| נשלח ב-16/10/2004 18:10 |
 |
| |
שמו של חודש מרחשון
שמו של חודש מרחשון (ולא חשון) מקורו מבבלית / אכדית
מרחשון = ורחשמנו = ירח שמנו
הפירוש המקובל הוא : ירח (חודש) שמיני
אומנם הוא החודש השמיני (מניסן)
אבל לא מצאנו שלשאר החודשים יש שם סידורי
אם כן לדעתי הפירוש האמיתי היא ירח השמן
ואכן תקופת מרחשון הוא תקופת מסיק הזיתים
ואגב כך יובן הקשר האטימולוגי בין שמונה ושמן
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 11:42 |
|
| |
.
מי שמבקש מבנו להביא אל השולחן "מיים-אחרוינים-וואסער", יכול גם להגיד בלב שקט "חודש מרחשוון".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 08:53 |
|
| |
אז יש לומר חודש שון.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 08:13 |
|
| |
[quote]מואדיב,
אם צודק פותח האשכול, הרי ש"מר" הוא "חודש", ו"חשון" הוא שמו!
[הרי אין אומרים "חודש ירח זיו!"]
תנא דמסייע:
בתשרי נתן הדקל
פרי שחום נחמד
בחשון ירד יורה
ועל גגי רקד
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
[/quote]
באכדית, חודש/החודש זה או "מרחו" או "וואחו" - אין חלוקה ל"מר" או ל"גברת".
ועם כל הכבוד לנעמי שמר, ושליטתה - עפ"ר- בעברית, כאן נגררה אחר הדיבור ההמוני ולא אחר הדקדוק.
אגב, אפשר לבדוק את דברי בכל מילון עברי רציני, או באחד מהמאמרים שנישט ציטט.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 04:53 |
|
| |
אבי ואמשלום
אריכות במשמעות שמות החדשים, והקשר שלהם לשמות האלילים
הבבליים, בספרו של א. אפשטיין: "מקדמוניות היהודים" (וינה 1887),
עמודים 23-29 פרק "מר חשוו =ארח
שמנא".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 00:58 |
|
| |
מואדיב,
אם צודק פותח האשכול, הרי ש"מר" הוא "חודש", ו"חשון" הוא שמו!
[הרי אין אומרים "חודש ירח זיו!"]
תנא דמסייע:
בתשרי נתן הדקל
פרי שחום נחמד
בחשון ירד יורה
ועל גגי רקד
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 00:29 |
|
| |
בחודש אלול כתב נישטאיך מאמר ארוך, יפה ודי ממצה על שמות החודשים. זכורני שהאשכול הוטמע באשכול ישן.
אולי ילנקק אי מי לתועלת הרבים (אנוכי יגעתי ולא מצאתי..).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2007 00:23 |
|
| |
.
תיקון:
ההקפצה נעשתה לרגל ראש חודש מרחשון.
המלה המקוצרת "חשוון" - בטעות יסודה. ודוק' - עיין במסכת תענית או בכל אחד ממקורותינו, החודש מופיע תמיד בשמו - מרחשוון ולא אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2007 23:19 |
|
| |
הקפצה לרגל ראש חודש חשוון - חודש טוב!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2004 22:48 |
|
| |
אגב , מלבד שמות החודשים הכנענים שמוזכרים במקרא
"ירח איתנים" , "ירח בול" , "ירח זיו", (+ אביב)
נמצאו בכתובות כנעניות גם שמות חודשים כמו:
זבח ששם, חיר, כרר, מפע, פעלת, מרזח, מרפאם,
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2004 16:05 |
|
| |
אביתר היקר,
שאלותי לא היו רטוריות - שאלתי במלוא הרצינות כדי לקבל תשובות רציניות.
לגבי ב' - הסברת את הדילוג, ואני הבנתי (למה כוונתך, לפחות).
לגבי א' - אתה חייב להסכים שלומר "אלה שפות דומות ולכן בוודאי יש דמיון גם במושג הזה" - זו לא תשובה רצינית, ואינה מכבדת אותך.
הערה כללית:
"פורום" זה מקום בו אנשים ונשים מביעים דעות ועמדות כלפי דברי אנשים ונשים אחרים. אמור להתקיים פה שיח, תקשורת (ובפועל, לא תמיד היא נעימה, לצערי). אם ברצונך להציע את מרכולתך הרעיונית/דתית/לשונית וכו' מבלי לקבל עליה תגובות, ומבלי להיות חשוף לשאלות שאינך מעוניין להתמודד עימן - חוששתני שאינך נמצא במקום הנכון.
אם אתה מעוניין לשטוח מרכולתך, אך מבקש מאיתנו לנהוג בה בנימוס ובעדינות, אהיה הראשונה להיענות, וקשה לי למצוא ולו תגובה אחת שלי באשכול זה, שתוכיח אחרת.
תוקן על ידי - אמשלום - 18/10/2004 16:07:31
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2004 13:52 |
|
| |
אמשלום
איך אומרים שמן באכדית ?
את הרי "בטוחה , ויודעת" שלשמן באכדית יש שם אחר , אם כן התכבדי והוכיחי זאת
לי אין מילון אכדית בבית , אבל יש כל כך הרבה דמיון בין עברית לאכדית ,
שאין לי ספק שלשמן באכדית יש אותה משמעות כמו בעברית
(אני מדבר על שורש ש.מ.ן ולא ההיגוי / כתיב של המלה , שאולי היא "שומונו" וכיוצא בזה)
--
פנג = פנק , חילוף מצוי של אותיות גיח"ק , לפנק = לעדן = לשמן (לרכך)
מילון אבן שושן :
ערך פנג = {צורת משנה של פנק} "שדל נפשך ופנג לבך" (בן סירא הארמי ל כה)
--
בקשר להקבלה עדן = שמן
בראשית מט כ : מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך: (שמן מקביל לעדן)
תהלים לו ט : ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: (דשן (שמן) מקביל לעדן)
תהלים כג ה : תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: (דשנת = שמנת בשמן)
שופטים ט ט : ויאמר להם הזית החדלתי את-דשני .. (יש עוד הרבה הקבלות דשן = שמן)
--
(היות שהרעיון שעדן מקביל לשמן , לא מופיע במילונים שלך
שהם כנראה האורים והתומים שלך , אז בודאי אין שום ערך לדברי ..)
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2004 06:37 |
|
| |
אביתר,
אנא, אתה רץ מהר מדי, ואני מבקשת ללמוד:
א. לא ענית על שאלתי הראשונה, האם גם באכדית shemen הוא "שמן", והאם יש בכללקשר אטימולוגי בין המילים "שמונה" ו"שמן" באכדית?
ב. במשואה האטימולוגית שבנית בין "פנג" ו"שמן", יש דילוג שלא הבנתי.
נראה לי שאם לא תנסה לפתח את הרעיונות שלך, ולהציגם על בסיס איתן של מקורות וידע, לא תקבל התייחסויות רציניות. אם באת ללמדנו ולהחכימנו, אנא עשה זאת. אם לא, אז לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 22:06 |
|
| |
עוד בעניין שמן
פנג מוזכרת ביחזקאל כז יז : "יהודה וארץ ישראל המה
רכליך בחטי מנית - ו פ נ ג - ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך"
לפי יוסיפון (יוסף בן גוריון) , פנג = אפרסמון
ההסבר הוא כזה :
פנג = פנק = שמן = פרי שמן = (א)פרסמון
(נקרא בשיבוש גם בלסמון)
אביתר הכהן
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 16:24 |
|
| |
תמוז הוא החודש היחידי שנקרא על שם אליל בבלי.
שאר השמות הם על פי עונות השנה: כסלו - תוחלת לגשם, טבת - הבוץ הכבד, שבט - הגשם המכה, אייר - אור (כמו ירח זיו המקראי).
חלק מהחודשים נקראים על פי המועדים החקלאיים: אלול - קציר, אדר - דיש, ניסן - ניצנים, אב - עונת כריתת הקנים.
חודשים אחרים תואמים את הזמנים העבריים: תשרי - התחלה, סיוון - מועד קבוע. לקבוצה זו שייך גם מרחשוון.
אין וודאות מוחלטת לגבי כל השמות, אבל זה מה שהחוקרים סבורים היום.
אגב, אני בונה בימים אלו אתר המוקדש לשפה העברית:
www.safa-ivrit.org
סיכום שלי של נושא השנה העברית מופיע שם בכתובת:
http://www.geocities.com/safa_ivrit/timesplaces/hebrew.html
|
|
|
|
|
