"הקנאים"

תודה פנטון,
אנא תמשיך לציין קישורים לכתבות מפרי דמיונך

נו נו, קשה לשמוע, הא? תפנים!





הנודניקים
עדויות קוליות חיות, תוכלו לשמוע בתא הקולי המורחב של ח"כ אברהם רביץ. היה זה בעידן חוק טל, רביץ היה חלש והתכונן לנסיעה הגורלית של חייו, ואז סטיגמת 'גיבור על חלש' הודבק היטב על חלון הקידמה. חבורה מצומצמת של 'מקדשי שם שמים', חילקו ביניהם תפקידים, תיאמו משמרות, והחלו להפציץ את הטלפון בביתו של רביץ, "נחל החרדי אינו הפקר...". "הרצחת וגם ירשת".

למחרת, אמורים הם לקום מוקדם, כשהשעון מחליף סטטוס, ועובר מ AM לPM, (מוקדם יחסית). הם חייבים להתייצב ברכבת התחתית, כשפניהם מועדות דרומה, אל עבר הפגנת אנשי החמאס, שם הם אמורים לעמוד בשילוב ידים, בפוזה מחייכת. לשם כך עליהם ללמוד היטב את שיטות הצילום SUPER VHS-C, כך שהתמונות יעברו את המסך בצורה נאה. שיטות הצל והאור מכוונות היטב, והפלאשים מתקתקים.

ה'מחושב' מביניהם, שסיים זה עתה קורס אנגלית מזורז, ינסה להסביר בטון פלסטיני כבד, אל תוככי המיקרופון של CNN בו ינסה להציג את רבבות ה'מאמינים' המיוצגים על ידו. אם כי ישאר 'תקוע' עם לשונו בין שיניו יחד עם חתכי השניצל שהפריז לפני התפילה, כשיפנו אותו לבירור הלכתי בתחום שבת, עירוב ולָבוד.

ברגע בו הם עזבו את הארץ, נשמו לרווחה במשטרת הבירה, לפני כן נתקל כל זוג מג"בניקים במאה שערים בצרחות 'נאצים, החוצה, פויה", גם אם המג"בניקים באו לעזרתם, להבריח חבורת שבבניקים מולהבים. כל 'שוטר תנועה' אתיופי מזדמן קיבל מעמד 'הוגה המדינה', עליו חובה 'לשפוך' את כל הזעם המצטבר על תעלולי המדינה וראשיה. גם אם השוטר בא, בסה"כ, להבטיח את מעבר הילדים בכיכר חסר רמזור תקין, אותו שברו יום קודם לכן, בככר השבת.


מיקום גיאוגרפי: לונדון בירת אנגליה. כמות פיזי: 3 – 4. בשעות הפנאי: 5-6 וחצי (אנשים נשים וטף). יחודיות: לבוש אחיד בנקיונו, (זוכה לביקור במכבסה אחת לעשור), שעת קימה אחידה, (4 אחה"צ). מינימום כוח אדם – מקסימום דציבלים צורמים.



הנוירוטיים
פעימות הגאולה החלו לפעום בלב נשים צדקניות, אלו, החזירו את מנהג הנשים הקדמוניות, ולבשו צעיף, שהוא מלבוש עליון במגוון רחב של שיטות תפירה, 'שאל' בלע"ז. זו כבר סיבה מספקת, לאנשים הרסניים, להיאחז בעגלת ה'צניעות'. נשים, שעדיין לא אזרו אומץ להיעטף בדבר חיובי זה, מצאו את עצמן עומדים בעורף, ללא כל הגנה.

למען מטרה זו, יוכשרו כל הדרכים. הטענה העיקרית הנשמעת מפי רוב הנשים, כמובן, הוא; הבעל: 'בעלי לא נותן לי ללבוש את הצעיף'. קול המאיים לפרוץ את מחסומי הפלסטיק המחורר של הטלפון העגול יצליף מיד את צמד המילים המתבקש: 'תראי, זה לא בעלך, זה היצר-הרע של בעלך, היצר הרע שלו לא מרשה לו לאפשר לך לעטוף ת'השאל...'

אלו אותם אנשים, שיחליטו להחשיך שכונה שלימה בליל שבת, מכורח המציאות, וזאת, כי הנשים מדברות בצידי הדרכים. לצורך פעולה זו, איתרו את תיבת החשמל המרכזית, הורידו את הפיוז בערב שבת, ובא לציון גואל, לציון דייקא, ולא לילדים תמימים ש'קרעו' את בגדי השבת מנפילות חושך. גם לא לאותם זקנים שהלכו כעיוור בארובה.

אלו אותם אנשים, שיסחבו עמוד חשמל זרוק - בעצם יום השבת, אל תוך צומת דרכים, בכדי לחסום גישת רכבים, נו, 'חילול שבת בשכונתינו? מען וועט דאס נישט צולאזן'.. מוטב שאחלל אני את השבת, (צ'למער מקורי) ואל יחללו אחרים, (תינוקות שנשבו).

אלו אותם אנשים, שכשישמעו את קולו הערב של מרדכי בן דוד בוקע מתוך טייפ -קלוף צבע- של השכן, לא יהססו פעמיים, ויתדפקו על דלתו של אותו מאזין, כשבפיהם בקשה חד משמעית: כאן לא תשמעו את השירים הללו. רק יום טוב הערליך, וקצת גולדמן. הקול הסמכותי והאנטי-פטי מאיים דיו, אין צורך באיום מרומז נוסף כלשהו.

למחרת יאספו בניו של ה'קנאי' את כל הקלטות שהשליך שכנו ב'צפרדע' השכונתי. הוא חייב לשמוע ת'זה בעבודה, בין תוכניתו של רזי ברקאי לזו של אילנה דיין. את אורבוך הוא מתעב, הוא 'מיזרוחניק', אז הוא 'יסתפק' בקלטות של 'בען דייוויד'.


מיקום גיאוגרפי: ירושלים - בית שמש. כמות פיזי: 10-13. בשעות הפנאי: 20 (אנשים נשים וטף). יחודיות: ביקור בזק בין אנשים אלו שווה עשרות שעות אוניברסיטאיות פסיכולוגיות בתובנת ה'איך אסור לנו להתנהג'.



הציונעמ
שנורר ירושלמי, הנודד למרחקים לחפש טרף, מתודרך, בדרך כלל, היטב לקראת ביקורו בחוף מבטחיו, 'מבטחיו' אמרתי? לא בטוח. רק ינסה לסנגר על אחת משלוחות הציונות בעקיפין ובעקפי עקיפין, (על 'מתמידים' למשל), וימצא הוא את עצמו בתמונת מצב מביש ומסובך.

שם, מעבר לים, נוהגים חלק מאלו המתקראים 'קנאים' להקפיד על שני מצוות, בזה מתחיל יהדותם, ובהם היא כנראה גם מסתיימת, ואלו הן: הרחת עשבי בשמים בליל שבת, ו'ציונעמ'.

אותם נוכל למצוא כותבים במגוון פורומי הייד פארק - בשבת - נגד ה'ציונעמ'.

הם מחרימים את 'ידיעות אחרונות' – כי בעמוד הראשון הופיע תמונה של הכותל בתשעה באב תשל"ה.

הם ממעטים ללכת בקולנוע שם משדרים גם סרטים ישראליים.

האמת, נסחפתי, זן זה כלה ונאבד מן העולם, היום, מה שקובע, הוא, האם אתה 'אהרוני'סט' או 'זלמוני'ק'


מיקום גיאוגרפי: ויליאמסבורג – קרית יואל כמות פיזי: 30-40. בשעות הפנאי: 80 (אנשים נשים וטף). יחודיות: זקן מקוצץ, קולנוע, ו..ציונות תחת קורת גג אחת.




הנושרים - התקשורתנים
בהגה הפרופסורית מגדירים זן זה כשיטת ה'אסור לצלם - במצלמה ביתית'.

בחסידות תולים שלט ענק באירועים המרכזיים המכריז על איסור מוחלט של צילום והסרטה. אבל אלו מוסיפים לזה את ההסבר הדרוש, אסור לצלם במצלמה ביתית, נו, לעיתונות, מותר ואף חובה. ישלחו הם את התמונות העדכניות המרעישות יותר, באימייל (!!!) למערכות העיתונים. ירימו כמה טלפונים ל'וודא' שהכל נכנס, 'זכור לטשטש את ההוא, כן, זה שעומד ליד הרב'ע'.

הניגודיות מפליאות במיוחד. זבר'ה (מלבוש ירושלמי אופייני) עם שעון Sectur יוקרתי. כובע רחב תיתורה עם נעלי ריצ Adidas יוקרתיות. פאות מסולסלות עם משקפי סאפילו נטול מסגרת.

אצלהם, בדרך כלל, הַקָשָה מתמדת על 'שלח תגובה' אופיינית למדי. מציפים את צ'טי תפוז, ונקרעים בין 2 עולמות.


מיקום גיאוגרפי: וירטואלי כמות פיזי: בטיפול מחקרי יחודיות: הגם שבתוך תוכם יודעים הם שאין ביניהם ובין 'קנאים' ולא כלום, אבל הם בולטים מאד, מתַּקשרים עם מערכות העיתונות והתקשורת האלקטרונית. אותם מכירים, והם הצינור הכNעט יחידי דרכם יכולים לטעות ולהסיק מסקנות על מהות ה'קנאים'.

עכשיו לך תסביר להם, (לתקשורת)' שיהודה משי זהב, שובָט בתוך החברה הקנאית בטעות. וברגע שהוא יתחיל לייצג את ר' יוסל שיינברגר יבוא המשיח.




הסימפטיים
האנשים האמיצים באמת, אנשים שכל כולם דבקות בבורא, רוצים הם בכל מאוויים להיצמד להוראותיו, לחקור את תבונתו, ולהעמיד את עצמם, קודם כל, על תלם.

הם אכן הגיעו למסקנות חיוביות מאד, אבל מטוב ליבם, וממחקר עצמי, פנימי, ממוקד היטב.

הם לא יהנו מתקציב הביטוח הלאומי, אבל הם כן יפנו את הכסף הזה לנצרכים. כף רגלם לא תדרוך על אוטובוסים של חב' 'אגד' מסיבות אידיאולוגיות איתנות, אבל הם כן יעזרו לאשה מבוגרת בתחנת הביניים במחנה יהודה לעלות על הדו מפרקי עם שקי הלימונים שבידה. הם לא ישמעו את שוואקי, אבל הם כן יחלקו קלטת שלו בבתי חולים, לילדים מוגבלים, חולי סרטן. הם לא ישתו חלב תנובה מסיבותיהם הם, (חילול שבת וכדו') אבל הם כן יכבדו את הזולת באשר הוא. הם לא ישלחו את הילדים שלהם לסביבה שלדעתם תזיק להם אידיאולוגית, אבל הם כן ישקיעו בצאצאיהם חינוך של חסד, חינוך של נתינה לזולת. חינוך של עמידה על עקרונות מחד, וטוהר המידות מאידך.

הם ילבישו את נשותיהם בצעיף ('שאל'), אבל ידרבנו את הנשים שאינם חפצים בכך לכבד את בעליהן, בראש ובראשונה.

מיקום גיאוגרפי: כדור העולם כמות פיזי: עשרות רבבות יחודיות: אינם בולטים כלל, ישובים בתוך עצמם, הליכתם בנועם, ודיבורם ברכות. מאידך, אינם מתפשרים על עקרונותיהם, מוחים כשצריך. ולפעמים אף בכוחות פיזיים, אם כי הפיזיות איננה כמשמעו, אין הם מזיקים לאיש. פיזיות משמעו: עצירת רמיסת קברים בכוחות עצמיים, עמידה איתנה על הטרקטור, ויכולת מדהימה של ספיגת מכות, על הבשר החי. וכל זאת, מבלי להוציא מילה אחת לא יפה על השוטר המכהו. הוא יהודי כמוני, עלי לכבדו.

יש דמויות כאלה, אלפים, אבל.. לא רעשניים!

פעם כינו זאת במשפט אחד: ר' יצחק דוד גוטפרב זצ"ל





<בקיצור, לא כל צרוע וזב, מקנה לעצמו את השם הנכסף 'קנאי'. לא נולדים עם זה, ואין זה עובר מיד ליד>

כאן זה הפוך.

רק כל צרוע וכל זאב קורא לעצמו בשם קנאי.

ואלה הרציניים מתביישים בתואר הזה.

האם יש לך אולי תואר חדש לאלה?