זיקה חלשה בין תמריץ כלכלי לדפוסי פריון

מצורף קובץ

בנק ישראל מגלה בממצאי מחקר: הגדלת קצבאות הילדים לאוכלוסייה הערבית לא הביאה להגדלת הפריון היחסי של משפחות ערביות עניות, לעומת יתר המשפחות הערביות



שרון שפורר | ביזפורטל | 11.10.04
במחקר שנערך על ידי רוני פריש ממחלקת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשפעה של תמריצים כלכליים על פריון הילודה בישראל. בתקופה שבין ינואר 1994 לאוגוסט 1997 חדל בהדרגה השרות בצה"ל להיות תנאי לזכאות לקצבת ילדים, שינוי אשר סיפק הזדמנות נוחה יחסית לבחון את הקשר שבין קצבאות ילדים לבין פריון הילודה בקרב הדרוזים בצפון הארץ והבדווים בדרומה.

המחקר בחן את השפעת הגידול החד של קצבאות הילדים על מספר אוכלוסיות אחידות: הנשים הבדוויות בנגב, הנשים הדרוזיות במחוז הצפון והנשים הדרוזיות במחוז חיפה. לגבי כל קבוצה הושווה השינוי בפריון הילודה של נשים שנהנו מגידול הקצבאות לזה של נשים דומות מאותה קבוצה אתנית ואזור גיאוגרפי שלא נהנו ממנו, שכן הן קיבלו אותן עוד קודם לכן.

התוצאות מבדיקות אלו אינן חד משמעיות: אצל הנשים הבדוויות בנגב ואצל הנשים הדרוזיות בגליל, לא נמצא שינוי בדפוסי הפריון ואילו אצל הנשים הדרוזיות במחוז חיפה נמצא גידול כזה. בדיקה נוספת השוותה את השינוי בפריון של הנשים הדרוזיות בגולן לזה של הנשים הדרוזיות בגליל ונמצא שהפריון של הראשונות, שנהנו מגידול חד של קצבאות הילדים, גדל יחסית לזה של האחרונות, שלא נהנו מהגידול. עם זאת, עקב הבדלים תרבותיים, כלכליים ואחרים בין שתי האוכלוסיות, תקפותה של השוואה זו פחותה מזו של הבדיקות האחרות.

כאשר בוחנים את השפעת השינוי בקצבאות הילדים על כלל האוכלוסייה הערבית-מוסלמית (ובכללה הבדווית) בולטת מייד העובדה שהפריון הכולל נותר כמעט ללא שינוי מאז שנת 1986 - שבע שנים לפני תחילת גידולן של הקצבאות - ועד שנת 2001 - ארבע שנים לאחר תום גידולן. מכאן עולה, לכאורה, שלהגדלת הקצבאות לא הייתה השפעה של ממש על פריון הילודה. עם זאת, הפריון של האוכלוסייה הדרוזית, שלא נהנתה מגידול דומה של קצבאות הילדים, ירד בהתמדה בתקופה הנדונה, ובנוסף היציבות בפריון הכולל של האוכלוסייה המוסלמית באה לאחר עשרים שנה של ירידה רצופה בפריון. מכאן, שללא בדיקות נוספות לא ניתן לקבוע כיצד היה פריון הילודה של המשפחות המוסלמיות מתפתח לאחר שנת 1993 אלמלא השינוי בקצבאות הילדים - האם הוא היה יורד בדומה לירידה באוכלוסייה הדרוזית ובקרב האוכלוסייה המוסלמית עצמה בעבר הרחוק, או נותר יציב, כמו בשנים 1986 עד 1993.

עם זאת, מבדיקה פרטנית עולה, כי הגדלת קצבאות הילדים לאוכלוסייה הערבית בישראל לא הביאה להגדלת הפריון היחסי של המשפחות הערביות העניות בהשוואה לזה של יתר המשפחות הערביות וגם לא הביאה לצמצום משך הזמן בין הלידות. ממצאים אלו מעידים על כך שהזיקה בין גובה התמריצים הכלכליים לדפוסי הפריון חלשה.