| נשלח ב-19/9/2004 23:26 |
 |
| |
מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה \ פשט
"וגם נוהגין שלא לישן ביום ראש השנה ומנהג נכון הוא".
רמ"א תקפ"ד ב' בשם הירושלמי.עפ"י המאמר הידוע "מאן דדמיך ריש שתא ,דמיך מזליה".
בירושלמי שלנו- ר"ה לא נמצא.
אולי במסכת אחרת, אולי בגירסאות אחרות. (למה דווקא ביום?)
האר"י אמר שאחרי חצות מותר לישון שכבר נתעורר המזל ע"י התפילות והתקיעות. [מ"ב]
ואכן הרבה יהודים יראים ושלמים לא ישנים ביום ראש השנה כדי שלא יירדם להם המזל.
ואני המיקרון רוצה להציע פירוש פשוט פשוט פשוט לפתגם האימה "דמיך מזליה"
אם ילד חלש עולה כיתה , וביום הראשון ללימודים הוא מגיע עם אותו ילקוט מרופט, אותם מחברות קרועות, אותם עפרונות שבורים, אותם הרגלים רעים מהשנה שעברה, הוא לא שם לב שחלפה שנה ומלמד חדש יושב על הכיסא, אין סיכוי שהשנה הוא ישתפר במשהו.
אם הוא לא מבחין בהזדמנות, אם הוא לא מבחין בהתחדשות, אם הוא לא אומר לעצמו הנה הכל מתחיל מחדש גם אני מתחיל להשתנות, הוא פשוט יישאר אותו ביש-גדא מהשנה החולפת.
ראש השנה הוא תחילת מחזור, הוא תחילת שנה, מי לא רוצה להתקדם, להתחדש, להצליח,
אבל מי שדמיך בראש השנה , דמיך במובן ישנוני פאשלופען בלע"ז, ולא מבחין בהזדמנות להתחדש, להשתפר, לקדם את עצמו,ברוחניות, בכל תחום, הרי ש"דמיך מזליה".
מזל כשם כללי להצלחה אם הוא לא ערני ליום הזה הרי שכאילו לא באה שנה חדשה והוא ישאר באותו מצב של השנה הקודמת. באותו חוסר מזל .
נראה לי כל כך פשוט עד שלדעתי זה עניין של מיקום. אפשר שאם הפתגם הזה היה כתוב בפרקי אבות היה ברור לכולם שמדובר במליצה, אבל ההקשר של יום הדין עם ספרי המתים, והמי יחיה ומי ימות לא מותיר מקום לשנינויות.
מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 12:22 |
|
| |
דגים, תודה על החדשות הטובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 11:01 |
|
| |
התענינתי לתומי מדוע עלה הנושא, וחושדני שזה משום "ריש שתא" הלועזי.
ומענין לענין באותו ענין. ענין הסימנים בראש השנה, שהם בלתי מובנים בעליל, וכי מי שיאכל דבש, יאכל דבש כל השנה? אם זכה זכה, אם לא זכה מה יועיל הדבש.
ואמנם, לבי היה נוטה לפרש, שמכיון שהאדם מפתח ציפיות חיוביות, הרי הם מגשימות את עצמם, ולכן מן הראוי ליצור תחושה של מתיקות בתחילת השנה.
דא עקא, שהאמת נר לרגלינו, ובגמ' מוזכר הנושא בהקשר של לבדוק את הצל בירח, כדי לדעת אם תוציא שנתך, ושם ההסבר אינו רלוונטי מי יודע מה, וצר לנו, אך יש להשאיר בצ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 09:34 |
|
| |
את הקטעים מצאו בעיקר בגרמניה, שכחתי את שמו של מי שעסק בהם שם, הוא פרסם חוברת בגרמנית על הנושא, אחר כך כתבו על כך, י' זוסמן במאמר בקובץ על יד, ומשה עסיס בעלי ספר (כמדומה חוברת יט).
מעניין גם שנכתב קונטרס חשוב בנושא על ידי הרה"ג רח"א ביחובסקי ז"ל, מחסידי האדמו"ר מהרי"ד מלאדי, חתנו של הגביר החסידי ר' שמואל עפשטיין. היה מראשי כולל חב"ד בחו"ל, ונתפרסם במחלוקת הקשה שניהל נגד הנהגת הכולל בחברון ונגד ליובאביטש. במיוחד התמסר להדפסת כתבי אדמור"י חב"ד, והצליח לאסוף כתבים רבים, עוד בשעה שבליובאביטש לא ראו זאת בעין יפה.
הקונטרס בשם 'השמטות הירושלמי' (בו דן בכמאתים קטעים מסוג זה), נכלל בספר 'כתבי הרח"א ביחובסקי',שיצא לאור על ידי ועד מיוחד, שכתובתו ברח' איסטערן פארקווי מס' 770. היודעים מה היה בעת המחלוקת הקשה מבינים את המשמעות (אגב, הוא הראשון שהו"ל את דרך מצוותיך, ועכשיו הדפיסו את הספר שוב בהוצאה הרשמית [כולל הקדמת המו"ל, אך בהשמטת שמו...!])
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 08:41 |
|
| |
דגים
"לאחרונה נתחדש בזה משהו, לאור גילוי קטעי כתבי יד של הירושלמי בתוך כריכות. וכתבו על כך, בגטינגן, מ' עסיס וי' זוסמן".
אתה יכול לפרט ? מצאו לאחרונה כתבי יד חדשים של הירושלמי ? איפה כתבו על זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 08:37 |
|
| |
קעלעמר
הרבה פעמים מה שמובא אצל הראשונים בשם ה"ירושלמי" נמצא בספרי הגאונים, כגון ספר המתיבות, וייתכן שלכך הם התכוונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 01:56 |
|
| |
דגים פתח אשכול על נושא זה .הרני מעתיק דבריו לכאן:
ישנה הלכה שמיוסדת על מה שנאמר בירושלמי, אך הדברים אינם בירושלמי. יש איסור לישון בראש השנה, בהסתמך על הנאמר בירושלמי: מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה! אולם פרט לכך, דומה ש'דמיך' אין פירושו ישן, אלא מת. ועל כל פנים נראה שזהו הרגיל בירושלמי (אם כי אולי במוקומות מועטים אולי פירושו יהיה ישן).
השעה מאוחרת ואין לי כוח לבדוק בספרו של רח"א ביכובסקי, שכתב קונטרס שלם על קטעים שמובאים כירושלמי ואינם לפנינו בירושלמי. לאחרונה עסקו בכך במחקר. כבר מזמן הביע א' אפטוביצר את דעתו שהיה לחכמי אשכנז ספר שנקרא ירושלמי, וממנו ציטטו דברים אלו. אך יש שסברו שאלו קטעים שנשמטו בנוסח שבידינו ואולי בנוסחאות אחרות ובכתבי יד יימצאו. לאחרונה נתחדש בזה משהו, לאור גילוי קטעי כתבי יד של הירושלמי בתוך כריכות. וכתבו על כך, בגטינגן, מ' עסיס וי' זוסמן.
תוקן על ידי - קעלעמר - 30/12/2004 1:57:03
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 14:08 |
|
| |
חלילה אני צסיכמה שלא לכופף את ההכלה בגלל רגשות!!!
אבל מותר לנהוג בהגינות כלפי אשה שנבהלת ולעזור לה לברר את הנושא.
בעלי היה פעם אצל רב חשוב שיחי' לגבי שאלה קשה של מראות והוא יצא מהכלים איך שהרב היה כל כך מסור לפתור וגם כשלא יכול היה להקל
הוא ראה את הכאב הנורא ששרה על אותו רב צדיק ממש אפשר היה לחוש את אהבת הבריות ואת ההשתדלות להקל על השני כשצריך לשמוע את השלילה.
ולא בקשתי לרחם בגלל רגש אבל הודתי על הבנה לרגשות.
ולרב מימוני יש הרבה רגש וחכמה ומה לעשות הוא יודע איך מדברים אל אשה רגישה
והלוואי וירבו כמותו יהודים טובים וחכמים בישראל!!!
גב' ריבי הכהן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 11:47 |
|
| |
לא כל רגישות אישית שפילסה לה דרך בספרי ההלכה, הופכת להלכה ונדמה שזו אחת מהן!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 16:57 |
|
| |
רציתי לומר לכל אלו שמקיימים בחבריהם בהידור בריש שתא
"מאן דדמיך לחבריה בריש שתא דמיך ליה חבריה כולי שתא שנאמר בדמיך חיי"
פתגם חכם שאמר לי אבי שליט"א
בשם חה"כ לשעבר רבי מנחם פרוש
שליט"א.
"אז מקעהן נישט [איך להעליב] אונ מ'וייסט נישט [אם איזה חברמנית אתה נפלת כשבחרת לך את האובייקט!!!!] נעמנט מעהן זיך נישט אונטער" [את המלאכה שתחילתה אתה אולי רואה ואת סופה לעולם לא תדע!!!]
נישטאיך האב דאס געזגאט נאר מנחםפרוש
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 15:29 |
|
| |
לכב' הרב מימוני שליט"א
אלף תודות לך!!!!!
אתה לא יודעת כמה שאתה כעת הרגעת אותי
במילים ספורות
עשית עמדי חסד גדול ביותר!!
כי נורא נבהלתי בבןקר כשקראתי את מה שכתבתם
מה לעשות אני פחדנית גדולה בפרט מדברים שהם מאד סגוליים.
ובמקום לשפוך מלח על פצעים תפוחים נקית אותם ממליחותם וחבשת אותם!
אני מאד מודה לך!
מילים פעמים הורסות ואין צורך לפרט
ופעמים רבות הן בונות בפי שעשית איתי הרגע!
אבל שמעתי היום מחברה טובה שאמרה בשם בעלה [לא הספקתי אני לשאול את בעלי הוא כרגע אצל הרבי שלו שליט"א]
שלישון הכוונה להכנס למיטה ולא שחוטפת תנומה.
כי מה לעשות ולא כולם ראשם עירני ובעלה אמר לה סברא יפה, שאם יחמירו בזה אז בסוכות תהיה בעיה חמורה מאד אם חלילה לשניה נעצמת העין.
עוד הוא הוסיף שגם קדושת תפילין היא חמורה ביותר והתירו בדיעבד לישון עם התפילין,
וחוץ מזה במקום ענק למשל כמו בחסידות גור שלא צריכים לספר לכם כמה אלפי חסידים מצוטפפים שם לראות את הרבי הקדוש שליט"א והאנשים מתעייפים מאד אז כמעט כל החברים של אותו אברך נימנמו לשניות.
ופעמים צנחה עליהם השינה אפילו בעמידה ואוי ואבוי אם כולם הם באותה גזירה.
הערה מעניינת של אברך חסידי שיחי' שהוא נחשב בגור לתלמיד חכם גדול,
אז מה דעתכם על דבריו יש לזה סימוכין כן או לא?
ריבי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 15:05 |
|
| |
ריבי
אין לך מה לחשוש.
המשנה ברורה אומר שהקביעה שאדם אינו צריך לישון מיועדת רק למי שמסוגל באותה שעה ללמוד או לעשות מצוות אחרות.
לידה קלה ותינוק ואמא בריאים בעז"ה!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 14:47 |
|
| |
קראתי את כל מה שכתבו בהקשר לשאלתי ואני מבינה שחלילה נגזר כאן פסק של אוי לשכנה שמפהקת כל הזמן ואוי גם לשכן שלה.
אז גם אני אביע דברי באומר.
ראשית שהגר"א מוילנא זצוק"ל אמר פעם שצריכים לסגור את עזרת הנשים בכלל ועדיף שתתפללנה בבית.
אז יתכן שאם לא הייתי הולכת לעזרת נשים לא הייתי מפהקת, וגם לא הייתי מושא לדיבורים בגלל שהסיבה שהגר"א לא רצה שאלך לעזרת נשים כדי שלא ידברו לשון הרע על כלל ישראל והרי הנשים מומחיות גדולות בזה, אז גם הגברים היו למדים מוסר ממרים ולא היו מטילים דופי בנשי חבירהם!
......ואגב כיון שגם לי יש מקלדת לא פחות חריפה מאשר לשכני
אשאלנו רק שאלה אחת קטנה מה פירוש "נישטאיך"
מי אומר שכך צריכים לאיית??????
אולי קצת אחרת "איךבעהןנישט"
המילה "נישטאיך" היא כשילדים שובבים משתוללים ועושים בלאגאן בא הרבי הקפדן וצועק מי השובב שעשה את הנזק מיד כל הילדים צועקים במקהלה.
נישטאיך [נו כמובן לא כולם אשמים]
ובזכותך נזכרתי בשני דברים חשובים ששכחתי אחד קודש וחד להבדיל בין הקודש לחול.
אז אני יודעת קצת אגדות חז"ל [גם אני למדתי קצת "יודישע געשיכטע אונד לעגנדע"] ושם מסופר על אותו קנטרן שרצה להציק להלל ולהוציא אותו מכליו בכל מיני שאלות קנטרניות וב"ה את הלל הוא לא הוציא גם בשעות הכי דוחקות ערב שבת לפני הדלקת הנרות.
כאן הוחטאה המטרה למחצה:
כי אני באמת לא הלל ואינני כלל ותרנית לצערי הרב שאני עדיין רחוקה משלימות בעבודת המידות]
אבל השואל היה כן "הקנטרן ההוא" ששאל שלא לענין והכל בשביל המטרה הלא קדושה להוציא מהכלים את הנשאל!
[זה חלק הקודש]
ולהבדיל בין הקודש לחול נזכרתי בעוד דבר כשהייתי ילדה קטנה אהבנו הילדות לשיר שיר ישן ואהוב
"אם אני אינני אני אז מי אני בכלל?"
ובתרגום לאידית למי שאינו בקיא באותיות הגדולות
"אויב איך בין נישטאיך איז ווער בען איך אינגאנצען?
"טאקע אשווערע פראגע פאר דיא וואס האבען ליעב צופרעגין פארשידענע פראגעס צוועקלאז אונ ווארטין נישט פאר קיין ענטפערין אונ אפילו אין עשרת ימי תשובה".
ואני רוצה גם כן קצת לעבוד על מידותי ולהתפלל ולכוין את תפילת הרבי הקדוש רבי אלימלך מליזענסק זיע"א "שנראה כל אחד במעלת חברו"
ושה' יעזור לי ולחברותי שנגיע למעלה הזו גם כשעומדת על הלשון אימרה חריפה שאהיה כובשת ניבה [נבואה]!
ריבי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 12:16 |
|
| |
יצחקומר,
פירוש מצויין!
כיוונת לדעת גדולים שאינני זוכר כרגע את שמותיהם.
ברור שאין מקרא יצא מידי פשוטו, אבל כלשון הרמב"ם, אע"פ שהיא גזיה"כ רמז יש בה, עורו ישנים משנתכם, וכו'.
נפלא ביותר. מבהיל על הרעיון. ראוי לשיחת מוסר בכל ביכ"נ קודם התקיעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 12:07 |
|
| |
שמעתי וורט נאה בר"ה.
מדוע אין ישנים בר"ה?
כזכור, ביום בריאת האדם נפלה עליו תרדמה - כנראה הפעם הראשונה בה ישן - ואזי נלקחה ממנו הצלע ונבראה האשה. היה זה בראש השנה. מאז נמנעים משינה בר"ה, פשוט - כדי שזה לא יקרה לנו שוב............
(לריבי - זה פותר לך את הבעיה...)
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 11:37 |
|
| |
לריבי.
<"הייתי בעזרת נשים קמתי די מוקדם בר"ה ויחד עם אחיותי הלכנו כברת דרך ארוכה להגיע לבית הכנסת.
רצינו לשמוע את החזן שהוא נעים קול ובעל רגש מיוחד...
ואני הייתי כל הזמן מפהקת וכמעט לא הייתי מרוכזת בתפילה">
אולי בפעם הבאה במקום ללכת לשמוע חזן, תלכי להתפלל, ואולי אז תפהקי פחות.
|
|
|
|
|
