| נשלח ב-22/9/2004 19:26 |
 |
| |
מה המקור של המילה "אלוקים" ?
מה מקורה של המילה "אלוקים" (כוונתי עם קו"ף). לדעתי זו מילה חדשה למדי, בוודאי בספרים כתובים, ואולי גם בלשון הדיבור ? ומה בדבר "קל" ו"צבקות" ואפילו "בית קל" והדומים לו ?
תוקן על ידי - זריחת_עץ - 22/09/2004 19:31:25
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 16:39 |
|
| |
הייתי צריך להגיע לבית קל,
בקיצור אני מסתבך לי כהוגן עם הגי פי אס בתוך ישוב ערבי ואני שמח שאני רואה משטרה (שוטרות) ואני שואל אותם אייך אני מגיע מכאן לבית קל ?
והם לא שמעו מישוב כזה,
ואני שואל שוב ושוב "בית קל" והם לא מבינות מאיפה נפלתי להם,
עד שנפל לי האסימון, איפה (אני שואל שוב) הישוב "בית אל"
השוטרות: הא הא סע ,,,,,,,,
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 22:01 |
|
| |
ידועה הבדיחה על פגישת שידוכין של צעיר וצעירה מדור המחמירים החדש:
- איך קוראים לך?
- בתקה, ולך?
- קליקקו.
כל ה'קופים' השתולים בשמות הקדושים הם מחיצות שהקימו בני אדם בינם לבין האינטימיות הנדרשת בין אדם לאלוהיו.
ומשיחה שבעל פה זה עבר לאות הכתובה. מאד מטריד לראות בספרים ובתדפיסים חרדיים את 'הקל', המושיע והפודה, הנוכח כל כך בכל סיפור ושיר, אך עטור בתחפושת ה'ק' הבלתי נגמרת.
חניכי הדור הזה, גם בזמירות שבת שרים לו: כי אשמרה שבת קל ישמרני. קה ריבון עלם. ואף משבשים את החרוז: "ולוו עלי בני, ועדנו מעדני, שבת היום להשם".
איך אומרים היום? אין להם אלוהים.
ברגעים כאלה עולה געגוע לאינטימיות ולפשטות של עדות המזרח והתימנים, שלא היססו לקרוא בשם אלוהיהם בשיר, בפיוט, לחרוז בו חרוזים, וקוראים בשמו בכל שיר, איחול וברכה.
אין בזה שום סתירה לשום דין מדיני השמות הקדושים שאינם נמחקים, מדובר במנהגים שמשתרשים ומשתרגים בהדרגה, מרוב ריחוק ופחד. עיין במ"ב סימן ה' סק"ג, שנהגו להזכיר שם השם כאשר מספרים את חסדיו, גם בשיחת חולין.
תוקן על ידי - שלויימלע - 23/09/2004 22:11:06
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 18:58 |
|
| |
בינתיים נזכרתי בעוד משהו
הפסוק זרזיר מתנים או תיש, ומלך אלקום עימו
זכורני שהיה מי שרצה לומר שהכוונה לאלוקים, ושינה הכתוב מפני כבוד ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 13:50 |
|
| |
איני יודע מה כתוב במקורות שציין ממדבש (ר' ממדבש, אולי תוסיף נקודות קצרות.
אך הספר הידוע המשתמש בשם אלקים הוא התיקו"ז. ראה שם בהקדמה. (וזאת אכן תופעה מוזרה שבספר ידפיסו ככה)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 07:24 |
|
| |
ראה על כך: י' יבין, "על כתיבת שם "אלהים" בכתבי-יד", עלי ספר, יא (תשמ"ד), עמ' 37-55; י' מונדשיין, "ציונים והערות לגליון יב", אור ישראל: קובץ לעניני הלכה ומנהג, יג (תשנ"ט), עמ' רד; י' טסלר, "לכתוב 'קל' במקום 'אל'", שם, טו (תשנ"ט), עמ' ריד-רטו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 07:11 |
|
| |
להוסיף על דברי רב צעיר
כך היא דעתו של הרב קאפח, שאין לומר אלקים בה' אלא את השם ממש, וכל המשנה (ועושה כדרכנו) אינו משובח אלא להפך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 06:27 |
|
| |
מו"ל,
עדיף (ואינני בטוח שהכרחי, דתליא בכמה סוגיות) א-להים.
רב"צ,
צ"ל: אליהו - אליקקו.
אגב, פעם הייתי אצל הרבי מבוסטון בפורים, והוא לקח ילד ושאל אותו: איך אומרים נכון, 'ג'ינג'ר אייל' או 'ג'ינג'ר קייל'?
ולגופו של עניין נלענ"ד פשוט כקעלעמר ידידי ורעי.
ובאשר לטענת החירוף שהביא רב"צ, לענ"ד מכמה טעמים שונים שאין בה ממש ואין הנדון דומה לראיה.
ראשית, אף אם ההשוואה בין הקב"ה לאדם לעניין זה היא נכונה, הרי כשעושה כן מפני כבודו של הקב"ה, שאינו רוצה לפגוע בהזכרת שמו שלא כראוי ולא בכוונות הראויות, מדוע זוהי פגיעה? אפילו באדם זו לא היתה פגיעה!
שנית, וכאן הערעור על עצם ההשוואה, אין יחס שם ה' מאליו כיחס שמו של אדם אליו (כ"כ הקורדובירו, ומצוטט ונדון בעומק ובאורך בהקדמת השל"ה לספרו חלק 'בית הבחירה').
יש להבחנה זו כמה השלכות, וחלקן הפוכות זו מזו. אולם בשביל זה יש לדון במשמעות של שמות בכלל, ובמשמעות של שם ה' וביחסו לעצמותו הנעלמה (האם הוא מצביע אליה, מתאר אותה, מהווה 'בית יד' לאחוז בה, מהווה חלק ממנה עצמה ועוד ועוד). מעט מזה מצוי בסוף השער השני של ספרי.
וה' אלוקים הטוב יכפר, אם זה אכן עוון.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 22:12 |
|
| |
הייתי מוסיף גם את
"קה".
הללוקה, קה ריבון עולם, וכאלה.
נראה באמת מוגזם.
אני תמיד מעדיף את הללוי-ה או אלהי-ם, אבל בחברה החרדית אוהבים את זה פחות.
אגב, מקורב שם אלה-ים מן הסתם נידון כאן בפורום, הלא כן? כי יש לי כמה תובנות מעניינות בענין אם מישהו ירצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 19:34 |
|
| |
מנהג אשכנזי קדום, ובני ספרד ותימן מעולם לא נהגו כך. ואדרבה יש רבנים שונים שטוענים שזה חירוף כלפי שמים, שהרי המכנה את חברו בכינוי הוא מגונה, קל וחומר כלפי אלוהים (למשל, תאר לעצמך שיש מישהו בשם אליהו והחברים שלו קוראים לו:אליקו. האם הוא לא יפגע מכך ?).
וכמדומני שכבר דיברנו על כך בפורום בעבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 19:33 |
|
| |
השערה.
זה התחיל באלו שלא רצו לכתוב שם אלוהים מלא ומחמת הנוחות האריכו את הקו של ההא שיראה קוף. וכך הוא נהגה ומשם עבר להגית אלוקים בפה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
