| נשלח ב-25/10/2004 23:03 |
 |
| |
חסידות מונקאטש - שאלות
שלום
אני מעוניין בפרטים על חסידות מונקאטש שמקורה בהונגריה,
וכן במידע על ספרים של החסידות.
בתודה,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2011 13:15 |
|
| |
ב"ה
לגבי מה שמרן קדוש ישראל הגאון הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זצוק"ל היה ממעצבי הזרם החרדי האנטי-ציוני לצד הגאון ר' חיים אלעזר שפירא ממונקץ' זצוק"ל והגאון ר' יואל טייטלבוים מסטמר זצ"ל, אז לגבי הרב קוק יחסו היה שונה בתכלית מה"מנחת אלעזר" והרבי מסטמר.
על אף התנגדותו החריפה לציונות של הגרש"א אלפנדרי, במכתב מז' בשבט תרפ"ד אל מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל (צילום של המכתב הופיע בעתון "יום השישי" כ"ו בתשרי תשנ"ב וכן מופיע צילום זה ב'ליקוטי הראי"ה' ג' ושם מעמ' 49 על יחס הרב אלפנדרי לרב קוק) כתב: 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק', ובהמשך הביע הרב אלפנדרי את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק: "הגיע לאזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון. תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק!" וכן הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על גיליון של דברי קבלה שכתב וקיבל את השגותיו ולא פרסם את הדברים שבגיליון כשהגרי"מ חרל"פ היה השליח להעברת הגיליון. יש לציין שהקשר בין הרב אלפנדרי לרב חרל"פ נוצר דרך הגאון הרב בן ציון שפירא זצוק"ל, בן הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל, מגדולי המקובלים ורבו הראשון של הרב חרל"פ. עצם הקשרים הטובים עם הרב חרל"פ שהיה תלמיד מובהק לרב קוק והשקפתו הייתה כהשקפת הרב קוק, מראה כאלף עדים שעל אף התנגדותו להשקפה זו, הרב אלפנדרי לא פסל מי שהולך בהשקפה זו, ואף רואים במכתב הנ"ל הערכה רבה ביותר לרב קוק, וכל פרסום בשם הרב אלפנדרי שאומר שהוא פסל את הרב קוק עצמו הוא שקר וזיוף גמור.כך יחסם רוב ככול גדולי ישראל וגם מהמתנגדים לציונות. וכבר הבאתי אשכול בעניין זה:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2826851&forum_id=1364
כאן אוסיף דברים שעדיין לא היו לפני בזמן שהעלתי את האשכול הזה:
בתרפ"ח פרסם חתנו של הח"ח מכתב מחאה כנגד יחסם ומעשיהם של הקנאים כלפי הרב קוק שבו כותב:
"בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק. אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בכ"ז לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם) אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה. אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א."
זה מוכיח שהטענות של כל מיני חרדים כאילו הח"ח דיבר בביטול על הרב קוק לאחר פתיחת האוניברסיטה העברית בתרפ"ה היא שקר מוחלט. הגאון המקובל הרב מנחם מנכין היילפרין זצוק"ל שהיה מגדולי המקובלים וחיבר הגהות וביאורים "מבוא שערים" על "עץ חיים" מאת הגאון הרב חיים ויטאל זצוק"ל זיע"א (גדול גורי האר"י זצוק"ל זיע"א) עם מבוא לכתבי האר"י כותב בראש מכתבו לרב קוק: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!" הגאון המקובל הרב משה יאיר וינשטוק זצוק"ל היה מהמשתתפים הקבועים בסעודה השלישית של הרב קוק ואמר שהרב לבש בגדי לבן ופניו כפני מלאך ה' צבאות. הגאון המקובל הרב יעקב [יוסף] מונסה זצוק"ל (תר"ם-תשי"ד) שהיה מגדולי חכמי ארם צובא שעלה לארץ והתיישב בירושלים, לא הכיר את הרב קוק ושמע על המחלוקת בין הרב קוק לרב זוננפלד ומעשי הקנאים נגד הרב קוק. בשבת הגדול תרפ"ו הוזמן הרב קוק לדרוש בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" ור' יעקב מונסה אמר לאחד מבניו, הגאון הרב אברהם [יעקב] מונסה זצ"ל (מחבר "פדה על אברהם" עם חידושים על הש"ס וביאורי הלכה): "בוא ונלך לשמוע את הרב קוק!" הם הגיעו למקום לפני בוא הרב קוק. כשהגיע הרב קוק ראה הרב מונסה האב את פני הרב קוק ואמר לבנו: "אפשר לחזור הביתה! כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!" והמשיך לספר בנו שרצה לחכות מעט לשמוע את הדרשה, ועל ידי כך לעמוד יותר בבירור על אופיו של הרב. אך אביו השיב: "אין צורך בכך, כי כל מה שרציתי לדעת כבר ברור לי!" הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה גם הוא ראב"ד העדה החרדית, כתב בתרפ"ג: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד פה עיה"ק'.
רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים ומשתמש כאן בביטוים מפליגים מאוד המראים על יחס חיובי ביותר לאישיותו של הרב קוק!
הוספה לגבי הגרי"ז מבריסק: אחד מגדולי תלמידי הרב קוק ב"מרכז הרב", הגאון הרב שמעון סטרליץ זצ"ל, היה מבאי ביתו של הגרי"ז שאמר עליו "למרות שר' שמעון הוא ציוני, אוהב אני אותו מאוד כי בכל מקום ששואלים אותו עונה כהלכה, ואם אינו יודע אומר לא ידעתי!"
וכן הגאון הרב משה לייב שחור זצ"ל, ממעריציו ומקורביו והתומכים בדרכו של הרב קוק, היה גם הוא מבאי ביתו של הגרי"ז. הוא ניסה להסביר לפני הגרי"ז את השקפתו של הרב אך ללא הועיל. בביקור אחד שמע את הגרי"ז תוקף בחריפות את מנהיגי הציונות בכלל והמזרחי בפרט, למעט הרב מאיר בר אילן זצ"ל, שהיה בן זקוניו של מרן הגאון הנצי"ב זצוק"ל והגרי"ז היה נין של הנצ"יב דרך אמו שהייתה בת בתו של הנצי"ב (אביו הגר"ח זצוק"ל היה חתנו של הגאון הרב רפאל שפירא זצוק"ל, חתן הנצי"ב). כאן ניצל את ההזדמנות ושאל הגרי"ז מדוע אינו מדבר נגד הרב בר-אילן, והגרי"ז השיב כי הוא משפחה. הגיב הרב שחור ואמר שהרב קוק מתייחס לכל יהודי כבן משפחה ומכאן יחסו המקרב כלפי החלוצים החילוניים. הגיב הגרי"ז: "כן, אצל הרב קוק כל יהודי הוא כמו דוד!"הגאון הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל, מנהל רוחני של ישיבת חברון ומראשי תנועת המוסר, העריך ביותר את גדולתו האישית של הרב קוק והיה מראשי תנועת המוסר ומראשי ישיבת חברון, אף שהתנגד בחריפות לדעותיו ולא נמנע מלהוכיח לשיטתו את הרב קוק גם בפני אנשים אחרים. סיפר הגאון הרב יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שבהלוויתו של מרן הרב קוק זצ"ל התהלך יחד עם המשגיח ר' יהודה לייב חסמן, והרחוב שליד בית הרב התמלא ברבנים וראשי ישיבות ותלמידי חכמים מירושלים וכל הארץ. אמר לו הרב חסמן ביידיש: "אתה רואה פה כל כך הרבה ראשים, ובכן דע לך, שאנו הולכים ללוות ראש שהיה גדול מכל הראשים האלה יחד." וכן הרב ישראל שורין כותב בכרך השני של ספרו "מורי האומה" על לווית הרב: "סמוך לקבר עמד רבי יהודה לייב חסמן, המשגיח של ישיבת חברון, פניו חיוורות כסיד וראשו מורד לארץ. פתאום הרים את ראשו ואמר לכל התלמידים אשר הקיפו אותו: "איר זעט די אלע קעפ וואס זיינען דא, אזא קאפ צונופגענומען לייגט מען יעצט אריין אין קבר (הסתכלו והביטו, רואים אתם את כל הראשים [היו כמו חמישים אלף ראשים], ראש שקול כנגד כל הראשים מורידים עתה לקבר)". שמעתי מפי גיסי הרב יהודה צביק ע"ה, אשר היה באותו מעמד." הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל שהיה מגדולי היהדות החרדית של ארה"ב וראש ישיבת "תורה ודעת" בניו-יורק, היה מעריץ גדול של הרב קוק וכששמע על פטירת הרב קוק הוא התעלף. הוא למד בקביעות בספר "אורות התשובה". כאן יש לציין שהוא נפטר בג' אלול, באותו תאריך פטירה של הרב קוק, 13 שנים מאוחר יותר.
הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד (בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל) שולח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.' ומסיים את מכתבו ב'דברי המשתחוה מול הדר"ג וקדושתו הרמה דוב בעריש בהרה"ג א"צ.'
הגאון הרב בנימין יהושע זילבר זצ"ל - מגדולי הפוסקים בדור האחרון ומחבר שו"ת "אז נדברו". למרות שהלך בדרכו של החזון איש והתנגד להיתר המכירה, ציין בהסכמתו להוצאה המחודשת של ספר 'שבת הארץ' של הראי"ה קוק מטעם מכון 'התורה והארץ', כי כשכתב את ספריו על הלכות שביעית היה ספר זה אחד הספרים היסודיים בהם השתמש, ולא נמנע מלהביא בספריו את דברי הרב קוק ב"שבת הארץ" עם הערכה רבה לגדולתו של הרב קוק.
וכן, מהנהגותיו ומעשיו רואים דמות מופת של קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, וגאון אדיר בכל חלקי התורה. ולמשל: מגיל 10-9 לא הביט על פני אישה חוץ מאמו ורעייתו ולנשים שבאו לפניו היה משיב בעצימת עיניים, הקב"ה שמר על מצבת קברו בהר הזיתים מפגיעת הירדנים כפי ששמר על מצבת קברו של "אור החיים" הקדוש, העברתו על המידות עד לאין שיעור גם היא מוכיחה על גדולתו וקדושתו ושהפוסלים אותו אישית שעשו זאת בלי להכירו, ושהיו בכל מקרה במיעוט, טעו לחלוטין, ורובם ככולם של הגדולים, כולל מהמתנגדים לציונות, שראו ברב קוק עצמו את אחד מהגדולים בדורו, צדקו ביחס זה.
הנה קישור לאשכול שהעליתי שבו הבאתי מעשים והנהגות שונים (בעיקר מעשים) המוכיחים את קדושתו וגדולתו הרוחנית הכבירה:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2826917&forum_id=20354
_________________
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:27:29
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:28:25
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:28:46
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:30:49
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:31:53
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:33:08
תוקן על ידי מרן_ראיה ב- 30/06/2011 13:34:40
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם את הביקורת היותר חופשית הננו מוצאים את עצמיותה נקייה מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך." (הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל ב"אורות", "אורות ישראל", פרק ד' - "אהבת ישראל", סעיף ג')
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 17:43 |
|
| |
"אחרי לבבכם - זה הערצל; ואחרי עיניכם זה קוק''
Asher Atem Zonim Achareihem=Unterman
*********
דוושה
<גם *ידוע* שהריי"ץ היה מאד מאוכזב כאשר הדפיסו מכתביו הפרטיים נגד ציונות ב"תיקון עולם" ללא רשות>
See: Iitzchak Alfasi, ''Tiferet Shebetiferet'', beit
Gur letoldotav, p. 225
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2004 08:10 |
|
| |
כחסיד חב"ד וכ"מעריץ" (לא שהוא צריך א"ז) גדול של המונקאטשער ידוע לי שגם ר' אהרן ראטה כשהוא חפש רבי לעצמו הגיע לאדמו"ר הריי"צ זצוקללה"ה וראה אותו מרחוק כשהוא עומד נשען על כסא עם רגל א' למעלה ויד א' בכיסו וחושב איזה ענין, ואמר שבשביל הנשמה שלו הוא צריך יותר.......
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2004 01:55 |
|
| |
פרופסור
היכן ניתן לקרא את הצוואה של ר' ברוך רבינוביץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2004 01:00 |
|
| |
Aryeh
Firstly, I strongly disagree with the notion that the Hungarian way of psak is particularly stringent. Quite the contrary; one can cite a long list of 'heterim' in different areas, amoung them; abortion, foie gras, shaving of beard, etc. that might shock the average reader. And what about the chumras of Brisk, Chazon Ish, Mishna Brurah etc. etc. ??
Notwithstanding strong feelings by
נישטאיך
It is interesting that you are trying to juxtapose these two poskim and to tie them in some sort of a knot, that in my opinion really doesn't fit.
Exhibit number one, (posted bellow) is the famous psak from the Noda BeYehuda on shaving during Chol Hamoed and the strong reaction it drew from the Hatam Sofer. It truly shows that the Noda BeYehuda was less of a fighter in his community then the Hatam Sofer. Some might argue that because of his laxness and accommodation to the 'needs' of his flock, Prage became a center of reform in short order after his passing.
שו"ת חתם סופר חלק א או"ח סימן קנד
והנה בענין תגלחת בחול המועד, הגאון בנב"י קמא חא"ח סי' י"ג התיר לא' ההולך בין השרים בהוראת שעה לגלח בחה"מ לסמוך אר"ת באם גילח ערב הרגל יגלח בחה"מ ע"י עני שאין לו מה יאכל ולחשדא לא חייש כמ"ש שם באורך, וחלקו עליו גאוני דורינו והגאון מו"ה צבי אב"ד דק"ק בערלין ז"ל בס' בנין אריאל במס' מ"ק השיב תשובה...
וראה והביטה כי הגאון נודע ביהודה המתיר לא כתב אלא להוראת שעה לההולכים בין השרים ולפני מלכים יתיצבו, אלא שכתב שהיה ראוי שלא להדפיס ולפרסם היתר זה ברבים שלא ילמדו להקל לולי שחשב שקולא זו הוא גדר תורה לדעתו ומ"מ לא כתב פסק להחליט גילוח היתר בחה"מ בזה"ז, וטעם בזה כי נהי אם יראו ת"ח וגודרי גדר להפר תורה לפי הזמן
והמקומות, יתקבצו וישאו ויתנו פה אל פה או במכתבים ולכשיסכימו יפרסמו במכתבים ויחתמו תחתיו גדולי פארי הזמן כך עלתה במחשבתינו להתיר איסור דרבנן פלוני מטעם כך וכך, וכעין תקנת הקהלות ור"ת בסוף ספר תשו' מהר"מ בפראג וכהנה, אבל יחיד בדורו אפילו הוא חסון כאלונים וכגובה ארזים גבהו ודבריו כראי מוצקים לא יכין +אולי צ"ל: לא יהין+ להתיר אפילו מנהג קטן ממנהגי ישראל, היום יאמר הוא כך וידפיסנו ויפרסמנו ומחר יאמר אחר כך בסברות
חלשות צנומות דקות עד שיתירו איסור דאורייתא, כאשר אירע בעו"ה בזמנינו כי רבו פריצי הדור והעמידו חזון לומר הלא גילוח חה"מ כמה מאות שנים נהגו אבותינו איסור ונצטערו ונתנוולו ועתה התירו פרושים את הדבר, כן נמי נבוא ונתיר לחלל שבת בפרהסיא בעו"ה, והקולר תלוי אח"כ בהגורמים, ומשו"ה לא התיר הגאון נב"י בפרהסיא ומ"מ נכשלו בה, ע"כ שומר נפשו יזהר וישמור ה' רגלי חסידיו מלכד:
משה"ק סופר מפפד"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 20:55 |
|
| |
אידך_גיסא
You are correct about the term. My observations were just as you described it; semantics. However, occasionally, I like to indulge in trivia. Hope you didn't mind.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 19:08 |
|
| |
אריה שאג,
הטענות שלך נכונות ביסודן, אבל לדעתי אתה נתפס לסמנטיקה.
כשמדברים על "האסכולה ההונגרית" מדברים למעשה על אסכלות החת"ס ותלמידיו. למה? כי השפעתם הייתה עצומה. אתה טוען שהכינוי הזה מטעה? אז תשתמש בכינוי אחר. מצד האמת, לא הכינוי קובע אלא התוכן. ותסכים איתי שישנה אסכולה כזו, ושהיא נמצאה גם (ואולי בעיקר) בהונגריה-רבתי.
באותה מידה אתה רשאי לדבר על "האסכולה הגרמנית" ולכלול בה גם את רבני האוברלנד.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 20:45 |
|
| |
I thought it would be the correct place here to comment on the entire phenomenon known as ''פוסקי הונגריה .'' The term is frequently used by many as a less-than-complimentary term. It is used to describe a generally narrow-minded and overly-zealous approach to Judaism.
However, I would like to suggest that the Hungarian ''type'' is in fact a German one instead of a Hungarian one. The חתם סופר, the quintessential ''Hungarian'' פוסק, was born and raised in Frankfurt. The typical ''אויבערלענדער'' Hungarian Jew had much more in common with his German brethren to the west, than with his Galician brethren to the north, who progressively invaded their country (at the fringes) and their lifestyle.
I would argue that the father of Hungarian-style פוסקים is not the חתם סופר but the נודע ביהודה . He resided in Prague, a part of the Astro-Hungarin empire, just as the חתם סופר did, and his approach to the Halacha is as pedantic as the Chatam Sofer's, perhaps without some of the catchphrases that were coined by the latter (such as חדש אסור מן התורה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 13:26 |
|
| |
שמעתי פעם שרוב יהודי הונגריה נולדו על גבול צ'כוסלובקיה... (בדומה לזה הרבה מיהודי אלג'יר נולדו בדרום צרפת ...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2004 02:35 |
|
| |
עכנאי
הפוך בה והפוך בה דכולא בה!
אתה יכול להתחיל עם 'שם הגדולים לגדולי הונגריה' אכן הרשימה ארוך למדי...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2004 02:17 |
|
| |
רציתי להודות לכולכם ולנצל את ההזדמנות כדי לפרט קצת יותר.
סבתי ז"ל, שנפטרה לפני כחצי שנה (בגיל 99!), נולדה בהונגריה. הוריה היו יראים וחרדים, לפי שעה לא ברור לי לאיזו קבוצה השתייכו.
אביה של סבתי התנגד בתקיפות לעלייתה לארץ ישראל, ואולם היא עמדה על דעתה. אחרי שעלתה לארץ ישראל, החלה שואת יהודי אירופה. אביה עוד "הספיק" למות ממחלה ממארת. פרט לאביה, לאחותה ולבת דודתה, כל המשפחה נרצחה בידי ה'עס עס' ימ"ש ובידי משתפי פעולה הונגרים. ספרי הקודש של אביה זצ"ל, שהיה תלמיד חכם, הושלכו (עפ"י עדי ראיה) למקווה המקומי.
מאז שנפטרה לפני כחצי שנה, שמתי לי למטרה להתעמק ככל שידי משגת בכתביהם של גדולי ישראל זי"ע מהונגריה, ולהחיות את ארון הספרים היהודי-חרדי של אביה.
תוקן על ידי - עכנאי - 01/11/2004 2:18:36
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2004 18:28 |
|
| |
Yohcee718:
I hope you will excuse my pedantic inclinations but your sentence, Here is a response from a secret admirer of yours truly, is grammatically incorrect. Yours truly, means you - Yohcee718. This expression is derived from the way some letters end. Yours truly, followed by the writer's name.
Translated into standard English your original sentence would read, Here is a response from a secret admirer of myself. I am sure you meant something else entirely!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2004 20:03 |
|
| |
אם כבר מדברים בשחוק על חשבון האשכנזים, אבי ז"ל התפלל בבהכ"נ של האשכנזים בסטמר. פעם נכנס חסיד שאמר קדיש עם ויצמח. גבאי בהכ"נ גער עליו. השיבו החסיד "מה אתה רוצה ממני? איך האב געזאט ויצמאך, איך האב נישט געזאגט ויצדאך."
|
|
|
|
|
