משה בן אשר ובנו אהרון בן אשר מטבריה.
תארם היה 'חכם' - התואר המקובל אצל הקראים ל'רב' (הרבה לפני הספרדים).
כתר ארם צובה נכתב ונוקד בעיר טבריה בראשית המאה ה-10 והועבר לבית הכנסת של הקראים בירושלים.
וכך נאמר בקולופון של הכתר:
'זה המצחף השלם של עשרים וארבעה ספרים שכתב... שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר... וניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדון הסופרים ואבי החכמים... מר רב אהרן בן מר רב אשר... [מצחף זה הוא] סגולת הקראים השוכנים בהר ציון... שבעיר הקודש...".
יש לציין שתקופה זאת היתה תור הזהב של הקראים ובקהילותיהם היו חכמים, מדקדקים וסופרים רבים.
עד להופעת קבוצת ה'פרושים', כל עם ישראל לדורותיו היה 'קראים'.
נשלח ב-14/10/2004 11:13
אלי מאיר היקר
אני רואה בדבריך כמה טענות, מתחומים ומרמות שונות. אשתדל למיין את הדברים כדי שיהיה נוח לדון בהם, ואציין מה יש לי להוסיף בכל תחום.
א. האם הניקוד של התורה מגיע מהקראים? אלו למעשה שתי שאלות: מי קבע את שיטת הניקוד שלנו, שבה הנקודות מופיעות בדרך כלל מתחת לאותיות ולא מעליהן? וכאן הדבר ידוע, כדבריך, שזו היתה המצאה בימי בן אשר.
לעומת זה, המסורת כיצד לקרוא את התורה, באיזה ניקוד, היתה קיימת עוד קודם לכן. אנו מייחסים אותה למה שקיבלנו ממשה מסיני (ויש חולקים...).
ב. האם בן אשר היה קראי? לצערי אין לי ידע בנושא זה, אך ראיתי מה שכתב מסתברא ושכתבו אחרים. הרושם שלי הוא שלא היה קראי. אבל אדרבה, הבא נתונים נוספים ונבחן בעצמנו.
ג. המחלוקת אם יש אם למקרא או אם למסורת, עד כמה שניתן לשפוט לפי סוגיות הגמרא, היא בשאלה הבאה:
הכל מודים שנוסח הכתיב של התורה לפי המסורת אינו זהה לאופן שבו מבטאים את המילים. יש פעמים שמשתמשים באותיות ו' וי' לניקוד, ויש שלא. למשל, המילה "סוכה" בלשון רבים יכולה להופיע פעם כ"סכות" ופעם כ"סוכות".
כאשר מילים אלו משמשות למדרש הלכתי, האם יש להתחשב בכתיב או בקרי, או בשניהם? זו, במקופיא, השאלה בגמרא אם יש אם למקרא או למסורת.
ד. האם האופן שבו אנו שומרים שבת, על דיניה ומנהגיה, כולל שיטותיהם של אחרונים, כגון חומרת החזו"א שלא להשתמש בחשמל המיוצר בידי יהודים - הוא האופן שקבעו חז"ל ושה' אמר למשה? האם האופן שבו אנו נוהגים בשמיני עצרת הוא כנ"ל? אלו שאלות חשובות, שכבר הזכרת באשכולות אחרים, ויש לדון בכל אחת במקומה.
עקרונית, נראים דברי צ'וטנג, שכל עוד ההתפתחות ההלכתית היא לפי כללי היסוד שיש בידינו - כל עוד הדברים נקבעים על ידי חכמים, יראי ה' - זה הכל חלק ממסירת התורה.
וכדאי לעיין בסוגיה המפורסמת על תנורו של עכנאי, ובפרשנות שלה לדורותיה, המראה כי הקב"ה נתן את התורה על מנת שחכמים יפרשוה.
אם יש לך השגות על האופן שחכמים מפרשים את התורה, או על המנהגים (ובנקודה אחרונה זו, כידוע, אני שותף לחלק מהשגותיך), יש לכך פתרון קל ופשוט: הבה נלמד את הסוגיות, ונראה אם יש בסיס לערער על דברי חכמים. לפי גישות מסויימות במסורת שלנו, יש רשות לחלוק על קדמונים. במה דברים אמורים, שהדבר נעשה מתוך ידע ויראת שמים. הבה נשתדל לעמוד בתנאים אלו, ונברר את האמת! אבל קודם כל צריך, כמובן, ללמוד, אחרת ההשגה אינה השגה אלא ביטוי רגשי. ביטוי רגשי יכול להיות כן, ממעמקי הלב, אך לא יהיה לו משקל הלכתי. כדי לקבל משקל הלכתי צריך לעמוד בתנאי היסוד של הלימוד והידיעה והדייקנות. (וגם דרך ארץ היא חלק מזה).
***
ההודעה נכתבה בידי מיימוני (הסגנון מעיד...), ונשלחה בטעות על שם עצכח.
תוקן על ידי - עצכח - 14/10/2004 11:14:17
נשלח ב-14/10/2004 09:55
אני חושב שזה חשוב להשאיר הודעה זו כמות שהיא, כדי שממנו נוכל לשפוט על שאר ההודעות שלו.
נשלח ב-14/10/2004 09:31
דומני שכאן המקום למחוק כמה מההשתלחויות האישיות (המנוגדות גם לחוקת הפורום). גם הכותבים כנגד הקראים, אגב, ייטיבו לעשות אם לא ייחסו להם מניעים אישיים בלבד ללא הבאת ראיות או הנמקה מסודרת.
נשלח ב-14/10/2004 07:12
וגם לא את הפורום, כלומר אותנו.
נשלח ב-14/10/2004 06:06
אלי מאיר לשונך המשתלחת לא מכבדת אותך.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-14/10/2004 05:15
תן תודה לחכמים הקראים משה בן אשר ואהרון בן אשר ואל תפער את פיך, בזכותם ומהם לקחת את הניקוד.
***
שאר ההודעה נמחק. היא אינה רלוונטית וסגנונה אינה מתאים. נא להקפיד על חוקת הפורום!
תוקן על ידי - עצכח - 14/10/2004 10:59:51
נשלח ב-13/10/2004 22:27
אלימאיר
אני שוב אחזור על דברי, עצם כתיבתה של מסורת ניקוד ופיסוק מהווה מלחמה בדיעה הקראית השוללת מסורת וטוענת שהגישה לטקסט צריכה להיות חופשית, שיטה אבסורדית המשוללת כל היגיון אלמנטרי.
שהרי הקריאה היא הקובעת את המשמעות כמו שמצינו במחלוקת הידועה שהזכרתי אם יש אם למקרא או למסורת.
הטענה שלך שידע התנ"ך בישיבות כיום הוא אפסי היא נכונה למרבה הצער, אבל זה עדיין לא אומר שכל מי שלומד תנ"ך הוא קראי או "משכיל".
הנחיתיות שלך כלפי המשכילים והקראים והשנאה שלך לחרדים מעבירה אותך על דעתך אתה לא חושב בהיגיון ואתה מגבב שטויות על גבי שטויות.
הקראים היו קבוצה של "אויבער חכמים" שניסו להילחם ברבנים ממניעים אישיים! ע"י פטנט טפשי של היצמדות מילולית לטקסט ללא שימוש במסורת, ובזה כאילו להשמיט את הבסיס לרבנים. הדבר הינו מופרך מכיון שהם עצמם נאלצו כידוע לפתח מסורת חדשה "איפכא מסתבראניקית" שמוכיחה ראשית שיש צורך במסורת כדי לפרש את המקרא ושכל הטיעונים שלהם נטולי בסיס הגיוני אלמנטרי.
ההיסטוריה גם מוכיחה זאת כמו שנאמר "עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה', בְּבַעַל פְּעוֹר: כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ. וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם."
נשלח ב-13/10/2004 13:54
אני כתבתי לפי מה שמצאתי בדברי הקראי הנודע אלקרקסאני מגדולי הקראים לפני תקופת הרמב"ם בספרו כתאב אלנואר מאמר ב' שער יב/ג הוא מתמודד עם טענת הרבניים על חיוב המסורה: "בעל דעה זו טען כלהלן: זה אשר מתנגד לחכמים דהיינו לרבנים יאמר לו אם תקרא את התורה לפי הכתוב תמצא את שם הבורא יתעלה ויתקדש כתוב ביוד הא לכן, למה אתה קורא אותו אדוני שאינו מקביל לזו [הכתוב]..." ועל כך מסביר שזה בגלל שהקריאה לא נקבעת לפי המסורה אלא שהטכסט נמסר לכולם בשווה. כאמור היו שיטת קראיות (של אסמעיל אלעוכברי) שאכן יש לקרוא כפי הכתיב. וכנראה שעם הזמן נותרה שיטה זו ונדחה שיטה (ויש מחלוקת ה"פוסקים")
נשלח ב-13/10/2004 11:56
הערת אגב למסתברא
כתבת " שהרי מנין לקראים שכאשר מבטאים שם השם יש לומר אדני ולא ככתיבתו "
ובכן דוגמה זו שהבאת איננה נכונה , הקראים אכן הוגים את השם ככתיבתו ואף מתקיפים את חז"ל שאסרו זאת.
אלימאיר, אינך מכיר אותי בכלל. אני אסתפק בזה שאני ממש ממש לא מייצג את החברה החרדית. אני כלל לא מגדיר את עצמי כחרדי, אלא כיהודי שומר תומ"צ. אני גם לא צעיר, אלא שצעיר היא מילה סוביקטיבית. אז אם הנך מעל גיל 50 אז אני מסכים שאני צעיר. אתה טוען שאני בוחר מה שנוח לי בעוד שאתה בוחר את הנכון והקשה. לא אענה על ההתנשאות הזאת שנאמרה לגמרי מתוך אי ידיעת הצד השני.
אולי יש לך טעם של שבת ואולי זה סתם טעם של יוהרא שהנך צודק וכל האחרים טועים, איני יודע. אבל מנין לך שאחרים אין להם טעם שבת לפי הגדרתם. מאפה מגיע ההתנשאות הזאת? השבת שאני עושה היום היא פחות או יותר אותו שבת של הזיידע שלי, תפילה מיוחד, אוכל מיוחד, קצת יותר שינה ולימוד מתוך הרחבת הדעת.
הדת כמו כל יצור אורגני הוא גדל ומתפתח. התפתחות הדת היא דבר חיובית ומעיד על עוצם החיות שבה. לשון נקרא לשון מתה ברגע שלא מתחדשים בה מונחים וכללי דקדוק חדשים. יש תנאי אחד בהתפתחות הדת והוא שזה יתפתח לפי כללים מסויימים. אחרת היא תפרוץ כל גבול. היהדות הדתית היא זאת שהתפתחה פחות או יותר לפי כללים מקובלים והיא זאת שמייצגת את רצון התורה. אולי לחז"ל היה דעת אחרת מה זה עצרת זה לא חשוב. אם במשך הדורות הוסיפו פה והורידו משם כל עוד שזה נעשה מתוך נאמנות למסורת היא בטוי הוגן לחג ההוא.
נשלח ב-13/10/2004 10:41
.
תמהני, אם לא סיפו של מדרון חלקלק רואות עיני.
=======================================
שאלה להוגי הדעות החושבים שבפורום:
האם ניתן לבקש מ'ניק' באינטרנט, כל-כולו אוואטאר וירטואלי, לדון לגופו של עניין ולא לגופו של אוואטאר וירטואלי אחר - שבעצם מהותו, נטול גוף הוא?
נשלח ב-13/10/2004 10:19
אכן - 'מוסר' אני מקבל פה. היאך היהנתי לא להתיישר עם הקו הרישמי, ולקלקל את הצגת הדברים כאילו הכל טוב, הכל מסודר, לפרום את השמיכה שבה כיסיתם את עצמכם כשלכל 'מוקש' תפרתם הסבר.
אתה יציר החברה הנוכחית בה הכל אמור אמור לזרום על מי מנוחות, שום דבר לא אמור להטריד, שום שאלה להציק, חבר בחברה זו אמור לבוסס לא רק בשומן גשמי, הכל מוסבר ומסודר ע"י הרבנים שטרחו להציב לך מסילה חלקה מכל ספקות, בה אתה אמור לזרום עד דורי דורות, ואתה מאד תמה, מי הוא זה בעל חשיבה עצמית שדבריו עלולים להוציא אותך מהמעטפת החמימה והמפנקת שלך.
דוקא משום שלי ב"ה יש עוד טעם אמיתי של שבת, ולא התקלקלתי, אני מיצר וכואב על ה'וישמן ישורון' המפטמים עצמם ועוד לא מתביישים לקרוא לזה שבת. רק את עצמם והנאתם הם מכבדים וטוענים שמכבדים את השבת. ומדוע הפכת את דבריי? קרא היטב ודו"ק.
זאת תופעה שמנגנון ההדחקה שלכם הופך את הדברים גם כשנתקלים בביקורת.
אתה ודאי צעיר, רק אשאל אותך, האם אתה חושב שהשבת שאתה עושה היום היא אותה השבת של הזיידע שלך, או שזה עולם אחר?
מה יש לתמוה על סגנון, האם יש לך תשובה לדברים? האם אתה יכול לספק לי הסבר מהו שמיני עצרת? אדרבה. אני אשמח מאד לשמוע ואקבל את דבריך אם נכונים הם. חז"ל עצמם לא ידעו אז אתה יודע? ואם אין לך תשובה ברורה לדברים אז תודה שזה קשה.
האם פתאום מפריע לך שהקראים הם קנאים מדי ועושים חומרעס? האם רק חומרעס חדשות לבקרים של אסלות מסין, ז'בו ושאר שטויות הן חומרעס נאותות?
אני ישבתי בחושך בשבתות בגלל איזה חזונאישניקעס, אז לך מפריע שאנשים אומרים אנחנו לא בטוחים אם אנחנו עוברים בזה על לאו דאורייתא אז נחמיר על עצמנו שלא להיכנס לאיסור? בזה נהוג לנגח אותם, תראו כמה טיפשים הם, אתה ראית פעם אותם בשבת? מי אומר לך שאין להם שבת נפלאה שהם נהנים בה מאד ומכבדים אותה לא רק בפרעס?
זאת התשובה לבטל את זה ש'השקיעו בתורה שבכתב', כאילו יש שתי תורות, השקיעו בתורה, נקודה, נכון, השקיעו ושימרו ויודעים כמו שאתה הנינוח ובטוח בעצמך ובוחר לעצמך תורות ע"פ נוחיותך לא השקעת.
אם יש סתירות שחייבים לפרש אז חייבים ואין זה דומה שניים או שלוש מקרים שאין דרך אחרת למי שלכתחילה ובאופן שיטתי 'דורש'.
נשלח ב-13/10/2004 08:58
אלימאיר:
מזמן תמהתי על סגנון הכתיבה שלך. טעם שבת אינך מכיר, חז"ל מצטיירים בעיניך כבעלי פלפול של סרק שלא היה להם שמץ מושג בדברים בסיסיים כמו עצרת וכדומה. והנה עתה מצאת לך רע, הלא הם הקראים שהם הם שהשקיעו בלימוד תורה שבכתב ושמרו את הפירוש האמיתי של התורה. האם הקראים בישיבתם בד' אמות בשבת ובלי שימוש באש, האם להם יש טעם שבת? האם השאלה הזאת היא פלפול של הבל?
לעצם שאלתך "התואיל להציג כאן מקרה אחד שבו הקראים משנים ממה שכתוב ע"פ דרש ושינוי הכתוב?" והנה בשאלה הזאת כבר טיפל בכוזרי שני, והאריך שם בעניין מילה בשבת, שג' פעמים שינו דעתם ע"פ דרש הכתוב. עיקר ביקורת הקראים הוא על מסורת תורה שבע"פ, אבל א"א שלא לדרוש התורה ולהוציאו מפשוטו שהרי יש בו הרבה סתירות, כגון ששת ימים תאכל מצות ושבעת ימים מצות תאכלו וכדומה.
ולבסוף הציטוט שהבאת אין בו כדי להוכיח שבן אשר אכן היה קראי, וכבר הזכירו שדבר זה נידון בספרות המחקר.
נשלח ב-13/10/2004 06:18
אתה תוקף ומשמיץ אותם אבל משתמש בתנ"ך שלהם? בלעדם לא היית יודע שום דבר. הם שימרו את התורה.
אם הם מינים, ספר תורה שכתבו מין יישרף.
נשלח ב-13/10/2004 04:43
'הגמרא מציינת ש'יש אם למקרא'
הגמרא אינה מציינת שיש אם למקרא, זוהי נקודת מחלוקת שחולקים בה תנאים ואמוראים לאורך כמה סוגיות בש"ס, ויש בעניין זה שתי שיטות נוגדות.
מכיוון שהבאת את זה, התואיל להסביר לנו מה ההבדל בין שיטת 'יש אם למקרא' ו'יש אם למסורת' והנ"מ בין שתי שיטות אלה לגבי הניקוד?
'הדיעה הקראית "חפישו באורייתא שפיר'
מכיוון שיודע אתה, התואיל להציג כאן מקרה אחד שבו הקראים משנים ממה שכתוב ע"פ דרש ושינוי הכתוב? זאת לעומת אין-ספור דרשות חז"ל המבוססות על שינוי הכתוב מניקודו המקורי, 'אל תקרי כך אלא כך', ועוד, שהש"ס מלא מהם?
'לא קיבלנו ממנו שום דיעות'
בן-אשר לא העתיק כמו תוכי עשרות-אלפי ניקודים לכל אות בתורה, דרוש הרבה מעבר לכך, היה בזה הרבה מדעתו ולמדנותו איך לנקד כאן ואיך כאן, חייבים ידענות עצומה ומעמיקה בתורה ובלשון העברית, וגם אם 'רק מסר את המסורת', איך זה שהמסורת בידיו ולא בידי הרבניים? האין זה אומר שהם אלו שהיה איכפת להם והקדישו את כל משאביהם ללימוד המסורת? אם הוא היה רב, למה באמת לא קיבלנו ממנו דעות והשקפות, אלא לקחו רק את הניקוד וזהו?
'אז מה זה אומר לגבינו??? '
זה אומר לגבי הרבנים שהם לא ידעו את כל הנ"ל, לא היה להם לא הידע, לא הכושר ולא המסורת לשבת ולהגיד כל מילה וכל אות בתנ"ך אם היא צריכה להיות מנוקדת כך או כך, ונאלצו להזדקק ל'מקצוענים'.
זה אומר שאנחנו לא יודעים את מה שהם ברוב חוכמתם ודרכם הישרה ללימוד התורה יודעים.
גם היום אם תשאל בחור ישיבה או אברך כולל - אין לו מושג על מה אתה מדבר בכלל. תעשה מבחן, קח תנ"ך בלי נקודות ותגיד לו לנקד, לא לבחור ישיבה - לראש ישיבה, הוא לא יידע בין ימינו לשמאלו.
מה יש לדבר על ענייני לשון, תנ"ך הם לא יודעים.
בישיבות כשמסתכלים על פסוק המובא בגמרא, מסתכלים גם עוד קצת וכך יודעים קצת תנ"ך.
המשכילים לעומת זאת, ידוע שמאז ומעולם שמו דגש על ענייני הדקדוק והלשון העברית, בניגוד ל'רבניים'. גם הם לא 'רבניים'. זה לא אומר ש'קראי' לבש מין כובע מחודד עם קרניים על הראש או מדים מיוחדים והכריז על עצמו ששייך ל'כת' מיוחדת. הוא פשוט היה משכיל יותר מהרבניים.
זה ודאי שבן-אשר לא נקרא 'רב', ובקיצור, לא היה שייך לאנ"ש. הרמב"ם לא 'העיד' כלום על 'רבניותו' של בן-אשר, אלא פשוט היה חייב להשתמש בדבר הטוב ביותר והיחיד שהיה קיים. וכי איזו אלטרנטיבה היתה לו? הרמב"ם בעצמו היה חצי משכיל שהוחרם וספריו נשרפו. גם היום אם נצטרך לעניין דקדוקי בתנ"ך לא יעזרו ה'גדוילים' ונזדקק לעיין בספר של משכיל או דתי-לאומי, אלא שאז היו אלה הקראים.
