| נשלח ב-14/10/2004 19:23 |
 |
| |
למה לא שנה רבי ברכת המצוות?
במסכת ברכות שנה רבי את הברכות על המזון ועל מאורעות מיוחדים כמו ברק, רעם וכו'.
בתוספתא על מסכת ברכות בסוף הרשימה של הברכות שנמצאות במשנה נמנות ברכות המצוות (הן גם מובאות בתלמוד למסכת פסחים).
למה לא שנה אותן רבי במשנה?
אולי לא במסכת ברכות כי המסכת שייכת לסדר זרעים הקשור לאדמה ולטבע, אבל בכל זאת למה לא שנה אותן בשום מקום?
אודה ללומדי הפורום שיאירו עיניי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2004 16:19 |
|
| |
ווטו, אסמכתא נאה.
תוקן על ידי - פרופיסור - 18/10/2004 16:53:03
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2004 10:42 |
|
| |
לשחרית,
תודה.
המרחק בין "ס" ל"ע", אינו רחוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2004 05:36 |
|
| |
תמיד_לומד [או בקיצור תמי"ל-זכר], ברוך בואך!
פרופ',
הרעיון שבתשובתך הנפלאה מוצא סימוכין בברכת הטוב והמטיב שתיקנו כתוצאה מהערכתם שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, דהיינו התחושה הספונטאנית של שמחת השיחרור ממה שנגזר עליהם המתבטאת בתיקון ברכות להשם!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 21:13 |
|
| |
בהברקה של רגע, וכהמשך לטענתי דלעיל, אפשר והסיבה שברכת המצוות היא תוצאת של תקנה מאוחרת יותר, נובעת מהסיבה שדור אושא שלאחר גזירות השמד, נתן ערך מיוחד לחירות קיום המצוות תחת השלטון הרומאי, באמצעות ברכת המצוות כולן, בייחוד אלו שעליהן גזר הדריינוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 16:12 |
|
| |
נ"א ידידי,
סך הכל נתכוונתי לומר שייתכן שחל אצלך בלבול מחמת הדומות, וגרסת רע"ג בעוד שהתכוונת לרס"ג, כפי שגרס אלבוגן שאותו ציטטת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 13:53 |
|
| |
לפרופסור.
<"שחורבן הבית עם המשבר התיאולוגי שבעקבותיו הביא את חז"ל לחייב איזכור שם ה' על מאורעות של יום-יום">
כנראה שהיו יותר מדי ברכות. רבות מהן התחדשו בזמן הגאונים, אך עוררו התנגדות.
תוקן על ידי - נישטאיך - 17/10/2004 13:59:15
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 13:40 |
|
| |
במשנה האחרונה במסכת פסחים נזכרו ברכות המצוות על הזבח והפסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 11:58 |
|
| |
רואה אני את דברי שחרית מדבריכם.
שאלה אינפורמטיבית מקדימה לדיון זה, הוא על איזה רקע ומאיזו סיבה תקנו חז"ל חיוב ברכה. קרוב לוודאי שחורבן הבית עם המשבר התיאולוגי שבעקבותיו הביא את חז"ל לחייב איזכור שם ה' על מאורעות של יום-יום. סביר אפוא להניח שהתקנה לא הייתה גורפת על כל סוגי הברכות, אלא התפתחות בדרך של הרחבה על סוגי ברכות שונים.
לא מן הנמנע שמשנת רבי משקפת משנה ראשונה קדומה מתקופת דור יבנה, שבה הצטמצם החיוב אכן רק על ברכת הנהנין והשבח, בעוד התוספתא היא שיקוף של דור אושא או אף מאוחר יותר בהם טבעו חז"ל מטבע ברכת המצוות.
אם כי אין ראיה לדבר, רמז לדבר המשנה התמוהה האחרונה המסיימת את מסכת ברכות (ט, ה) הקושרת בין חורבן הבית ('חייב אדם לברך על הטובה' בזיקה ל'לא יכנס להר הבית לא במקלו ולא במנעלו') לרעון איזכור שם ה' ('שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם'), חיוב ברכה אפוא נעוץ בתקנה הכללית של איזכור ה' ולא כחיוב ברכה בפני עצמו, ואם כך יתכן שבאותו דור אכן תקנו רק ברכות יחידאות.
תוקן על ידי - פרופיסור - 17/10/2004 12:01:01
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 09:42 |
|
| |
לשחרית.
<"האם ייתכן שהתכוונת שהסידור העתיק ביותר המוכר לנו הוא סידור רב סעדיה גאון, שהוא מאוחר לרע"ג, אבל מזוקק כנראה מהשפעת הדורות?">
בס"ה הבאתי את תוכן דברי אלבוגן, ומאחר "הכל תלוי במזל, אפילו ס"ת שבהיכל", ייתכן שמזלו היה שלא היה לו מזל, והוא נשאר לא ידוע. וכדברייך.
תוקן על ידי - נישטאיך - 17/10/2004 9:43:14
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 08:45 |
|
| |
לפני מספר חודשים יצא ספר 'ברכות שנשתקעו' מאת הרב פרופסור צבי גרונר בהוצאת מוסד הרב קוק. בספר זה יש סקירה על ברכות רבות שנהגו בעבר ואינן נהוגות אצלנו ובין היתר יש שם התיחסות לברכות המצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 15:51 |
|
| |
נישטאיך היקר,
האם ייתכן שהתכוונת שהסידור העתיק ביותר המוכר לנו הוא סידור רב סעדיה גאון, שהוא מאוחר לרע"ג, אבל מזוקק כנראה מהשפעת הדורות?
סידור רס"ג שלשונו ערבית היה פחות נגיש לדורות של מפרשים ואנשי הלכה מאשר סידור רע"ג, ולכן "טופל" פחות ממנו.
תוקן על ידי - שחרית - 15/10/2004 15:54:02
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 13:39 |
|
| |
מעל להודעת רב_צעיר היתה הודעה שנמחקה וז"ל:
תודה לכם
העובדה שהברכות מופיעות בתוספתא פרק ו' לצד הברכות שבפרק הרואה נותנת להניח שהן היו יחד ברשימות של התנאים מהן חיבר רבי את המשנה. לכן צריכה להיות סיבה מיוחדת לרעת ברכת המצוות.
עכ"ל
לה התייחס רב_צעיר להלן
*********************************************************************************************
כאן אתה נכנס לסוגיה מורכבת מאוד בחקר ספרות חז"ל. האמנם התוספתא קדמה למשנה ? האם רבי בכלל ראה את התופסתא ? האם החיבור שאנו מכירים כיום בשם התוספתא הוא אותה תוספתא שעליה דיברו חז"ל ? האם רבי חיא תלמידו של רבי הוא מחבר התוספתא (יש ראשונים שאומרים שלא) ?
חשוב לשים לב שבאותן ברייתות שבהן מופיעות ברכות המצוות (תוספ' ברכות ו,יג-יט) לא מופיע שום של תנא, כך שייתכן בהחלט שמדובר על ברייתא מאוחרת. ועל כל פנים, אין שום הכרח לומר שרבי ראה הלכות אלה.
תוקן על ידי - עצכח - 17/02/2006 10:00:26
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 11:19 |
|
| |
בגלל השינויים וההוספות שנכנסו לתוך סידורו של רבי עמרם גאון, איש אינו יודע מה כלל סידורו, ולכן ייתכן, שהוא היה דומה לתשובתו של רבי נטורנאי גאון, שהזכרתיה באשכולה של שחרית "נטילת ידים של שחרית", וייתכן שהסידור הראשון שהיה "סידור תפילה", הדומה לסידור התפילות הידוע לנו, היה סידורו של רבי עמרם גאון.
ראה אלבוגן, התפילה בישראל עמודים 269-270.
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/10/2004 11:53:00
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 23:06 |
|
| |
כתוס' לדברי מסתברא, עי' בתוס' אנשי שם לריש פרק ו' דברכות.
|
|
|
|
|
