| נשלח ב-30/9/2004 21:41 |
 |
| |
יו"ט שני - ה'עקב אכילס' של האורתודוכסיה
היום הזה הגורם סבל ליהודים רבים ומוציא לרוב את הטעם הטוב שהצליח היום הראשון של החג להעניק להם, אין לו שום בסיס הלכתי לתקיפותו חוץ מהטענה ש'אם מתחילים לשנות....'.
העובדה שהלכות כה כבידות ומכבידות (וזו רק דוגמה זמינה) תתבססנה על טענה כזאת, מוכיחה יותר מכל על מיושנותה של המערכת הזו וחוסר תקיפותה כמקדמת את האדם היהודי למטרה עבורה ניתנת תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 21:43 |
|
| |
הרב מיכי
דוקא שמתי לב שאין לך התנגדות ליום טוב שני [טו]של פורים,
וברצינות,בחול אנשים כך הורגלו ואף נהנים יותר מיום טוב שני מאשר הראשון כשכבר הספיקו לנוח מטרדות ההכנות,
לך בארץ ישראל השאירו רק את יום טוב שני של ראש השנה ליום של כיף ומשם כנראה סיוטך,
עצם הגזרה לשמא יחזור הדבר לקלקולו הוא די מובן לתקופת חזל ,קצת כבוד לזקנים שהינך בכל זאת משתדל לקנות מהם חכמה,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 21:32 |
|
| |
איזה יופי! עוד כמה גזירות ותהיה לנו שנה שלימה של חגים. יו"ט שלישי ורביעי של גלויות. דומני שיש מקום עד יו"ט חמישים ושתיים של גלויות (כי יש שבעה מועדים בשנה). אבל בעצם אולי אפשר לעבר את השנה כדי שיהיה מקום לעוד ארבעה חמישה ימים טובים של גלויות פר מועד. ואולי נבטל כמה ימים טובים, וכך נוכל לחגוג שלוש מאות שישים וחמישה ימים טובים של גלויות על אחד מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 21:22 |
|
| |
יום טוב שני הוא מטעם דלמא יגזור המלכות גזרה ואתו לקלקולא וממילא אמרו חזל[ביצה ד עמוד ב]הזהרו במנהג אבותיכם ,
החתם סופר מחדש דאף בארץ ישראל ישמרו שני ימים כשיבנה המקדש זכר ליום טוב שני של גלויות ,
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2013 17:45 |
|
| |
שכני הטוב
דנו בקידוש החודש -דנו. קידשו את החודש בבית דין- קידשו. האם עשו זאת לפי עדים- עשו. האם זה היה אמיתי- לא.
זה הכל היה משחק, כאילו. למד כאמור את רבנו חננאל או דבריו כפי שמביא רבנו בחיי.
מה פרוש לפי דבריך שקידשו את החודש תשרי נניח בים מסוים- איזה חשבון שונה יכול בדיוק להיות לרבי יהושוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2013 16:38 |
|
| |
אתה שואל אם קידשו חודשים ביבנה? ודאי. ועוד שנים אח"כ בגליל, עד לזמנו של ר' יהודה נשיאה, היינו תחילת ימי האמוראים. הלא הנה המקור שהבאת, דן בקידוש החודש ע"פ הראיה. המילה "חשבונך" מתייחסת ליום הכיפורים,אבל הסיפור קודם מתייחס במפורש למעשה של מחלוקת בקבלת עדים ביבנה, בסוף היום השלושים.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2013 13:33 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שכני הטוב
משנה מסכת ראש השנה פרק ב י] שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך הלך ו
הטכס היה גם אחרי החורבן? זה היה כמה שנים מעטות לאחר החורבן!. מה פרוש בחשבונך?
|
|
אני ממליץ לקרא את רבנו בחיי על התורה. בד"ה החודש הזה לכם ראש חודשים
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 05/04/2013 13:36:14
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2013 13:31 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 05/04/2013 13:34:23
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2013 14:42 |
|
| |
ירוחם, זה לא מדוייק. חישבו לפי כללים מראש, ותזמנו את קידוש החודש לפי החישוב מראש. לפחות כך בימי הבית השני ויבנה. יש לכך מס' ראיות, כגון האמירה שמימות עזרא לא מצאנו אלול מלא, ועוד. מצד שני, כבר בספר שמואל מוזכר "יום החודש השני". עם זאת, דוד ויהונתן בתוכניתם של ערב ר"ח לא הביאו אותו בחשבון, ותוכניתם נסובה על היום הראשון. שאול לא שואל על דוד ביום הראשון, ודוד ממשיך להסתתר עוד יום - מדוע? נראה שבער"ח עוד לא היה ידוע שיהיו שני ימים, היינו לא ידעו שהחודש מלא.
אבל קידוש החודש - החלק הטקסי - נערך, גם אחרי החורבן
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2013 13:25 |
|
| |
רק לציין כי לפי ר' סעדיה גאון רבנו חננאל רבנו בחיי ואחרים, מעולם לא קידשו לפי הראיה. אולי אולי רק שנים מספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2013 11:22 |
|
| |
רק להבהיר בגלל הערבוב בין הדיונים. אני טוען שיו"ט שני זה מיותר בכל יו"ט ובכל זמן, בלי שום קשר ללוח הקבוע. גם אם וכאשר יקדשו בעתיד על פי הראיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2013 11:11 |
|
| |
מה בזמנם? אנחנו מדברים על הייתור שביו"ט אחרי שנקבע הלוח...
אמנם, הטענה שלי היא שגם בזמן שקידשו לפי ראיה, בשבועות לא היה טעם ביו"ט שני, בגלל הספירה, וטענה זו אינה נכונה כלפי סוכות
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2013 08:52 |
|
| |
כמובן שלא בזמנם וגם כיום התלות הזו מקרית לא נאמר שאחר X ימים לפסח תעשה סוכות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2013 08:37 |
|
| |
בעל, "והחידוש של ר' יוחנן הוא אפילו על סוכות ופסח שאין ביניהם קשר של ספירה".
בלוח שלנו, יש מספר ימים קבוע בין פסח לסוכות (אבל לא להיפך).
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 23:13 |
|
| |
יהי, כבר כשכתבתי את התגובה כאן חשבתי לכתוב זאת. השאלה היא כמובן היכן ניתן לפרסם דבר 'כפירה' כזה. במקומות בהם הוא יתפרסם בין כה וכה לא תהיה לו השפעה על אנ"ש, ובמקומות שיש השפעה על אנ"ש הוא לא יתפרסם. בינתיים צל"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 13:19 |
|
| |
במקום שחגגתי את החג היו גם כמה אנשי חו"ל, במוצאי חג הראשון, הם הסבו ברוב הדר ועם לשולחן הסדר כהלכתו.
שאלתי את החשוב שבהם האם גם בספירת העומר הוא מונה בלמחרת השבת שעולה במנינו ,יום אחד לעומר מספק יומא?
|
|
|
|
|
