצרפת נחקק לפני כמה שבועות חוק המטיל מסים על ה"אלקופופס".

בבריטניה, ילדים בני פחות מ-16 שותים חמישה פיינטים (כ-2.4 ליטר) של בירה בשבוע - כפליים ממה שהיו שותים ילדים בגיל זה לפני עשר שנים. באירלנד, 59% מהגברים ו-26% מהנשים בגילאים 29-18 שותים עד שיכרון חושים לפחות פעם בשבוע. בדנמרק, מספר הילדים בגיל 15 ששותים לפחות פעם בשבוע גדל מ-20% ל-39% אצל הבנות, ומ-37% ל-50% אצל הבנים מאז 1988. בצרפת 70% מבני 18-12 שותים, לעומת 45% ב-1990.

במזרח אירופה, שבה תמיד היתה צריכת האלכוהול גבוהה, היתה העלייה בשנים האחרונות חדה לא פחות. בצ'כיה הוכפל מספר השתיינים בקרב הצעירים; בסלובקיה הוא גדל ב-25%, ובהונגריה הוא שולש.


הצפרדע של באדוויזר מוכרת יותר מהדמויות של קלוגס


מה מניע תופעה זו? במזרח אירופה רבים מצביעים על הצמיחה בפרסום, שלא היה קיים בתקופה הקומוניסטית. גם במערב מפנים אצבע מאשימה ליצרניות המשקאות החריפים. קל מאוד להאשים את המפרסמים, וכנראה בצדק: מחקר אמריקאי גילה, למשל, שהצפרדעים המצוירות של באדווייזר מוכרות לילדים יותר מאשר סנאפ, קראקל ופופ - הדמויות של קלוג'ס. חברות המשקאות נותנות חסויות ליותר ויותר ארועים לצעירים - מסיבות ריקודים כל הלילה, רייבים, הופעות, מועדונים וארועי ספורט. עם ארועים אלה נמנים, למשל, גביע הרוגבי האירי של הייניקן וסדרת הופעות הרוק "גרין" בסקנדינובה של טובורג.

כמו כן, יצרניות האלכוהול החלו לשווק מוצרים המיועדים באופן מיוחד לצעירים. בני העשרים פלוס באירופה גילו מחדש את נפלאות הקוקטיילים האקזוטיים, דוגמת המוחיטו והפינה קולדה. יצרניות האלכוהול החלו לשווק סדרות של מוצרים קלילים שממש תפורים על ציבור המתבגרים. מדובר ב"אלקופופס" - קוקטיילים מוכנים מראש המגיעים בבקבוקים מושכים עם שמות מפתים. אלו הם בעצם משקאות קלים מעורבבים עם אלכוהול חזק - קל מאוד לשתות אותם בכמויות ולהשתכר מהר.

בבריטניה ה"אלקופופס" (כגון וודקה מהולה במשקה ממותק) כבשו את השוק בסערה בסוף שנות ה-90. מותגי אלקופופס כגון בקרדי בריזר וסמירנוף אייס נפוצו בפאבים, ברים ומועדונים בריטיים בעשור האחרון, ונהפכו למשקה המועדף על בני העשרים ומשהו. אך הצמיחה במכירותיהם, שהיתה 19.3% ב-2001, הואטה ל-6.3% ב-2003 (מבחינת נפח מכירות), לפי נתוני חברת דאטהמוניטור. החברה צופה צניחה ממכירות של 14 מיליארד ליש"ט ל-1.1 מיליארד עד 2008. זאת, לאחר שב-2003-1999 הוכפל שוק האלקופופס בבריטניה מ-892 מיליון ליש"ט ל-1.4 מיליארד ליש"ט. העניין הוא שכמו כל אופנה, גם האלקופופס בסוף יאבדו מיוקרתם.

אפילו בגרמניה, מדינה המזוהה מאוד עם בירה, הצעירים משנים את העדפותיהם. האזרח הגרמני הממוצע שותה עכשיו כ-122 ליטר בירה בשנה, לעומת 142 ליטר ב-1991. אפילו המים המינרליים נמכרים השנה יותר מאשר בירה. עם זאת, יצרני הבירה מוצאים שווקים חדשים - בדרום אירופה, הידועה באהבתה ליין, מתפתחת תרבות שתיית הבירה. איטליה היא עתה הלקוחה הגדולה היותר למבשלות הגרמניות, וגם בספרד גדל הביקוש לבירה. בבריטניה, לעומת זאת, היין דווקא תופס תאוצה על חשבון הבירה.


עם שתיית יותר מ-120 ליטר בירה לאדם בממוצע בשנה, הגרמנים הם עדיין צרכני הבירה הגדולים ביותר באירופה - כ-20 ליטר לפני הבריטים, לפי דו"ח של חברת המחקר מינטל. כמו כן, כמעט חמישית מאוכלוסיית הגרמנים המבוגרים מאמינה שמטרת שתיית האלכוהול היא להשתכר, לפי אותו דו"ח. זוהי הרמה הגבוהה ביותר באירופה - לשם השוואה, בבריטניה, המזוהה עם שתייה עד לאובדן חושים, ערך זה הוא 8%
.

ב-2003 הוציאו צרכנים במערב אירופה (צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה) 59 מיליארד יורו על בירה, כשבגרמניה הוצא 40% מסכום זה ובבריטניה 39%. באיטליה ובספרד, שבהן שיעורי צריכת הבירה קטנים יותר, צפויה צמיחה גדולה יותר במכירות העתידיות.



****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il