מנגנון במוח ליצירת זיכרון לטווח ארוך

מצורף קובץ

אלכס דורון | מעריב | 26.9.04




במהלך חיינו אנחנו קולטים ללא הרף מידע מהסביבה: תמונות, צלילים, ריחות, ריגושים ועוד. את המידע הסתמי, זה שלא ממש משפיע עלינו, אנחנו זוכרים בדרך כלל לזמן קצר - מספר דקות או כמה ימים. חוויות משמעותיות יותר, לעומת זאת, ייחרתו בזכרוננו לזמן ארוך - אולי אפילו לכל החיים.
אבל איך המוח שלנו יודע להבדיל בין פיסות מידע חיוניות, שמעצבות גם את האופי שלנו ואת תפיסת עולמנו, לבין מידע שאפשר להסתדר בלעדיו? אף שתשובה ברורה וחלקה עדיין אין, צוות מדענים מאוניברסיטאות תל-אביב, בר-אילן וקולומביה שבניו-יורק עשו צעד חשוב בחקירת הנושא.
הזיכרון לטווח ארוך מותנה בבניית קשרים חדשים בין תאי העצב במוח. התאים הללו קשורים זה לזה ברשת סבוכה של מיליוני צמתים המכונים "סינפסות‭,"‬ שמפקחות על תנועת הגירויים העצביים העוברים מתא לתא. המדענים מאמינים היום כי תהליך יצירת הזיכרון ארוך הטווח מלווה בבניית סינפסות חדשות.
מהמחקר הנוכחי עולה, כי תהליך יצירת הסינפסות מהיר מאוד וקיים בגרעין של כל תא, אבל בתאי העצב במוח הוא חיוני במיוחד. למנגנון הזה יש חלק מרכזי בתהליכי הלמידה שלנו, והוא מאפשר למידע להיקלט בזיכרון ארוך הטווח. כאשר אנחנו לומדים, תהליך יצירת הסינפסות מופעל באמצעות גירוי עצבי, שהופך במהירות את הדנ"א נגיש לשם שעתוק - כמו צילום של תמונת מצב מסוימת שמנציח את המידע בזיכרון.
את המחקר הובילה ד"ר מלכה כהן-ערמון, מומחית באלקטרופיזיולוגיה וחקר המוח וחוקרת בתחום הנוירוביוכימיה באוניברסיטת תל-אביב. במהלך מחקריה היא גילתה את המנגנון החשוב הזה,כשהבחינה כי גירוי חשמלי בקרום תאי העצב בקליפת המוח מעורר מיד ריאקציה בגרעין התא.התגלית הזאת עשויה להשפיע בעתיד על דרכי הטיפול במחלות השיכחה, ואולי גם לסייע במחיקת זיכרון טראומטי.